https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%90 פרשני:בבלי:סנהדרין מה א - היסטוריית גרסאות 2026-04-23T03:48:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=143942&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:30:25Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96207:rev-143942:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=96207&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:28:34Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין מה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: האיש מכסין אותו פרק אחד&lt;/b&gt; כלומר מעט ממנו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;77&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלפניו&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;77.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עוד פירוש מביא רש&quot;י שפרק אחד היינו חתיכת בגד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה&lt;/b&gt; מכסין אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני פרקים בין מלפניה בין מלאחריה, מפני שכולה ערוה&lt;/b&gt;, כיון שמקום הערוה נראה גם מאחוריה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמייהו דרבנן&lt;/b&gt; שהאשה אינה נסקלת ערומה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; (ויקרא כד יד) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורגמו אותו&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו&lt;/b&gt;&quot;? מה בא למעט שרק אותו ולא אותה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; שרוגמים רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו ולא אותה,&lt;/b&gt; שהאשה אינה נידונית כלל בסקילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אי אפשר לומר כן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; להדיא (דברים יז ה) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא,&lt;/b&gt; וסקלתם באבנים, ומתו&quot;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מאי&lt;/b&gt; בא למעט &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו&lt;/b&gt;&quot;? לומר, רק אותו סוקלין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא כסותו&lt;/b&gt; (ש&quot;אותו&quot; משמע כמות שהוא ערום). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אותה&lt;/b&gt; סוקלין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסותה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר,&lt;/b&gt; &quot;אותו&quot; אינו בא למעט &quot;אותה&quot;, אלא בא לומר את עצם הדין, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא כסותו.&lt;/b&gt; שנסקל ערום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר שאין כאן מיעוט לאשה, ממילא אנו חוזרים לכלל, שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה, והלכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא איש ולא שנא אשה&lt;/b&gt; נסקלים ערומים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא דרבנן חיישי להרהורא ורבי יהודה לא חייש להרהורא!?&lt;/b&gt; האם נפרש את מחלוקתם שרבנן סוברים שאנו חוששים שמא יבואו אנשים להרהר באשה כשיראו אותה נסקלת ערומה, שאחרת לא היו אומרים רבנן שהאשה אינה נסקלת ערומה, שאף על פי שהתורה אינה מחייבת לסוקלה ערומה, אך אנו היינו צריכים מעצמנו לעשות כן כדי שתמות מהר ולא תצטער. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;78&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;78.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. ונתכוין לבאר, שהרי רבנן ממעטים מקרא את האשה מליסקל ערומה ומה הראיה שרבנן חוששים להרהור. אך התוס&#039; בסוטה (ח א) ד&quot;ה האיש הקשו שהפסוק ממעט שאסור לנוול את האשה ואם כן איך נסקלנה ערומה שבכך אנו עוקרים בידים את הכתוב? ולכן תירצו שגם רבנן מודים לרבי יהודה ש&quot;אותו&quot; אינו בא למעט נשים אלא לדרוש את עצם הדין של בלא כסותו, ולא שמענו מן התורה מה דין האשה, והרשות ביד בית דין לעשות כראות עיניהם. ובזה נחלקו רבנן ורבי יהודה מה עדיף לעשות בה, וסברה הגמרא עתה שהם חולקים בחשש הרהור, ולמסקנא הם חולקים איזה מיתה יפה לה, אם שתמות מהר על ידי שתיסקל ערומה או עדיף לה שלא תתבזה ליסקל ערומה. תוס&#039; שם וכאן ד&quot;ה הא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו רבי יהודה סובר שאין חוששין להרהור של האנשים ולכן הוא מתיר לסוקלה ערומה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אי אפשר לומר כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! והא איפכא שמענא להו.