https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%92_%D7%90 2026-04-22T23:12:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=143958&oldid=prev 2020-09-14T14:32:28Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:32, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l115">שורה 115:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 115:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=96223&oldid=prev 2015-07-01T08:29:06Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין נג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא ל&lt;/b&gt;דעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יונתן,&lt;/b&gt; מובן מדוע הנאמר &quot;מות יומת&quot; היינו מיתת חנק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדקא מפרש רבי טעמא,&lt;/b&gt; שהוקשה מיתה בידי אדם למיתה בידי שמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ל&lt;/b&gt;דעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יאשיה&lt;/b&gt; קשיא, שכן לדבריו ההכרח לפרש שמות יומת היינו חנק הוא מכך שזו המיתה הקלה ביותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דאיכא חנק בעולם,&lt;/b&gt; מנין לו שחנק הינה אחת ממיתות בית דין, הרי יתכן שמן התורה ישנם רק שלושה מיתות בית דין - סקילה שריפה וסייף, ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא,&lt;/b&gt; ש&quot;מות יומת&quot; היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סייף,&lt;/b&gt; שהיא המיתה הקלה ביותר המוזכרת בתורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא, ארבע מיתות, גמרא גמירי להו&lt;/b&gt; נאמרה הלכה למשה מסיני שישנם ארבעה מיתות בית דין, סקילה שריפה הרג וחנק&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר ולא נתפרש מיהם המומתים בחנק, למד רבי יאשיה שזו המיתה הקלה ביותר. ואדרבה, משום כך נאמר בכל מקום &quot;מות יומת&quot; ללא פירוש באיזו מיתה, כדי שממילא נדע שהמיתה היא בחנק, שזו המיתה הקלה ביותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא את לשונו של רבי יונתן שאמר &quot;לא מפני שהיא קלה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;לא מפני שהיא קלה&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת הגמרא, כי רבי יאשיה ורבי יונתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיפלגי בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן&lt;/b&gt; שהובאה במשנה בתחילת הפרק&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רבנן נקטו שסדר המיתות לפי חומרתן הוא סקילה שריפה סייף וחנק, וכך סבר רבי יאשיה שחנק היא המיתה הקלה ביותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי שמעון סבר, סדר המיתות הוא שריפה סקילה חנק והרג. ורבי יונן סבר כמותו במה שאמר שחנק אינה מיתה קלה, דמשמע שסייף קלה ממנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשנה הבאה הובא פירוט של שמונה עשר חייבי סקילה. בחמישה מתוכם נאמר מפורש בתורה שדינם בסקילה, ואילו בשאר נאמר &quot;מות יומתו דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגמרא להלן (נד א) נתבאר שהוקשו כל חייבי סקילה שנאמר &quot;בהם מות יומתו דמיהם בם&quot;, לאוב וידעוני שנאמר בהם &quot;מות יומתו באבן ירגמו אותם, דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה אוב וידעוני דינם בסקילה אף כל אלו שנאמר בהם מות יומתו דמיהסם בם דינם בסקילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי זירא לאביי: שאר הנסקלין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כתיב בהו סקילה&lt;/b&gt; במפורש, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגמרי מאוב וידעוני,&lt;/b&gt; בהיקש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי גמרי,&lt;/b&gt; מאלו תיבות הקישה הגמרא את חייבי הסקילה לאוב וידעוני, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;תיבות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מות יומתו&quot; גמרי, או ב&quot;דמיהם בם&quot; גמרי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&quot;דמיהם&lt;/b&gt; בם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמיהם בם&quot; גמ רי&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי ב&quot;מות יומתו&quot; גמרי,&lt;/b&gt; יקשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דמיהם דמיהם&quot; למה לי,&lt;/b&gt; לשם מה נאמר בכולם דמיהם בם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום כך צריך לומר שההיקש הוא מ&quot;בדמיהם בם&quot;. (עד כאן תשובתו של אביי.)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא על דבריו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מאי,&lt;/b&gt; ההיקש הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&quot;דמיהם דמיהם&quot; גמרי,&lt;/b&gt; אם כן תיקשי להיפך, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מות יומתו&quot; למה לי,&lt;/b&gt; לשם מה נאמר בכל חייבי סקילה &quot;מות יומתו&quot;, מאחר שכבר נלמד חיוב סקילה מ&quot;דמיהם בם&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: לעולם הלימוד הוא מתיבות &quot;דמיהם בם&quot;, ומה שנאמר בכולן &quot;מות יומת&quot; נדרש לדבר אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתניא,&lt;/b&gt; שנינו בבריתא, נאמר בדין רוצח, (במדבר לה כא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מות יומת המכה רוצח הוא&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי אלא&lt;/b&gt; שחייבים להמיתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במיתה הכתובה בו,&lt;/b&gt; - סייף, כדדרשינן לעיל ממה שנאמר &quot;נקם ינקם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מניין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו, שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;מות יומת המכה&quot;, מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בגמרא מקודם מבואר שרבי זירא הקשה לאביי מאלו תיבות מקישים את חייבי סקילה לאוב וידעוני, וענה לו אביי שהלימוד הוא מדמיהם בם. ומתוך דברי רבי זירא נראה שאם ההיקש היה מתיבות &quot;מות יומת&quot;, היה קשה לו על כך. וכעת מנסה הגמרא לבאר מה הוקשה לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי ב&quot;מות יומתו&quot; גמרי, מאי קא קשיא ליה&lt;/b&gt; לרבי זירא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא,&lt;/b&gt; אם תאמר שמיתת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשת איש קא קשיא ליה,&lt;/b&gt; שכן נתבאר בגמרא לעיל כי המקור לכך שהבא על אשת איש מיתתו בחנק הוא ממה שנאמר &quot;מות יומתו&quot; ללא פירוט באיזו מיתה להמיתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נאמר שההיקש של חייבי סקילה לאוב וידעוני נלמד מתיבות &quot;מות יומתו&quot;, תיקשי, מנין שהבא על אשת איש מיתתו בחנק, הלא עלינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתי ולמיגמר &quot;מות יומת&quot; מאוב וידעוני, מה להלן&lt;/b&gt; מות יומת היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסקילה, אף כאן&lt;/b&gt; הבא על אשת איש מיתתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסקילה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זו אינה קושיה, שכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאמר רחמנא&lt;/b&gt; הבא על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארוסה בסקילה,&lt;/b&gt; משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל&lt;/b&gt; זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הבא על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשואה,&lt;/b&gt; מיתתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בסקילה,&lt;/b&gt; ועל כן ניתן לפרש שמיתתו בחנק כדאמרינן לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא&lt;/b&gt; צריך לומר, שהוקשה לרבי זירא על חיוב מיתת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכה אביו ואמו קא קשיא ליה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכן נאמר (שמות כא טו) ומכה אביו ואמו מות יומת. ודרשה הגמרא להלן שמיתתו בחנק. ואילו אם נאמר שכל חייבי סקילה הוקשו לאוב וידעוני מתיבות מות יומתו, אם כן גם מכה אביו ואמו עלינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתי ולמיגמר מאוב וידעוני,&lt;/b&gt; מה אוב וידעוני נאמר בהם מות יומתו דהיינו סקילה, אף מכה אביו ואמו יומתו בסקילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא שאף זו אינה קושיה, משום שכבר מצינו מקום שנאמר בו מות יומת והיינו חנק דהיינו אשת איש, ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דגמרי מאוב וידעוני, ליגמרו מאשת איש, דאי אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיוון שכך, הקשה רב אחא מדוע לא ניחא לרבי זירא להקיש את חייבי סקילה לאוב וידעוני בתיבות &quot;מות יומתו&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבינא לרב אחא, לרבי זירא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאר הנסקלין גופייהו קא קשיא ליה,&lt;/b&gt; מנין שכל אלו שנקטה המשנה שהם מן הנסקלים חייבים סקילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי&lt;/b&gt; הקישם לאוב וידעוני הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&quot;מות יומת&quot; גמרי,&lt;/b&gt; הלא אדרבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דגמרי&lt;/b&gt; &quot;מות יומת&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאוב וידעוני&lt;/b&gt; לחיבם סקילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליגמרו&lt;/b&gt; מות יומת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאשת איש&lt;/b&gt; לחייבם חנק&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וענה לו אביי שההיקש הוא מתיבות &quot;דמיהם בם&quot;, ולכן כל אלו שנאמר בהם דמיהם בם הוקשו לאוב וידעוני וחיובם בסקילה, אבל אשת איש לא נאמר בה דמיהם בם, אלא רק מות יומתו, וכל מקום שנאמרה בו מיתה סתם, עלינו להמיתו בחנק, או מצד סברת רב יאשיה או מצד דינו של רבי נתן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו הן הנסקלין&lt;/b&gt;: קיימא לן שאין עונשים אלא אם כן מזהירין, ולכן הוקדם פסוק לאזהרה לכל חייבי סקילה. באיסורי עריות הוזכרו האזהרות בפרשת אחרי והעונשים בפרשת קדושים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא על האם.&lt;/b&gt; מקור האיסור - האזהרה (ויקרא יח ז) &quot;ערוות אביך וערוות אמך לא תגלה, אמך היא לא תגלה ערוותה&quot;. אבל עונש לא נאמר בה, ובגמרא נחלקו חכמים ורבי יהודה מנין נדרש חיוב מיתה בבא על אמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל אשת האב&lt;/b&gt; שאינה אמו. אזהרתה - (שם יח ח) &quot;ערות אשת אביך לא תגלה, ערות אביך היא&quot;. והעונש - (שם כ יא) &quot;איש אשר ישכב את אשת אביו, ערות אביו גילה מות יומתו שניהם דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגמרא נתבאר שכל מקום שנאמר בו דמיהם בם הכוונה למיתת סקילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל הכלה.&lt;/b&gt; אזהרתה - (שם יח טו) &quot;ערות כלתך לא תגלה, אשת בנך היא לא תגלה ערותה&quot;. והעונש - (שם כ יב) &quot;ואיש אשר ישכב את כלתו, מות יומתו שניהם, תבל עשו, דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל הזכור.&lt;/b&gt; אזהרה - (שם יח כב) &quot;ואת זכר לא תשכב משכבי אשה&quot;. עונש - (שם יג) &quot;ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל הבהמה.&lt;/b&gt; אזהרה - (שם יח כג) &quot;ובכל בהמה לא תתן שכבתך לזרע&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (שם כ טו) &quot;ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה, מות יומת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאשה המביאה את הבהמה&lt;/b&gt; עליה. אזהרה - (שם יח כג) &quot;ואשה לא תעמוד לפני במה לרבעה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (שם כ טז) &quot;ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אותה, והרגת את האשה ואת הבהמה, מות יומתו דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ז. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמגדף.&lt;/b&gt; אזהרה - (שמות כב כז) &quot;אלהים לא תקלל&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (ויקרא כד טז) &quot;ונוקב שם ה&#039; רגום ירגמו אותו באבן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ח. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעובד עבודת כוכבים.&lt;/b&gt; אזהרה - (שמות כ ה) &quot;לא תעבדם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (דברים יז ה) &quot;וסקלתם באבנים ומתו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ט. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והנותן מזרעו למולך.&lt;/b&gt; אזהרה - (ויקרא יח כא) &quot;ומזרעך לא תתן להעביר למולך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (שם כ ב) &quot;אשר יתן מזרעו למולך מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;י. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעל אוב.&lt;/b&gt; אזהרה - (שם יט לא) &quot;אל תפנו אל האבות ואל הידעונים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (שם כ כז) &quot;ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבן ירגמו אותם דמיהם בם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וידעוני.&lt;/b&gt; (שם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמחלל את השבת.&lt;/b&gt; אזהרה - (שמות כ י) לא תעשה כל מלאכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - נאמר במקושש (במדבר טו לו) &quot;וירגמו אותו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמקלל אביו ואמו.&lt;/b&gt; אזהרה - (ויקרא יט יד) &quot;לא תקלל חרש&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (ויקרא כ ט) &quot;כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו, מות יומת, אביו ואמו קלל דמיו בו&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;58&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;58.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י מבואר הטעם מדוע החמיר הכתוב במקלל אביו ואמו יותר מבמכה, משום שבמקלל יש תרתי לרעותא, קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבטלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבא על נערה המאורסה.&lt;/b&gt; אזהרה - (ויקרא יח כ) &quot;אל אשת עמיתך לא תקרב&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (דברים כב כד) &quot;וסקלתם אותם באבנים ומתו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;טו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמסית&lt;/b&gt; את היחידים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; אזהרה - (דברים יג יא) &quot;ולא יוסיפו לעשות עוד&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (דברים יג יא) &quot;וסקלתו באבנים ומת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;טז. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמדיח&lt;/b&gt; את הרבים, כגון המדיח את אנשי עיר הנידחת&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; אזהרה - (שמות כג יג) &quot;ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא ישמע על פיך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - ונלמד ממסית בגזירה שווה &quot;הדחה הדחה&quot;, שכן במסית נאמר &quot;כי בקש להדיחך&quot;, ובמדיח נאמר (דברים יג ו) &quot;להדיחך מן הדרך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יז. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמכשף.&lt;/b&gt; אזהרה - (דברים יח י) &quot;לא ימצא בך ... מנחש ומכשף&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (שמות כב יז) &quot;מכשפה לא תחיה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יח. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובן סורר ומורה.&lt;/b&gt; אזהרה - (ויקרא יט כו) &quot;לא תאכלו על הדם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עונש - (דברים כא כא) &quot;ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה המשנה כמה מקרים בהם נתחייב אדם על ידי מעשה אחד בכמה איסורי סקילה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא על האם&lt;/b&gt; (בזמן שהיא נשואה לאביו) בשוגג&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, חייב עליה&lt;/b&gt; שתי חטאות, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;59&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום אם, ו&lt;/b&gt;אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום אשת אב.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;59.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש שמדובר בבא בשוגג, מפני שאם בא במזיד ונתחייב מיתה אי אפשר להרגו פעמיים. ובירושלמי מבואר שגם במזיד ישנה נפקא מינה במקרה שבא על אמו והתרו בו משום אשת אב, שאף על פי שאינו נסקל משום אמו, הרי הוא נסקל משום אשת האב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר, אינו חייב אלא&lt;/b&gt; חטאת אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום האם בלבד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם נתגרשה אמו, לכולי עלמא אינו חייב עליה אלא משום אמו בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא על אשת אב&lt;/b&gt; שאינה אמו, כגון שנשא אביו אשה אחרת, אם בא עליה בזמן שהיא נשואה לאביו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב משום אשת אב, ומשום אשת איש.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;60&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;60.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות הקשו מדוע לא נאמר מעיקרא הבא על אמו כשהיא נשואה לאביו עובר משום אמו ומשום אשת אב ומשום אשת איש. ותירצו שהרישא מדברת רק בבא על אמו לאחר מיתת אביו. ובמאירי הביא יש אומרים שבבא על אמו אינו עובר משום אשת איש, ודחה את דבריהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם מת אביו אינו חייב משום אשת איש אבל מצד אשת אב חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו,&lt;/b&gt; שכן לא פקע ממנה דין אשת אביו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן איסור אשת אב נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מן האירוסין בין מן הנישואין&lt;/b&gt; של אביו לאשתו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא על כלתו&lt;/b&gt; בשוגג&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, חייב עליה&lt;/b&gt; שתי חטאות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום כלתו, ומשום אשת איש,&lt;/b&gt; כל זמן שהיא נשואה לבנו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הר&quot;ן מאי קא משמע לן שעובר משום כלתו ומשום אשת איש? ותירץ שיש כאן שני חידושים. א. שהיא נקראת כלתו גם אם מת בנו ונשאת לאחר. ב. שחל איסור אשת איש על איסור כלתו גם למאן דאמר אין איסור חל על איסור. ועיין ערוך לנר שביאר מדוע לא הקשה הר&quot;ן על הפיסקא הקודמת - הבא על אשת אביו חייב משום אשת אב ומשום אשת איש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם מת בנו, אינו חייב משום אשת איש, אבל מצד כלתו חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בחיי בנו&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין לאחר מיתת בנו,&lt;/b&gt; משום שהיא נקראת כלתו גם לאחר מיתת בנו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן הוא אסור בכלתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מן האירוסין בין מן הנישואין&lt;/b&gt; של בנו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשנה הובאה מחלוקת בדין בא על אמו בשוגג, לדעת חכמים חייב שתי חטאות, משום אמו ומשום אשת אביו, ולדעת רבי יהודה אינו חייב אלא משום אמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא ברייתא שבה הובאו דברי רבי יהודה באופן שונה ממשנתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא, רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הבא על אמו חייב משום אמו ומשום אשת אביו, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם לא היתה אמו ראויה לאביו,&lt;/b&gt; כמבואר בהמשך הגמרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חייב אלא&lt;/b&gt; חטאת אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום האם בלבד,&lt;/b&gt; אבל משום אשת אביו פטור&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;אינה ראויה לו&quot;,&lt;/b&gt; איזו אשה נקראת אינה ראויה לאביו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; שנשא אביו אשה שהיא אחת מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבי כריתות וחייבי מיתות בית דין,&lt;/b&gt; שאין תופסים בה קידושין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל&lt;/b&gt; זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן&lt;/b&gt; החולקים על רבי יהודה בכך שאינם מחלקים בין אמו הראויה לאביו ובין אינה ראויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סברי,&lt;/b&gt; שאם בא על אשת אביו שהיא מחייבי כריתות ומיתות בית דין חייב עליה משום אשת אב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דאינה ראויה לו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי זה לא יתכן, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לית ליה קידושין בגווה,&lt;/b&gt; אין בה תפיסת קידושין ואינה אשת אביו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; על כרחך כוונת רבי יהודה באומרו &quot;אשה שאינה ראויה לו&quot; היינו שאותה אשה היא אחת מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבי לאוין.&lt;/b&gt; כגון אלמנה לכהן גדול או ממזרת ונתינה לישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה סבר לה כרבי עקיבא דאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין קידושין תופסין בחייבי לאוין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא ממקום אחר בו מבואר שרבי יהודה אינו סובר כרבי עקיבא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב אושעיא&lt;/b&gt;: נאמר (דברים כה ה): &quot;כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו יבמה יבא עליה ויבמה. ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו, ונגשה אליו וחלצה נעלו מעל רגלו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובמסכת יבמות דרשה הגמרא ממה שנאמר &quot;עליה&quot; שאם יש על היבם איסור כרת אינו מיבם ולא חולץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם יש עליו רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסור מצוה ואיסור קדושה, חולצות ולא מתייבמות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן ממה שנאמר יבימתו יבימתו, יש לך יבמה אחרת שאינה עולה ליבום אבל עולה לחליצה, ואיזו, זו חייבי לאוין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0104_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot