https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה ב א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:38:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%91_%D7%90&diff=144220&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:22:19Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:22, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%91_%D7%90&diff=99110&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:46:09Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב <b>הראב"ד</b>: הכוונה על שרי האומות "שכל איש ואיש יש לו שוטר עליו למעלה, ועל כולם שר ממונה עליהם, כעין מלך של מטה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> מפני שבא סנחריב ובלבל את האומות. <b>פנים</b> <b>יפות</b> פרשת בלק.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב <b>הראב"ד</b>: הכוונה על שרי האומות "שכל איש ואיש יש לו שוטר עליו למעלה, ועל כולם שר ממונה עליהם, כעין מלך של מטה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> מפני שבא סנחריב ובלבל את האומות. <b>פנים</b> <b>יפות</b> פרשת בלק.</span> </span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "כל הגוים נקבצו יחדו</b>", בערבוביא.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "כל הגוים נקבצו יחדו</b>", בערבוביא.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה</b> בפני עצמה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>וסופריה</b>, חכמיה".</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה</b> בפני עצמה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>וסופריה</b>, חכמיה".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%91_%D7%90&diff=96485&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:38:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה ב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בימים אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני אידיהן</b>, חגאותיהם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>של עובדי כוכבים,</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה ימים</b> הקודמים לחגא שלהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לשאת ולתת עמהם</b>, למכור להם, או לקנות מהם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הגמרא תבאר לשון "אידיהם".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אסור <b style='font-size:20px; color:black;'>להשאילן</b> בהמה או כלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולשאול מהן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אסור <b style='font-size:20px; color:black;'>להלוותן</b> מעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וללוות מהן.</b> וכן אסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לפורען</b> חוב שחייב הישראל להגוי. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולפרוע מהן</b> חוב שחייב הגוי לישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם בכל אלו, משום שהגוי "אזיל ומודה", לפי שמרוב שמחתו בכל הדברים הללו, הוא הולך ביום אידו, ומודה על כך לאלילים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. ובדף ו א מבאר יותר, שהישראל עלול לעבור על הלאו של "לא ישמע על פיך", שאסור לגרום לגוי להודות לאלילים. (ומבואר שם) והקשו <b>הראשונים</b>, חידושי <b>הרשב"א</b> <b>ריטב"א והר"ן</b> ועוד, שהרי הגמרא שם מסתפקת, האם טעם האיסור הוא משום "אזיל ומודה", או משום "לפני עור" (ומבואר שם). והאיבעיא של הגמרא לא נפשטה. ואם כן, למה כתב <b>רש"י</b> בפשיטות שטעם האיסור הוא משום "אזיל ומודה"? ותירצו, שעל אף שהגמרא לא פשטה את האיבעיא, מכל מקום, מהמשך הסוגיא שם מבואר, שטעם האיסור הוא משום אזיל ומודה (ויבואר שם בדף ו הערות 13, 14, 18) על כל פנים, כתבו <b>התוס'</b>, שמדברי רש"י משמע, שגם בסתם מקח וממכר, ואפילו בדרך שאינו לצורך תקרובת לאלילים, שייך לאסור משום "אזיל ומודה". (ה<b>מהרש"א</b> מבאר, שהתוס' הבינו כן מדברי רש"י, שכתב: משום "לא ישמע על פיך". וטעם זה שייך בכל מקח וממכר, ואפילו בדבר שאינו תקרובת לאלילים. ועיין