https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%91 2026-04-22T23:15:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=144076&oldid=prev 2020-09-14T14:48:21Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96341:rev-144076:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=96341&oldid=prev 2015-07-01T08:32:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין קיב ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וההקדשות שבה יפדו כו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו בה&lt;/b&gt; בעיר הנדחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשים&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם היו בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי מזבח,&lt;/b&gt; כגון קרבן עולה ואשם שהפרישו הרשעים שבתוכה, אף שאינם נחשבים &quot;בהמתה&quot;, אלא בהמת שמים, מכל מקום, כיון שדבר מאוס הוא להקריב קרבנות רשעים אלו - כונסין את אותן בהמות לכיפה, ומאכילין אותן שעורים עד שכריסם נבקעת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;989&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימותו&lt;/b&gt; מאליהן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;990&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;989.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י כאן. ועיי&#039; ברש&quot;ש שתמה, שענין זה נאמר רק באדם. אבל בבהמה איתא במס&#039; עבודה זרה (יג א): אין מקדישין וכו&#039; בזמן הזה. ואם הקדיש וכו&#039; תיעקר. ואיזהו עיקור, נועל דלת בפניה והיא מתה. עיי&quot;ש.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;990.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל אין הורגין אותן, כי שלל שמים הם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם היו בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי בדק הבית&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפדו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרומות&lt;/b&gt; שבה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקבו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעשר שני וכתבי הקדש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יגנזו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: &quot;בהמתה&quot;&lt;/b&gt; משמע - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא בהמת בכור, ו&lt;/b&gt;בהמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר&lt;/b&gt; (דינן של בהמות אלו, שבשרם שייך לישראל, וחלבן ודמם קרב על המזבח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שללה&quot;&lt;/b&gt; משמע - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרט לכסף הקדש, וכסף מעשר.&lt;/b&gt; ולהלן יתבאר טעמו של רבי שמעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר: היו בה קדשים, קדשי מזבח ימותו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;יש לתמוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי ימותו? ירעו&lt;/b&gt; אותן בהמות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיסתאבו&lt;/b&gt; (עד שיפול בהן מום), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימכרו, ויפלו דמיהן לנדבה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וביארו דבר זה רבי יוחנן וריש לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר&lt;/b&gt;: אפילו דמיהם אסורים, משום שנאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זבח רשעים תועבה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש אמר&lt;/b&gt;: אותן קדשי מזבח שדיבר בהן התנא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממון בעלים הוא. והכא&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשים שחייב באחריותן&lt;/b&gt; (שאם יאבדו לאחר שהפרישן לקרבן, חייב להביא בהמה אחרת), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון היא, דאמר&lt;/b&gt; שקדשים שחייב באחריותן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממון בעלים הוא,&lt;/b&gt; והרי בהמות אלו כשאר בהמות שבתוכה, שדינן ליהרג בחרב. ומה ששנינו שימותו, ואינן נהרגין עם שאר הבהמות, היינו משום כבוד שמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מדסיפא&lt;/b&gt; של הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון היא,&lt;/b&gt; משמע שה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו&lt;/b&gt; שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון&lt;/b&gt; היא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשים קלים&lt;/b&gt; (כמו מעשר שני ופסח), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר: קדשים קלים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממון בעלים&lt;/b&gt; הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל קדשי קדשים,&lt;/b&gt; שאינם ממון בעלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי,&lt;/b&gt; מה יהיה