https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95_%D7%90 2026-04-23T03:48:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=143944&oldid=prev 2020-09-14T14:30:40Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=96209&oldid=prev 2015-07-01T08:28:39Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין מו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, דמרחקי אהדדי,&lt;/b&gt; מאחר שהכלל והפרט רחוקים זה מזה בשני פסוקים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי&lt;/b&gt;, הועיל הדבר שנרבה גם את העובד עבודה זרה לתליה משום שהוא דומה לגמרי למקלל, שגם הוא כפר בעיקר כמוהו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;107&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;107.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שכלל ופרט המרוחקים הוא כמו כלל ופרט וכלל. ר&quot;ן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי&lt;/b&gt;, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והומת ותלית&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבוי&lt;/b&gt;. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קללת&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיעוט&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הוו מקרבי להדדי, לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבים דדמי לה בכל מילי.&lt;/b&gt; אילו היינו דורשים אותו בריבוי ומיעוט ממש, היינו אומרים שהמיעוט בא למעט שלא נרבה מהריבוי אלא רק מה שדומה לגמרי למיעוט דהיינו עובד עבודה זרה בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, דמרחקי מהדדי, אהני לרבויי שאר הנסקלין.&lt;/b&gt; הואיל והם רחוקים הועיל הדבר לכך שנרבה מהמיעוט את כל מה שדומה לו ואפילו רק במקצת, כגון כל חייבי סקילה. ואינו ממעט רק מה שאינו דומה לו כלל, כגון שאר מיתות בית דין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;108&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;108.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שריבוי ומיעוט כשהם סמוכים הוא כמו כלל ופרט וכלל, וכשהם רחוקים הוא כמו ריבוי ומיעוט וריבוי. ר&quot;ן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: וחכמים אומרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האיש נתלה&lt;/b&gt; ואין האשה נתלית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמייהו דרבנן&lt;/b&gt; שהאשה אינה נתלית?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותלית אותו&lt;/b&gt;&quot; משמע רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו ולא אותה&lt;/b&gt; שהאשה אינה נתלית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר&lt;/b&gt; שסובר שגם האשה נתלית, אמר לך: האי &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו&lt;/b&gt;&quot; בא ללמד שתולין אותו כמות שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא כסותו&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;109&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא למעט את האשה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;109.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שהוא כבר ערום משעת סקילה, מכל מקום, הייתי אומר שילבישו אותו בשעת תליה שהרי הוא מתבזה יותר כשהוא נתלה ערום. תוס&#039; ד&quot;ה אותו. ורבינו יונה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt; הרי גם הם דורשים &quot;אותו&quot; לענין שיתלה בלא כסותו, וכיצד הם ממעטים מזה גם את האשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הכי נמי&lt;/b&gt; שאי אפשר למעט מ&quot;אותו&quot; את האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי יהיה באיש חטא&lt;/b&gt; משפט מות&quot; משמע דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש ולא אשה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר האי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי יהיה באיש&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דריש ביה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ריש לקיש: ההוא למעוטי בן סורר ומורה&lt;/b&gt; שאף על פי שהוא נהרג בסקילה, בכל זאת הוא אינו נתלה, לפי שאינו בכלל &quot;איש&quot; כמבואר בתחילת פרק בן סורר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: בן סורר ומורה נסקל ונתלה, דברי רבי אליעזר&lt;/b&gt; הרי שרבי אליעזר עצמו אינו ממעט בן סורר ומורה מתליה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רב נחמן בר יצחק&lt;/b&gt;: הפסוק בא להיפך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות בן סורר ומורה&lt;/b&gt; לתליה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;110&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; כלומר כיצד משמע מהפסוק הזה לרבות בן סורר ומורה? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;110.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה התוס&#039; יום טוב: למה צריך קרא לרבות בן סורר ומורה והרי בן סורר ומורה חייב סקילה ורבי אליעזר עצמו סובר שכל הנסקלין נתלין? והרש&quot;ש מתרץ, שהייתי אומר שאין בן סורר ומורה נתלה לפי שאינו דומה למקלל שנהרג על חטאו וגם כל ימי חייו של אדם הוא יכול לידון במקלל, מה שאין כן בן סורר ומורה שנהרג על שם סופו ואינו יכול להיות בן סורר ומורה אלא בפרק זמן מוגבל עד שיקיף זקן התחתון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי יהיה באיש חטא&lt;/b&gt;&quot; משמע דוקא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא בן&lt;/b&gt; שבן סורר ומורה אינו נתלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממה שנאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטא&lt;/b&gt;&quot; אנו למדין גם כן שאינו נתלה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שעל חטאו נהרג, יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג&lt;/b&gt; שאינו נהרג על כך שזלל וסבא, אלא משום שהגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שלאחר שיבזבז את ממון אביו ולא יהיו לו אמצעים כדי שיוכל להמשיך לזלול ולסבוא כהרגלו, הוא יהפוך ללסטים, ולכן אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוי מיעוט אחר מיעוט&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדה היא בתורה ש&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;111&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&#039;background-color:violet;&#039;&gt;!!!&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;111.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביד רמה מבאר את המדה הזאת שהמיעוט השני הוא מיותר ואם אינו ענין למעט תנהו ענין לרבות. ועוד פירש שהמיעוט השני בא לגלות שכשם שהוא לא בא למעט שהרי כבר למדנו זאת מהמיעוט הראשון, כך המיעוט הראשון אינו בא למעט אלא לדוגמא בעלמא נקטה התורה את האופן הזה, ומאחר וטרח קרא לכותבו בעל כרחך שבא לרבות. ועוד פירוש שהמיעוט השני ממעט מהמיעוט הראשון ונמצא שהוא מרבה. וכן יש לפרש גם את &quot;אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונתרבה בן סורר ומורה לתליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים&lt;/b&gt; באשקלון. אמרו לו שמונים נשים תלה ואין דנין שנים ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: לא שנו&lt;/b&gt; שאין דנים שני אנשים למיתה ביום אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בשתי מיתות&lt;/b&gt; בית דין שונות, משום שאי אפשר להם לבית דין לעיין היטב בשניהם. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל במיתה אחת, דנין&lt;/b&gt; אפילו שנים ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא מעשה דשמעון בן שטח דמיתה אחת הואי&lt;/b&gt; לכל הנשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא אמרו ליה&lt;/b&gt; חכמים לרבי אליעזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאין דנין.&lt;/b&gt; שאילו היה נוהג שמעון בן שטח רק לפי שורת הדין לא היה דן אותן ביום אחד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן אומרת הגמרא אחרת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי איתמר, הכי איתמר: לא שנו אלא במיתה אחת כעין שתי מיתות&lt;/b&gt; שאפילו במיתה אחת אין דנין שנים ביום אחד אם הוא דומה לשתי מיתות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיכי דמי&lt;/b&gt; באיזה אופן מדובר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שתי עבירות&lt;/b&gt; שונות, ואפילו שניהם הם אותו מיתה, כגון שבת ועבודה זרה ששניהם בסקילה, בכל זאת אין דנין שנים ביום אחד לפי שעל כל עבירה צריך להביא ראיות אחרות, ואי אפשר לעיין כראוי בכל ראיה ולהפוך בזכותו של כל אחד מהנידונים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל במיתה אחת ועבירה אחת דנין&lt;/b&gt; שנים ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעשה דשמעון בן שטח אמנם היתה שם מיתה אחת, אך העבירות היו שונות, משום שישנם סוגי כשפים שונים, כגון אוב וידעוני, שכל אחד הוא עבירה בפני עצמה, ולכן לא היה שמעון בן שטח יכול לדון אותן ביום אחד לולי שהיה בכך צורך השעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב אדא בר