ב<b>קרני רא"ם</b> על המהרש"א שאין משם ראיה. - ו<b>המהר"ם</b> מבאר ביאור אחר). רבינו תם חולק על רש"י, ועיקר קושיתו היא, למה כשקנה הגוי הוא ילך ויודה, והרי הוא שילם ממעותיו על הקניה שקנה! ? וכן אם הגוי מכר, הרי הפסיד את הבהמה או הכלים שמכר? לכן, חולק <b>רבינו תם</b> על <b>רש"י</b>. ובשני דינים הוא חולק עליו: האחד, לדעת רבינו תם מותר לישראל לקנות מגוי, ורק אסור למכור לו. והשני, מה שאסור למכור הם רק דברים הראויים לתקרובת עבודת אלילים. ומה שאמרה המשנה "לשאת ולתת", פירושו לשאת מהם מעות, ולתת להם דבר הראוי לתקרובת לעבודה זרה, אך דבר אשר אינו לצורך תקרובת אלילים, מותר למכור להם. <b>ורבינו תם</b> מביא כמה ראיות לשיטתו, ויבוארו כל אחת ואחת במקומה. (לקמן דף ה הערות 20, 23, 25 ודף ו הערות 9, 14). ואילו התוס' מביאים עוד כמה טעמים למה שנהגו בזמנינו להקל לשאת ולתת עמהם בימי אידיהם. ועוד סובר <b>רבינו תם</b>, שלהלוות לגוי בריבית, מותר, משום שהגוי מצטער הרבה. וכתב ה<b>מהרש"א</b>, שאף לדרך זו של רבינו תם, אסור להשאילם ולשאול מהם, להלוותן (בלי ריבית) וללוות מהם, ולפרוע להם חוב. שהרי לגבי זה אכן שייך "אזיל ומודה". ומה שנוהגים להקל הוא מטעמים אחרים שאמרו התוס'. וכן כתב <b>המהר"ם</b>. ועיין בדף ו' (הערה 14) בשם <b>הראשונים</b>, שרש"י חזר בו במקצת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: נפרעין מהן</b>, מותר לגבות מהם חוב שהם חייבים לנו<b style='font-size:20px; color:black;'>, מפני שמיצר הוא לו</b>, שפריעת החוב מצערת אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים לרבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שמיצר הוא לו עכשיו,</b> בשעת הפרעון, בכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמח הוא לאחר זמן</b>, למחרתו, על שירד מעליו עול חובו לבעל חובו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה מכנה את האלילים "אידיהן". והגמרא מבררת את גירסת המשנה, ומבארת אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נחלקו בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ושמואל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b>, אחד משניהם (לא נתפרש מיהו) <b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b>, שנה בגירסתו, "<b style='font-size:20px; color:black;'>אידיהן</b>", באל"ף, כמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד,</b> והשני <b style='font-size:20px; color:black;'>תני,</b> שנה בגירסתו, "<b style='font-size:20px; color:black;'>עידיהן</b>" בעי"ן, כמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואומרת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דתני "אידיהן", לא משתבש,</b> אין גירסתו משובשת, כי יש מקום ופירוש לגירסא זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דתני "עידיהן",</b> גם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משתבש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דתני "אידיהן" לא משתבש</b>, כי כינוי גנאי כזה נאמר בתורה כלפי אלילים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> בשירת האזינו (דברים לב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>כי קרוב יום אידם".</b> ו"איד" הוא לשון "שבר", וכך מאחל להם הכתוב. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> נחלקו <b>בספרי</b> רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, פסוקים אלו נאמרו על ישראל, וכן פירש רש"י בפירושו על התורה. ואילו רבי נחמיה דורשם על אומות העולם. הגמרא כאן סוברת כדברי רבי נחמיה, ולכן מתפרש "יום אידם" על אומות העולם. <b>מהרש"א</b>. ועיין לקמן תוס' כח ב ד"ה ישתו, ובמסורת הש"ס שם. ולדרך זו מתבארים הפסוקים כך: (אומר הקב"ה) "לי נקם ושלם (עלי מוטל לשלם נקמה בגוים), לעת תמוט רגלם, כי קרוב יום אידם ("שברם"), וחש עתידות למו (הקב"ה יחיש את הנבואות שהנביאים ניבאו שעתידות לבוא עליהם). כי ידין ה' עמו (הקב"ה ינקום נקמת עמו), ועל עבדיו יתנחם, כי יראה (הקב"ה) כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב (שבני ישראל אזלה ידם ואין להם עזרה). ואמר (הקב"ה אל הגוים): אי (איפה הם) אלהימו, צור חסיו בו. אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם - יקומו ויעזרוכם (נראה אם יוכלו לקום לעזרתכם), יהי עליכם סתרה (הצור שבטחתם בו, נראה אם הוא יכול להסתיר אתכם בצלו) ". <b>וכל התוכחה הזאת תהיה ביום "אידם"</b>. וכתב <b>הראב"ד</b>: "איד" הוא השבר. ותפסה המשנה לשון שבר, לפי שהוא יבוא תחת השמחה שלהם. או מפני שיבוא שברם על עון עבודה זרה שלהם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דתני "עידיהן" לא משתבש</b>, כי לשון זה מיוסד על לשון המקרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ישעיה מג) "<b style='font-size:20px; color:black;'>יתנו עידיהם, ויצדקו".</b> וכך נאמר שם "כל הגוים נקבצו יחדיו, ויאספו לאומים. מי בכם מגיד זאת, וראשונות ישמיעונו, יתנו עידיהם, ויצדקו. וישמעו, ויאמרו אמת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שנאמר "יתנו עידיהם ויצדקו", אמור על אומות העולם עובדי כוכבים, שכאשר ידון אותם הקב"ה ביום הדין הגדול בעתיד, הוא יאמר להם בלשון תמיה ולעג: אתם בטחתם והאמנתם באלילים, ואם כן, יבואו נא האלילים עתה, ויעידו עליכם כדי להצדיק אתכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן נקט התנא לשון "עידיהם", והוא כינוי לעג לאלילים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דתני "אידיהן"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> מה הטעם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תני</b> אינו שונה "<b style='font-size:20px; color:black;'>עידיהן</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך</b>: לשון "אידיהן", שמשמעותו הוא "<b style='font-size:20px; color:black;'>תברא</b>", שבר - <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דתני "עידיהן"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא תני "אידיהן"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך: מאן קא גרים להו תברא,</b> מה גורם להם את שברם? - <b style='font-size:20px; color:black;'>עדות שהעידו</b> האלילים <b style='font-size:20px; color:black;'>בעצמן</b> ביום הדין, שאכן עבדו להם הגוים. <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכך</b> לשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"עדות" עדיפא</b>, שהיא סיבת ומקור ה"שבר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על מאן דאמר "עידיהן":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא "<b style='font-size:20px; color:black;'>יתנו עידיהם ויצדקו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעובדי כוכבים כתיב,</b> שאומות העולם יביאו אליליהם לעדות?! -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בישראל כתיב!</b> שה"עדות" תהיה לזכות ולטובת בני ישראל! -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: כל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוות שישראל עושין בעולם הזה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>באות ומעידות להם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם הבא, שנאמר "יתנו עידיהם, ויצדקו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו ישראל</b>. ומסיים הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"ישמעו ויאמר אמת"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו עובדי כוכבים.</b> שהגוים ישמעו את העדות, ויאמרו "אמת", דין צדק הוא! כי ראויים הם בני ישראל לקבל שכר עולם הבא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> <b>בחידושי המאירי</b> מדייק הלשון "כל" מצוות, וזה לשונו: "לעולם אל יקל אדם בעשיית המצות, הן קלות הן חמורות, שהקלות הם מבוא לדבר נצחי - יותר מאותן שאדם חושב עליהם שהן חמורות יותר מהן לפעמים. והוא שאמרו במקום אחר: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות:. וכלל ידוע - בכל המקיים את המצוות כראוי, שהוא זוכה בקיומן לחיים הנצחיים, ותכלית שלו הוא עדות לו אם קיימן כראוי. והוא שאמרו: כל מצות שישראל עושין בעולם הזה - באות ומעידות להם לעולם הבא".