&lt;/b&gt; במקום אחר מצינו סברותיהם הפוכות בענין החשש להרהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במסכת סוטה (ז א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכהן אוחז בבגדיה&lt;/b&gt; של הסוטה במקום הצוארון, ומושך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם נקרעו&lt;/b&gt; הבגדים קרע רגיל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקרעו,&lt;/b&gt; ואינו צריך לחשוש לכך. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם נפרמו&lt;/b&gt; לקרעים רבים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפרמו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שהוא מגלה את לבה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סותר את&lt;/b&gt; קליעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שערה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל זאת כדי לבייש את הסוטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: אם היה לבה נאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היה&lt;/b&gt; הכהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגלהו. ואם היה שערה נאה לא היה סותרו.&lt;/b&gt; משום שאנו חוששים להרהור עבירה של הסובבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שסברתם כאן הפוכה, שרבנן אינם חוששים להרהור, ואילו רבי יהודה הוא שחושש להרהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה: התם&lt;/b&gt; בסוטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו טעמא&lt;/b&gt; שרבי יהודה חושש להרהור, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא תצא&lt;/b&gt; הסוטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבית דין זכאה.&lt;/b&gt; שהמים יבדקו אותה שהיא טהורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתגרו בה פרחי כהונה&lt;/b&gt; (צעירי כהונה שרואים אותה כך בעזרה), וירדפו אחריה כל ימיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא, הא מקטלא.&lt;/b&gt; הרי מיד היא נסקלת, ולכן אין חשש שיהרהרו בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא אתי לאיתגרויי באחרנייתא,&lt;/b&gt; אם תאמר שיש חשש שעל ידי שראו אותה ערומה יתגרה יצרם בנשים אחרות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה: גמירי&lt;/b&gt; מסורת בידי מרבותי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין יצר הרע שולט אלא במי שעיניו רואות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן אין חשש שיתגרו בנשים אחרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: וכי רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא,&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן אדרבנן לא קשיא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי הקושיה היתה רק סתירה בדברי רבי יהודה? הלא גם בדעת רבנן יש סתירה, ועליה לא מתרץ רבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנין&lt;/b&gt;, כפי שתירץ רבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא&lt;/b&gt;. משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר קרא&lt;/b&gt; (יחזקאל כג מח) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונוסרו כל הנשים, ולא תעשינה כזמתכינה&lt;/b&gt;&quot;. יש מצוה לבייש את הסוטה ולגלות את לבה כדי שיקחו ממנה נשים אחרות מוסר להיות צנועות, ואפילו על הצד שהיא טהורה ולא זינתה, מכל מקום, היא נהגה בפריצות, כשנסתרה עם איש אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא, אין לך ייסור גדול מזה.&lt;/b&gt; שרואות הנשים כיצד היא נסקלת, ולכן אין צורך לביישה עוד ולסוקלה ערומה. ולעולם אין הטעם משום חשש הרהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא ליעביד בה תרתי&lt;/b&gt;, אם תקשה עדיין, שגם לגבי נסקלת נאמר שיסקלוה ערומה כדי שיהא ייסור לנשים בכך שהיא מתבזית בנוסף על הריגתה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;79&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;79.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה היה אפשר לתרץ, שרבנן חוששים להרהור לכן בסקילה כיון שמתקיים בה ייסור על ידי עצם ההריגה אין לסוקלה ערומה כדי להוסיף ייסור. מה שאין כן בסוטה שאם לא יגלה את לבה לא יתקיים כלל הייסור לכן אין חוששים אצלה להרהור? וצריך לומר שהגמרא סברה שאם אך היה חשש הרהור לא היינו חוששים לקיים ייסור לגבי סוטה (וכמו שכתבו התוס&#039; בסוטה (ח א) ד&quot;ה אם לדעת רבי יהודה שאם היה לבה נאה לא היה מגלה שאף על פי שהוא גזירת הכתוב לגלות את לבה, מכל מקום, בגלל חשש הרהור אפשר לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה) ועל כרחך שרבנן אין חוששין כלל להרהור, ואם כן מדוע שלא נעביד בה תרתי. תורת חיים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר&lt;/b&gt; קרא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואהבת לרעך כמוך&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברור לו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתה יפה!&lt;/b&gt; ואל תבזהו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש מפרשים את הדרשא משום שהכתוב על כרחך מדבר לאחר מיתה שאילו מחיים לא שייך לומר &quot;כמוך&quot; שהרי חייך קודמין. ויש מפרשים משום שלמעלה נאמר &quot;לא תקום ולא תטור&quot; ולשון נקמה היינו מיתה כמו שדרשו לקמן (נב ב) מ&quot;והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית&quot;. תוס&#039; ד&quot;ה ברור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא דרב נחמן תנאי היא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם נאמר שדרשת רב נחמן, שצריך לברור לו מיתה יפה, שנויה במחלוקת תנאים? שהרי לכאורה רבי יהודה חולק על זה, שהוא סובר שסוקלין אותה ערומה, למרות שהיא מתבזית בכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכולי עלמא אית להו דרב נחמן&lt;/b&gt; כולם מסכימים עם דרשתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא, בהא קמיפלגי&lt;/b&gt; רבנן ורבי יהודה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר סבר: בזיוני דאיניש עדיפא ליה טפי מניחא דגופיה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רבנן סוברים, קשה לו לאדם בזיונו יותר מצער גופו, ולכן עדיף לה לאשה ליסקל כשהיא לבושה בבגדים ולא להתבזות, למרות שזה גורם לה צער שתמות יותר לאט. וזו היא המיתה יפה שאנו בוררים לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר סבר: ניחא דגופיה עדיף מבזיוני.&lt;/b&gt; קשה לו לאדם יותר לסבול את צער הגוף מאשר לסבול בזיונות, ולכן ברירת המיתה היפה היא בכך שתיסקל ערומה כדי שתמות מהר, למרות שהיא מתבזית על ידי כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית הסקילה היה גבוה שתי קומות&lt;/b&gt; של קומת איש, ומשם מפילים אותו לארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מן העדים דוחפו על מתניו&lt;/b&gt; כלומר מאחוריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהפך על לבו,&lt;/b&gt; נפל ופניו לארץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הופכו&lt;/b&gt; העד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מתניו,&lt;/b&gt; שגבו יהיה לארץ, לפי שגנאי הוא לו שישכב כך ופניו לארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם מת בה&lt;/b&gt; מהנפילה לבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא.&lt;/b&gt; נתקיימה בו מצות סקילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו&lt;/b&gt;, לא מת עדיין, הרי העד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השני נוטל את האבן ונותנו על לבו,&lt;/b&gt; שליכה בכח על לבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם מת בה, יצא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו, רגימתו בכל ישראל&lt;/b&gt;, שכל ישראל מוסיפים לרוגמו באבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (דברים יז ז) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, ויד כל העם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באחרונה&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרמב&quot;ם בפירוש המשניות (פרק ז ג) שהטעם הוא לפי שהעדים הדבר ברור אצלם כיון שראוהו בחושיהם, ואילו אצלנו אינו אלא ספור שהרי איננו יודעים אלא משום ששמענו מהעדים, ולפיכך ציוה ה&#039; שיהיו העדים עצמם ממונים על הדבר, וזה דבר נפלא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא: וקומה שלו.&lt;/b&gt; יש להוסיף על גובה בית הסקילה גם את גובה קומתו של הנסקל עצמו, לפי שהיו מפילים אותו כשהוא עומד ולא כשהוא יושב. ונמצא שביחד עם שתי הקומות של בית הסקילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כאן שלש&lt;/b&gt; קומות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי בעינן כולי האי?&lt;/b&gt; וכי צריך כזה גובה כדי לגרום למיתה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; סתירה מהא דתנן במסכת בבא קמא (נ ב): אחד החופר בור או שיח או מערה ונפל שמה שור או חמור, חייב. אם כן, למה נאמר בתורה &quot;בור&quot;? לומר לך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בור, שהוא כדי להמית&lt;/b&gt;, כשם שבבור יש בו עומק מספיק כדי להמית דהיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה טפחים&lt;/b&gt;, שהרי סתם בור הוא לפחות עמוק עשרה טפחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל&lt;/b&gt; סוגי החפירות, צריך שיהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה כדי להמית.&lt;/b&gt; דהיינו שעומקו יהיה לפחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה טפחים&lt;/b&gt;. ובפחות מזה אין חייבים עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שנפילה מגובה של עשרה טפחים בלבד די בה כדי לגרום למיתה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומדוע היה צריך להפיל את הנסקל מגובה שתי קומות? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה יש לחלק בין שור לאדם, אלא שהגמרא דורשת לגבי בור &quot;שור ולא אדם&quot; משמע שלולי המיעוט היה חייב גם על אדם בבור כזה שהוא חייב על שור, שדוחק הוא לפרש הפסוק: שור במקום שראוי למות בו ולא אדם אפילו במקום שהוא ראוי למות בו. תוס&#039; ד&quot;ה ורמינהו ותוס&#039; הרא&quot;ש.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שבגובה עשרה אינו ודאי שימות הרי גם בגובה שלש קומות אינו ודאי שימות שהרי יש גם מצות סקילה אלא שדי שיש אפשרות שימות, ואם כן יספיק גם גובה עשרה. ומתרצת הגמרא שבעשרה גם אם ימות יצטער הרבה לפני שימות, מה שאין כן בגובה שלש קומות. הנצי&quot;ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואהבת לרעך כמוך&lt;/b&gt;&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברור לו מיתה יפה!&lt;/b&gt; שימות מהר ויקל עליו צערו, ולכן מפילים אותו מגובה כה רב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי, ליגבהיה טפי!&lt;/b&gt; נעשה את בית הסקילה גבוה עוד יותר, ונקל עליו יותר את המיתה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;84&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;84.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קשה אם יגביהו יותר ודאי ימות מהדחיפה לבד, ואם כן לא יתכן לעולם סקילה, ולמה כתבה התורה סקילה כלל. ערוך לנר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דמינוול&lt;/b&gt;. אם יהיה גבוה מדי יבוא לידי בזיון שגופו יתרסק לאברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מן העדים דוחפו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מנין שבדחייה?&lt;/b&gt; אותם הנוגעים בהר סיני בשעת מתן תורה שנאמר עליהם &quot;לא תגע בו יד כי סקל יסקל או ירה יירה&quot;, מנין שהם נידונים להריגה בדחיפה ממקום גבוה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירה&lt;/b&gt;&quot;, לשון השלכה, כמו שנאמר &quot;ירה בים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין&lt;/b&gt; שהם נידונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסקילה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סקל&lt;/b&gt;&quot;, לשון רגימה באבנים, כמו שנאמר &quot;וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין שבסקילה ובדחייה?&lt;/b&gt; שאם לא נהרג באחד מהם כגון שדחפוהו ולא מת יעשו בו את שניהם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סקל יסקל או ירה יירה&lt;/b&gt;&quot; ומכפל הלשון שלא נכתב &quot;כי סקל או ירה&quot; אנו מרבים שלפעמים עושים בו את שניהם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;85&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;85.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף שסקילה נאמרה תחילה מכל מקום, עושים אותה בסוף כיון שמצינו שהסקילה סמוכה למיתה שנאמר &quot;וסקלתם באבנים ומתו&quot;. תוס&#039; ד&quot;ה מניין שבדחיה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין שאם מת בדחייה&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא&lt;/b&gt; ואין צריך עוד לסוקלו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או ירה יירה&lt;/b&gt;&quot; ה&quot;או&quot; בא לחלק שלא צריך תמיד את שניהם אלא לפעמים או זה או זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין שאף לדורות כן&lt;/b&gt; שבכל חייבי סקילה עושים גם כן דחייה למרות שלא נאמר בהם רק סקילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0088_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div> Micropedia bot