אהבה&lt;/b&gt; על דברי רב חסדא מהא דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין דנין שנים ביום אחד ואפילו בנואף ונואפת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי נואף ונואפת שניהם הם עבירה אחת ומיתה אחת, ובכל זאת אין דנים את שניהם ביום אחד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרגמא רב חסדא&lt;/b&gt;: הברייתא מדברת שהשנים הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבת כהן&lt;/b&gt; שזינתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובועלה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהם נידונים בשתי מיתות שונות, היא נידונית בשריפה, ובועלה נידון במיתה הרגילה של כל בועל בת ישראל, שאם היא ארוסה דינו בסקילה, ואם היא נשואה דינו בחנק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; שהשנים הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבת כהן וזוממי זוממיה.&lt;/b&gt; שבאו עדים והזימו את העדים הראשונים שחייבו את הבת כהן ובועלה מיתה, ונתחייבו העדים הזוממים את המיתה שהם זממו לבועל ולא את השריפה שזממו לבת כהן, שנאמר &quot;ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו&quot; ודרשינן: לאחיו ולא לאחותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב באו עדים אחרים והזימו את העדים המזימים ונשאר הדין כפי העדים הראשונים שהבת כהן ובועלה חייבים מיתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שהיא חייבת שריפה כדינה, ואילו העדים האמצעים שנעשו עכשיו עדים זוממים חייבים את המיתה שזממו לחייב את העדים הראשונים דהיינו מיתת הבועל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;112&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;112.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שנקטה הברייתא ואפילו נואף ונואפת משום שמיתת הזוממין בא על ידי מיתת הבועל. ערוך לנר. לכאורה גם בלי העדים הזוממים יש כאן שתי מיתות בגלל הבועל שנידון במיתה אחרת מהבת כהן ולמה צריך להזכיר בכלל את הזוממים? אלא הוכיחו מזה התוס&#039; במכות שגם כאשר הבועל אינו נידון למיתה, כגון שהוא קטן בן תשע שנים, אף על פי כן אין מענישים את העדים הזוממים במיתת הבת כהן אלא במיתה שהיתה ראויה לבועל אילו היה בר עונשין (ובאופן זה הלימוד אינו מ&quot;כאשר זדמם לעשות לאחיו&quot; - ולא לאחותו אלא מ&quot;את אביה היא מחללת&quot; - היא ולא זוממיה). תוס&#039; שם (ב א) ד&quot;ה זוממי. כתב הר&quot;ן שבת כהן וזוממי זוממיה נקטה הגמרא רק אגב גררא (שבמקום אחר נאמר ביחד עם בת כהן ובועלה) אבל כאן אינו שייך כלל, שהרי שתי עבירות הן, בת כהן עבירת ניאוף וזוממי זוממיה עבירת עדות שקר. ורבינו יונה מפרש שזו אכן כוונת הגמרא שהם שני עבירות, ולא דוקא נקט בת כהן וזוממי זוממיה אלא אפילו בת ישראל וזוממי זוממיה שהם במיתה אחת מכל מקום, שני עבירות הם. ואגב שאמר בת כהן ובועלה נקט גם כאן בת כהן. ועוד הביא שיש אומרים שעדים זוממים כיון שדינם נפסק כדין הנידון שזממו להורגו הרי זה נחשב לעבירה אחת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: שמעתי&lt;/b&gt; מרבותי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה.&lt;/b&gt; מותר לבית דין לתת עונש מלקות ועונש מיתה אף למי שלא נתחייב בכך מן התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; שיתכוונו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבור על דברי תורה&lt;/b&gt; להעניש סתם את מי שאינו חייב בעונש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כשכוונתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי&lt;/b&gt; לעשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סייג&lt;/b&gt; (גדר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתורה&lt;/b&gt; כשהם רואים שהוא צורך השעה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;113&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;113.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הר&quot;ן מפרש שאין להם לחכמים לחייב מיתה למי שעובר על איסור של דבריהם כדרך תקנה עולמית לפי שזה יהיה כמוסיף על דברי תורה, אלא שאפשר להם לענוש לפי צורך השעה כשהדור פרוץ. דעת הט&quot;ז (יורה דעה קיז א) שאין כח ביד חכמים לאסור דבר שהתירה התורה במפורש ורק בדבר שאין בו לא איסור ולא היתר מפורש בתורה הם יכולים להחמיר ולאסור. ועל פי זה הוא מבאר את מה שאמרו כאן &quot;ולא לעבור על דברי תורה&quot; שלכאורה פשיטא שאין כח ביד שום אדם לעבור על דברי תורה, אלא הכוונה שאפילו להחמיר אין כח לבית דין במקום שהם עוברים על דברי תורה שהתירה במפורש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לבית דין, וסקלוהו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מפני ש&lt;/b&gt;היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראוי לכך&lt;/b&gt; שהרי רכיבה על סוס בשבת אסורה רק משום שבות מדרבנן, ואין בה חיוב סקילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהשעה&lt;/b&gt; היתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכה לכך&lt;/b&gt; שהיו ישראל פרוצים בעבירות משום שהיוונים לחצו עליהם וגזרו עליהם גזירות עד שהמצוות היו בזויות בעיניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוב&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה באדם אחד שהטיח&lt;/b&gt; (בעל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אשתו תחת&lt;/b&gt; עץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התאנה&lt;/b&gt; במקום גלוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביאוהו לבית דין והלקוהו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מפני ש&lt;/b&gt;היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראוי לכך, אלא&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהשעה&lt;/b&gt; היתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכה לכך&lt;/b&gt; לגדור אותם בצניעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד תולין אותו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקעין את הקורה בארץ&lt;/b&gt; תוקעים עמוד עץ באדמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעץ יוצא&lt;/b&gt; סמוך לראש העמוד היה יוצא ממנו כמין יתד שעליו היו תולין אותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומקיף&lt;/b&gt; מקרב את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי ידיו זו על גב זו&lt;/b&gt; וקושרן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותולה אותו&lt;/b&gt; בידיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: הקורה&lt;/b&gt; לא היתה משוקעת בארץ אלא היתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוטה,&lt;/b&gt; שעונה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על הכותל&lt;/b&gt; בראשה האחד, וראשה השני היה מונח על הארץ. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין&lt;/b&gt; כמו שהקצבים תולים בהמה לאחר שחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומתירין אותו מיד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לן,&lt;/b&gt; אם השאירו אותו תלוי כל הלילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובר עליו בלא תעשה!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;114&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו&lt;/b&gt; ביום ההוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קללת אלהים תלוי&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלומר&lt;/b&gt; שהבריות אומרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני מה זה תלוי?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;114.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קשה למה לא אמר שעובר בלא תעשה ועשה שהרי יש גם עשה כמבואר ברמב&quot;ם הלכות סנהדרין (טו ח): מצות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין ביות קבורתן שנאמר &quot;כי קבר תקברנו ביום ההוא&quot;? ויש לומר שהלאו דלא תלין עובר רק למחרת בבקר כמבואר ברש&quot;י בבא מציעא (רי ב) לגבי הלנת שכר שכיר שאינו עובר רק בבקר מפני שכל לינה שבמקרא לינת לילה הוא, ואילו העשה דקבר תקברנו הוא עובר מיד בסוף היום שנאמר &quot;ביום ההוא&quot; ובכל מקום היום הולך אחר הלילה, ולכן כאן שהמשנה אומרת &quot;ואם לן&quot; דהיינו שעבר כל הלילה שייך לומר רק הלאו שאילו העשה כבר עבר אתמול בסוף היום. ערוך לנר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שבירך את השם! ונמצא שם שמים מתחלל&lt;/b&gt; שמזכירים תמיד את דבר הגידוף כלפי שמים, ולכן אמרה תורה שלא להלין אותו כשהוא תלוי אלא לקוברו מיד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;115&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;115.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; טעם זה שייך רק במגדף ובעבודה זרה, וניחא למאן דאמר שרק שני אלו נתלין, ולמאן דאמר שכל הנסקלין נתלין יפרש &quot;כי קללת אלקים תלוי&quot; כמו שרבי מאיר מפרש לקמן בעמוד ב &quot;משל לשני אחים&quot;. מהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי מאיר: בשעה שאדם מצטער&lt;/b&gt; שהוא נענש על עוונותיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכינה, מה לשון אומרת&lt;/b&gt; באיזה לשון היא מתאוננת וקובלת על כך?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קלני מראשי, קלני מזרועי&lt;/b&gt;&quot;. כאדם שעייף ויגע ואומר: ראשי כבד עלי וזרועי כבדה עלי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;116&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;116.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובמסכת חגיגה (טו ב) הוסיף רש&quot;י שהשכינה אומרת כבד אני מזרועי שיצרתי את זה שמת מעונו. והקשה המהרש&quot;א שלפי זה מה הקל וחומר על דמם של צדיקים שהרי הם לא מתו בעונם? כתב התורת חיים שלכך נקט ראש וזרוע לפי שהן מקום הנחת תפילין שגם הקדוש ברוך הוא מניח תפילין כמבואר בגמרא, והענין הוא שכשם שאנחנו מניחים תפילין נגד הלב והמוח כדי שנזכור תמיד באהבתו ויחודו כך הוא יתברך כביכול מניח תפילין במקומות אלו, שיזכור תמיד באהבתינו ושאנחנו עמו עם אחד וכמו שאמרו בגמרא &quot;תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ&quot; ולכן אמר כאן שבזמן שאדם מצטער דהיינו בזמן שישראל או אדם יחידי אינם עושים רצונו של מקום, כביכול מכבידין ומתישין כח של מעלה כאילו אינו יכול להיטיב עמהם, והשכינה קובלת ואומרת &quot;קלני מראשי קלני מזרועי&quot; כלומר מקום הנחת תפילין אשר בהם נזכרים לטובה כשעושין רצונו של מקום, עתה שאין עושין רצונו כביכול כאילו ראשו וזרועו כבדין עליו מלהיטיב עמהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כך דורש רבי מאיר את הכתוב &quot;קללת אלהים&quot;. ש&quot;קללת&quot; פירושו &quot;קל לית&quot;, כלומר, שהשכינה אומרת אני אינני קל, שכבד עלי הצער של אדם מישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן, המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך, קל וחומר&lt;/b&gt; שהוא מצטער &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על דמן של צדיקים&lt;/b&gt; שנשפך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחוזרת המשנה לענין הלנת התלוי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא זו בלבד אמרו&lt;/b&gt; שהמלין את הנהרג על ידי בית דין עובר בלא תעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא כל המלין את&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו עובר בלא תעשה&lt;/b&gt; ויתבאר בגמרא שדורשים זאת מריבוי הכתוב &quot;קבר תקברנו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלינהו&lt;/b&gt; את המת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכבודו&lt;/b&gt; כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להביא לו ארון ותרכיכים אינו עובר עליו&lt;/b&gt; משום &quot;לא תלין&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;117&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;117.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובירושלים אין מלינים את המת אפילו לכבודו כמבואר בבבא קמא (פב ב) שהוא אחד מעשרה דברים שנאמרו בירושלים שאין מלינים בה את המת. שיטה מקובצת שם. וראה ספר המפתח על הרמב&quot;ם מהדורת שבתי פרנקל הלכות בית הבחירה (ז יד) דיעות נוספות בביאור החילוק בין ירושלים לשאר מקומות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא היו קוברין אותו&lt;/b&gt; את הנהרג על ידי בית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקברות אבותיו&lt;/b&gt; לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין&lt;/b&gt; עבור הנהרגין על ידיהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנהרגין&lt;/b&gt; בסייף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונחנקין, ואחת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנסקלין ונשרפין&lt;/b&gt; שהן מיתות יותר חמורות, שאין קוברין אפילו רשע חמור אצל רשע קל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולאחר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתעכל הבשר&lt;/b&gt; בקבר, כבר נתכפר לו עונו במיתתו ובבזיונו, ואז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלקטין את&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העצמות&lt;/b&gt; שלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקוברין אותן במקומן&lt;/b&gt; בקברות אבותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והקרובים&lt;/b&gt; של הנהרג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים, כלומר,&lt;/b&gt; כאילו אומרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בלבנו עליכם&lt;/b&gt;, לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדין אמת דנתם!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0090_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot