https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:סנהדרין עה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-22T23:12:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=144003&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:39:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:39, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96268:rev-144003:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=96268&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:30:28Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סנהדרין עה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי, הכי קאמר</b> התנא באומרו "זכרים כנקבות": <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין לעשות שאר</b> (קירבה של בתו) <b style='font-size:20px; color:black;'>הבא ממנו</b> (דהיינו, בת בנו ובת בתו שאינם מאשתו, אלא מאנוסתו), <b style='font-size:20px; color:black;'>כשאר</b> (כקירבה של בת) <b style='font-size:20px; color:black;'>הבא ממנה</b> (מאשתו, דהיינו, בת בנה של אשתו ובת בתה של אשתו, כשאינם ממנו אלא רק מאשתו), ולחייבם שריפה כמו שחייבנו שריפה בשאר הבא ממנה, שלמדנוהו בגזירה שוה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה, וכו'.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> אם כי יש חילוק בין שאר הבא ממנה לבין שאר הבא ממנו, שכן אם אמה אסורה ואילו אם אמו מותרת, אין זו קושיה לגזירה שוה, כי הלימוד של הגזירה שוה אומר שכאילו נכתב הפסוק של שאר הבא ממנו בשאר הבא ממנה. תוס'</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בשאר דידיה,</b> בפסוק האוסר את קירבת בתו מאנוסתו ואת בת בנה ואת בת בתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כתיבא ביה זמה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא, אמר לי רב יצחק בר אבודימי: אתיא "הנה הנה",</b> תחילה אנו למדים בגזירה שוה של "הנה הנה". כי בפסוק המדבר בשאר הבא ממנו (בתו מאנוסתו ובת בנה ובת בתה), נאמר כי "ערותך הנה". ובפסוק המדבר בשאר הבא ממנה, נאמר "שארה הנה". והרי זה כאילו נאמר גם בשאר הבא ממנו "זמה". ומעתה, שגם בשאר הבא ממנו נאמרה "זמה", שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיא</b> גזירה שוה של <b style='font-size:20px; color:black;'>"זמה זמה",</b> ללמד מחמותו חיוב בשריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה באה הגמרא להסביר את הדבר השני הסתום שבברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: מנין לעשות למטה כלמעלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "למטה כלמעלה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא,</b> אם נאמר שכונת התנא היא לומר, מנין לנו חיוב שריפה על <b style='font-size:20px; color:black;'>בת בנה ובת בתה כבתה,</b> והיינו, מנין שהדורות התחתונים ב"שאר בתו" (בת בנה ובת בתה) דינם בשריפה, כלמעלה, כדין בתו, הקודמת בקרבתה אליו, והיא נחשבת "עליונה" בסדר הקירבה אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן, שהרי כולן <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי הדדי קאתיין!</b> כולן נלמדות באותה גזירה שוה אחת מחמותו, כי כולן נכללות באותו פסוק, שכתוב בו "זמה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> שמא תאמר, שכונת התנא לומר מנין לנו חיוב שריפה על <b style='font-size:20px; color:black;'>אם חמיו ואם חמותו כחמותו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לא יתכן לומר כן! כי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי,</b> האם זה נקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה כלמעלה?</b> והרי סדר הדורות הוא מלמעלה, ויורד כלפי מטה. ואם כן, אם השאלה היא מנין שאם חמיו ואם חמותו הן בשריפה כחמותו, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה כלמטה, הואי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: אכן אי אפשר לומר כך, אלא עלינו לשנות את הברייתא באופן הפוך, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תני,</b> יש לשנות את הברייתא כך: מנין לעשות <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה</b> (אם חמיו ואם חמותו) <b style='font-size:20px; color:black;'>כלמטה</b> (כחמותו)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> מה הוא הלימוד שאמר על כך התנא בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר כאן זמה, ונאמר להלן זמה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה השתא, אינהי לא כתיבא,</b> הן עצמן לא נכתבו בפסוק, ואין לך עדיין מקור לא לאזהרה ולא לעונש עליהן. <b style='font-size:20px; color:black;'>זמה דידהו, כתיבא!?</b> אם הן עצמן לא כתובות בתורה, כיצד אפשר לומר שנכתבה בהן "זמה"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי, הכי קאמר</b> התנא בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנין לעשות</b> לאסור <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה דורות למעלה</b> מאשתו, דהיינו, אם חמיו ואם חמותו, הנחשבים כדור שלישי למעלה מאשתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשלשה דורות למטה</b> מאשתו, כמו בת בנה ובת בתה של אשתו, שהן דור שלישי למטה מאשתו, שבהן נאמרו גם אזהרה וגם עונש שריפה? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר למטה,</b> בבת אשתו, "<b style='font-size:20px; color:black;'>זמה"</b> ("שארה הנה זמה היא") <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר למעלה,</b> בחמותו, "כי יקח איש את אשה ואת אמה <b style='font-size:20px; color:black;'>זמה</b> היא". <b style='font-size:20px; color:black;'>מה למטה,</b> בבת אשתו, יש אזהרה ועונש שריפה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה דורות</b> למטה<b style='font-size:20px; color:black;'>. אף למעלה,</b> בחמותו, יש עונש שריפה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה דורות,</b> למעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך כל הלימוד הזה הוא ביחס לעונש שריפה ולא ביחס לעצם האזהרה, כי "זמה" הכתובה למעלה בחמותו נאמרה רק ביחס לעונש שריפה אך לא לענין האזהרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, ממשיכה הברייתא ואומרת את הדין הסתום השלישי, ועתה מבארת אותו הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה בעונש, עשה למטה,</b> את בתה ואת בת בנה ואת בת בתה, שיהיו בעונש שריפה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כלמעלה,</b> כדין חמותו שהיא בשריפה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אף באזהרה נמי, עשה למעלה,</b> את חמותו ואת אם חמותו ואת אם חמיו <b style='font-size:20px; color:black;'>כלמטה,</b> שיהיו מוזהרים על כולן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> והיינו, שאביי הולך לפי מה שהפכה הגמרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: לעולם</b> אין לך להפוך את לשון הברייתא (בחלק השני), אלא יש לשנותה <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקתני</b>: מה להלן למטה כלמעלה, אף כאן למטה כלמעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהקשינו, הרי אם חמיו ואם חמותו, אם תרצה לעשותן כחמותו, הרי זה מלמעלה למטה, לפי שכך הוא סדר הדורות, ואין זה למטה כלמעלה, יש לומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "למטה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה באיסור.</b> שאם חמותו ואם חמיו נחשבות בדרגה פחותה של חומרת האיסור, לפי שהן יותר רחוקות ממנו מאשר חמותו, ולכן למדנו שבכל זאת חמור דינם של "למטה" כמו חמותו שהיא "למעלה" בדרגת האיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואת המשך הברייתא מפרש עולא כאביי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן מבארת הגמרא את לשון הברייתא הסתום, ומכאן היא ממשיכה לדון בעקבות דברי הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי,</b> שמא תאמר, כיון שאמרה הברייתא שיש לדמות את שאר הבא ממנו לשאר הבא ממנה, אם כן, לפי זה גם נאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היא,</b> לגבי איסור קורבה מצד אשתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה, אף הוא,</b> לגבי איסור קורבה מצדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמו אסורה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: אמר קרא "אמך היא".</b> המילה "היא" באה למעט, ולומר, כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום אמו אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אם אמו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: אין צורך למיעוט של "אמך היא", אלא אפשר לתרץ שאי אפשר ללמוד את איסור של אם אמו בגזירה שוה מאם אמה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בין למאן דאמר דון מינה ומינה,</b> שכאשר לומדים בגזירה שוה דבר אחד מהשני, לומדים אותו לכל דיניו מהדבר המלמד, ואין דנים בו את דינו של הראשון כלל, ולפי מאן דאמר זה לכאורה יש ללמוד שעל אם אמו חייבים שריפה כמו על אם אמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין למאן דאמר דון מינה, ואוקי באתרה,</b> שרק לומדים את עיקר הדין מהדבר המלמד, אך עדיין יש להעמיד את הראשון כדינו, ולפיו רק את איסור האזהרה לאם אמו אפשר ללמוד מאם אמה, ולא את חיוב השריפה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אתיא!</b> אין אפשרות ללמוד בגזירה שוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר דון מינה ומינה,</b> יש לנו לדון בגזירה שוה את דין אם אמו מאם אמה, הן לאזהרה והן לשריפה, כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דון מינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היא,</b> אשתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמה אסורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הוא נמי, אם אמו אסורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומינה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היא בשריפה, אף הוא נמי בשריפה</b> על אם אמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולימוד זה יש לפרוך: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> מיתת <b style='font-size:20px; color:black;'>שריפה חמורה</b> מסקילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למיפרך</b> שלוש פירכות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מה ל"היא",</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן אמה בשריפה, תאמר ב"הוא"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמו בסקילה.</b> ואי אפשר ללמוד דבר קל מדבר חמור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> יש לפרוך: היתכן שתהא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמו בסקילה,</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמו</b> תהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשריפה,</b> החמורה מהסקילה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד,</b> כיון שאומרים "דון מינה ומינה", הרי יש לנו ללמוד כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היא, לא חלקת בה בין אמה לאם אמה</b> לעונש, ובשתיהן יש חיוב שוה, בשריפה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הוא נמי, לא תחלוק בו בין אמו לאם אמו,</b> ובשתיהן יהיה חיוב שוה, בסקילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר סקילה חמורה,</b> ולפיו שתי הפירכות הראשונות אינן קיימות, בכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>האי קושיא</b>, מכח הקושיה השלישית, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נידונה,</b> לא יתכן ללמוד אם אמו מאם אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה,</b> הרי בהכרח שיהיה הלימוד לאזהרה בלבד, כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דון מינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היא, אם אמה אסורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הוא נמי, אם אמו אסורה,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואוקי באתרה: התם,</b> באם אמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דבשריפה. אבל הכא,</b> באם אמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בסקילה, כדאשכחן באמו</b> (והיינו, "אוקי באתרה").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסביר רבא שלפי הלימוד הזה יש לפרוך כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר שריפה חמורה</b> מסקילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למיפרך</b> שתי פירכות:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0150_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>Micropedia bot