https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1_%D7%91פרשני:בבלי:סנהדרין ס ב - היסטוריית גרסאות2026-04-22T23:08:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1_%D7%91&diff=143973&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:34:22Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:34, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96238:rev-143973:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1_%D7%91&diff=96238&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:29:35Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סנהדרין ס ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אדם העובד לעבודת כוכבים - חייב מיתה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אם עבד את העבודה זרה "כדרכה", כדרך שרגילים לעבוד אותה, הרי הוא חייב מיתה על כל צורות העבודה שלה. ואפילו היתה העבודה נעשית בדרך בזיון, חייב עליה מיתה, אם היתה דרכה בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. אך אם עבד אותה שלא כדרך עבודתה, יש חילוק בין העבודות: אם היתה זאת עבודה של שחיטה, הקטרה, ניסוך או השתחואה, הוא חייב מיתה אף על פי שאין הדרך לעובדה בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם עבד אותה בשאר עבודות, והן לא היו כדרך עבודתה, הרי הוא עובר רק על איסור לאו, של "לא תעבדם", אך אינו חייב עליהן מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. אם האדם מקבל עליו את העבודה זרה בתורת אלוה, הוא חייב על כך מיתה, אפילו בלי שיעשה כל מעשה עבודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>העובד עבודת כוכבים,</b> חייב עליה מיתה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד העובד</b> אותה כדרכה, בכל סוג עבודות שהן, ואפילו עובדה בדרך בזיון, אם היה זה דרכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחד העובד אותה שלא כדרכה, ובלבד שתהיה העבודה שלא כדרכה, באחת מארבע העבודות דלהלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד המזבח,</b> השוחט קרבן לעבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המקטר,</b> מקריב את אימורי הקרבן על האש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המנסך</b> יין, או דם, לעבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המשתחוה</b> לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ועתה מבארת את המשנה את החיוב על קבלת אלהות של עבודה זרה אפילו בלא עבודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המקבלו עליו לאלוה,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> שאומר במפורש שהוא מקבלו עליו באלוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לו</b> סתם: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלי אתה!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> על אמירה גרידא של קבלה באלוה, בלי מעשה עבודה, חייבים מיתה מחמת ההיקש של אמירה לעבודה, שנאמר במעשה העגל (שמות לב) "ויזבחו וישתחוו לו, ויאמרו: אלה אלהיך ישראל". רש"י&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י. והביא גם לישנא אחרינא, שהמקבלו לאלוה הוא שלא בפניו, והאומר לו אלי אתה הוא בפניו, ובאה הסיפא לגלות על הרישא, שמדובר בה אפילו שלא בפניו, ואפילו הכי חייב. כתב החזון איש (יו"ד סב כב), אם צייר האדם בנפשו כח נברא כזב, ועובדו, אינו אלא מינות ולא עבודה זרה, כי אינו עובד לדבר מציאותי. ואם עובד לנפשו של אדם שמת ואבד מן העולם, חייב עליו, כיון שגם נפש שחייבת כרת, הרי היא עדיין קיימת למשפט. ואם עשו תמונה לזכרה של נפש אדם שמת, ועובדים לתמונה הזו בכונה לעבוד את נפש האדם הזה, המשפיע על התמונה הזאת שפע וכח, ודאי היא עבודה זרה עצמה!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל אלו חייבים מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> העובד לעבודת כוכבים שלא כדרכה בשאר עבודות (מלבד ארבעת העבודות דלעיל) כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>המגפף, והמנשק, והמכבד, והמרבץ, והמרחץ, והסך, והמלביש, והמנעיל</b> - כיון שהיתה העבודה שלא כדרכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עובר</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא תעשה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> של "לא תעבדם", שנאמר לאו זה שלש פעמים בתורה, ואחד מהם בא לאסור בלאו אפילו עבודה שלא כדרכה. והרמב"ן וכן החינוך במצוה כו, כתבו שהעובד עבודת כוכבים עובר משום "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". ואילו מהרמב"ם נראה שאינו אוסר מחמת "לא יהיה", אלא מביא רק את הפסוקים המבוארים להלן בגמרא, ותמה המנחת חינוך (מצוה כו), מדוע הגמרא והרמב"ם אינם למדים מהכתוב הזה. ומבאר המנחת חינוך, שזה ודאי שאם מקבל אדם על עצמו באלוה כל סוג של עבודה זרה, הרי הוא עובר ב"לא יהיה לך אלהים אחרים", אלא כל הדיון בגמרא לגבי המקור לאיסור עבודה זרה, על כל אופניה, הוא במקום שבפירוש אינו מקבלה עליו באלוה, אלא רק עובד לה, שגזירת הכתוב היא שחייב עליה סקילה במזיד וחטאת בשוגג, אך הוא לא עובר ב"לא יהיה לך אלהים אחרים". אך כל זאת, רק אם הוא עובד לעבודה זרה שאנשים עובדים אותה. אך אם יעבוד אדם לפסל או לצורה שאינה עבודה זרה, והוא יעבוד אותה מחמת שירא שמא תרע לו אם לא יעבדנה, אך בפירוש אינו מקבלה באלוה, אין סברה שיתחייב עליה מצד עובד עבודה זרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>הנודר בשמו</b> של אליל, כגון שאוסר עליו דבר בקונם "בשם עבודת כוכבים", <b style='font-size:20px; color:black;'>והמקיים</b> הנשבע <b style='font-size:20px; color:black;'>בשמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עובר בלא תעשה,</b> של "ושם אלהים אחרים לא תזכירו" (שמות כג), אך אינו חייב מיתה, כי לא קיבלו באלוה, ולא עשה בזה מעשה עבודה לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>הפוער עצמו לבעל פעור,</b> מתריז רעי לעומתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא עבודתה,</b> וחייב עליה מיתה, אפילו מתכוין לעובדה בדרך ביזוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>הזורק אבן למרקוליס,</b> שהיו מצדדים (מבססים בקרקע) שתי אבנים, ומעליהן אבן אחת, וזו היא "מרקוליס", וזורקים עליה אבנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו היא עבודתה,</b> וחייב עליה אפילו אם מתכוין לעובדה בדרך ביזוי.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אחד העובד,</b> ואחד המזבח ואחד המקטר? וכי המזבח או המקטר אינם נכללים בכלל "עובד"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה, הכי קאמר: אחד העובד כדרכה,</b> כדרך עבודתה של עבודה זרה זו, בכל סוג עבודה שהיא, אפילו גיפוף ונישוק, ואפילו אם היתה העבודה בדרך בזיון, כיון שכך הוא דרך עבודתה, הרי הוא חייב מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאזהרה שלא לעבוד כל סוג של עבודה שהוא כדרכה, נלמדת מדברי הכתוב (דברים יב) "ופן תדרוש לאלהיהם, לאמר: איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם", מלמד הכתוב שכל עבודה כדרכה, אסורה. וחיוב מיתה נלמד מדברי הכתוב "וילך ויעבוד אלהים אחרים" - "וסקלתם באבנים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המזבח, ואחד המקטר,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המנסך,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המשתחוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו</b> היו העבודות הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא כדרכה,</b> שלא כדרך עבודתה, הרי הוא חייב מיתה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> לאו דוקא אברים, אלא כל דבר. מנחת חינוך מצוה כו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> דם או יין, ואפילו מים, שדרך לנסכם בפנים בחג הסוכות, מנחת חינוך מצוה כו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שהעבודות האלו נעשות גם בפנים, בבית המקדש, לשם הקב"ה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולהלן בגמרא יבואר, שלימד הכתוב על העבודות הנעשות בפנים, שאם עשאן לעבודה זרה, הרי הוא חייב עליהן מיתה, אפילו אם היו שלא כדרך עבודה של עבודה זרה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליחשוב נמי זורק</b> את הדם על המזבח, שחייב אפילו היתה עבודת הזריקה שלא כדרך עבודתה, כיון שגם מלאכת הזריקה נעשית בפנים!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> רש"י מבאר שהגמרא לא שאלה מדוע לא שנינו גם את המקבל את הדם והמוליכו, כיון שלא על כל העבודות הנעשות בפנים חייב עליהן בעבודה זרה שלא כדרכה, אלא רק על עבודות המבוארות בתורה לגבי עבודה זרה, כמו זביחה והקטרה, וכן לגבי ניסוך יין לעבודה זרה נאמר בתורה "ישתו יין נסיכם". ושאלת הגמרא שנחשיב גם זורק הדם, היא על פי הפסוק "בל אסיך נסכיהם מדם", שמשמעותו זריקת הדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: זורק היינו מנסך,</b> זורק הדם נכלל ב"מנסך" האמור במשנה, כמו שמצינו בדברי הפסוק שניסוך דם נקראת ניסוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (תהלים ט"ז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"בל אסיך נסכיהם מ דם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנהני מילי</b> שעל ארבעת העבודות הללו חייבים אפילו בשלא כדרכה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנו רבנן: אילו נאמר</b> (שמות כב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"זבח יחרם"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר,</b> על איזה זביחה בא הכתוב לחייב מיתה? <b style='font-size:20px; color:black;'>בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר,</b> לפי שמצינו שהזהיר הכתוב על כך, ובא הכתוב הזה לומר שהוא בעונש מיתה, לפי ש"יחרם" משמעותו מיתה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כדכתיב (ויקרא כז) "כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה, מות יומת".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר, "</b>זובח <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלהים</b> יחרם" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזובח לעבודה זרה הכתוב מדבר.</b> כי "זובח לאלהים", משמעותו לכל אלהים. ובא הכתוב להעניש את הזובח לעבודה זרה בעונש מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו היתה הזביחה שלא כדרך עבודתה, חייב עליה, ודבר זה למדנו מכך ששינה הכתוב לשונו, שלא אמר "עובד לאלהים יחרם", אלא "זובח לאלהים יחרם", מלמד הכתוב שעל זביחה חייבים אפילו היתה שלא כדרך עבודתה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> אך על עבודה שהיא כדרכה, חייב על כל סוג שבעולם, מדכתיב "וילך ויעבוד אלהים אחרים", ומשמע שכל שהיא דרך עבודה, הרי הוא חייב עליה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין לי אלא בזובח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מקטר ומנסך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מניין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> בהמשך הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"בלתי לה' לבדו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריקן</b> הכתוב את <b style='font-size:20px; color:black;'>העבודות כולן לשם המיוחד,</b> שיהיו כל העבודות הראויות לה', לו לבדו, ולא לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שיצאה זביחה</b> מכלל העבודות, להכתב במפורש ("זובח לאלהים יחרם"), <b style='font-size:20px; color:black;'>לידון בעבודות פנים,</b> ללמד על כל העבודות הנעשות בפנים, שאם עשאן בחוץ, לעבודה זרה, חייב מיתה אפילו בשלא כדרך עבודתה<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> לפי הכלל: דבר אשר היה בכלל, ויצא מן הכלל להכתב במפורש, לא על עצמו לבד יצא ללמד, אלא על הכלל כולן יצא ללמד, שהכלל האמור כאן שחייב על עבודה שלא כדרכה הוא רק בעבודות הנעשות בפנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מניין לרבות השתחואה,</b> שאינה מכלל העבודות הנעשות בפנים, שבכל זאת חייבים עליה אפילו בשלא כדרך עבודתה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: (דברים יז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וילך ויעבד אלהים אחרים".</b> והוסיף הכתוב ואמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישתחו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>להם".</b> הרי שלא כלל הכתוב את ההשתחואה בכלל "ויעבד". ובהכרח, בא הכתוב לרבות השתחואה שלא כדרכה. כי אם כדרכה, הרי היא בכלל "ויעבוד אלהים אחרים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסמיך ליה</b> את עונש המיתה, דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"והוצאת את האיש ההוא ... </b> וסקלתם<b style='font-size:20px; color:black;'>", וג ומר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עונש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמענו, אזהרה מניין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> (שמות לד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי לא תשתחוה לאל אחר".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הכתוב הזה הוא מיותר, ולכן, אם אינו ענין לעבודה כדרכה, תנהו ענין לעבודה שלא כדרכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר ויצאה השתחואה מכל העבודות להכתב בפני עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול, שאני מרבה</b> ממנה גם את <b style='font-size:20px; color:black;'>המגפף והמנשק והמנעיל</b> שלא כדרכה, לפי הכלל, שכל דבר שיצא מן הכלל, יצא ללמד על הכלל כולו. ונאמר, כי כשם שעל השתחואה, שהיא עבודה דרך כבוד, חייבים עליה אפילו בשלא כדרכה, כך על כל העבודות הנעשות בדרך כבוד, יהיו חייבים עליהן מיתה, אפילו בשלא כדרכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "זובח</b> לאלהים יחרם"<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נאמר שהשתחואה יצאה ללמד על הכלל, יקשה: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>זביחה, בכלל</b> העבודות שהן דרך כבוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה.</b> ויכולנו ללמוד אותה מהשתחואה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה יצאה</b> זביחה להכתב בפני עצמה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא בהכרח, <b style='font-size:20px; color:black;'>להקיש אליה, ולומר לך: מה זביחה מיוחדת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא עבודת פנים, וחייבין עליה מיתה,</b> כאשר היא נעשית בחוץ, לעבודת כוכבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל שהיא עבודת פנים,</b> הרי היא כמותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחייבין עליה מיתה</b> כשהיא נעשית בחוץ, לעבודת כוכבים, בכל ענין, גם בשלא כדרכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>יצאה השתחואה,</b> שאינה עבודת פנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לידון בעצמה,</b> לחייב גם עליה בשלא כדרכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאה זביחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לידון על הכלל כולו,</b> שחייבים עליו שלא כדרכו, ודוקא בעבודות הנעשות בפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b>: אילו היה הכתוב אומר "זובח יחרם", <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר, בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר,</b> לחייבו מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא כיצד היתה הוה אמינא שכזאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>זובח קדשים בחוץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרת הוא</b> חייב, ולא מיתה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא, כי אתרו ביה</b> - יהיה חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>קטלא, כי לא אתרו ביה</b> - יהיה חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>כרת.</b> לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן,</b> שאין הכתוב מדבר בשוחט קדשים בחוץ, אלא בשוחט לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: אימא</b> איפכא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאה השתחואה ללמד על הכלל כולו,</b> שחייב על כל סוג של עבודה בדרך כבוד, אפילו בשלא כדרכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא,</b> הרי הקשינו, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>"זובח"</b> שיצא מן הכלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי,</b> והרי אפשר ללומדו מהשתחואה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש לומר, שהוא יצא <b style='font-size:20px; color:black;'>לגופיה,</b> ללמד <b style='font-size:20px; color:black;'>דמחשבין מעבודה לעבודה,</b> להתחייב עליה. שהמחשבה בשעת שחיטה לזרוק את הדם לעבודה זרה, מחייבת אותו כבר עתה על השחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתמר, השוחט בהמה</b> במחשבה <b style='font-size:20px; color:black;'>לזרוק דמה לעבודה זרה, ו</b>במחשבה <b style='font-size:20px; color:black;'>להקטיר חלבה לעבודה זרה,</b> אך לא חישב בשחיטה עצמה שהיא תהא לשם עבודה זרה, ובסופו של דבר לא זרק את הדם לשם עבודה זרה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0119_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>Micropedia bot