https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה יא א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:44:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=144242&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:25:04Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:25, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99118:rev-144242:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=99118&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:46:25Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי שכיב</b> כשמת <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרכן, אמר רב</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"נתפרדה חבילה</b>".</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי שכיב</b> כשמת <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרכן, אמר רב</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"נתפרדה חבילה</b>".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מספרת על מה שאירע עם אונקלוס, שגם הוא היה אחד מחשובי רומי, והתגייר.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מספרת על מה שאירע עם אונקלוס, שגם הוא היה אחד מחשובי רומי, והתגייר.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אונקלוס בר קלונימוס איגייר,</b> התגייר.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אונקלוס בר קלונימוס איגייר,</b> התגייר.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96503:rev-99118:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=96503&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:39:13Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה יא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי שכיב</b> כשמת <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרכן, אמר רב</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"נתפרדה חבילה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מספרת על מה שאירע עם אונקלוס, שגם הוא היה אחד מחשובי רומי, והתגייר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אונקלוס בר קלונימוס איגייר,</b> התגייר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שדר קיסר,</b> שלח קיסר רומי <b style='font-size:20px; color:black;'>גונדא דרומאי,</b> גדוד חיילי רומי <b style='font-size:20px; color:black;'>אבתריה,</b> אחריו, לתופסו ולהביאו אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משכינהו בקראי</b>, משך אותם במקראות, שהוכיח להם בראיות מהכתובים על דת ישראל שהיא האמיתית והנצחית, <b style='font-size:20px; color:black;'>איגיור</b>. נמשכו אחריו חיילי רומי, והתגיירו גם הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר שדר,</b> חזר הקיסר ושלח <b style='font-size:20px; color:black;'>גונדא דרומאי</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>אחרינא</b>), אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אבתריה,</b> אחריו, וציווה עליהם הקיסר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להו: לא תימרי ליה, ולא מידי.</b> אל תכנסו איתו בוויכוחים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוו שקלו ואזלו</b>, כשלקחוהו והתחילו ללכת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו,</b> אמר להם אונקלוס: לא אתווכח עמכם, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לכו מילתא בעלמא,</b> אומר לכם דבר סתם! ובחשבם, שעל כך לא נצטוו מהקיסר - שמעוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר להם: <b style='font-size:20px; color:black;'>ניופיורא</b>, שר קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>נקט נורא,</b> מחזיק אבוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>קמי פיפיורא,</b> בפני שר הגדול ממנו, להאיר לפניו לכבודו. וכן עושה <b style='font-size:20px; color:black;'>פיפיורא לדוכסא,</b> שר גדול ממנו, וכך עושה <b style='font-size:20px; color:black;'>דוכסא להגמוניא,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הגמוניא</b> עושה כך <b style='font-size:20px; color:black;'>לקומא</b>, המלך -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קומא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי נקט נורא מקמי אינשי,</b> האם המלך מחזיק אבוקה בפני אנשים? <b style='font-size:20px; color:black;'>! אמרי ליה</b> החיילים לאונקלוס: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> אונקלוס לחיילים: <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדוש ברוך הוא נקט נורא,</b> מחזיק אבוקה להאיר <b style='font-size:20px; color:black;'>קמי ישראל, דכתיב</b> (שמות יג) "<b style='font-size:20px; color:black;'>וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך. ולילה בעמוד אש להאיר להם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכך הוכיח להם גודל חביבות וחשיבות עם ישראל בעיני הקב"ה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איגיור</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>כולהו</b>), גם הם נוכחו בצדקת דרכו, ונתגיירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר שדר</b>, חזר ושלח <b style='font-size:20px; color:black;'>גונדא אחרינא אבתריה,</b> גדוד אחר אחריו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו,</b> וציוה עליהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תשתעו מידי בהדיה!</b> אל תדברו אתו כלום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי נקטי ליה ואזלי,</b> כשלקחוהו, והתחילו ללכת, <b style='font-size:20px; color:black;'>חזא מזוזתא,</b> ראה את המזוזה (<b style='font-size:20px; color:black;'>דמנחא אפיתחא</b> המונחת בפתח), <b style='font-size:20px; color:black;'>אותיב ידיה עלה</b>, אונקלוס שם ידו על המזוזה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להו: מאי האי?</b> מה זה? (גירסא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחיך,</b> צחק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו: אמאי קא מחייך</b>, מדוע הנני צוחק?). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> וה<b>רמ"א</b> שולחן ערוך יורה דעה סימן רפ"ה פסק כן על פי סוגייתנו: כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה ויאמר: ה' ישמר צאתי ובואי מעתה ועד עולם, וכן כשיכנס אדם לבית יניח ידו על המזוזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך משך אותם לדבר אתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה</b>, אמרו הם לאונקלוס: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לן את,</b> אמור לנו אתה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> אונקלוס: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנהגו של עולם מלך,</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר ודם, יושב מבפנים</b> בהיכלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבדיו משמרים אותו מבחוץ. ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו מבפנים, והוא משמרן מבחוץ.</b> שהמזוזה שומרת עליהם מן המזיקין, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (תהלים קכא) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> עיין גמרא מנחות (לג ב).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> שם בגמרא מנחות דרשוהו מן תחילת המקרא (שם) "ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך", והיא המזוזה, שמקומה לימין הכניסה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איגיור.</b> גם הם נתגיירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תו לא שדר בתריה,</b> שוב לא שלח אליו גדודים לתופסו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא חוזרת לאנטונינוס ורבי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנביא בישר לרבקה (בראשית כה) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ה' לה: שני גוים בבטנך",</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב, אל תיקרי "גוים", אלא</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>גיים</b>", מלשון גאים, כלומר, שני אנשים חשובים נשואי פנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>זה אנטונינוס</b>, הבא מעשו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי,</b> הבא מיעקב. והיו שניהם עשירים מאוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא פסקו מעל שולחנם,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חזרת</b> (חסא) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קישות ולא צנון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בימות החמה, ולא בימות הגשמים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> פירשו ה<b>תוס</b>': רבי בעצמו לא היה צריך לכל הדברים האלו, שהרי לא נהנה מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה, אלא שאוכלי שולחנו היו מ רובים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כתב ה<b>מהרש"א</b>: אף שהיו עוד עשירים ומכובדים מבני עשו ויעקב, יש בכך חידוש ששניהם היו בזמן אחד במקום אחד, כמו עשו ויעקב שהיו יחד בגוף רבקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעלתם של ירקות אלו שהם מועילים לעיכול המזון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: צנון, מחתך אוכל,</b> טוחן את המאכלים במעיים. <b style='font-size:20px; color:black;'>חזרת, מהפך</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מאכל. קישות, מרחיב</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>המעיים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוס</b>': שהחשיבות בכך היא שהיו מאכלי שולחנם מרובים ברוב מעדני מלך, והיו צריכים לירקות אלו לעיכול המאכלים המרובים. וה<b>מהרש"א</b> כתב, החידוש הוא שהיה להם ירקות אלו בימות הגשמים, שאין דרכם לגדול אלא בימות הקיץ, ואלו גידלו אותם באופנים מיוחדים כדרכי המלכים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: איך אמרו שקישות מועילים לגוף? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן "קישות"? מפני ש"קשין" לגופו של אדם כחרבות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שאינם מועילים לגוף!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא,</b> מה שאמרו בברייתא שהן קשין לגוף, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>ברברבי,</b> קישות גדולים. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b>, מה שלא פסק משולחנם של רבי ואנטונינוס, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בזוטרי.</b> קישות קטנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>יום הלידה ויום המיתה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל מיתה שיש בה שריפה, יש בה עבודת כוכבים, ושאין בה שריפה, אין בה עבודת כוכבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה עתה הגמרא בביאור מחלוקת רבי מאיר וחכמים, שהרי זה ודאי שהם לא נחלקו במציאות, האם שרפו על כל המלכים או לא, ובודאי שרבי מאיר מודה שהיו מלכים שעליהם שרפו, והיו מלכים שלא שרפו עליהם, אלא מניחה הגמרא תחילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> שסברת מחלוקתם היא בכך, שרבי מאיר סובר שיום האיד לעבודה זרה נקבע על עצם המיתה של המלך, ולא השריפה עושה אותו ליום איד. כי סובר רבי מאיר שהשריפה על המלך אינה מחוקות הגוים לשם עבודה זרה, ולא שייכת לעבודת כוכבים. ואילו חכמים סוברים שהשריפה היא חוק מחוקות הגוים לשם עבודה זרה, ורק היא המביאה לעשותו ליום איד לעבודה זרה, ולא עצם מיתת המלך. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ביאור זה הוא לפי גירסת ופירוש <b>רש"י</b>, כפי שביארו ב<b>חידושי הריטב"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> דברי חכמים אלו, אתה למד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: לא שנא מיתה שיש בה שריפה, ולא שנא מיתה שאין בה שריפה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פלחו בה</b>, עובדים בעקבות במיתה שכזו <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבודת כוכבים</b>, ועושים אותו יום איד קבוע כל ימי בנו המולך תחתיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b>, מוכח מכאן, שסובר רבי מאיר, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שריפה, לאו חוקה היא.</b> עצם ה"שריפה" אינה מחוקות הגוים לשם עבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה למד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן סברי: שריפה חוקה היא,</b> מחוקות הגויים לשם עבודה זרה, והיא העושה אותו ליום איד -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, אם השריפה היא מחוקות הגוים לשם עבודה זרה, איך הותר לעשות כן למלכי ישראל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא, שורפין על המלכים</b>, מלכי ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> צריכים לחשוש לאסור <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>שום "<b style='font-size:20px; color:black;'>דרכי האמורי",</b> שאסרה התורה לעשות כמעשי האמורי, כמו שנאמר (שמות כג) "והביאך אל האמורי והחתי והפריזי והכנעני החוי והיבוסי, והכחדתיו. לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם. ולא תעשה כמעשיהם". דהיינו, מלבד מה שאסור לעבוד אלילים, אסור גם לעשות כמעשיהם. ואיסור זה נקרא "דרכי האמורי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי חוקה היא</b> לאלילים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b>, אנו בני ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי שרפינן</b>, איך אנו נוהגין לשרוף על מלכינו? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא כתיב</b> (ויקרא יח) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובחוקותיהם</b> של הגוים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תלכו</b>"!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> ומתרצת הגמרא: שריפה על המלכים, אינה חוק לשם עבודת אלילים, אלא מטעם "חשיבות", ביטוי לגודל חשיבותו ועומק הצער על מותו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ה<b>תוס</b>' מבארים על פי סוגיות אחרות, שיש שני עניני "חוקות הגוים": האחד, חוק לשם עבודה זרה, וחוקות אלו אסורים אף אם הם מופיעים בתורה שנהגו ישראל כן. דוגמא לדבר "מצבה" שנהגו כן אבותינו, אבות ישראל, והיתה אהובה לפני הקב"ה, ומעת שעשאוה האמוריים חוק לאלילים - שנאה הקב"ה, והזהיר עליה בתורה (דברים טז) "לא תקים לך מצבה". ועל חוקים אלו מקשה הגמרא, אף שמצאנו כן בצדקיהו המלך (כמו שמבואר בהמשך הגמרא), היו צריכים להיאסר מטעם "ובחוקותיהם לא תלכו". וה<b>ריטב"א</b> מדייק מלשון <b>רש"י</b>, שגם רש"י פירש כן את קושית הגמרא. והשני, חוק שעושים הגוים לשם הבל ושטות, ואינה לשם עבודה זרה, ואותם מותר לעשות, אם מצאנו כן בתורתנו שנהגו כן, כי אנו לא למדים מהם משטותם ומתרבותם. הקהלות <b>יעקב</b> (סימן ה) מחלק בין "דרכי האמורי" ללאו של "ובחוקותיהם לא תלכו". הלאו "דרכי האמורי" נלמד מהפסוק (שמות כג) "לא תעשו כמעשיהם", ואיסורו הוא אפילו בדבר שאינו חוק לעבודת אלילים, אלא לשם דעת שטות שלהם. והלאו של "חוקות הגוים" נלמד מהפסוק (ויקרא יח) "ובחוקותיהם לא תלכו", והוא האיסור ללכת בחוקי הגוים לשם עבודת אלילים, אף שנהגו היהודים במנהגים שכאלו בימי אבותינו. ומבואר היטב לשון הגמרא. כי לכאורה קשה, אחרי שהגמרא הביאה ברייתא "שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי", למה הוצרכו להביא ולהכריח את הקושיא "ואי חוקה היא - אנן היכי שרפינן, והכתיב ובחוקותיהם לא תלכו", הרי כבר שנינו ברייתא שמותר לעשות כן. ולדבריו מבואר, שהברייתא רק אמרה שלא שייך בכך "דרכי האמורי". אך עדיין קשה, כי יתכן שעל אף שלא שייך בשריפה "דרכי האמורי", מכל מקום, אם הגוים עושים כן לשם עבודת אלילים, אסור משום איסור "חוקות הגוים". ולכן הוסיפה הגמרא קושיא על קושיא. ועיין שם שמסופק אם התוס' מסכימים לחילוק זה, כי לכאורה משמע שהם למדים שניהם (גם חוקות לשם עבודת אלילים, וגם חוקות שטות והבל) מהפסוק "ובחוקותיהם לא תלכו". כתב <b>הר"ן</b>, וזה לשונו: "שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי וכו' לפי שלא אסרה תורה אלא חוקות של עבודה זרה או דברים של הבל ובטלה. וכולן יש בהם צורך (שייכות קצת) עבודה זרה. אבל דברים של טעם, שרי. ובשריפה על המלכים טעמא איכא לשרוף לכבודן כלי תשמישן, לומר: שאין אדם אחר עשוי להשתמש במה שנשתמש בו הוא". וכן פסק <b>הרמ"א</b> (יורה דעה סימן קע"ח). והקשה ב<b>ביאור הגר"א</b> שם, שהרי בגמרא מבואר שטעם ההיתר של שריפה על המלכים הוא, מטעם שכן הוא מנהג היהודים, ואנחנו לא עושים "כמעשיהם", אלא שכן הוא מנהגינו. ולמה כתב הר"ן טעם אחר? ועיין שם בקהלות יעקב המבאר את דברי הר"ן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> רבי מאיר וחכמים סוברים: <b style='font-size:20px; color:black;'>שריפה לאו חוקה היא</b> לשם עבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, חשיבותא היא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>במה נחלקו רבי מאיר וחכמים? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא, בהא קמיפלגי</b>, בטעם זה הם חולקים: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר סבר: לא שנא</b> בין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתה שיש בה שריפה, ולא שנא</b> ובין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתה שאין בה שריפה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פלחי בה לעבודת כוכבים.</b> עושין אותו ליום איד. ואף שהמלך ההוא לא היה חשוב דיו לשרוף עליו, מכל מקום, עושין עליו יום איד לעבודת אלילים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן סברי: מיתה שיש בה שריפה חשיבא להו</b>, המלך חשוב הוא להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופלחי בה</b>, עושין אותו יום איד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושאין בה שריפה לא חשיבא ולא פלחי בה,</b> ואינם עושים אותו ליום איד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא מביאה את הברייתא ששנינו בה "שורפין על המלכים" בשלימותה, ומבארת אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא, שורפין על המלכים</b> מלכי ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בו</b> במעשה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> האיסור לעשות <b style='font-size:20px; color:black;'>דרכי האמורי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר,</b> הברייתא מוכיחה כן ממה שאמר הנביא (ירמיה לד) בדבר ה' אל צדקיהו המלך, "<b style='font-size:20px; color:black;'>בשלום תמות, ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך, כן ישרפו לך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכשם ששורפים על המלכים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך שורפין על הנשיאים,</b> נשיאי ישראל שהיו בזמן בית שני ולאחריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה הם שורפין על המלכים? מיטתן וכלי תשמישן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומעשה</b> שהיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמת רבן גמליאל הזקן</b>, נשיא ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושרף עליו אונקלוס הגר שבעים מנה צורי</b> (שם משקל של כסף).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכאורה משמע שאונקלוס שרף עליו כסף ממש. ולכן מקשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמרת: מה הן שורפין עליו, מיטתן וכלי תשמישו,</b> ולא דברים אחרים, ואיך הביאה הברייתא מעשה לסתור!? ומתרצת הגמרא: לא שרף עליו כסף, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> פירוש דברי הברייתא הוא, ששרף עליו מיטתו וכלי תשמישו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שווי של <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעים מנה צורי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמרה הברייתא ששורפין עליו מיטתו וכלי תשמישו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומידי אחרינא לא?!</b>האם אין משחיתים עליו דברים אחרים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא: עוקרין</b>, עוקרים וחותכים לבהמה את גידיה שעל פרסותיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>על המלכים. ואין בו</b> במעשה זה איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דרכי האמורי.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוס</b>': אין בכך משום איסור "בל תשחית", כיון שעושין כן לכבוד המלך. וגם אין בכך משום "צער בעלי חיים", כיון שהוא כבוד המלך והוא כבוד לכל ישראל, לכן נדחה מפניו איסור "צער בעלי חיים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שמלבד כלי תשמישיו השחיתו עוד דברים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: אכן הכוונה בכלי תשמישיו, ומדובר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סוס שרכב עליו</b> המלך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על תירוץ זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמה טהורה</b>, שאין רוכבים עליה, ואינה מכלי תשמישיו של המלך, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> עוקרים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא, עיקור שיש בה טריפה,</b> שהבהמה נטרפת בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לעשות, מפני שאסור לגרום טריפות לבהמה טהורה, אף שאינה עומדת לו לאכילה ולהנאה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו עיקור <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בה טריפה</b>, שהבהמה לא נטרפת בכך, וכמו שיבואר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. והקשו ה<b>תוס</b>': וכי איזה איסור יש להטריף בהמת חולין? ה<b>ריטב"א</b> מבאר דעת רש"י, שהאיסור הוא משום "צער בעלי חיים", כיון שבמקום שעושה אותה טריפה מצטערת ביותר. ועוד מבאר, שהאיסור הוא משום "בל תשחית", ואף שבכלי תשמישיו נדחה איסור בל תשחית, הוא משום שהם כלי תשמישיו ממש, אבל עגלה המושכת בקרון, הוא "תשמיש דתשמיש", ודיו אם יעקרנו במקום שלא תיעשה טריפה. וכל זה לשיטת <b>רש"י</b>. אבל ה<b>תוס</b>' מבארים, שמותר ואסור שאמרה הברייתא היינו באכילה ובהנאה, ולא עצם פעולת העקירה. ובאה הברייתא לחדש שלא נאסרנה בהנאה הואיל ונעשה לכבוד המלך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזהו עיקור שאין בה טריפה?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0021_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot