https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:סנהדרין סב א - היסטוריית גרסאות2026-04-22T23:11:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%91_%D7%90&diff=143976&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:34:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:34, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96241:rev-143976:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%91_%D7%90&diff=96241&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:29:40Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סנהדרין סב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא קבליה עליה באלוה,</b> אלא השתחוה לה לכבודו של המלך, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כלום הוא!</b> ומדוע נחייבו חטאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו,</b> בהכרח, מדובר באופן שהשתחוה לו מתוך ידיעה שהוא נעבד, אלא שלא עשה זאת בתורת קבלת אלהות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מאהבה ומיראה</b> של אדם. וטעה בכך שסבר כי אין איסור לעבוד דבר שהוא נעבד, כאשר הוא עושה זאת מאהבה של אדם, או מחמת יראתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודבר זה נקרא "שגגת מעשה", ולא שגגת העלם דבר, לפי שאין שגגתו בעיקר האיסור של עבודה זרה, אלא שהוא סבור שאין איסור כשעושה זאת מאהבת אדם או מיראתו. ואין נחשבת שגגתו כ"העלם דבר" אלא אם כן טעה בעיקר האיסור של עבודה זרה, כגון, שטעה וחשב שעבודה מסויימת אינה אסורה כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבנן חולקים על רבי, הוא משום שהם סבורים שכהן גדול אינו חייב חטאת על שגגת מעשה בעבודה זרה, אלא רק על שגגת העלם דבר, כמו בשאר המצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח מכאן אביי כדבריו, שעל שגגת עבודה זרה מאהבה ומיראה, חייבים עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא אמר לך: לא!</b> אין לך להביא ראיה מכאן, כי אם הוא טעה וסבר שמותר לעבוד עבודה זרה מאהבת אדם או יראתו, כיון שלא קיבלו עליו באלוה אין זו עבודה זרה, ופטור כל אדם עליה. אלא, הברייתא מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"אומר מותר".</b> שהיה סבור שמותר לעבוד עבודת כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך תמהה הגמרא: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר מותר"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו העלם דבר!</b> ולא שגגת מעשה, ולגבי העלם דבר של כהן גדול בעבודה זרה לא נחלקו חכמים ורבי, שחייב!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסביר רבא את דבריו: מה שאמרתי שהברייתא מדברת באומר מותר, כוונתי לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>באומר "מותר לגמרי".</b> שסבור כי אין איסור עבודה זרה כלל בתורה, וסוברים חכמים כי טעות שכזאת, אינה נכללת ב"העלם דבר" שכהן גדול חלב עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>"העלם דבר",</b> הוא רק באופן של <b style='font-size:20px; color:black;'>קיום מקצת וביטול מקצת,</b> שיודע מאיסורי העבודות של עבודה זרה, אלא שטועה באחת מהן, כגון שהיה סבור שהשתחואה לא נאסרה. ורק אז כהן גדול מתחייב עליה, לרבנן. ואילו רבי מחשיב את "אומר מותר לגמרי" כשגגת מעשה, וחייב עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן</b>: איסור העבודה לעבודה זרה, בכל צורות העבודה, נכלל בתורה בכלל אחד (שמות כ), "לא תעבדם". ולכן העושה כמה עבודות, כגון, <b style='font-size:20px; color:black;'>זיבח</b> (שחט קרבן), <b style='font-size:20px; color:black;'>וקיטר, וניסך, והשתחוה,</b> אם עשאן לכל העבודות הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>בהעלם אחד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב אלא</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת.</b> לפי שלא חילקה התורה את העבודות לאיסורים נפרדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן לרבי זכאי ששנה לפניו ברייתא זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>פוק, תני לברא!</b> צא, ושנה אותה בחוץ! דהיינו, טעות היא בידך, ואין לך לשנותה בפני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא: הא דאמר רבי זכאי</b> - תלוי הדבר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת רבי יוסי ורבי נתן</b> לגבי חילוק חטאות על מלאכות שבת חלוקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: מלאכת <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה</b> בשבת, שאסרה אותה התורה בתורת לאו בפני עצמו, "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>-</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ללאו יצאה,</b> לומר שיצאה מכלל חומר מלאכות שבת האמורות בפסוק "לא תעשה כל מלאכה", שחייבים עליהן כרת ומיתה, והיא אסורה רק באיסור לאו, שלוקים עליו אך לא חייבים עליו מיתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי נתן אומר</b>: הבערה <b style='font-size:20px; color:black;'>לחלק יצאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היא לא יצאה מן הכלל כדי שתהיה חלוקה ממנו. אלא להיפך, היא יצאה לידון בפני עצמה, כדי ללמד ממנה לכל מלאכות שבת, שכל אב מלאכה בשבת יהא נחשב כמלאכה חלוקה בפני עצמה. ולכן, אם יעשה כמה אבות מלאכות חלוקות בשבת בהעלם אחד, יתחייב על כל אב מלאכה, חטאת בפני עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו רבי יוסי ורבי נתן בכל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל, האם ללמד על עצמו יצא, או ללמד על הכלל כולו יצא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר רבי אבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> (רבי יוסי) <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה ללאו יצאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>השתחואה</b> לעבודה זרה <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי, ללאו יצאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> (רבי נתן) <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה לחלק יצאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>השתחואה נמי, לחלק יצאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי גם כאן נחלקו באותו ענין, האם דבר שהיה בכלל והוציאו הכתוב מהכלל וכתבו בפני עצמו, האם ללמד על עצמו יצא, שהוא יוצא מן הכלל, ואינו בכלל חיוב מיתה. או ללמד על הכלל כולו יצא, לומר שיש חילוק חטאות על כל מעשה בפני עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאיסור השתחואה לעבודה זרה נאמר בתורה שלש פעמים. פעם אחת הוא נאמר להשתחואה לעבודה זרה כדרכה, ופעם שניה להשתחואה שלא כדרך עבודתה, ולגבי הפעם שלישית יחלקו רבי יוסי ורבי נתן האם היא באה לחלק את חיוב החטאות לכל מעשה עבודה נפרד, או שהיא באה להוציא את ההשתחואה מכלל העבודות הנלמדות מדברי הכתוב "לא תעבדם", ולומר שחייבים על השתחואה רק בלאו, ולא בכרת, ולכן אין עליה חיוב חטאת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> רש"י מבאר שהשתחואה יצאה מכלל העבודות רק לגבי חיוב כרת במזיד ולגבי חטאת בשוגג, אבל חיוב מיתה במזיד יהיה עליה, לפי שכך מפורש בכתוב!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, תנא דרבי זכאי הסובר שאין חילוק חטאות בעבודה זרה, סובר שהשתחואה</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב יוסף: דילמא עד כאן לא קאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי התם,</b> בשבת, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה ללאו יצאה,</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפקא ליה,</b> שיוצא לו לרבי יוסי ללמוד את <b style='font-size:20px; color:black;'>חילוק מלאכות,</b> לחייב חטאת על כל מלאכה ומלאכה, מדברי הכתוב בפרשת קרבן חטאת (ויקרא ד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאחת מהנה",</b> ולכן רק לגבי שבת סובר רבי יוסי שהבערה ללאו יצאה, כי אין צורך בה ללמד על חילוק חטאות. אבל לגבי עבודה זרה, שאין בה לימוד על חילוק חטאות, יתכן ורבי יוסי יסבור שהשתחואה יצאה לחלק, ללמד על חילוק חטאות, ולא יצאה ללאו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי יוסי אומר</b>: נאמר בפרשת חטאת "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועשה מאחת מהנה",</b> מלמד הכתוב שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>פעמים שחייב</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת על כולן,</b> על עשיות רבות, כגון מי שהיתה שגגתו "שגגת שבת", שידע את כל איסורי המלאכות בשבת, אלא שטעה ביום השבת הזה, שחשב שהוא יום חול, ולכן הוא חייב קרבן אחד על שגגת השבת, כי טעות אחת הביאה אותו לעשות מעשי מלאכה רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש <b style='font-size:20px; color:black;'>פעמים שחייב</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>על כל אחת ואחת</b> בפני עצמה, כגון שיודע שהיום שבת ויודע חלק ממלאכות שבת אך חלק אחר של מלאכות שבת הוא אינו יודע, ועשה הרבה מלאכות מחמת אי ידיעתו בהן, שאז הוא חייב חטאת על כל מלאכה ומלאכה, כי יש כאן שגגות הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יונתן: מאי טעמא דרבי יוסי?</b> כיצד דרש רבי יוסי את דבריו מהפסוק הזה? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "ועשה מאחת מהנה".</b> והרי היה יכול הכתוב לומר "ועשה אחת מהנה", ולא היה צריך לומר "מאחת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שהיה הכתוב יכול לומר "ועשה מהנה", ולא לכתוב "מאחת" כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שהיה הכתוב יכול לומר "ועשה אחת", ולא לכתוב "מהנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בא הכתוב הזה לדרוש ממנו כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייב על <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת",</b> וחייב גם על על <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאחת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייב על <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה",</b> וחייב גם על "<b style='font-size:20px; color:black;'>מהנה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתוך סמיכות הדברים, יש גם ללמוד, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פעמים שחייב הרבה חטאות על איסור מלאכה בשבת, דהיינו, עבירה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת", שהיא "ה נה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>פעמים חייב על <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה", שהיא "אחת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר רבי יונתן את דבריו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייב על "<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת"</b> - הכונה היא, לאדם הכותב מילה אחת שלימה בשבת, כגון הכותב <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפעמים חייב על "<b style='font-size:20px; color:black;'>מאחת",</b> על מקצת מהמילה שרצה לכתוב - זה הכותב את שתי אותיות הראשונות מהמילה שמעון, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכותב "שם" משמעון,</b> והוא חייב עליהן, כמו שחייב על "אחת", על אף שלא נגמרה מלאכתו, שהרי חשב לכתוב שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחיוב הזה הוא דוקא משום שיש משמעות למילה "שם" מתוך שמעון. אבל אם רצה לכתוב את המילה נפתלי, וכתב רק את שתי האותיות הראשונות "נף", הוא אינו חייב, כיון שלמילה "נף" אין כל משמעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייב על "<b style='font-size:20px; color:black;'>הנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אבות</b> מלאכה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייב גם על "<b style='font-size:20px; color:black;'>מהנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תולדות</b> של מלאכות שבת, הנלמדות מן אבות מלאכה, והיינו "מהנה", משום שהן דומות להן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שאמרתי "<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת שהיא הנה",</b> שחייב על עבירה אחת של מלאכה בשבת הרבה חטאות, מדובר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>זדון שבת,</b> שיודע שהיום שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושגגות מלאכות,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנה שהיא אחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שגגת שבת וזדון מ לאכות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסיים רב יוסף את דבריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא,</b> בעבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא נפקא ליה חילוק מלאכות מדוכתא אחריתי,</b> שאין לי מקור ללמוד ממנו לחילוק חטאות על עבודות שונות - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> סוברים כי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתחואה לחלק יצאה,</b> ולא ללאו יצאה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מקשה הגמרא לרבי אבא, המעמיד את דברי רבי זכאי לפי רבי יוסי, וסובר שהשתחואה ללאו יצאה ולא לחלק יצאה, ולכן אינו חייב על כמה עבודות אלא חטאת אחת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חילוק מלאכות דעבודה זרה, נמי תיפוק ליה</b> מאותו הלימוד של "<b style='font-size:20px; color:black;'>מאחת מהנה",</b> שהרי לימוד זה לא נאמר רק לגבי שבת, אלא נאמר לגבי חיוב חטאת, ונאמר כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת"</b> - שעשה עבודה אחת של <b style='font-size:20px; color:black;'>זביחה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאחת",</b> שחט בבהמה רק <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן אחד</b> מתוך שני הסימנים, ועשה בכך רק מקצת העבודה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> ומצינו עבודה שכזאת בפנים, במליקת סימן אחד חטאת העוף. רש"י</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אבות,</b> שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>זיבוח, קיטור, ניסוך והשתחואה,</b> המבוארות במפורש בתורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מהנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תולדות,</b> כגון תולדת שחיטה, כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שבר מקל לפניה,</b> ששבירת המקל דומה לשבירת המפרקת. וכגון שהיתה דרכה בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת" שהיא "הנה"</b> - פעמים שחייב על עבודה לעבודת כוכבים אחת חטאות הרבה, בכגון שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>זדון עבודה זרה,</b> שידע שאסור לזבוח לעבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושגגת עבודות,</b> שהיה סבור שלא נאסרה אלא הזביחה ולא נאסרו שאר העבודות, ועשה אותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה שהיא אחת",</b> פעמים שחייב על הרבה עבודות חטאת אחת, כאשר היתה לו <b style='font-size:20px; color:black;'>שגגת עבודה זרה, וזדון עבודות,</b> וכפי שתבאר הגמרא להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי שגגת עבודה זרה,</b> שרצית להעמיד בה את דברי הכתוב בפרשת חטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> כיצד היא תיתכן!? והרי אין אפשרות להעמיד את הכתוב "ועשה אחת מהנה" גם לגבי עבודה זרה, וממילא אינך יכול ללמוד משם לגבי חילוק עבודות בעבודה זרה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי קסבר בית הכנסת הוא, והשתחוה לו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי לבו לשמים,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דחזא אנדרטא</b> של המלך <b style='font-size:20px; color:black;'>וסגיד ליה,</b> והשתחוה לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי קבליה עליה</b> באלוה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מזיד הוא,</b> ולא שוגג!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא קבליה עליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כלום הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> שמא תאמר שמדובר באופן שעובדה <b style='font-size:20px; color:black;'>מאהבה ומיראה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לאביי דאמר, חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבא, דאמר פטור, מאי איכא למימר!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> שמא תאמר שמדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>באומר מותר</b> לעבוד עבודה זרה, לפי שסבור שאין איסור עבודה זרה בתורה. ודבר זה אמנם איננו "שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות" שרצינו לומר, אלא העלם זה וזה בידו, בכל זאת, יתכן להעמיד את דברי הכתוב "הנה שהיא אחת" באופן הזה, לומר שחייב חטאת אחת על עבודות הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן תיקשי, <b style='font-size:20px; color:black;'>תפשוט</b> מכאן את מה <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעא מיניה רבא מרב נחמן: העלם זה וזה בידו, מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תפשוט</b> מכאן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאינו חייב אלא אחת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא קשיא, ותפשוט!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך טוענת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מצית מוקמת להני קראי</b> "אחת" ו"הנה" האמורים בחטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבודת כוכבים!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאילו הכא,</b> לגבי חיוב חטאת על כל המצוות, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב במשיח</b> שחייב להביא <b style='font-size:20px; color:black;'>פר, ובנשיא שעיר, וביחיד כשבה ושעירה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילו בעבודת כוכבים, תנן "ושוין</b> הכהן המשיח והנשיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבשעירה, כיחיד"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותו לא מידי!</b> זו היא פירכא שאין עליה כל תשובה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0122_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>Micropedia bot