https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:סנהדרין פח א - היסטוריית גרסאות2026-04-04T00:59:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=144027&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:42:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:42, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96292:rev-144027:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=96292&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:31:12Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סנהדרין פח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמרה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>קרחת וגבחת</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>באדם, ונאמרה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>קרחת וגבחת</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>בבגדים</b> ואנו לומדים בגזירה שוה <b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b> באדם <b style='font-size:20px; color:black;'>פרח בכולו טהור, אף כאן</b> בבגדים <b style='font-size:20px; color:black;'>פרח בכולו טהור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבנן חולקים על רבי יונתן בן אבטולמוס, שבנגעי בגדים אפילו פרח בכולו טמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם יכניס אדם בגד כזה שהנגע פרח בכולו, למקדש, או שהוא יגע בבגד הזה ויכנס למקדש, הרי שלפי רבנן הוא חייב כרת, ולפי רבי יונתן בן אבטולמוס הוא פטור מכרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>דברי</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הערכין והחרמים והקדישות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הערכין</b> יתכן שיחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי מאיר ורבנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: המעריך פחות מבן חדש</b> שאמר על תינוק פחות מבן חדש "ערכו עלי". והרי בפרשת ערכין שבתורה נאמר שרק מבן חדש ומעלה יש לו "ערך" שהמעריך צריך ליתן כפי הקצוב שם בפרשה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: נותן דמיו</b> המעריך צריך לתת להקדש כפי השווי של התינוק אילו היה נמכר בשוק לעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: לא אמר כלום</b> ואינו חייב ליתן כלום. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> הגמרא בערכין (ה א) מבארת את מחלוקתם, שרבי מאיר סובר אין אדם מוציא דבריו לבטלה, והרי הוא יודע שאין "ערך" לפחות מבן חדש, ובודאי התכוין בנדרו "לשם דמים". ורבנן סוברים שאדם מוציא דבריו לבטלה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש במחלוקת זו נפקא מינה לענין איסור כרת, באופן שהגזבר בא ומשכן את אותו אדם שנדר בצורה כזאת, שלפי רבי מאיר המשכון הוא הקדש ואי אפשר לקדש בו את האשה, ולפי רבנן המשכון נשאר ברשות הבעלים ויכול לקדש בו את האשה, נמצא שהמחלוקת הזו נוגעת לענין איסור אשת איש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד יש נפקא מינה, שלפי רבי מאיר שהמשכון הוא הקדש, אם יהנה ממנו אדם הוא יתחייב להביא קרבן אשם מעילות, ואם יאכל מאותו אשם אדם טמא הוא יתחייב כרת, ואילו לפי רבנן שהמשכון אינו הקדש ומותר ליהנות ממנו, אם כן אותו אשם הוא חולין, ואין חיוב כרת על אותו אדם שאכל ממנו כשהוא טמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>החרמים</b> יתכן שיחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי יהודה בן בתירא ורבנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת ערכין (כח ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בתירא אומר: סתם חרמים</b> שאמר על דבר מנכסיו "הרי זה חרם" ולא פירש אם לבדק הבית אם לכהנים - ניתנים <b style='font-size:20px; color:black;'>לבדק הבית, שנאמר</b> (ויקרא כז כח) "<b style='font-size:20px; color:black;'>כל חרם קדש קדשים הוא לה"</b>'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: סתם חרמים</b> ינתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לכהן, שנאמר</b> במי שהקדיש את שדה אחוזתו (שם כא) "<b style='font-size:20px; color:black;'>כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו</b>" משמע שסתם חרמים הם לכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b> שסתם חרמים לכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר</b> "כל חרם <b style='font-size:20px; color:black;'>קדש קדשים הוא לה"</b>' שמזה משמע שסתם חרם הוא הקדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ללמד <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>החרם הניתן לכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>חל על</b> קרבנות שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשי קדשים, ועל</b> קרבנות שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשים קלים</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> המשנה ממשיכה שם לפרש שאין החרם חל ממש על הקרבנות שינתנו הם עצמם לכהן אלא שהוא צריך לתת לכהן את שווי הבהמה אם הקרבן היה נדר, ואם היה נדבה הוא צריך לתת רק כפי טובת הנאה שיש לו בה. ראה שם הביאור בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רבי יהודה בן בתירא, הרי שאותו דבר שהוחרם בסתם הוא הקדש לבדק הבית והנהנה ממנו חייב בקרבן אשם מעילות, ואילו לפי חכמים שהוא ניתן לכהנים, הרי שאין בו קדושה ואין חיוב אשם על הנהנה ממנו. והרי הדבר נוגע לאיסור כרת כפי שנתבאר לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקדשות</b> יתכן שיחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: אפילו צינורא</b> מזלג קטן שטווין בו זהב <b style='font-size:20px; color:black;'>של הקדש צריכה עשרה בני אדם</b> שמאים שיעריכו את שוויה כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לפדותה</b> מן ההקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבנן חולקים עליו שדי בשלשה שמאים בלבד כדי לפדות מטלטלין מן ההקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם פדו חפץ של הקדש בשלשה שמאים בלבד, הרי שלפי רבי אליעזר בן יעקב החפץ נשאר הקדש, ואילו לפי רבנן הוא יצא לחולין. ואם כן הדבר נוגע לאיסור כרת באופן שיהנו מהחפץ הזה ויביאו עליו אשם מעילות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ריבות</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה השקאת סוטה ועריפת העגלה וטהרת מצורע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השקאת סוטה</b> יתכן שיחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> בתחילת מסכת סוטה: <b style='font-size:20px; color:black;'>המקנא לאשתו</b> מי שמתרה באשתו שלא תתייחד עם איש פלוני -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: מקנא על פי שנים</b> ההתראה צריכה להיות בפני שני עדים, ואם לא קינא לה בפני שני עדים היא אינה נאסרת עליו אף אם הסתתרה עם פלוני, וגם אינו יכול להשקותה את המים המאררים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשקה על פי עד אחד</b> כדי להשקותה את המים המאררים די בעד אחד שיעיד שהיא הסתתרה עם פלוני <b style='font-size:20px; color:black;'>או על פי עצמו</b> שהבעל עצמו בא ואומר שראה שהסתתרה עם פלוני לאחר שהתרה בה, אף בכך די לאוסרה עליו עד שתשתה את המים המאררים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: מקנא על פי שנים ומשקה על פי שנים</b> שגם הסתירה צריכה להיות על פי שני עדים שיעידו שהסתתרה עם פלוני, ואם לאו הוא אינו יכול להשקותה ואינה נאסרת עליו על ידי הסתירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואשה זו שיש רק עד אחד שהסתתרה עם פלוני, הרי שלדברי רבי אליעזר היא אסורה על בעלה כל עוד שהיא אינה שותה את המים המאררים לברר אם נטמאה אם לאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היא אינה רוצה לשתות, בעלה חייב לגרש אותה מבלי לשלם לה את כתובתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו לדברי רבי יהושע היא מותרת לבעלה, ואם הוא רוצה לגרשה הוא חייב ליתן לה את כתובתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאשר האשה הזאת תמכור את כתובתה לאדם אחר, והוא יתפוס את ממונו של הבעל כתשלום על הכתובה, הרי שלפי רבי אליעזר הממון שבידו הוא גזל והאשה שיקדש בממון הזה אינה מקודשת, ואילו לפי רבי יהושע הממון שייך לו והאשה מקודשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שמחלוקת זו נוגעת לאיסור אשת איש שעונשו כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עריפת עגלה</b> יתכן שיחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי עקיבא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> (שם מה ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>מאין</b> מאיזה מקום בגופו של החלל שנמצא בשדה <b style='font-size:20px; color:black;'>היו מודדין</b> את המרחק ממנו לערים שמסביב, כדי לידע מי מהם הכי קרובה שחייבת להביא עגלה ערופה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: מטיבורו</b> של החלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: מחוטמו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> הגמרא בסוטה מבארת טעם פלוגתתם, שרבי אליעזר סובר שעיקר חיותו של האדם הוא בטבורו, ואילו רבי עקיבא סובר שעיקר חיותו הוא בחוטמו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל</b> דהיינו <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוארו</b> כמו שנאמר (יחזקאל כא לד) "לתת אותך אל צוארי חללי הרשעים". ומכאן שסתם חלל הוא מן הצואר. ולכן מודדים משם שהרי נאמר בפרשת עגלה ערופה "העיר הקרובה אל החלל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי עגלה ערופה אסורה בהנאה והמקדש אשה בעגלה ערופה אינה מקודשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שמחלוקת נוגעת לאיסור אשת איש, באופן שעיר אחת היתה קרובה לטיבורו של החלל והשניה היתה קרובה לחוטמו, ושתיהן הביאו כל אחת עגלה ערופה. והרי רק אחת מהעגלות דינה כעגלה ערופה שאסורה בהנאה ואילו השניה היא חולין גמור ומותרת בהנאה. ואם יקדש אדם אשה באחת מן העגלות, דינה של אשה זו תלוי במחלוקת של מדידת עגלה ערופה, שלפי התנא הזה היא מקודשת ולפי התנא השני היא אינה מקודשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טהרת מצורע</b> יתכן שיחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת נגעים (יד ט): אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> למצורע <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן יד</b> ימנית, או <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן רגל</b> ימנית, או <b style='font-size:20px; color:black;'>אוזן ימנית</b> ליתן עליהם מן הדם ומן השמן של קרבנותיו, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> למצורע זה <b style='font-size:20px; color:black;'>טהרה עולמית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: נותן לו</b> את הדם ואת השמן <b style='font-size:20px; color:black;'>על מקומו</b> של הבהן והאוזן הימנית <b style='font-size:20px; color:black;'>ויוצא</b> בכך ידי חובתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: נותן על</b> בהן ואוזן <b style='font-size:20px; color:black;'>של שמאל, ויוצא</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> הגמרא מבארת לעיל (מה ב) את מחלוקתם, שלפי התנא קמא בעינן "קרא כדכתיב" שצריך לקיים את דין התורה דוקא כפי שכתוב, ואילו התנאים האחרונים סוברים שכאשר אי אפשר לקיים את ה"קרא כדכתיב" הוא אינו מעכב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל עוד שלא נתכפר המצורע כדין, הוא נשאר בטומאתו, ואסור לו ליכנס למקדש ולאכול בקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שמחלוקת זו נוגעת לאיסור כרת של טומאת המקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>בשעריך</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה לקט שכחה פיאה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לקט</b> אפשר שיחלוקו בהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת פאה (ו ה): <b style='font-size:20px; color:black;'>שני שבלין</b> שנשרו בשעת הקצירה יש עליהם דין <b style='font-size:20px; color:black;'>לקט</b> והם לעניים. אבל אם נשרו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> שבלין <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן לקט</b> אלא הם שייכים לבעל הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ותיכף תביא הגמרא את דברי בית שמאי החולקים על כך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שכחה</b> אפשר שיחלוקו בהמשך המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שני עומרין</b> שנשכחו בשדה יש להם דין <b style='font-size:20px; color:black;'>שכחה</b> ושייכים לעניים. <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> עומרין שנשכחו <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן שכחה</b> אלא שייכים לבעל הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועל כולן</b> על כל אלו השנויים במשנה (שם במסכת פאה יש במשנה עוד אופנים שלדברי התנא קמא רק שנים לעניים ולא שלשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים</b>: שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לעניים ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע לבעל הבית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לקט העני שלשה מהלקט או מהשכחה ובא בעל הבית ונטלן ממנו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;95&nbsp;</b> לפי התנא קמא הרי זה ממון של בעל הבית ואם יקדש בו את האשה היא תהא מקודשת, ואילו לפי בית שמאי הוא גזל ביד בעל הבית והאשה אינה מקודשת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;95.&nbsp;</b> רש"י. ולא רצה לפרש כפשוטו שהעני עצמו קידש את האשה, כמו להלן בפיאה שהפריש מהעיסה. שאם כן צריך לומר שהזקן ממרא מקל כבית הלל שאינה מקודשת ובית דין הגדול סובר כבית שמאי שהיא מקודשת, והרי בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פיאה</b> אפשר שיחלוקו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי ישמעאל ורבנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מצות פיאה להפריש מן הקמה</b> בעוד השבלין עומדות בשדה שלא נקצרו, כמו שנאמר "לא תכלה פאת שדך לקצור" משמע אלא השאר לעניים שהם יקצרו את הפאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא הפריש מן הקמה, יפריש</b> פאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העומרין</b> מאגודות השבלין הקצורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא הפריש מן העומרין, יפריש מן הכרי</b> מערימת החטים, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא מירחו</b> כל עוד שלא החליק את הערימה, שזהו גמר מלאכתו לענין חיוב מעשר, ועד אז הוא יכול לתת לעני את הפאה מבלי שיצטרך לעשר אותה תחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>מירחו</b> חל על הכרי חיוב הפרשת מעשרות, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר</b> הוא צריך להפריש קודם את כל המעשרות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;96&nbsp;</b> מהכרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נותן לו</b> לעני את הפאה, כדי שלא יפסיד העני מכך שהוא איחר לתת לו את הפאה עד שנתחייבה במעשר, שאילו היה נותן לו קודם המירוח, לא היה העני צריך לעשר את הפאה, משום שפאה פטורה מן המעשר, ועתה שכבר נתחייבה במעשר ביד בעל הבית, גם העני יצטרך לעשר אותה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b> ואם לא הפריש מן הכרי אלא הוא טחן את החטים ועשה מהקמח עיסה, הוא פטור מלהפריש ממנה פאה לפי שהוא קנה אותה בשינוי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;96.&nbsp;</b> ולא הזכיר תרומה, משום שהוא דבר מועט וקל לתרום לכן לא חשש להזכירו. ועוד משום שרגילים להפרישה מיד בגורן. תוס' ד"ה מרחו כאן ובבבא קמא (צד א).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> ולא שייך לומר "יש ברירה" והוברר למפרע שהפיאה לא היתה חייבת במעשר, משום שכל זמן שלא הפריש את הפיאה ולא בירר אותה היה הכל שלו ונתחייב הכל במעשר, ושוב לא יפטר. תוס' ד"ה מירחו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי ישמעאל אמרו: אף</b> אם לא הפריש פאה עד שעשה מן החטים עיסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפריש</b> את הפאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העיסה</b> כי שינוי אינו קונה, והחטים הם עדיין של העניים גם אחרי שנשתנו ונעשו עיסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בא העני ולקח לבד מהעיסה, פאה, הרי שלפי תנא קמא הוא גזל בידו ואם יקדש בה את האשה היא לא תהא מקודשת, ואילו לפי רבי ישמעאל היא תהא מקודשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה בתי דינין</b> היו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא: הוא אומר</b> אם הזקן ממרא אומר שמה שהוא מורה להלכה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפי השמועה</b> שכך קיבל מפי רבותיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והן אומרין: מפי השמועה</b> הבית דין הגדול אומרים שהם קיבלו מפי רבותיהם להיפך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נהרג</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אומר: כך הוא בעיני</b> שכך נראה לי הדין, ולא שקיבלתי מפי רבותי, <b style='font-size:20px; color:black;'>והן אומרין: כך הוא בעינינו</b> שלנו נראה שהדין הוא אחרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נהרג</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שכן</b> כש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אומר: מפי השמועה, והן אומרין: כך הוא בעינינו</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נהרג</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיאמר</b> הזקן ממרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כך הוא בעיני, והן אומרין: מפי השמועה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;98.&nbsp;</b> בערוך לנר הקשה: הרי בברייתא נאמר "דבר זו הלכה" דהיינו שחולקין בהלכה למשה מסיני, ואיך שייך לחלוק בהלכה למשה מסיני אם לאו מפי השמועה? ותירץ על פי דעת תוס' שרבי יהודה חולק על כל הדרשות של הברייתא (ראה הערה 110), ואם כן אפשר שרב כהנא סבר כרבי יהודה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תדע</b> שכך הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל</b> שנחלק על החכמים שבלשכת הגזית בכמה דברים, ועל כרחך הטעם, מפני שהוא אמר שקיבל כך מרבותיו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;99.&nbsp;</b> במסכת עדיות (ה ו) מובא שחלק על החכמים בארבעה דברים. ובשעת מיתתו אמר לבנו: בני חזור בך מאותם הדברים. אמר לו בנו: ולמה לא חזרת בך אתה? אמר לו: אני שמעתי מפי המרובים ואתה שמעת רק ממני שאני יחיד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אלעזר אומר: אפילו הוא אומר: מפי השמועה, והן אומרין: כך הוא בעינינו</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נהרג, כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תאמר: מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שלא הורה הלכה למעשה</b> בניגוד לדעת החכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו ראיה נגד רב כהנא: ואומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך לימדתי וכך לימדו חבירי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b> האם לא מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוא אמר: מפי השמועה, והן אומרין: כך הוא בעינינו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;100&nbsp;</b> ובכל זאת הוא נעשה זקן ממרא, וקשיא לרב כהנא? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;100.&nbsp;</b> הגמרא סברה שכיון שהוא מקדים את דבריו לפני דברי הבית דין שהוא אומר "כך דרשתי וכך דרשו חבירי" על כרחך משום שהוא אומר מפי השמועה והם אומרים כך הוא בעינינו, ולפי שקבלתו קדמה בזמן לכן הקדים את דעתו. ודוחה הגמרא שאף על פי שהוא אומר כך הוא בעיני והם אומרים מפי השמועה הוא מקדים את דעתו, משום שכוונתו לומר שכך דרשתי מדעתי מכבר ועכשיו שמעתי שחברי לא דרשו כן מפי השמועה. ערוך לנר. וראה תורת חיים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> אלא מדובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אומר: כך הוא בעיני, והן אומרין: מפי השמועה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> קושיא לרב כהנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יאשיה: שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל שמחל על קינויו</b> שנתן לאשתו רשות להסתתר עם אותו אדם שהתרה בה שלא תסתתר עמו <b style='font-size:20px; color:black;'>קינויו מחול</b> וגם אם תסתתר עם פלוני אינה נאסרת עליו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0175_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>Micropedia bot