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> מבאר <b>המהרש"א</b>: "המצוות מעידות", דהיינו ה"דבר הרוחני" (בעיון יעקב: המלאך) שנוצר ממעשי המצוות, בא ומעיד. וכן להיפך באומות העולם, "צד הטומאה" שנוצר ממעשיהם, בא ומעיד לרעתם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי ש"עידיהם" אין משמעותו אלילים, אלא, אדרבה, מצוות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אכן, "עידיהם" הוא כינוי גנאי לאלילים. אך יש לדרוש זאת ממקרא אחר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מאן דאמר "עידיהן"</b> - דורשו <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא</b>, מפסוק זה (ישעיה מד) "<b style='font-size:20px; color:black;'>יוצרי פסל, כולם תוהו. וחמודיהם, בל יועילו. ועידיהם המה</b>". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> שם נאמר "יוצרי פסל (האומנים עושי הפסלים) כולם תוהו (הם בעצמם תוהו) וחמודיהם בל יועילו (הפסלים החמודים להם אין בהם תועלת - מצודות) ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו (הפסלים הם עדים על בושת עובדיהם, שהרי רואין שאינן לא רואין ולא יודעין והם עובדים להם) למען יבושו (העובדים להם - רש"י) ". ועיין <b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דברי הכתוב "ועידיהם המה", משמעותם היא, שהאלילים יבואו ויעידו על עובדיהם כדי לחייבם. הרי שהפסוק מכנה את האלילים בשם גנאי, "עידיהם" המה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא מביאה מאמר ארוך, המתאר את יום הדין לעתיד לבוא, כשיבוא הקב"ה לתת שכר לבני ישראל, ויבואו אומות העולם לבקש גם הם שכר, ולקטרג על בני ישראל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב <b>הראב"ד</b>: זה הדין לימות המשיח הוא, כאשר יצא להלחם עם גוג ועם גוים רבים אשר אתו, ויגמר דינם לכליון וחרץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמאמר נסוב על המקרא הנזכר, "כל הגוים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים, מי בכם מגיד זאת וראשונות ישמיעונו, יתנו עידיהם ויצדקו, וישמעו ויאמרו אמת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבי חנינא בר פפא, ואיתימא,</b> או שדרש כן <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמלאי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעתיד לבוא, מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה, ומניחו בחיקו,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר "כל מי שעסק בה</b> בתורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יבוא ויטול שכרו".</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ענין הספר תורה נדרש בהמשך הגמרא, ממה שנאמר שם "מי בכם מגיד זאת". ו"זאת" היא התורה. וקשה, האם הגוים שוטים, ובאים לבקש שכר על שמרם את התורה?! ומבאר ה<b>מהרש"א</b>, שאומות העולם אינם יודעים שהקב"ה מניח בחיקו את ספר תורת משה, אלא כל אומה סוברת שאת ספר דתה הוא הניח בחיקו, עד שהוא מפרש להם: מי בכם שמר על ספר תורת משה. וה<b>עיון יעקב</b> מבאר, שבאין לבקש שכר על שבע המצוות שלטענתם שמרו עליהם לקיימם. ועוד מבאר, שבאים לבקש שכר על עזרתם לישראל לקיים התורה, כמו שמבואר בהמשך. וב<b>ספר העקרים</b> (מאמר א' פרק כ') כתב: שבאים לבקש שכר על תורתם שיש להם במסורת מאבותם. (וענה להם הקב"ה, הביאו המסורת שלכם, איך נמסרה לכם תורתכם, האם ניתנה בששים ריבוא בפרסום גדול כמו תורת משה? ועיין שם שמבאר את המשך הפסוקים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיד מתקבצין ובאין</b> אומות העולם <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כוכבים,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בערבוביא</b>, כשהם מעורבים יחד, ולא כל אומה ואומה בפני עצמה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב <b>הראב"ד</b>: הכוונה על שרי האומות "שכל איש ואיש יש לו שוטר עליו למעלה, ועל כולם שר ממונה עליהם, כעין מלך של מטה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> מפני שבא סנחריב ובלבל את האומות. <b>פנים</b> <b>יפות</b> פרשת בלק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "כל הגוים נקבצו יחדו</b>", בערבוביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה</b> בפני עצמה, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>וסופריה</b>, חכמיה".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0003_L2"></nowiki><nowiki name="דףBבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot