https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:עבודה זרה טז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:47:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=144239&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:24:42Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:24, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99122:rev-144239:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=99122&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:46:32Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> בעין יעקב.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> בעין יעקב.</span> </span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי עקיבא: רבי! תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמור!</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי עקיבא: רבי! תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמור!</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי! שמא</b> דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>מינות בא לידך</b>, שמעת דברי מינות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>והנאך,</b> וישר הדבר בעיניך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועליו,</b> בגלל הנאתך הזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>נתפסת?</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי! שמא</b> דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>מינות בא לידך</b>, שמעת דברי מינות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>והנאך,</b> וישר הדבר בעיניך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועליו,</b> בגלל הנאתך הזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>נתפסת?</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96514:rev-99122:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=96514&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:39:36Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה טז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>טעם ההיתר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבי יהודה</b> המתיר בבהמה גסה שבורה, ולכן מותר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא נדייק מכך לדעת חכמים האוסרים אפילו בבהמה גסה שבורה, שהם יאסרו אף בחיה גסה שבורה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן לא נדייק לדעת רבי יהודה בארי שלם, ואכן אסור כשם שבהמה גסה אסורה - כדעת רב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>: אין צורך להעמיד את המשנה בארי שבור, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם ארי</b> אפילו שלם - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבור הוא אצל מלאכה</b>, דארי אינו בר מלאכה. ולכן מותר לדעת רבי יהודה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> כשם שמתיר בהמה שבורה, ואסור לדעת חכמים כשם שאסרו בבהמה שבורה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. ואילו ה<b>תוס'</b> חולקים וסוברים, שאף חכמים מודים שארי בן תרבות מותר. והטעם פשוט, שהטעם שאסרו חכמים בשבורה הוא משום שיבואו לומר שמכרו אותה שלימה ונשברה בבית הגוי (עיין סוף הערה 6 בדף טו). אבל בארי לא שייך סברה זו. ומוסיף ה<b>רשב"א</b>: שמדברי רב אשי: ארי "שבור" הוא אצל מלאכה, אין לדייק שמתיר רק לדעת רבי יהודה המתיר שבורה (ויתכן שרש"י דייק כן), אלא, שרב אשי אמר כן כ"מענה" על דברי רבה בר עולא, שהעמיד את המשנה ב"שבור", לכן אומר רב אשי שכל ארי הוא "שבור". וכוונתו לומר שאינו ראוי למלאכה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי תירוץ זה מודה רבי יהודה בחיה גסה שדרכה במלאכה, כגון: ערוד שמטחינו בריחיים - שאסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b>, הגמרא מביאה ברייתא כדעת רב, והיא תיובתא לרב חנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שאין מוכרין להן בהמה גסה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך אין מוכרין להן חיה גסה. ואפילו במקום שמוכרין להן בהמה דקה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חיה גסה אין מוכרין להן.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> הלשון נראה כפול. ומפרש ה<b>ריטב"א</b>: כשם אין מוכרין להם בהמה גסה - כך אין מוכרין להם חיה גסה. ולא תאמר שהוא משום חשש רביעה, לכן ממשיכה הברייתא: ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה דקה כלומר: שאין חוששין לרביעה - חיה גסה אין מוכרין. ומחמת כפילות הלשון גרסו <b>רבינו חננאל</b> וה<b>ראב"ד</b> גירסא אחרת. ואכמ"ל. ועיין בחידושי ה<b>רשב"א</b> וה<b>ריטב"א</b> המקשים כמה קושיות על גירסת רבינו חננאל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא דרב חנן בר רבא. תיובתא!</b> הגמרא מביאה גירסת רבינא, והיא קושיא ותירוץ הנ"ל בצורה אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא רמי</b> הקשה סתירה <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין אברייתא</b> מהמשנה על הברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשני</b> ותירצה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> טעם האיסור הוא, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ביה נזק</b>. ונדייק: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ארי תרבות ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לית ביה נזק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכרין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו,</b> והרי הברייתא סותרת. ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שאין מוכרין בהמה גסה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך אין מוכרין חיה גסה, ואפילו במקום שמוכרין בהמה דקה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חיה גסה אין מוכרין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שאין מוכרין להם ארי תרבות וחיה גסה, משום שראויים למלאכה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשני</b> ומתרץ: הדיוק שדייקנו מהמשנה שארי תרבות מוכרין, משום שאין בו נזק לרבים, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בארי שבור</b> שאינו ראוי למלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היתר זה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבי יהודה</b> המתיר בבהמה גסה שבורה. אבל בחיה הראויה למלאכה מודה רבי יהודה, וכל שכן חכמים, שאכן אסור למכור - כדברי הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>: אין צורך להעמיד את דיוק המשנה בשבור, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם ארי</b> אפילו שלימה - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבור הוא אצל מלאכה</b>, ואינה ראויה למלאכה, לכן מותר לדעת רבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על מה שדייקו מהמשנה ומשתמע ממנה שארי תרבות מותר למכור, ורצו ללמוד מכך שכל חיה גסה (שאין בה נזק לרבים) - מוכרין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב נחמן</b>: איך דייקו כן? <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן לימא לן</b> מי אמר לנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דארי חיה גסה היא</b> ונלמוד מכך שבשאר חיות גסות שאין בהם נזק לרבים - מוכרין? <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> הרי יתכן שארי <b style='font-size:20px; color:black;'>חיה דקה היא</b>, ולכן מותר למכור ארי תרבות, כשם שמותר למכור בהמה דקה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיך נלמוד מכך לשאר חיות גסות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רב נחמן, אין שום משמעות מהמשנה לדייק הימנה שחיה גסה בת תרבות - מותרת במכירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בסוגיא למעלה דייקנו מהמשנה כדברי רב חנן, והקשנו על רב. ואילו רב אשי מדייק מהמשנה להיפך, שמשמעותה כדעת רב והיא קושיא על רב חנן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי דייק מתניתין</b> דייק מדברי המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותיב תיובתא</b> ומפריך את דברי רב חנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> טעם האיסור הוא, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ביה נזק</b>. ונדייק: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ארי תרבות ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לית ביה נזק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכרין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטעמא</b> של דיוק זה הוא רק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ארי דסתם ארי שבור הוא אצל מלאכה,</b> כלומר: שאינו ראוי למלאכה, ואין שום סיבה לאסרו, אינו מזיק ואינו עושה מלאכה - ונדייק מכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מידי אחרינא</b> שאר חיות <b style='font-size:20px; color:black;'>דעביד מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מוכרין להגוים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם רצה התנא להודיע איסור בכל חיות המזיקות והיתר בכל חיות גסות בני תרבות, למה תפס את הארי - שאינו ראוי למלאכה - לדוגמה? היה לו לומר בלשון "כללי" "אין מוכרין חיות וכל דבר שיש בו נזק לרבים". ואנו, בעצמינו, נדייק מכך ש"כל" חיות גסות בני תרבות - מותר למכור להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדרך זו של רב אשי, <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא לרב חנן בר רבא</b> אף מהמשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>! תיובתא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמרנו בסוגיא לדעת רב שאסור למכור חיות (אף שאינם מזיקים לרבים) מטעם "שאלה שכירות ונסיוני" - היות שחיות ראויות למלאכה. ומבררינן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחיה גסה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא</b> בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי מלאכה עבדא?</b> איזה מלאכה ראויה לעשות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: אמר לי מר יהודה: דבי</b> בבית של אדם אחד ושמו <b style='font-size:20px; color:black;'>מר יוחני, טחני ריחיים בערודי</b> בחמור הבר והוא מין חיה גסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו שתלמידי רב מסרו בשמו, שחיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת מי הוא "בעל" שמועה זו - רב או שמואל, וכן מי "מסר" שמועה זו<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: כי הוינן בי</b> כשהיינו בישיבת <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה</b> שהיה תלמידו של רב ושל שמואל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לן</b> לנו רב יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>גמירו מינאי הא מילתא</b> לימדו ממני דבר זה <b style='font-size:20px; color:black;'>! דמגברא</b> רבה <b style='font-size:20px; color:black;'>שמיע לי</b> ששמעתיו מאדם גדול<b style='font-size:20px; color:black;'>, ולא ידענא</b> ואיננ יודע עתה ממי שמעתיו <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מרב אי משמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיך רבי זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתאי</b> כשבאתי <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מקום ששמו <b style='font-size:20px; color:black;'>קורקוניא, אשכחתיה</b> מצאתי <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב חייא בר אשי, ויתיב וקאמר</b> שישב ואמר <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דשמואל: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמינא</b> אמרתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> משמע שמאמר זה <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דשמואל איתמר</b>, ורב יהודה שמע אותו משמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיך רב זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> אתאי <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מקום ששמו <b style='font-size:20px; color:black;'>סורא, אשכחתיה</b> מצאתי <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבה בר ירמיה דיתיב וקאמר ליה</b> שאמר מאמר זה <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דרב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכ וס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמינא</b> אמרתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> משמע שמאמר זה <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר משמיה דרב ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר משמיה דשמוא ל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי סליקא להתם</b> כשעליתי לארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחתיה</b> מצאתי <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב אסי דיתיב וקאמר: אמר רב חמא בר גוריא משמיה דרב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיך רב זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי ליה</b> אמרתי לרב אסי: אתה אומר מאמר זה בשם רב חמא בר גוריא בשם רב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סבר לה מר</b> האם אינך סובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאן מרא דשמעתתא</b> מי הוא בעל שמועה זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר ירמיה</b> הרי אני - רבי זירא - שמעתי ממנו בסורא מאמר זה בשם רב?! ואיך אתה מוסר שמועה זו בשם רב חמא בר גוריא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לי</b> רב אסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>פתיא אוכמא</b> כלי שחור (כלומר: גם אתה רגיל ותדיר בתורה! חכמה מפוארה בכלי מכוער! - דרכן של תלמידי חכמים שמתייגעין על לימוד התורה ואינם מכבסין בגדיהם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מינאי ומינך</b> משמועתי ומשמועתך <b style='font-size:20px; color:black;'>תסתיים שמעתתא</b> תיאמר שמועה בשם אומרה! כלומר: אכן רבה בר ירמיה שמע שמועה זו מרב חמא בר גוריא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>, והוא שמעה מרב. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> הקשה ה<b>ראב"ד</b>: למה באמת לא הזכיר רבה בר ירמיה ששמע שמועה זו מרב חמא בר גוריא. ומתרץ: ושמא היה מנהגם שלא היו מזכירים אלא את בעל השמועה הראשון בלבד. ולפעמים היו מזכירים כל בעלי השמועה עד שמגיעין לראשון. ועיין גמרא נזיר (נו ב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי</b> וכן שנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא אמר רב אסי אמר רבה בר ירמיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדייא ובימה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת מהו "בסילקי". לאיזה צורך שימשו טירות גדולות אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלשה</b> מיני <b style='font-size:20px; color:black;'>בסילקאות הן: של מלכי עובדי כוכבים, ושל מרחצאות, ושל אוצרות</b> אצרו שם סגולת מלכים ואוצרותיהם<b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> לכן בנו בנין חזק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: שתים</b> מהן משלשתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>להיתר</b> מותר לבנות עם הגוים - והן של מרחצאות ושל אוצרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד</b> מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לאיסור</b>, והוא של מלכים - <b style='font-size:20px; color:black;'>וסימן</b> יהיה בידך איזה מהן של איסור - פסוק זה (תהלים קמט) "<b style='font-size:20px; color:black;'>לאסור מלכיהם בזיקים</b>" - כלומר: של מלכים אסור, מפני שדנין שם נפשות, והורגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דאמרי</b> יש מי שמסר שמועה זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: כולם להיתר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> הרי שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בונין עמהן בסילקי גרדום איצטדייא ובימה.</b> הרי שיש "בסילקי<b style='font-size:20px; color:black;'>"</b> האסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומתרצינן: אימא</b> פירוש המשנה הוא: בסילקי - בנין גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>של גרדום ושל איצטדייא ושל בימה</b> המיועד לדון שם נפשות. אבל סתם בסילקי העשוי לדירת מלכים - מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בענין מה ששנינו ש"גרדום" הוא מקום משפטי מות, מספרת הגמרא <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדא מרבי אליעזר</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>בן הורקנוס</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כשנתפס רבי אליעזר למינות</b> המינים הרומאים תפסוהו, ורצו לכוף אותו לעבודת אלילים - <b style='font-size:20px; color:black;'>העלוהו לגרדום לידון</b> למיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו אותו הגמון: זקן שכמותך יעסוק</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בדברים בטלים הללו?!</b> אמר כן על דברי תורה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> וה<b>ראב"ד</b>. אבל ב<b>ספר דקדוקי סופרים</b> מבאר שסיפור זה היה בעת תחילת התפשטות כזב הנצרות בארץ ישראל, והרומאים של אז רדפו אותם. וחשדו את רבי אליעזר שהנהו שייך אליהם - רחמנא ליצלן. וזה הפירוש שנתפס ל"מינות". וההגמון שאל אותו למה מאמין בהבלי "אותו ה איש". ועונשו לפי פירוש זה היה מדה כנגד מדה, כיון שנהנה מדברי אותו תלמיד הרשע, לכן נחשד על כך. וה<b>עיון יעקב</b> כתב שכיון שחטא - לפי דרגתו - במחשבה בלבד, לכן רק "חשבו" להרוג אותו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אליעזר בלשון זה "<b style='font-size:20px; color:black;'>נאמן עלי הדיין</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כסבור אותו הגמון</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עליו הוא אומר</b>, שהוא הדיין, ועליו אומר שמסכים לדבריו, שלא היה צריך להתעסק עם דברים בטלים. - <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא</b> רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא: כנגד אביו שבשמים</b> דיין האמת, והצדיק עליו את דין שמים, שמוציאים אותו להורג, בסוברו שעבר עבירות נגד הקב"ה, ועתה נפרעים ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> ההגמון: <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל והאמנתי</b> (גירסת היעב"ץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמנתני</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>עליך</b>, נתת בי אימונך, שדיני דין אמת - <b style='font-size:20px; color:black;'>דימוס!</b> לשון שבועה בשם אלילו שהיה שם - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור אתה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך נפטר מן דין הרומאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשבא לביתו</b> התאבל מאוד, על שלא היה יודע מפני מה אירע לו דבר זה להיות נידון למיתה, והיה מחפש במעשיו לעשות תשובה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b>. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קיבל עליו תנחומין</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> בעין יעקב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי עקיבא: רבי! תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמור!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי! שמא</b> דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>מינות בא לידך</b>, שמעת דברי מינות <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>והנאך,</b> וישר הדבר בעיניך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועליו,</b> בגלל הנאתך הזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>נתפסת?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0032_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot