https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%91 פרשני:בבלי:סנהדרין סא ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-23T03:50:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=143975&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:34:42Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:34, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96240:rev-143975:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=96240&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:29:38Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין סא ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא איהו מינן דידן!?&lt;/b&gt; במה הוא שונה מאתנו עד שנעבוד לו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&quot;אין&quot; דקאמרי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחוכי עליה.&lt;/b&gt; ומה שענו לו &quot;כן&quot;, צחוק הוא שעשו מדבריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומתניתין,&lt;/b&gt; ואת הסתירה שיש בדברי המשניות, נתרץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; המשנה להלן, המחייבת על דיבור, מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביחיד הניסת,&lt;/b&gt; שהסכמתו לדברי המסית היא הסכמה מוחלטת, שלא יחזור ממנה, ולכן הוא חייב על דיבורו. ואילו המשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; האומרת &quot;העובד&quot;, שמשמע ממנה שהאומר פטור, מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברבים הניסתים,&lt;/b&gt; שגם לאחר שהסכימו הם נוהגים להתחרט בהם ולחזור, ולכן אין הסכמתם של רבים נחשבת כמי ש&quot;אבה ושמע&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא את החילוק בין יחיד הניסת לרבים הניסתים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחיד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מימלך,&lt;/b&gt; אינו חוזר בו מהסכמתו לעבוד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטעי בתריה.&lt;/b&gt; וטועה אחריו. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבים מימלכי,&lt;/b&gt; מתחרטים בהם כעבור זמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא טעו בתריה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף: מנא אמינא לה&lt;/b&gt; שאפילו לרבי יהודה חייבים על דיבור גרידא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (דברים יג) לגבי איסור השמיעה למסית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאבה לו, ולא תשמע אליו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אבה ושמע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; על הסכמתו בדיבור, גם אם עדיין לא עשה מעשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה אביי&lt;/b&gt; לרב יוסף, על תירוצו לחלק בין המשניות בין יחיד לרבים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שאני, בין ניסת דרבים לניסת יחיד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: &quot;כי יסיתך אחיך בן אמך&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד יחיד הניסת, ואחד רבים הניסתים&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעיר הנידחת&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. ו&lt;/b&gt;אולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוציא הכתוב יחיד מכלל רבים, ורבים מכלל יחיד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הוציא הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחיד מכלל רבים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להחמיר על גופו,&lt;/b&gt; לחייבו מיתת סקילה, החמורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולהקל על ממונו,&lt;/b&gt; שאינו הולך לאיבוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוציא הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבים&lt;/b&gt; בעיר הנידחת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל יחיד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להקל על גופם,&lt;/b&gt; שמיתתם במיתת סייף, הקלה מסקילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולהחמיר על ממונם,&lt;/b&gt; שהולך לאיבוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק אביי מהברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא מילתא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דשאני&lt;/b&gt; בין רבים ליחיד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בכל מילי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הדדי נינהו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח מהברייתא שאין חילוק בין יחיד הניסת לרבים הניסתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר אביי,&lt;/b&gt; כך יש לחלק בין שתי המשניות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; משנתנו הפוטרת את האומר, מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניסת מפי עצמו,&lt;/b&gt; שלא הסיתו אדם, אלא אמר מאליו, &quot;אעבוד&quot;. ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; המשנה להלן, המחייבת את האומר &quot;אעבוד&quot;, מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניסת מפי אחרים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר אביי את טעם החילוק: הניסת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפי עצמו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מימלך,&lt;/b&gt; עתיד הוא להתחרט, ואין הסכמתו מוחלטת, ולכן פטור עליה. אבל הניסת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפי אחרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גריר בתרייהו,&lt;/b&gt; הוא נגרר אחריהם ואינו חוזר מהחלטתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: מנא אמינא לה&lt;/b&gt; שחייב הניסת מפי אחרים על החלטתו הגמורה, גם בלי מעשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;לא תאבה לו, ולא תשמע אליו&quot;,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אבה ושמע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר&lt;/b&gt; לתרץ את סתירת המשניות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידי ואידי,&lt;/b&gt; שתי המשניות, מדברות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניסת מפי אחרים.&lt;/b&gt; אלא שיש חילוק בצורת ההסתה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; שחייב על אמירה, מדובר באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה&lt;/b&gt; המסית לניסת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך אוכלת&lt;/b&gt; עבודת כוכבים זאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך שותה, כך מטיבה, כך מריעה.&lt;/b&gt; שאז משתכנע הניסת, ואינו חוזר בו מהסכמתו לעבוד. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; משנתנו הפוטרת על אמירה, מדברת באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא אמר ליה כך אוכלת כך שותה כו&#039;,&lt;/b&gt; שאז, כיון שלא שמע הניסת מהמסית את שבחה של העבודת כוכבים, הרי הוא חוזר בו מהסכמתו לעבוד, ולכן אין הוא חייב משום &quot;אבה ושמע&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: מנא אמינא לה?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; בפרשת מסית (דברים יג), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מאלהי העמים אשר סביבתיכם, הקרבים אליך&lt;/b&gt; או הרחוקים ממך&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לי קרובים, ומה לי רחוקים?&lt;/b&gt; מדוע הזכיר את הכתוב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר לך: מטיבותן של&lt;/b&gt; עבודות כוכבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרובים,&lt;/b&gt; שאתה מכירם ויודע שאינם אוכלים ואינם שותים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה למד מה טיבותן של&lt;/b&gt; עבודות כוכבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רחוקים,&lt;/b&gt; שמזכיר המסית, בשבחו אותן&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, דאמר ליה&lt;/b&gt; המסית למוסת: עבודת כוכבים זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך אוכלת, כך שותה, כך מטיבה, כך מריעה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; שחיוב הניסת על אמירתו &quot;אעבוד&quot; הוא רק באופן הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי אמר: סיפא&lt;/b&gt; המחייבת את האומר &quot;אעבוד&quot; מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בישראל משומד,&lt;/b&gt; שאינו עתיד להתחרט בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אמר&lt;/b&gt;: לעולם שתי המשניות מדברות בישראל שאינו משומד, ובטעם אחד, אלא שבדרך של &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא זו, אף זו&quot;, קתני,&lt;/b&gt; נשנו שתי המשניות. שתחילה שנה התנא במשנתנו &quot;העובד&quot;, ואחר כך שנה את משנת &quot;האומר&quot;, ללמדך שלא רק עובד חייב, אלא אף אומר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר, העובד עבודה זרה&lt;/b&gt; במזיד בהתראה, או בשגגה, באופן שאינו מתכוון לקבלה עליו באלוה, ואינו עושה זאת משום שרוצה לעבדה למענה, אלא עושה זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאהבה&lt;/b&gt; לאדם מסויים, שרוצה לעשות לו נחת בכך שהוא משתחוה לעבודה זרה שלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומיראה,&lt;/b&gt; או שעושה זאת מיראה מפני בן אדם, שחושש שמא ירע לו באם לא ישתחוה לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועשה זאת במזיד, או ששגג בכך שהיה סבור כי מותר לעבוד עבודה זרה כשהוא עושה זאת מאהבת אדם או מיראתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר: חייב&lt;/b&gt; מיתה אם היה זה במזיד ובהתראה, וחייב חטאת אם סבר שמותר לעבוד באופן הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: פטור&lt;/b&gt; מכלום, בין ממיתה במזיד, בין מחטאת בשוגג, כיון שלא עשה כלל מעשה של עבודה לעבודה זרה, היות ועשה זאת מחמת אהבת אדם ויראתו, ולא עשה זאת למען אלהותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא את דבריהם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר: חייב, דהא פלחה.&lt;/b&gt; ועצם עבודת הפולחן מחייבת, גם בלא כונה לעבדה למען אלהותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: פטור,&lt;/b&gt; כי רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי קבליה עליה באלוה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין,&lt;/b&gt; אז הוא חייב. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא,&lt;/b&gt; אם עבד בלי לקבל את אלהותה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא.&lt;/b&gt; הוא לא חייב, כי לא עשה כלום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. אך הריטב&quot;א כתב לבאר דעת רש&quot;י, שרק ממיתה ומקרבן הוא פטור, אבל לכתחילה אסור לעשות כן, אפילו כשלבו לשמים. וטעם הדבר, שאף על פי שאין במעשה זה משום עבודה זרה ממש, בכל זאת אמרה תורה שימסור נפשו משום קידוש ה&#039; להוציא מדעת הרוצים להעבירו על האיסור. ועיין בתוס&#039; שהקשו, מדוע נאמר לגבי עבודה זרה הדין שיהרג ואל יעבור, והרי הוא עושה זאת מיראה, ולפי רבא אינו עושה בכך כלום! ? ומתרצים התוס&#039;, שרבא רק פוטר אותו מעונש, אך אסור לעשות כן, וחייב למסור נפשו כדי שלא לעשות זאת. ויש לומר בהסבר דבריהם כמו הריטב&quot;א, שהחיוב למסור את הנפש ולא לעשות מעשה לעבודה זרה באופן שכזה הוא מדין קידוש ה&#039;, &quot;ונקדשתי בתוך בני ישראל&quot;, כי כאשר הגוי מחייב ישראל לעבוד עבודה זרה באופן הזה, אסור לישראל לעשות זאת, מפני חילול ה&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא את שלשת המקורות של אביי, ונותנת בהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סימן: עב&quot;ד, ישתחו&quot;ה, למשי&quot;ח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אביי: מנא אמינא לה&lt;/b&gt; שחייב על עבודה זרה אפילו באופן הזה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העובד עבודה זרה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד העובד,&lt;/b&gt; ואחד המזבח, ואחד המקטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכאורה יש לתמוה: הרי המזבח והמקטר בכלל העובדים הם, ומדוע נקט התנא בלשונו &quot;אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו,&lt;/b&gt; האם אין לנו לומר, בהכרח, שכוונתו לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד העובד מאהבה ומיראה!&lt;/b&gt; וכך אמר התנא: אחד העובד אפילו מיראה ואהבה, ואחד המזבח לשם אלהות של עבודה זרה. ובאה הסיפא &quot;אחד המזבח ואחד המקטר&quot;, לגלות על הרישא &quot;אחד העובד&quot;, שהוא עובד אפילו מאהבה ומיראה, ובכל זאת הוא חייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר לך: לא,&lt;/b&gt; אין ראיה מלשון המשנה כדבריך, אלא יש להעמידה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדמתרץ רבי ירמיה&lt;/b&gt; (בדף הקודם) את דברי המשנה, ש&quot;העובד&quot; הוא כל עבודה כדרכה, ו&quot;המזבח&quot; ו&quot;המקטיר&quot; הוא עבודה שלא כדרכה, אך כל המשנה מדברת בעובד לשם אלהות, כי אחרת אין בכך כלום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: מנא אמינא לה?&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמות כ&#039;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תשתחוה להם&quot;.&lt;/b&gt; מלמד הכתוב &quot;להם&quot;, שרק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להם,&lt;/b&gt; לשמש ולירח ולכל צבא השמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אתה משתחוה. אבל אתה משתחוה לאדם כמותך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; יהיה מותר להשתחוות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; לאדם שעשה עצמו לעבודת כוכבים, והוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נעבד&lt;/b&gt; על ידי אנשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהמן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והראיה שהמן עשה עצמו לעבודה זרה, מכך שמרדכי סירב להשתחוות לו, כי אחרת הוא לא היה מתגרה בו (רש&quot;י לפי דברי הגמרא במגילה יט א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמות כ&#039;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולא תעבדם&quot;.&lt;/b&gt; מיתור הכתוב אנו למדים לאסור להשתחוות לאדם שעשה עצמו &quot;נעבד&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא המן,&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיראה&lt;/b&gt; של המלך שציוה לכרוע לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה נעבד,&lt;/b&gt; ובכל זאת אמרה תורה &quot;לא תעבדם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא&lt;/b&gt; סובר, שאין מכאן ראיה לאביי, כי כך היא כונת התנא בברייתא לומר, שאין להשתחוות לנעבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהמן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כהמן&lt;/b&gt; ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהמן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיהו גופיה עבודה זרה,&lt;/b&gt; ולכן אסור להשתחוות לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כהמן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאילו המן,&lt;/b&gt; היו משתחוים לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיראה,&lt;/b&gt; ודבר זה אינו נחשב עבודה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; הברייתא האוסרת לעבוד לאדם הנעבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו&lt;/b&gt; בעבודה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיראה&lt;/b&gt; מדברת, אלא בעבודה לשם אלהות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונקטה הברייתא &quot;כהמן&quot; רק בתור דוגמא לאדם נעבד. רש&quot;י&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: מנא אמינא לה?&lt;/b&gt; - שנינו במסכת הוריות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. יחיד שחטא בשגגה מביא קרבן חטאת - כשבה, או שעירת עזים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. ציבור שחטא בשגגה, עקב הוראה מוטעית של בית הדין הגדול שבירושלים, כגון שטעו בית דין וסברו שחלב הקיבה אינו נחשב לחלב האסור באכילה אלא הוא נחשב לשומן בעלמא שמותר באכילה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חייב הציבור (או בית הדין, כפי שיתבאר במסכת הוריות) להביא קרבן פר לחטאת. קרבן זה נקרא &quot;פר העלם דבר של ציבור&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במקרה שכזה, רק פר החטאת הזה לבדו מכפר, ואין כל יחיד ויחיד מביא כשבה או שעירה לחטאת על שגגתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. כהן גדול שחטא בשגגה, אינו מביא קרבן חטאת של כשבה או שעירת עזים כמו יחיד שחטא, אלא חייב להביא פר לחטאתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קרבן הכהן הגדול נקרא &quot;פר העלם דבר של הכהן המשיח&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. אין הכהן מביא את הפר לחטאת על שגגתו, אלא אם היתה השגגה מחמת הוראה מוטעית בהלכה, שטעה בה הכהן הגדול והורה לעצמו לנהוג לפיה. אבל אם טעה הכהן הגדול בשגגת מעשה, כמו יחיד מישראל שחטא בשגגה, הוא פטור לגמרי מקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דין זה נלמד מדברי הכתוב &quot;אם הכהן המשיח יחטא - לאשמת העם&quot;. הקיש כאן הכתוב את חטאו של הכהן לחטאו של הציבור, לומר, שאין הכהן הגדול מביא את פר &quot;העלם דבר&quot; שלו, אלא אם כן נעלם ממנו הדין, ומכח העלם הדין הוא חטא. כמו הציבור, שמביאים פר העלם דבר, רק אם חטאו משום ההוראה בטעות של בית הדין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. במה דברים אמורים, כאשר היה החטא בשאר המצוות, שבהן אמרה תורה שאין הכהן הגדול מביא קרבן על חטאו כשבה או שעירה ככל יחיד, אלא מביא פר העלם דבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם היה החטא בדין עבודה זרה, מביא הכהן הגדול קרבן ככל יחיד בישראל שחטא בעבודה זרה בשגגה, שמביא שעירת עזים בלבד לחטאת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. ציבור שחטאו בשגגה בעבודה זרה על פי הוראת מוטעית של בית הדין הגדול, וכגון שטעו והורו בית דין על עבודה מסוימת שאינה דרך עבודה של עבודה זרה, מביאים הציבור (או בית הדין) שעיר עזים לחטאת, ופר לעולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: מה הוא דינו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן משיח&lt;/b&gt; שחטא בשגגה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעבודה זרה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר&lt;/b&gt;: כיון שקרבנו של הכהן גדול על שגגת עבודה זרה שוה לקרבנו של יחיד שחטא בעבודה זרה, בשעירת עזים, וחלוק מקרבן הציבור, שמביא שעיר לחטאת ופר לעולה, הרי מוכח מכאן שלא הוקש דינו של הכהן הגדול לדינו של ציבור בעבודה זרה אלא רק בשאר המצוות. ולכן, בעבודה זרה חייב הכהן להביא קרבן על חטאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשגגת מעשה,&lt;/b&gt; ואין צורך שתהיה שגגתו דוקא מחמת הוראה מוטעית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt;: רק לגבי סוג הקרבן שוה הכהן הגדול ליחיד בעבודה זרה, אבל לא לגבי אופן השגגה בעשיית החטא, ולכן גם בעבודה זרה אין הכהן הגדול מביא קרבן חטאת אלא אם כן היתה שגגתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהעלם דבר,&lt;/b&gt; שטעה בהוראתו ועשה על פיה, וכגון שטעה בסוג מסויים של עבודה, וסבר שאין העבודה הזאת נחשבת לעבודה אצל העבודה זרה שעבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוין&lt;/b&gt; רבי וחכמים, לגבי סוג קרבן החטאת שמביא הכהן הגדול שחטא בעבודה זרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;דינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעירה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיחיד.&lt;/b&gt; והיינו, שאפילו רבנן, הסוברים שחלוק דינו של כהן גדול מדינו של יחיד לגבי חיוב הקרבן, שכהן גדול אינו חייב אלא אם טעה בהוראה, מודים הם שמביא את סוג הקרבן שמביא יחיד, שעירת עזים בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוין&lt;/b&gt; רבי ורבנן, בכהן גדול, שהסתפק אם חטא בשגגה בעבירה שחייבים עליה חטאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין מביא אשם תלוי&lt;/b&gt; כמו יחיד שמסתפק. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי בקרבן אשם תלוי נאמר שחייב אותו &quot;על שגגתו - אשר שגג&quot;, ומכאן למדו, כי רק מי שעל ידיעתו ששגג במעשהו מביא חטאת, הרי הוא מביא קרבן אשם תלוי על ספיקו, ולא מי שאפילו על ידיעתו ששגג במעשהו אינו מביא קרבן חטאת, שהוא אינו מביא קרבן אשם תלוי על ספיקו. מלמד הכתוב, שכהן גדול, אשר גם אם נודע לו ששגג במעשהו אינו מביא קרבן חטאת, כיון שלא שגג בהוראתו, לכן על ספיקו, הוא אינו מביא אשם תלוי. ורבי מודה ללימוד הזה אפילו בעבודה זרה, על אף שבה הוא חייב על שגגת מעשהו (לפי רבי), כי הלימוד לגבי אשם תלוי הוא לימוד לימוד מכל החיוב בשגגת מעשה, והרי כהן גדול בשאר המצוות אינו חייב בשגגת מעשה אלא רק בטעות בהוראה. ובגמרא במסכת הוריות נלמד ענין זה מדכתיב באשם תלוי פעמיים &quot;שגגתו&quot;, ומשמע, שרק מי שכל חטאו הוא רק בשגגת מעשה הרי הוא חייב באשם תלוי על ספיקו, אבל כהן גדול, כיון שבשאר המצוות אין שגגתו במעשה אלא בהוראה, הרי הוא התמעט מחיוב קרבן של אשם תלוי במקרה של ספק. רש&quot;י&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה דן אביי, ומוכיח:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;שגגת מעשה&quot;&lt;/b&gt; בלי שגגת הוראה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעבודה זרה,&lt;/b&gt; שלדעת רבי חייב עליה הכהן הגדול חטאת כיחיד הדיוט, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי קסבר&lt;/b&gt; הכהן הגדול בטעות על בית עבודה זרה, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית הכנסת הוא, והשתחוה לו,&lt;/b&gt; בתוכו, להקב&quot;ה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה בכך!? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי לבו&lt;/b&gt; להשתחוות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמים,&lt;/b&gt; והוא לא עבד לעבודה זרה כלל! ואם כן, מה לי לשגגתו או לטעותו של זה ולחייבו עליה חטאת!? והרי אפילו היה מזיד, שהיה יודע שהוא בית עבודה זרה, והיה משתחוה בתוכו לשמים, גם אז הוא היה פטור, כיון שלא עבד עבודה זרה אלא השתחווה להקב&quot;ה, ואם כן, כיצד נחייבו חטאת כאשר שגג ולא ידע שבית זה הוא בית עבודה זרה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; בהכרח, מדובר באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחזא אנדרטא,&lt;/b&gt; ראה פסל העשוי בדמות של המלך. ויש אנדרטאות שהן נעבדות כעבודה זרה, ויש אנדרטאות שאינן אלא לכבודו של המלך, והמשתחוה להן מכבד את המלך, אך אינו עובדו כעבודה זרה. וראה הכהן הגדול אנדרטה שהיו עובדים אותה כעבודה זרה, אך הוא לא ידע שפסל זה הוא מהאנדרטאות הנעבדות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתחוה לו,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטוען אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי קבליה עליה&lt;/b&gt; לדמות של פסל המלך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באלוה,&lt;/b&gt; ומכח קבלתו לאלוה השתחוה לו, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזיד הוא,&lt;/b&gt; וחייב מיתה, ולא קרבן חטאת!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0121_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסבB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div> Micropedia bot