דינם, אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירעו&lt;/b&gt; עד שיסתבאו, ויפדו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדתני סיפא&lt;/b&gt; (עד ששנה התנא בסיפא) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי בדק הבית יפדו&quot;, ליפלוג וליתני בדידה&lt;/b&gt; (שיחלק התנא וישנה בקדשי מזבח עצמם): מה ששנינו שימותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשים קלים. אבל קדשי קדשים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירעו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: התנא לא יכול היה לשנות שקדשי קדשים יפדו. והטעם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאיכא חטאת, ש&lt;/b&gt;הדין הוא שאם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו בעליה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמיתה אזלא,&lt;/b&gt; ואם כן, אם היתה בעיר הנדחת בהמה שהופרשה לחטאת, כיון שמתו בעליה, שנהרגו עם כל רשעי העיר, אותה בהמה הולכת למיתה, ואינה נפדית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא פסיקא ליה&lt;/b&gt; לתנא לשנות באופן כללי &quot;קדשי קדשים יפדו&quot;, שהרי יש יוצא מן הכלל, חטאת, שאינה נפדית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא רבי יוחנן לא אמר כריש לקיש,&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;זבח רשעים תועבה&quot;.&lt;/b&gt; ולכן, אף אם יפדו את הבהמות, אסור יהיה להשתמש בדמיהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ריש לקיש, מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך&lt;/b&gt; ריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אמרינן &quot;זבח רשעים תועבה&quot;,&lt;/b&gt; מה שאנו אומרים שקרבן רשעים תועבה הוא לפני הקדוש ברוך הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי היכא דאיתנהו בעינייהו&lt;/b&gt; (זה דווקא כאשר הבהמה עצמה קיימת). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הכא,&lt;/b&gt; שמרעין את הבהמה עד שתסתאב, ופודין אותה בדמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאישתני&lt;/b&gt; (כיון שנשתנה הדבר, שאין מדובר בבהמה עצמה, אלא בדמיה) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אישתני,&lt;/b&gt; ומותר להשתמש בדמים לצרכי הקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: &quot;בהמתה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא בהמת בכור ומעשר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי עסקינן?&lt;/b&gt; באיזה אופן מדובר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא בתמימין&lt;/b&gt; (בבכור ומעשר תמימים, שלא נפל בהם מום), למה צריך למעטן מהמילה &quot;בהמתך&quot; - הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלל שמים הוא,&lt;/b&gt; ונתמעט מהמילה &quot;שללה&quot;! ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מה נאמר, שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעלי מומין,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שללה נינהו,&lt;/b&gt; ולמה נתמעטו מכל שאר בהמות העיר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבינא: לעולם&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעלי מומין,&lt;/b&gt; ובכל זאת אינן נהרגין עם שאר בהמות העיר משום שכך דורשים את המקרא: &quot;בהמתה&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שנאכל לך,&lt;/b&gt; לבעלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתורת בהמתה. יצאו אלו,&lt;/b&gt; בהמות בכור ומעשר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין נאכלין בתורת בהמתה,&lt;/b&gt; שאין קוראין להן &quot;בהמת עיר הנדחת&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בתורת בכור ומעשר&lt;/b&gt; (שקוראין להן &quot;בהמת בכור ומעשר של עיר הנדחת&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשלל שמים נינהו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;דברי רבינא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פליגא&lt;/b&gt; א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשמואל. דאמר שמואל&lt;/b&gt; על קושייתנו בדברי רבי שמעון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל קרב, והכל נפדה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר?&lt;/b&gt; למה נתכוין שמואל בדבריו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר: כל&lt;/b&gt; קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקרב&lt;/b&gt; למזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא תם, ונפדה&lt;/b&gt; (וצריך פדיה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא בעל מום,&lt;/b&gt; כגון שאר קדשים קלים חוץ מבכור ומעשר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלל&lt;/b&gt; (מהמילה &quot;שללה&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימעיט&lt;/b&gt; (נתמעט). שהיות והוא צריך פדיה כשהוא בעל מום, הרי זה נחשב שלל שמים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;991&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;991.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונחלק בזה רבי שמעון על תנא קמא, שסובר שקדשים קלים - ממון בעלים הם. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל שקרב כשהוא תם, ואינו נפדה כשהוא בעל מום,&lt;/b&gt; אלא נאכל לבעלים בלא פדיה, כגון בכור ומעשר, אין זה נחשב שלל שמים אף כשהוא תמים, ואי אפשר למעטו מ&quot;שללה&quot;. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבהמה נפקא&lt;/b&gt; (מהמילה &quot;בהמתה&quot; אנו ממעטין) בכור ומעשר תמימים, שאין הם נקראים בהמתה של עיר הנדחת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן בעל מום, שנאכל לבעלים בלא פדיון, אינו מתמעט מכלל בהמת עיר הנדחת, ונדון עמהן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;992&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;992.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש המהרש&quot;ל. ועיי&#039; במהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובזה נחלק שמואל על רבינא. ששמואל סובר, שדווקא תמימין נתמעטו, אבל בעלי מומין - נדונין עם שאר בהמות העיר. ואילו רבינא סובר שאף בעלי מומין אין נהרגין, ולמדים זאת מהמילה &quot;בהמתך&quot;, וכפי שנתבאר לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומות ירקבו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: לא שנו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא תרומה ביד ישראל,&lt;/b&gt; שעדיין לא נתנה לכהן. שכיון שכך, יתכן שהיה נותנה לבסוף לכהן צדיק, שאינו מבני העיר, והרי זה נחשב כפקדון של בן עיר אחרת שנמצא בתוך העיר הנדחת, שדינו שמותר, ואינו נשרף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמנם, היות ויתכן שהיה נותנה לכהן רשע, מבני העיר, לכן אין התרומה מותרת באכילה, אלא דינה להרקב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל תרומה&lt;/b&gt; שניתנה כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביד כהן&lt;/b&gt; מבני העיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דממוניה&lt;/b&gt; של הכהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; - הרי זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשרף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב יוסף&lt;/b&gt; מהברייתא. ששנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. והא מעשר שני ביד ישראל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתרומה ביד כהן דמי,&lt;/b&gt; שהרי בשני המקרים ממונו הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; גבי מעשר שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יגנזו&quot;,&lt;/b&gt; ולא כדברי רב חסדא, שתרומה ביד כהן - תשרף!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי אתמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי אתמר&lt;/b&gt; (אם נאמרה מימרתו של רב חסדא, כך נאמרה):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: לא שנו&lt;/b&gt; שתרומות ירקבו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; במקרה של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומה&lt;/b&gt; שנמצאת כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביד כהן,&lt;/b&gt; שממונו היא. ומכל מקום אין אנו אומרים שתשרף, כדי שלא לזלזל בתרומה, שהרי קדש היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל תרומה&lt;/b&gt; שנמצאת עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביד ישראל,&lt;/b&gt; שלא נתנה לכהן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנתן לכהן&lt;/b&gt; צדיק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעיר אחרת&lt;/b&gt; (שלא הודח עמהן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;993&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה&lt;/b&gt; (אין צריך להפריש ממנה חלה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;993.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב מהרש&quot;ל שאין זו משנה, אלא ברייתא במסכת פסחים. עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים מחייבין&lt;/b&gt; עיסת מעשר שני בהפרשת חלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: מחלוקת&lt;/b&gt; רבי מאיר וחכמים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במעשר שני&lt;/b&gt; הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירושלים,&lt;/b&gt; שמותר לבעליו לאכלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי מאיר סבר: מעשר שני ממון גבוה הוא. ורבנן סברי: ממון הדיוט הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; מעשר שני הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגבולין,&lt;/b&gt; מחוץ לירושלים, שאסור באכילה (ורק אם יפדהו בדמים - יותר באכילה) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל פטור&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;994&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מהפרשת חלה, שהרי ממון גבוה הוא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;995&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;994.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוס&#039; במס&#039; קידושין (נג ב, ד&quot;ה איהו) הקשו, שמהסוגיא שם משמע שרבי יהודה סובר שמעשר שני ממון הדיוט הוא אפילו בגבולין! ותירצו, שאף על פי כן, אין עיסת מעשר שני חייבת בחלה בגבולין, הואיל ואינה ראויה שם לאכול. עיי&quot;ש. ועיין עוד בתוס&#039; במס&#039; בכורות (ט ב, ד&quot;ה ותנן, ובתוס&#039; במס&#039; סוכה (לה א, ד&quot;ה לפי).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;995.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עוד פירש רש&quot;י, שבגבולין אין לה היתר אכילה בשעת חיוב חלה, דהיינו, בשעת גלגול העיסה, ולכן אין זה נחשב &quot;ראשית עריסותיכם&quot;. ואפילו אם פדה את העיסה לאחר מכן, פטורה מן החלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב יוסף: מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי עסקינן?&lt;/b&gt; באיזה אופן מדובר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; במעשר שני הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירושלים, מי הויא&lt;/b&gt; ירושלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיר הנדחת&lt;/b&gt; (וכי ירושלים נעשית עיר הנדחת)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: עשרה דברים נאמרו בירושלים, וזו אחת מהן: אינה נעשית עיר הנדחת,&lt;/b&gt; אפילו אם הודחו רוב בני העיר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא&lt;/b&gt; מה נאמר, שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מעשר שני של בן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיר אחרת&lt;/b&gt; שהודחה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואסקוהו לגוה&lt;/b&gt; (והכניסו את המעשר לירושלים) עוד לפני שהודחה אותה העיר -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אי אפשר לומר כך. שאם כן, למה יגנזו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קלטוהו&lt;/b&gt; כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחיצות&lt;/b&gt; (חומות) ירושלים עוד לפני שהודחה העיר, ויהא מותר אף באכילה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו&lt;/b&gt; - על כרחך מדובר במעשר שני הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגבולין,&lt;/b&gt; שעדיין לא הכניסוהו לירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקתני יגנזו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כדברי רב חסדא, שמעשר שני הנמצא בגבולין - לכולי עלמא ממון גבוה הוא, למה לא יהא המעשר מותר אף באכילה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא. לעולם&lt;/b&gt; מדובר במעשר שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעיר אחרת, ואסקוהו לגוה&lt;/b&gt; (והכניסוהו כבר לירושלים) קודם שהודחה אותה העיר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא במאי עסקינן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנטמא&lt;/b&gt; אותו מעשר, ולכן אסור באכילה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;996&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;996.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כפי שנאמר על מעשר שני: &quot;לא בערתי ממנו בטמא&quot;. ולהלן שואלת הגמרא, הרי דין זה אינו דווקא בעיר הנדחת!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עדיין, למה יגזנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפרקיה&lt;/b&gt; (יפדנו)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי אלעזר: מניין למעשר שני שנטמא, שפודין אותו אפילו&lt;/b&gt; כשנמצא כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירושלים,&lt;/b&gt; אף שנאמר &quot;וכי ירבה ממך הדרך לא תוכל שאתו וגו&#039; ונתת בכסף&quot;, ומהמילים &quot;וכי ירבה ממך הדרך&quot; אנו דורשים שדווקא בריחוק מקום אתה פודה, ואי אתה פודה בקירוב מקום?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;לא תוכל שאתו&quot;. ואין שאת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אכילה, שנאמר: &quot;וישא משאות מאת פניו&quot;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך אנו דורשים את הפסוק: &quot;וכי ירבה ממך הדרך&quot;, שאתה נמצא בריחוק מקום, או &quot;לא תוכל שאתו&quot;, שאינך יכול לאכלו משום שנטמא, אזי &quot;ונתת בכסף וגו&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;דבר ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקוח&lt;/b&gt; מכסף מעשר שני. דהיינו, שקנה בכסף בשר או יין ושכר, ונטמאו. ובאופן כזה לא מועיל פדיון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאמר רבי אלעזר שמועיל פדיון, היינו בפירות מעשר שני עצמם, שהעלם לירושלים - ונטמאו שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0225_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקיגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot