פרשני:בבלי:סנהדרין סד א - היסטוריית גרסאות

2.53.168.20: הסרת כל התוכן מהדף

2024-10-25T00:53:06Z

הסרת כל התוכן מהדף

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:53, 25 באוקטובר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	הרב אברהם זכות כתב בספרו ספר יוחסין שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ונאמר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב שיצא אריה קטן מאש מבית קודש הקודשים והנביא אמר שזה יצר הרע של עבודה זרה יש לשאול למה יצר הרע של עבודה זרה יצא דווקא מבית קודש הקודשים ולא ממקום אחר שהיה בבית המקדש התשובה היא שרמזו לשמעון הצדיק שלאחר שהוא יבטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא יתחיל להיות כהן גדול ובאמת באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול ההוכחה שלי זה מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בעשרה בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה ואז בשעות הבוקר המאוחרות נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים ואז מאוחר יותר שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול יש לציין גם שעזרא הסופר הוא גלגול של אהרון הכהן וכתוב בתורה בספר שמות בפרק לב בפסוק לה שאהרון הכהן עשה את העגל כלומר מתי שעזרא הסופר ביטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא הגיע לתיקון שלו ועל כן נפטר והגאון מוילנא אמר שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה ממה שאמר הגאון מוילנא אנחנו יכולים להבין את זה שחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו יום שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לציין גם שמהחידוש תורה שלי יוצא מפה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה חשבתי לחדש גם לגבי מה שחז"ל אמרו שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים ושלושה לילות לכאורה חז"ל היו צריכים לומר שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה לילות ושלושה ימים שהרי היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אלא מפה אנחנו לומדים שאנשי כנסת הגדולה התחילו לצום מהיום ולא מהלילה כלומר אנשי כנסת הגדולה צמו מז' בטבת עד ח' בטבת ואז הם צמו מח' בטבת עד ט' בטבת ואז הם צמו מט' בטבת עד י' בטבת ואז בי' בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה(צריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בליל ז' בטבת ואז לאחר שנפל פתק מהשמיים שכתוב בו אמת כלומר שאלוהים הסכים למה שהם התפללו כמו שאמרו חז"ל אז הם קיבלו על עצמם להתחיל לצום מז' בטבת צריך לומר כמו שאמרתי שאם נאמר שהם התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בו' בטבת בבוקר או בצהריים אז היה נופל מהשמיים אותו פתק שכתוב בו אמת בו' בטבת בבוקר או בצהריים ואז הם היו מקבלים על עצמם להתחיל לצום מליל ז' בטבת)יש לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב חז"ל דרשו מהפסוק ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהיי שמחה גדולה מאוד על ביטול יצר הרע של עבודה זרה זה לא סתם שחז"ל דרשו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה דווקא מפסוק זה זה בגלל שסוכות מוקפות מארבעה כיוונים שהם דרום צפון מזרח ומערב כלומר רמוז פה שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה ביום פטירתם של ארבעה צדיקים שהם עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל דרשו מפסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ובגלל זה המהרש"א הגיע למסקנה שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה לפי המהרש"א החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי אני אמרתי בחידוש תורה שלי שכתבתי פה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לי הוכחה שהמהרש"א טועה ואני צודק ההוכחה שלי היא כזאת מי אמר שאותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה שהם מאנשי כנסת הגדולה הרמב"ם כתב בהקדמה לספרו משנה תורה שאנשי כנסת הגדולה הם חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ודניאל וחנניה ומישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה בן חכליה ומרדכי היהודי וזרובבל בן שאלתיאל ושמעון הצדיק הרמב"ם לא הזכיר את אותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה חוץ מזה שמשלושת הפסוקים הראשונים של פרק ט של ספר נחמיה אנחנו מבינים שלא מדובר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה חשוב לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל הביאו רק את המילים האחרונות של פסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה המילים האחרונות הם ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלוהיהם גם לפי החתם סופר החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי לפי החתם סופר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי שהם תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום לא שייך לומר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים גם לפי המלבי"ם החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי המלבי"ם כתב בפירוש שלו על ספר נחמיה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שנפטר אלישיב הכהן הגדול משמע מדבריו ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול בתקופה של עזרא הסופר כלומר כשעזרא הסופר היה בחיים וזה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר המלבי"ם חולק על הרמב"ם שאם נאמר שהמלבי"ם לא חולק על הרמב"ם אז יוצא מפה שאלישיב הכהן הגדול נפטר באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים כלומר שבעשרה בטבת מתו חמישה אנשים ולא ארבעה אנשים ודבר זה לא יתכן(אלישיב הכהן הגדול מופיע בספר נחמיה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי בתקופה של נחמיה בן חכליה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי מתי שנחמיה בן חכליה היה בחיים ולפי מה שכתב הרב אברהם זכות שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ולפי מה שכתב הראב"ד בספרו ספר הקבלה שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו שנה משמע מפה שנחמיה בן חכליה נפטר הרבה לפני עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים)אומנם לפי הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא נכון כי לפי הרב יוסף חיים אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי קבלה מעשית הם עשו כוונות ויחודים וכך הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה אין שום בעיה לומר שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי כוונות ויחודים באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים(המהרש"א אמר שפרק ט' של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי אמר שאנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ארבע דברים כנגד זה שעם ישראל פגעו בארבע אותיות של השם הקדוש אדנ"י אותם ארבע דברים הם:1.יצר הרע של עבודה זרה גרם לבית המקדש להיחרב 2.יצר הרע של עבודה זרה גרם להיכל להישרף 3.יצר הרע של עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים 4.יצר הרע של עבודה זרה גרם להגליית עם ישראל מארץ ישראל ממה שאמר הרב יוסף חיים אנחנו מבינים שלאנשי כנסת הגדולה הייתה סיבה מוצדקת לומר רק את אותם ארבע דברים שכתבתי פה כלומר לא הייתה להם סיבה מוצדקת לומר את אותם משפטים שמופיעים בפסוקים של פרק ט' של ספר נחמיה מפה אנחנו מבינים שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א)לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שחז"ל באו בתביעה על יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הם מוכיחים את שיטתם מפסוק יז של פרק ח של ספר נחמיה נאמר שם ישוע בן נון במקום יהושע בן נון אומנם נחמיה בן חכליה שכתב את ספר נחמיה כשהוא כתב את אותו פסוק שנאמר בו ישוע בן נון הוא לא התכוון לדבר בגנותו של יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ההוכחה שלי שאני צודק זה שבספר עזרא ובספר נחמיה מופיעים עוד אנשים ששמם יהושע והם נקראו ישוע כלומר אם רק יהושע בן נון היה נקרא ישוע ושאר האנשים שמופיעים בספר עזרא ובספר נחמיה ששמם יהושע לא היו נקראים ישוע אז היינו צריכים לומר שזה שנחמיה בן חכליה כתב בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה כדי לגנות את יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הראב"ד כתב בספרו ספר הקבלה שבאותו שנה ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נאמר שם גם ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בשנה הארבעים לבית המקדש השני שזה גם השנה האלף ליציאה של עם ישראל מארץ מצרים כלומר מדבריו אנחנו מבינים שהיה נבואה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שנאמר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי מהמקורות שהבאתי פה אנחנו מבינים שהיה יצר הרע של עבודה זרה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שאמר הגאון מוילנא שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה הרב יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע על מה שאמר המהרש"א על מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שזה שנאמר בפסוק בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה בגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה המהרש"א אמר שבגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ירדה משמו האות י' ורבינו החיד"א היה קשה לו מה שאמר המהרש"א הוא אמר איך המהרש"א אמר את מה שאמר הרי ממה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אנחנו רואים שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון ולא האות י' ואז רבינו יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע שהמהרש"א התכוון לומר שירדה כבודה של האות י' בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון כלומר בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון אז השם הקדוש יה לא מופיע בשמו של יהושע בן נון לפי מה שאמר רבינו יוסף חיים יוצא מפה שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא אמיתי כי אם הרב יוסף חיים מסכים עם המהרש"א על מה שהוא אמר לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אז הוא גם מסכים איתו על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה כדי לומר שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא אמיתי צריך לומר שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה אומנם באמת הוא לא התכוון לחלוק עליו הוא חלק עליו מבלי שהוא באמת התכוון לחלוק עליו יש לציין גם שמאותו רגע שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים הסתיימה תקופת אנשי כנסת הגדולה שהיא גם סוף תקופת התנ"ך והתחילה התקופה של שמעון הצדיק שהיא גם תחילת תקופת המשנה

2.52.130.44 ב־14:34, 7 בדצמבר 2022

2022-12-07T14:34:38Z

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־14:34, 7 בדצמבר 2022
שורה 1:	שורה 1:
		הרב אברהם זכות כתב בספרו ספר יוחסין שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ונאמר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב שיצא אריה קטן מאש מבית קודש הקודשים והנביא אמר שזה יצר הרע של עבודה זרה יש לשאול למה יצר הרע של עבודה זרה יצא דווקא מבית קודש הקודשים ולא ממקום אחר שהיה בבית המקדש התשובה היא שרמזו לשמעון הצדיק שלאחר שהוא יבטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא יתחיל להיות כהן גדול ובאמת באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול ההוכחה שלי זה מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בעשרה בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה ואז בשעות הבוקר המאוחרות נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים ואז מאוחר יותר שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול יש לציין גם שעזרא הסופר הוא גלגול של אהרון הכהן וכתוב בתורה בספר שמות בפרק לב בפסוק לה שאהרון הכהן עשה את העגל כלומר מתי שעזרא הסופר ביטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא הגיע לתיקון שלו ועל כן נפטר והגאון מוילנא אמר שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה ממה שאמר הגאון מוילנא אנחנו יכולים להבין את זה שחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו יום שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לציין גם שמהחידוש תורה שלי יוצא מפה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה חשבתי לחדש גם לגבי מה שחז"ל אמרו שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים ושלושה לילות לכאורה חז"ל היו צריכים לומר שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה לילות ושלושה ימים שהרי היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אלא מפה אנחנו לומדים שאנשי כנסת הגדולה התחילו לצום מהיום ולא מהלילה כלומר אנשי כנסת הגדולה צמו מז' בטבת עד ח' בטבת ואז הם צמו מח' בטבת עד ט' בטבת ואז הם צמו מט' בטבת עד י' בטבת ואז בי' בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה(צריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בליל ז' בטבת ואז לאחר שנפל פתק מהשמיים שכתוב בו אמת כלומר שאלוהים הסכים למה שהם התפללו כמו שאמרו חז"ל אז הם קיבלו על עצמם להתחיל לצום מז' בטבת צריך לומר כמו שאמרתי שאם נאמר שהם התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בו' בטבת בבוקר או בצהריים אז היה נופל מהשמיים אותו פתק שכתוב בו אמת בו' בטבת בבוקר או בצהריים ואז הם היו מקבלים על עצמם להתחיל לצום מליל ז' בטבת)יש לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב חז"ל דרשו מהפסוק ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהיי שמחה גדולה מאוד על ביטול יצר הרע של עבודה זרה זה לא סתם שחז"ל דרשו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה דווקא מפסוק זה זה בגלל שסוכות מוקפות מארבעה כיוונים שהם דרום צפון מזרח ומערב כלומר רמוז פה שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה ביום פטירתם של ארבעה צדיקים שהם עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל דרשו מפסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ובגלל זה המהרש"א הגיע למסקנה שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה לפי המהרש"א החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי אני אמרתי בחידוש תורה שלי שכתבתי פה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לי הוכחה שהמהרש"א טועה ואני צודק ההוכחה שלי היא כזאת מי אמר שאותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה שהם מאנשי כנסת הגדולה הרמב"ם כתב בהקדמה לספרו משנה תורה שאנשי כנסת הגדולה הם חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ודניאל וחנניה ומישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה בן חכליה ומרדכי היהודי וזרובבל בן שאלתיאל ושמעון הצדיק הרמב"ם לא הזכיר את אותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה חוץ מזה שמשלושת הפסוקים הראשונים של פרק ט של ספר נחמיה אנחנו מבינים שלא מדובר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה חשוב לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל הביאו רק את המילים האחרונות של פסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה המילים האחרונות הם ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלוהיהם גם לפי החתם סופר החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי לפי החתם סופר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי שהם תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום לא שייך לומר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים גם לפי המלבי"ם החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי המלבי"ם כתב בפירוש שלו על ספר נחמיה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שנפטר אלישיב הכהן הגדול משמע מדבריו ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול בתקופה של עזרא הסופר כלומר כשעזרא הסופר היה בחיים וזה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר המלבי"ם חולק על הרמב"ם שאם נאמר שהמלבי"ם לא חולק על הרמב"ם אז יוצא מפה שאלישיב הכהן הגדול נפטר באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים כלומר שבעשרה בטבת מתו חמישה אנשים ולא ארבעה אנשים ודבר זה לא יתכן(אלישיב הכהן הגדול מופיע בספר נחמיה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי בתקופה של נחמיה בן חכליה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי מתי שנחמיה בן חכליה היה בחיים ולפי מה שכתב הרב אברהם זכות שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ולפי מה שכתב הראב"ד בספרו ספר הקבלה שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו שנה משמע מפה שנחמיה בן חכליה נפטר הרבה לפני עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים)אומנם לפי הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא נכון כי לפי הרב יוסף חיים אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי קבלה מעשית הם עשו כוונות ויחודים וכך הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה אין שום בעיה לומר שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי כוונות ויחודים באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים(המהרש"א אמר שפרק ט' של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי אמר שאנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ארבע דברים כנגד זה שעם ישראל פגעו בארבע אותיות של השם הקדוש אדנ"י אותם ארבע דברים הם:1.יצר הרע של עבודה זרה גרם לבית המקדש להיחרב 2.יצר הרע של עבודה זרה גרם להיכל להישרף 3.יצר הרע של עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים 4.יצר הרע של עבודה זרה גרם להגליית עם ישראל מארץ ישראל ממה שאמר הרב יוסף חיים אנחנו מבינים שלאנשי כנסת הגדולה הייתה סיבה מוצדקת לומר רק את אותם ארבע דברים שכתבתי פה כלומר לא הייתה להם סיבה מוצדקת לומר את אותם משפטים שמופיעים בפסוקים של פרק ט' של ספר נחמיה מפה אנחנו מבינים שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א)לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שחז"ל באו בתביעה על יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הם מוכיחים את שיטתם מפסוק יז של פרק ח של ספר נחמיה נאמר שם ישוע בן נון במקום יהושע בן נון אומנם נחמיה בן חכליה שכתב את ספר נחמיה כשהוא כתב את אותו פסוק שנאמר בו ישוע בן נון הוא לא התכוון לדבר בגנותו של יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ההוכחה שלי שאני צודק זה שבספר עזרא ובספר נחמיה מופיעים עוד אנשים ששמם יהושע והם נקראו ישוע כלומר אם רק יהושע בן נון היה נקרא ישוע ושאר האנשים שמופיעים בספר עזרא ובספר נחמיה ששמם יהושע לא היו נקראים ישוע אז היינו צריכים לומר שזה שנחמיה בן חכליה כתב בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה כדי לגנות את יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הראב"ד כתב בספרו ספר הקבלה שבאותו שנה ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נאמר שם גם ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בשנה הארבעים לבית המקדש השני שזה גם השנה האלף ליציאה של עם ישראל מארץ מצרים כלומר מדבריו אנחנו מבינים שהיה נבואה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שנאמר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי מהמקורות שהבאתי פה אנחנו מבינים שהיה יצר הרע של עבודה זרה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שאמר הגאון מוילנא שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה הרב יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע על מה שאמר המהרש"א על מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שזה שנאמר בפסוק בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה בגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה המהרש"א אמר שבגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ירדה משמו האות י' ורבינו החיד"א היה קשה לו מה שאמר המהרש"א הוא אמר איך המהרש"א אמר את מה שאמר הרי ממה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אנחנו רואים שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון ולא האות י' ואז רבינו יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע שהמהרש"א התכוון לומר שירדה כבודה של האות י' בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון כלומר בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון אז השם הקדוש יה לא מופיע בשמו של יהושע בן נון לפי מה שאמר רבינו יוסף חיים יוצא מפה שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא אמיתי כי אם הרב יוסף חיים מסכים עם המהרש"א על מה שהוא אמר לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אז הוא גם מסכים איתו על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה כדי לומר שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא אמיתי צריך לומר שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה אומנם באמת הוא לא התכוון לחלוק עליו הוא חלק עליו מבלי שהוא באמת התכוון לחלוק עליו יש לציין גם שמאותו רגע שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים הסתיימה תקופת אנשי כנסת הגדולה שהיא גם סוף תקופת התנ"ך והתחילה התקופה של שמעון הצדיק שהיא גם תחילת תקופת המשנה

2.52.130.44: הסרת כל התוכן מהדף

2022-12-07T14:26:12Z

הסרת כל התוכן מהדף

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:26, 7 בדצמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	הרב אברהם זכות כתב בספרו ספר יוחסין שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ונאמר בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב שיצא אריה קטן מאש מבית קודש הקודשים והנביא אמר שזה יצר הרע של עבודה זרה יש לשאול למה יצר הרע של עבודה זרה יצא דווקא מבית קודש הקודשים ולא ממקום אחר שהיה בבית המקדש התשובה היא שרמזו לשמעון הצדיק שלאחר שהוא יבטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא יתחיל להיות כהן גדול ובאמת באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול ההוכחה שלי זה מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה בעשרה בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה ואז בשעות הבוקר המאוחרות נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים ואז מאוחר יותר שמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול יש לציין גם שעזרא הסופר הוא גלגול של אהרון הכהן וכתוב בתורה בספר שמות בפרק לב בפסוק לה שאהרון הכהן עשה את העגל כלומר מתי שעזרא הסופר ביטל את יצר הרע של עבודה זרה יחד עם חבריו אנשי כנסת הגדולה הוא הגיע לתיקון שלו ועל כן נפטר והגאון מוילנא אמר שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה ממה שאמר הגאון מוילנא אנחנו יכולים להבין את זה שחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו יום שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לציין גם שמהחידוש תורה שלי יוצא מפה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה חשבתי לחדש גם לגבי מה שחז"ל אמרו שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה ימים ושלושה לילות לכאורה חז"ל היו צריכים לומר שאנשי כנסת הגדולה צמו שלושה לילות ושלושה ימים שהרי היום מתחיל מהלילה כמו שכתוב בתורה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אלא מפה אנחנו לומדים שאנשי כנסת הגדולה התחילו לצום מהיום ולא מהלילה כלומר אנשי כנסת הגדולה צמו מז' בטבת עד ח' בטבת ואז הם צמו מח' בטבת עד ט' בטבת ואז הם צמו מט' בטבת עד י' בטבת ואז בי' בטבת בזמן עלות השחר או בזמן נץ החמה הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה(צריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בליל ז' בטבת ואז לאחר שנפל פתק מהשמיים שכתוב בו אמת כלומר שאלוהים הסכים למה שהם התפללו כמו שאמרו חז"ל אז הם קיבלו על עצמם להתחיל לצום מז' בטבת צריך לומר כמו שאמרתי שאם נאמר שהם התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה בו' בטבת בבוקר או בצהריים אז היה נופל מהשמיים אותו פתק שכתוב בו אמת בו' בטבת בבוקר או בצהריים ואז הם היו מקבלים על עצמם להתחיל לצום מליל ז' בטבת)יש לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב חז"ל דרשו מהפסוק ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהיי שמחה גדולה מאוד על ביטול יצר הרע של עבודה זרה זה לא סתם שחז"ל דרשו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה דווקא מפסוק זה זה בגלל שסוכות מוקפות מארבעה כיוונים שהם דרום צפון מזרח ומערב כלומר רמוז פה שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה ביום פטירתם של ארבעה צדיקים שהם עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל דרשו מפסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה שאנשי כנסת הגדולה התפללו על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ובגלל זה המהרש"א הגיע למסקנה שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה לפי המהרש"א החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי אני אמרתי בחידוש תורה שלי שכתבתי פה שכל ספרי התנ"ך כולל ספר עזרא וספר נחמיה שמדברים על השנים הראשונות שבית המקדש השני היה קיים נכתבו לפני שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה יש לי הוכחה שהמהרש"א טועה ואני צודק ההוכחה שלי היא כזאת מי אמר שאותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה שהם מאנשי כנסת הגדולה הרמב"ם כתב בהקדמה לספרו משנה תורה שאנשי כנסת הגדולה הם חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ודניאל וחנניה ומישאל ועזריה ועזרא הסופר ונחמיה בן חכליה ומרדכי היהודי וזרובבל בן שאלתיאל ושמעון הצדיק הרמב"ם לא הזכיר את אותם אנשים שמופיעים בפסוק ד ובפסוק ה של פרק ט של ספר נחמיה חוץ מזה שמשלושת הפסוקים הראשונים של פרק ט של ספר נחמיה אנחנו מבינים שלא מדובר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה חשוב לציין גם שבתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף סד בעמוד א ובתלמוד הבבלי במסכת יומא בדף סט בעמוד ב חז"ל הביאו רק את המילים האחרונות של פסוק ד של פרק ט של ספר נחמיה המילים האחרונות הם ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלוהיהם גם לפי החתם סופר החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי לפי החתם סופר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי שהם תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום לא שייך לומר שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות שאנחנו מתפללים עד היום באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים גם לפי המלבי"ם החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא נכון כי המלבי"ם כתב בפירוש שלו על ספר נחמיה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שנפטר אלישיב הכהן הגדול משמע מדבריו ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול בתקופה של עזרא הסופר כלומר כשעזרא הסופר היה בחיים וזה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהקדמה לספרו משנה תורה ששמעון הצדיק התחיל להיות כהן גדול אחרי שעזרא הסופר נפטר כלומר המלבי"ם חולק על הרמב"ם שאם נאמר שהמלבי"ם לא חולק על הרמב"ם אז יוצא מפה שאלישיב הכהן הגדול נפטר באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים כלומר שבעשרה בטבת מתו חמישה אנשים ולא ארבעה אנשים ודבר זה לא יתכן(אלישיב הכהן הגדול מופיע בספר נחמיה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי בתקופה של נחמיה בן חכליה כלומר אלישיב הכהן הגדול היה חי מתי שנחמיה בן חכליה היה בחיים ולפי מה שכתב הרב אברהם זכות שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו בעשרה בטבת ולפי מה שכתב הראב"ד בספרו ספר הקבלה שעזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נפטרו באותו שנה משמע מפה שנחמיה בן חכליה נפטר הרבה לפני עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים)אומנם לפי הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי החידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא נכון כי לפי הרב יוסף חיים אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי קבלה מעשית הם עשו כוונות ויחודים וכך הם ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה אין שום בעיה לומר שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה על ידי כוונות ויחודים באותו יום שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים(המהרש"א אמר שפרק ט' של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה הרב יוסף חיים שמכונה הבן איש חי אמר שאנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם על ביטול יצר הרע של עבודה זרה ארבע דברים כנגד זה שעם ישראל פגעו בארבע אותיות של השם הקדוש אדנ"י אותם ארבע דברים הם:1.יצר הרע של עבודה זרה גרם לבית המקדש להיחרב 2.יצר הרע של עבודה זרה גרם להיכל להישרף 3.יצר הרע של עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים 4.יצר הרע של עבודה זרה גרם להגליית עם ישראל מארץ ישראל ממה שאמר הרב יוסף חיים אנחנו מבינים שלאנשי כנסת הגדולה הייתה סיבה מוצדקת לומר רק את אותם ארבע דברים שכתבתי פה כלומר לא הייתה להם סיבה מוצדקת לומר את אותם משפטים שמופיעים בפסוקים של פרק ט' של ספר נחמיה מפה אנחנו מבינים שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א)לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שחז"ל באו בתביעה על יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הם מוכיחים את שיטתם מפסוק יז של פרק ח של ספר נחמיה נאמר שם ישוע בן נון במקום יהושע בן נון אומנם נחמיה בן חכליה שכתב את ספר נחמיה כשהוא כתב את אותו פסוק שנאמר בו ישוע בן נון הוא לא התכוון לדבר בגנותו של יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ההוכחה שלי שאני צודק זה שבספר עזרא ובספר נחמיה מופיעים עוד אנשים ששמם יהושע והם נקראו ישוע כלומר אם רק יהושע בן נון היה נקרא ישוע ושאר האנשים שמופיעים בספר עזרא ובספר נחמיה ששמם יהושע לא היו נקראים ישוע אז היינו צריכים לומר שזה שנחמיה בן חכליה כתב בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה כדי לגנות את יהושע בן נון על זה שהוא לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה הראב"ד כתב בספרו ספר הקבלה שבאותו שנה ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון נפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים נאמר שם גם ששמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בשנה הארבעים לבית המקדש השני שזה גם השנה האלף ליציאה של עם ישראל מארץ מצרים כלומר מדבריו אנחנו מבינים שהיה נבואה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שנאמר בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי מהמקורות שהבאתי פה אנחנו מבינים שהיה יצר הרע של עבודה זרה בבית המקדש השני במשך ארבעים שנה כמו שאמר הגאון מוילנא שבגלל שאנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר הרע של עבודה זרה התבטלה הנבואה הרב יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע על מה שאמר המהרש"א על מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב שזה שנאמר בפסוק בספר נחמיה ישוע בן נון במקום יהושע בן נון זה בגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה המהרש"א אמר שבגלל שיהושע בן נון לא ביטל את יצר הרע של עבודה זרה ירדה משמו האות י' ורבינו החיד"א היה קשה לו מה שאמר המהרש"א הוא אמר איך המהרש"א אמר את מה שאמר הרי ממה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אנחנו רואים שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון ולא האות י' ואז רבינו יוסף חיים כתב בספרו בן יהוידע שהמהרש"א התכוון לומר שירדה כבודה של האות י' בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון כלומר בגלל שירדה האות ה' משמו של יהושע בן נון אז השם הקדוש יה לא מופיע בשמו של יהושע בן נון לפי מה שאמר רבינו יוסף חיים יוצא מפה שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא לא אמיתי כי אם הרב יוסף חיים מסכים עם המהרש"א על מה שהוא אמר לגבי מה שנאמר בתלמוד הבבלי במסכת ערכין בדף לב בעמוד ב אז הוא גם מסכים איתו על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה כדי לומר שהחידוש תורה שלי שכתבתי פה הוא אמיתי צריך לומר שהרב יוסף חיים חולק על המהרש"א על מה שהוא אמר שפרק ט של ספר נחמיה מדבר על תפילתם של אנשי כנסת הגדולה על ביטול יצר הרע של עבודה זרה אומנם באמת הוא לא התכוון לחלוק עליו הוא חלק עליו מבלי שהוא באמת התכוון לחלוק עליו יש לציין גם שמאותו רגע שנפטרו עזרא הסופר וחגי וזכריה ומלאכי הנביאים הסתיימה תקופת אנשי כנסת הגדולה שהיא גם סוף תקופת התנ"ך והתחילה התקופה של שמעון הצדיק שהיא גם תחילת תקופת המשנה

2.52.128.37: חידוש תורה חזק ביותר

2022-12-07T08:11:30Z

חידוש תורה חזק ביותר

הצגת שינויים

2.52.21.43: חידוש תורה

2022-12-03T20:46:40Z

חידוש תורה

הצגת שינויים

2.53.47.154 ב־05:36, 12 במאי 2021

2021-05-12T05:36:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:36, 12 במאי 2021
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פרשני}}~~
	אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם למקדש ולהיכל להישרף הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה בית המקדש נחרב וההיכל נשרף ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה הנביאים היו מוכיחים אותם על זה שהם עובדים עבודה זרה ובגלל שזה הרגיז את עם ישראל שהנביאים מוכיחים אותם על עבודה זרה לכן עם ישראל הרגו את הנביאים ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם לעם ישראל להגלות מארצם הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה עם ישראל גלו מארצם ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה עדיין מרקד בינינו הכוונה היא כזאת שכך דרכו של היצר הרע שהוא מרקיד את האדם כל פעם בריקוד אחר כלומר היצר הרע אומר לאדם פעם לעבור עבירה כזאת ופעם לעבור עבירה כזאת עד שהוא אומר לו לעבוד עבודה זרה שזה הריקוד הסופי של היצר הרע ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם כלום נתת לנו אלא כדי לקבל עליו שכר לא רוצים לא אותו ולא את שכרו הכוונה היא כזאת ידוע שהיצר הרע נקרא טוב מאוד כלומר אם לא היה לנו יצר הרע לא היה מישהו שיסית אותנו לעבור על התורה ואז לא היה שייך עניין שכר ועונש ואז לא היה כלום לא שכר ולא עונש ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה התענו שלושה ימים ושלושה לילות יתכן שאנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם אם בשביל לבטל את הגזרה של המן צמנו שלושה ימים ושלושה לילות כל שכן בשביל לבטל יצר עבודה זרה צריך לצום שלושה ימים ושלושה לילות ולאחר מכן נאמר שנפל פתק מהשמים שכתוב בו אמת הכוונה היא שהקב"ה הסכים איתם ולאחר מכן נאמר שיצא אריה קטן מאש מקודש הקודשים והנביא זכריה אמר להם שזה יצר עבודה זרה הכוונה היא כזאת ידוע שהלב רומז לקודש הקודשים כלומר בני האדם היו אומרים בלבם שה' עזב את הארץ ביד מערכת הכוכבים והמזלות והם היו אומרים בלבם עוד דברים אשר אותם דברים היו טעויות(ראה ספר שעורי דעת נושא שיעור קומה)וזה מה שגרם לאנשים לעבוד עבודה זרה ובגלל זה נשרף בית המקדש בתחילת חודש אב שלזה רומז אריה קטן מאש כלומר שאם היה נשרף בית המקדש באמצע חודש אב היו ממשילים אותו לאריה בינוני מאש ואם בית המקדש היה נשרף בסוף חודש אב היו ממשילים אותו לאריה גדול מאש(המזל של חודש אב הוא אריה)ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה תפסו את אותו אריה קטן מאש ונתלשה ממנו שערה והוא צעק צעקה של ארבע מאות פרסה הכוונה היא כזאת שאנשי כנסת הגדולה מצאו את הדרך לבטל את יצר עבודה זרה כך שלא ישאר ממנו אפילו כחוט השערה וכך עם ישראל לא יגלו שוב מארץ ישראל שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה בגלל חטא עבודה זרה ואפשר לומר גם שהדרך הזאת היא דרך התורה שנאמר ותפשי התורה לא ידעוני ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה חששו שירחמו על אותו אריה קטן מאש והנביא אמר להם להשליך את אותו אריה קטן מאש לעופרת הכוונה היא כזאת שאנשי כנסת הגדולה חששו שאולי בשמים ירחמו על יצר עבודה זרה כך שאותה הדרך שהם מצאו לא תבטל את יצר עבודה זרה אומנם לבסוף הם החליטו להשתמש באותה הדרך שהם מצאו והתבטל יצר עבודה זרה
	לאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה אמרו הועיל ועת רצון היא נתפלל על יצר עריות לאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה ביקשו רחמים ונמסר בידם לאחר מכן נאמר שהנביא זכריה אמר להם שאם יבטלו את יצר עריות העולם יחרב זה על דרך מה שאמר הנביא לא תוהו בראה לשבת יצרה ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה חבשו את יצר עריות במשך שלושה ימים וחיפשו ביצה בכל ארץ ישראל ולא נמצא זה על דרך מה שנאמר בתורה שמשה רבנו אמר לעם ישראל להיבדל מנשותיהם שלושה ימים ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו שיבטלו חצי מיצר עריות ואז אמרו שבשמים לא רוצים חצי ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה סימו את עיניו של יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה הכוונה היא כזאת שלאחר שאנשי כנסת הגדולה מצאו את הדרך להחליש את יצר עריות כך שלא יהיה תאוה לקרובות משפחה הם השתמשו באותה הדרך והחלישו את יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה(יש לציין שהסיפור איך ביטלו את יצר עריות הוא לא כפשוטו כלומר מה שהנביא זכריה אמר שאם יבטלו את יצר עריות העולם יחרב וזה שחבשו את יצר עריות שלושה ימים וחיפשו ביצה בכל ארץ ישראל ולא נמצא אלא חז"ל באים לומר שאי אפשר בלי יצר עריות אחרת העולם לא יתקיים וזה שנאמר דווקא שחיפשו ביצה ולא משהו אחר זה לא סתם ביצה רומז לביצים וביציות שמהן נוצר הוולד וזה שאמרו שנבטל חצי בשמים לא רוצים חצי חז"ל באו לומר שבשמים לא רוצים חצי בשמים רוצים שלמות וזה שאנשי כנסת הגדולה אמרו הועיל ועת רצון היא נתפלל על יצר עריות זה גם לא כפשוטו אלא חז"ל באים ללמד אותנו שאם יש עת רצון אז להתפלל לאלוקים ולמה אני אומר שזה לא כפשוטו כי גיליתי בתוכנת הצופן התנכ"י שכאשר עזרא חתם את התנ"ך בשנת ג'תמח[3448]הוא ביטל את יצר עבודה זרה ואת יצר עריות לקרובות משפחה מצאתי צופן שנקרא עזרא חתם ובתוכו מצאתי מצאתי עוד צפנים ואלו הם:בטול,תאוה,אלהים,אחרים,עריות,סומא[רמז לכך שסימו את יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה]ומצאתי עוד צופן שנקרא בגתמח ובתוכו מצאתי צופן אלילם ומצאתי שם רצף אותיות הפוך"תאוה"ומצאתי שם רצף אותיות לא הפוך"ערוה"ויש לציין גם שהאות י' של הצופן אלילם היא שייכת למילה ויכלו ויכלו לשון נגמרו כלומר רמז לכך שבשנת ג'תמח נגמר יצר עבודה זרה מהחידוש שלי יוצא מפה שצריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על יצר עבודה זרה ועל יצר עריות שיחלש ביחד וזה הגיוני שהרי ידוע מה שאמרו חז"ל שעם ישראל ידעו שאין ממש בעבודה זרה ולא עבדו עבודה זרה אלא כדי להתיר עריות בפרהסיא או שאפשר לומר שבחתימת התנ"ך היה שני שלבים השלב הראשון הוא שעזרא הסופר או אנשי כנסת הגדולה כתבו את ספריהם האחרונים וכך ביטלו את יצר עבודה זרה והשלב השני הוא שהחליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך וכך ביטלו את היצר הרע של עריות לקרובות משפחה וזה שנאמר דווקא שסימו את עיניו של יצר עריות זה בגלל שנאמר בגמרא ואחרי עיניכם זו זנות
	ואפשר לומר גם שהעין היא האיבר הכי קטן בגוף האדם כלומר שזה שנאמר שסימו את עיניו של יצר עריות זה בא לרמוז שעל ידי פעולה קטנה כלומר זה שהחליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך ביטלו את יצר הרע של עריות לקרובות משפחה)

	אפשר לומר גם שכאשר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר עבודה זרה על ידי התפילות והתקנה שלהם(חתימת התנ"ך)הם תיקנו שליש עץ הדעת דעבודה זרה וכאשר הם החלישו את יצר עריות כך שאין תאווה לקרובות משפחה על ידי התפילות והתקנה שלהם(חתימת התנ"ך)הם תיקנו שליש עץ הדעת דערוה(ידוע מה שאמרו המקובלים שכאשר חטא האדם הראשון באוכלו מעץ הדעת הוא חטא בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים)כלומר לומדים מפה שהתפילות עושות תיקונים בעולמות העליונים וגם התקנות שמתקנים חכמים עושים תיקונים בעולמות העליונים
	~~{{מקור\|סנהדרין סד א}}~~
	ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואיתימא ר' יונתן בייא בייא היינו דאחרביה לביתא וקליא להיכלא וקטלינהו לצדיקי ואגלינהו לישראל מארעייהו ועדיין הוא מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן בתר דאביקו ביה יתבו תלתא יומא בתעניתא בעו רחמי נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתיב בה אמת אמר רבי חנינא שמע מינה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת נפק כגוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דע"ז בהדי דקתפסי ליה אישתמיט ביניתא מיניה ואזל קליה בארבע מאה פרסי אמרו היכי ניעבד דילמא משמיא מרחמי עליה א"ל נביא שדיוהו בדודא דאברא וכסיוה באברא דשייף קליה דכתיב (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את האבן העופרת אל פיה אמרי הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי אימסר בידייהו חבשוהו תלתא יומי איבעו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו אמרו היכי נעביד ניבעי פלגא פלגא מרקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה

	==חברותא==		==חברותא==

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-14T14:35:17Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:35, 14 בספטמבר 2020
שורה 95:		שורה 95:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]

37.142.163.187: הוספתי תוכן

2018-03-27T17:48:33Z

הוספתי תוכן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:48, 27 במרץ 2018
שורה 1:		שורה 1:
	{{פרשני}}		{{פרשני}}
			אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם למקדש ולהיכל להישרף הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה בית המקדש נחרב וההיכל נשרף ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם להריגת הצדיקים הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה הנביאים היו מוכיחים אותם על זה שהם עובדים עבודה זרה ובגלל שזה הרגיז את עם ישראל שהנביאים מוכיחים אותם על עבודה זרה לכן עם ישראל הרגו את הנביאים ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה גרם לעם ישראל להגלות מארצם הכוונה היא כזאת שבגלל שעם ישראל עבדו עבודה זרה עם ישראל גלו מארצם ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם שיצר עבודה זרה עדיין מרקד בינינו הכוונה היא כזאת שכך דרכו של היצר הרע שהוא מרקיד את האדם כל פעם בריקוד אחר כלומר היצר הרע אומר לאדם פעם לעבור עבירה כזאת ופעם לעבור עבירה כזאת עד שהוא אומר לו לעבוד עבודה זרה שזה הריקוד הסופי של היצר הרע ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו בתפילה שלהם כלום נתת לנו אלא כדי לקבל עליו שכר לא רוצים לא אותו ולא את שכרו הכוונה היא כזאת ידוע שהיצר הרע נקרא טוב מאוד כלומר אם לא היה לנו יצר הרע לא היה מישהו שיסית אותנו לעבור על התורה ואז לא היה שייך עניין שכר ועונש ואז לא היה כלום לא שכר ולא עונש ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה התענו שלושה ימים ושלושה לילות יתכן שאנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם אם בשביל לבטל את הגזרה של המן צמנו שלושה ימים ושלושה לילות כל שכן בשביל לבטל יצר עבודה זרה צריך לצום שלושה ימים ושלושה לילות ולאחר מכן נאמר שנפל פתק מהשמים שכתוב בו אמת הכוונה היא שהקב"ה הסכים איתם ולאחר מכן נאמר שיצא אריה קטן מאש מקודש הקודשים והנביא זכריה אמר להם שזה יצר עבודה זרה הכוונה היא כזאת ידוע שהלב רומז לקודש הקודשים כלומר בני האדם היו אומרים בלבם שה' עזב את הארץ ביד מערכת הכוכבים והמזלות והם היו אומרים בלבם עוד דברים אשר אותם דברים היו טעויות(ראה ספר שעורי דעת נושא שיעור קומה)וזה מה שגרם לאנשים לעבוד עבודה זרה ובגלל זה נשרף בית המקדש בתחילת חודש אב שלזה רומז אריה קטן מאש כלומר שאם היה נשרף בית המקדש באמצע חודש אב היו ממשילים אותו לאריה בינוני מאש ואם בית המקדש היה נשרף בסוף חודש אב היו ממשילים אותו לאריה גדול מאש(המזל של חודש אב הוא אריה)ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה תפסו את אותו אריה קטן מאש ונתלשה ממנו שערה והוא צעק צעקה של ארבע מאות פרסה הכוונה היא כזאת שאנשי כנסת הגדולה מצאו את הדרך לבטל את יצר עבודה זרה כך שלא ישאר ממנו אפילו כחוט השערה וכך עם ישראל לא יגלו שוב מארץ ישראל שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה בגלל חטא עבודה זרה ואפשר לומר גם שהדרך הזאת היא דרך התורה שנאמר ותפשי התורה לא ידעוני ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה חששו שירחמו על אותו אריה קטן מאש והנביא אמר להם להשליך את אותו אריה קטן מאש לעופרת הכוונה היא כזאת שאנשי כנסת הגדולה חששו שאולי בשמים ירחמו על יצר עבודה זרה כך שאותה הדרך שהם מצאו לא תבטל את יצר עבודה זרה אומנם לבסוף הם החליטו להשתמש באותה הדרך שהם מצאו והתבטל יצר עבודה זרה
			לאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה אמרו הועיל ועת רצון היא נתפלל על יצר עריות לאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה ביקשו רחמים ונמסר בידם לאחר מכן נאמר שהנביא זכריה אמר להם שאם יבטלו את יצר עריות העולם יחרב זה על דרך מה שאמר הנביא לא תוהו בראה לשבת יצרה ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה חבשו את יצר עריות במשך שלושה ימים וחיפשו ביצה בכל ארץ ישראל ולא נמצא זה על דרך מה שנאמר בתורה שמשה רבנו אמר לעם ישראל להיבדל מנשותיהם שלושה ימים ולאחר מכן אנשי כנסת הגדולה אמרו שיבטלו חצי מיצר עריות ואז אמרו שבשמים לא רוצים חצי ולאחר מכן נאמר שאנשי כנסת הגדולה סימו את עיניו של יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה הכוונה היא כזאת שלאחר שאנשי כנסת הגדולה מצאו את הדרך להחליש את יצר עריות כך שלא יהיה תאוה לקרובות משפחה הם השתמשו באותה הדרך והחלישו את יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה(יש לציין שהסיפור איך ביטלו את יצר עריות הוא לא כפשוטו כלומר מה שהנביא זכריה אמר שאם יבטלו את יצר עריות העולם יחרב וזה שחבשו את יצר עריות שלושה ימים וחיפשו ביצה בכל ארץ ישראל ולא נמצא אלא חז"ל באים לומר שאי אפשר בלי יצר עריות אחרת העולם לא יתקיים וזה שנאמר דווקא שחיפשו ביצה ולא משהו אחר זה לא סתם ביצה רומז לביצים וביציות שמהן נוצר הוולד וזה שאמרו שנבטל חצי בשמים לא רוצים חצי חז"ל באו לומר שבשמים לא רוצים חצי בשמים רוצים שלמות וזה שאנשי כנסת הגדולה אמרו הועיל ועת רצון היא נתפלל על יצר עריות זה גם לא כפשוטו אלא חז"ל באים ללמד אותנו שאם יש עת רצון אז להתפלל לאלוקים ולמה אני אומר שזה לא כפשוטו כי גיליתי בתוכנת הצופן התנכ"י שכאשר עזרא חתם את התנ"ך בשנת ג'תמח[3448]הוא ביטל את יצר עבודה זרה ואת יצר עריות לקרובות משפחה מצאתי צופן שנקרא עזרא חתם ובתוכו מצאתי מצאתי עוד צפנים ואלו הם:בטול,תאוה,אלהים,אחרים,עריות,סומא[רמז לכך שסימו את יצר עריות כך שאין תאוה לקרובות משפחה]ומצאתי עוד צופן שנקרא בגתמח ובתוכו מצאתי צופן אלילם ומצאתי שם רצף אותיות הפוך"תאוה"ומצאתי שם רצף אותיות לא הפוך"ערוה"ויש לציין גם שהאות י' של הצופן אלילם היא שייכת למילה ויכלו ויכלו לשון נגמרו כלומר רמז לכך שבשנת ג'תמח נגמר יצר עבודה זרה מהחידוש שלי יוצא מפה שצריך לומר שאנשי כנסת הגדולה התפללו על יצר עבודה זרה ועל יצר עריות שיחלש ביחד וזה הגיוני שהרי ידוע מה שאמרו חז"ל שעם ישראל ידעו שאין ממש בעבודה זרה ולא עבדו עבודה זרה אלא כדי להתיר עריות בפרהסיא או שאפשר לומר שבחתימת התנ"ך היה שני שלבים השלב הראשון הוא שעזרא הסופר או אנשי כנסת הגדולה כתבו את ספריהם האחרונים וכך ביטלו את יצר עבודה זרה והשלב השני הוא שהחליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך וכך ביטלו את היצר הרע של עריות לקרובות משפחה וזה שנאמר דווקא שסימו את עיניו של יצר עריות זה בגלל שנאמר בגמרא ואחרי עיניכם זו זנות
			ואפשר לומר גם שהעין היא האיבר הכי קטן בגוף האדם כלומר שזה שנאמר שסימו את עיניו של יצר עריות זה בא לרמוז שעל ידי פעולה קטנה כלומר זה שהחליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך ביטלו את יצר הרע של עריות לקרובות משפחה)

			אפשר לומר גם שכאשר אנשי כנסת הגדולה ביטלו את יצר עבודה זרה על ידי התפילות והתקנה שלהם(חתימת התנ"ך)הם תיקנו שליש עץ הדעת דעבודה זרה וכאשר הם החלישו את יצר עריות כך שאין תאווה לקרובות משפחה על ידי התפילות והתקנה שלהם(חתימת התנ"ך)הם תיקנו שליש עץ הדעת דערוה(ידוע מה שאמרו המקובלים שכאשר חטא האדם הראשון באוכלו מעץ הדעת הוא חטא בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים)כלומר לומדים מפה שהתפילות עושות תיקונים בעולמות העליונים וגם התקנות שמתקנים חכמים עושים תיקונים בעולמות העליונים
	{{מקור\|סנהדרין סד א}}		{{מקור\|סנהדרין סד א}}
			ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואיתימא ר' יונתן בייא בייא היינו דאחרביה לביתא וקליא להיכלא וקטלינהו לצדיקי ואגלינהו לישראל מארעייהו ועדיין הוא מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן בתר דאביקו ביה יתבו תלתא יומא בתעניתא בעו רחמי נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתיב בה אמת אמר רבי חנינא שמע מינה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת נפק כגוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דע"ז בהדי דקתפסי ליה אישתמיט ביניתא מיניה ואזל קליה בארבע מאה פרסי אמרו היכי ניעבד דילמא משמיא מרחמי עליה א"ל נביא שדיוהו בדודא דאברא וכסיוה באברא דשייף קליה דכתיב (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את האבן העופרת אל פיה אמרי הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי אימסר בידייהו חבשוהו תלתא יומי איבעו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו אמרו היכי נעביד ניבעי פלגא פלגא מרקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה

	==חברותא==		==חברותא==

Hoki ב־14:07, 2 באוגוסט 2016

2016-08-02T14:07:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:07, 2 באוגוסט 2016
שורה 93:		שורה 93:

	[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]

	~~==מראה מקומות==~~
	{{#makor-new:משך חכמה במדבר כה ה\|פרשנות-תנ"ך-משך-חכמה-במדבר\|כה\|ה}} מסביר המשך חכמה שצמיד הינו ביטוי לכך שהחפץ מונח ברפיון על היד, כך העבודה זרה בבעל פעור נבעה מכח הטבע ולא מכח שכלי

	==מראה מקומות==		==מראה מקומות==
	{{#makor-new:משך חכמה במדבר כה ה\|פרשנות-תנ"ך-משך-חכמה-במדבר\|כה\|ה}} מסביר המשך חכמה שצמיד הינו ביטוי לכך שהחפץ מונח ברפיון על היד, כך העבודה זרה בבעל פעור נבעה מכח הטבע ולא מכח שכלי		{{#makor-new:משך חכמה במדבר כה ה\|פרשנות-תנ"ך-משך-חכמה-במדבר\|כה\|ה}} מסביר המשך חכמה שצמיד הינו ביטוי לכך שהחפץ מונח ברפיון על היד, כך העבודה זרה בבעל פעור נבעה מכח הטבע ולא מכח שכלי

Hoki ב־14:06, 2 באוגוסט 2016

2016-08-02T14:06:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:06, 2 באוגוסט 2016
שורה 93:		שורה 93:

	[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]

			==מראה מקומות==
			{{#makor-new:משך חכמה במדבר כה ה\|פרשנות-תנ"ך-משך-חכמה-במדבר\|כה\|ה}} מסביר המשך חכמה שצמיד הינו ביטוי לכך שהחפץ מונח ברפיון על היד, כך העבודה זרה בבעל פעור נבעה מכח הטבע ולא מכח שכלי

	==מראה מקומות==		==מראה מקומות==
	{{#makor-new:משך חכמה במדבר כה ה\|פרשנות-תנ"ך-משך-חכמה-במדבר\|כה\|ה}} מסביר המשך חכמה שצמיד הינו ביטוי לכך שהחפץ מונח ברפיון על היד, כך העבודה זרה בבעל פעור נבעה מכח הטבע ולא מכח שכלי		{{#makor-new:משך חכמה במדבר כה ה\|פרשנות-תנ"ך-משך-חכמה-במדבר\|כה\|ה}} מסביר המשך חכמה שצמיד הינו ביטוי לכך שהחפץ מונח ברפיון על היד, כך העבודה זרה בבעל פעור נבעה מכח הטבע ולא מכח שכלי