https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%98_%D7%91
פרשני:בבלי:סנהדרין לט ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T04:25:37Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=143931&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T14:29:00Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:29, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99024:rev-143931:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=99024&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:42:31Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:42, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מדידכו,</b> נביא משלכם, בלעם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסהידו עלן</b> (העיד עלינו) <b style='font-size:20px; color:black;'>, דכתיב</b> (במדבר כג' ט'), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"ובגוים לא יתחשב",</b> ואם כן, כל מקום שנאמר "גויים", אינו כולל את ישראל בכלל.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מדידכו,</b> נביא משלכם, בלעם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסהידו עלן</b> (העיד עלינו) <b style='font-size:20px; color:black;'>, דכתיב</b> (במדבר כג' ט'), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"ובגוים לא יתחשב",</b> ואם כן, כל מקום שנאמר "גויים", אינו כולל את ישראל בכלל.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר רמי,</b> הקשה סתירה בין הפסוקים: מחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (תהלים קמה' ט') <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב ה' לכל", ו</b>מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (איכה ג' כה') <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב ה' לקוויו"?</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר רמי,</b> הקשה סתירה בין הפסוקים: מחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (תהלים קמה' ט') <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב ה' לכל", ו</b>מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (איכה ג' כה') <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב ה' לקוויו"?</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>משל לאדם שיש לו פרדס, כשהוא משקה, משקה את כולו.</b> כיון שאינו טורח אלא טרחה אחת לכולם. אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא עודר,</b> וטורח לכל אחד בנפרד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עודר אלא טובים שבהם.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>משל לאדם שיש לו פרדס, כשהוא משקה, משקה את כולו.</b> כיון שאינו טורח אלא טרחה אחת לכולם. אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא עודר,</b> וטורח לכל אחד בנפרד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עודר אלא טובים שבהם.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96196:rev-99024:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=96196&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:28:12Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סנהדרין לט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מדידכו,</b> נביא משלכם, בלעם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסהידו עלן</b> (העיד עלינו) <b style='font-size:20px; color:black;'>, דכתיב</b> (במדבר כג' ט'), <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>"ובגוים לא יתחשב",</b> ואם כן, כל מקום שנאמר "גויים", אינו כולל את ישראל בכלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר רמי,</b> הקשה סתירה בין הפסוקים: מחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (תהלים קמה' ט') <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב ה' לכל", ו</b>מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (איכה ג' כה') <b style='font-size:20px; color:black;'>"טוב ה' לקוויו"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>משל לאדם שיש לו פרדס, כשהוא משקה, משקה את כולו.</b> כיון שאינו טורח אלא טרחה אחת לכולם. אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא עודר,</b> וטורח לכל אחד בנפרד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עודר אלא טובים שבהם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף הקב"ה, כשהוא זן כל העולם במאמרו, זן לכולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך כשבא להגן מהן הפורענות, ולשלם שכר, אינו משלם אלא לקוויו.:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לפיכך כל אחד ואחד</b> חייב לומר בשבילי נברא העולם ... והלא כבר נאמר באבוד רשעים רינה<b style='font-size:20px; color:black;'>"</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת, אימתי נאמר "באבוד רשעים רינה": הנה, בפרשת מותו של אחאב נאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויעבר הרנה במחנה"</b> (מלכים א כב' לו'). משמע, "הרנה", אותה רינה ידועה, שנאמרה במקום אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיכן נאמרה? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אחא בר חנינא</b>: נאמר (משלי יא' י'), <b style='font-size:20px; color:black;'>"באבוד רשעים רנה". באבוד אחאב בן עמרי רנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי חדי</b> (וכי שמח) <b style='font-size:20px; color:black;'>קודשא בריך הוא במפלתן של רשעים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכתיב</b> (דברי הימים ב' כ' כא'), <b style='font-size:20px; color:black;'>"בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו", ואמר רבי יונתן, מפני מה לא נאמר בהודאה זו "כי טוב"? לפי שאין קודשא בריך הוא שמח במפלתן של רשעים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ר' שמואל בר נחמן, אמר ר' יונתן: מאי דכתיב</b> (שמות יד' כ') כשעמדו ישראל על הים, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא קרב זה אל זה כל הלילה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן הקב"ה, מעשה ידי טובעין בים, ואתם אומרים שירה לפני?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משמע מכל הנ"ל, שאין הקב"ה שמח במפלתם של רשעים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ר' יוסי בר חנינא הוא אינו שש, אבל אחרים משיש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דיקא נמי דכתיב</b> (דברים כח' סג') "והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>ישיש</b> יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כתיב "ישוש", שמע מינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף כאן, במות אחאב, אף שהקב"ה עצמו אינו שש, מכל מקום, אחרים ששו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אגב אורחא, הגמרא מבארת פסוקים נוספים באותה פרשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר (מלכים א כב' לח') "וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו <b style='font-size:20px; color:black;'>והזנות רחצו</b> כדבר יהוה אשר דבר"<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר,</b> "הזונות", מלשון "חזיונות", <b style='font-size:20px; color:black;'>למרק שתי חזיונות. אחת של מיכיהו, ואחת של אליהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, רחצו והוארו אותן נבואות שנאמרו על אחאב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במיכיהו כתיב</b> (שם כח') <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי", באליהו כתיב</b> (שם כא' יט') <b style='font-size:20px; color:black;'>"במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר, זונות ממש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחאב איש מצונן היה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;72&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>, ועשתה לו איזבל שתי צורי זונות במרכבתו, כדי שיראה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אותן ויתחמם.</b> ואחר שמת, נראו דמות זונות רוחצות בדמו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;72.&nbsp;</b> קר, שאינו אוהב תשמיש. <b>רש"י</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד בפרשה שם: (שם כב' לד') <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואיש משך בקשת לתומו ויכה", ר' אלעזר אמר: לפי תומו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר, לתמם</b> (להשלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי חזיונות, אחת של מיכיהו ואחת של אליהו.</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סימן קר"א וזכ"ה באדו"ם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> סימן לשלש המימרות שיובאו להלן. א. "ויקרא אחאב אל עובדיה". ב. מפני מה זכה עובדיה לנביאות. ג. "חזון עובדיהו כה אמר ה' לאדום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (שם יח' ג') <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיה היה ירא ה' מ אד".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמר קרא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק: אמר לו</b> אחאב לעובדיה<b style='font-size:20px; color:black;'>, ביעקב כתיב</b> (בראשית ל' כז') <b style='font-size:20px; color:black;'>"נחשתי ויברכני ה' בגללך", ביוסף כתיב</b> (שם לט' ה') <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף",</b> אך <b style='font-size:20px; color:black;'>ביתא דההוא גברא</b> (כלומר, בית אחאב) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוה מיבריך, שמא לא ירא אלהים אתה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצתה בת קול ואמרה, "ועובדיה היה ירא את ה' מאד", אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;74&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאילו באברהם לא כתיב "מאד", ובעובדיהו כתיב "מאד".</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;74.&nbsp;</b> וקשה ואיך יהיה עובדיה יותר ביראה מן אברהם? מבאר <b>המהר"ל</b>: "אבל פירוש זה, כי גדול מה שנאמר בו, אבל בודאי יראת אברהם היה יותר גדול. כי אברהם היה נקרא אוהבו של הקב"ה, כדכתיב (ישעי' מ"א) זרע אברהם אוהבי, והאוהב אין דרך שיהיה נמצא בו היראה כ"כ שיהיה היראה על פניו וכו' שיהיה נבהל ממנו, כי זה גורם האהבה שהוא אוהב אותו מתדבק ומתחבר אליו מכח האהבה. נמצא כי מה שנאמר בעובדיה שהיה ירא ה' מאוד כי לא היה כל כך באהבה כמו אברהם ודבר זה גורם דכתיב בו אצל היראה מאוד שהיה נבהל מיראתו של הקב"ה. אבל היראה אצל אברהם שהיה גדול באהבה אע"ג דלא כתיב בו מאוד היה היראה יותר נחשב. ועוד תדע להבין כי עובדיה היה דבק בשם יה שממנו מדת היראה כאשר תבין, והיה גר מן אומות העולם כאשר תדע להבין בשביל כך היה ירא השם מאוד, וכמו שאמרנו כי היה יראת השם על פניו ונבהל מפניו אבל מצד הנסיון אינו מדבר, מה שאברהם היה ירא ה' והיה עומד בנסיון, רק שהיה עובדיה תמיד יראת ה' על פניו, והכל נרמז מה שנקרא בשם עובדיה. ומזה תבין מה שאמר מקשאה תלמידו של ר"מ כי עובדיה גר אדומי היה, ובשביל דבר זה כתיב ביה ירא ה' מאוד, כי מלכות אדום כתיב אצלו דחילא ואמתני, וכאשר נתגייר היה דבק בשם יה שממנו היראה הגדולה ודי בזה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק, מפני מה זכה עובדיהו לנביאות?</b> שהרי גר היה, ואין שכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהחביא מאה נביאים במערה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (מלכים א יח' ד') <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה" וגו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא חמשים איש?</b> מדוע לא החביא כולם במערה אחת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אלעזר: מיעקב למד. שנאמר</b> (בראשית לב' ט') <b style='font-size:20px; color:black;'>"והיה המחנה הנשאר לפ ליטה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבהו אמר: לפי שאין מערה מחזקת יותר מחמשים.</b> (עובדיה א' א') <b style='font-size:20px; color:black;'>"חזון עובדיהו כה אמר ה' אלהים לאדום" וגו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> שנתנבא <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדיה לאדום</b> יותר משאר הנביאים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק: אמר הקדוש ברוך הוא, יבא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אפרים מקשאה, תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר: עובדיה גר אדומי היה, והיינו דאמרי אינשי, מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דרך האנשים לומר, מגופו של היער יוצרים את כת הגרזן שכורתו. אף עובדיה שהיה אדומי נתנבא על אדום <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;75&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;75.&nbsp;</b> "פירוש, כי האדם קרוב לפעול בעצמו ממה שהוא קרוב לפעול בזולתו, כי הדבר קרוב לעצמו. ולכך היה עובדיה מתנבא על אדום להביא הפורענות על אדום. והיינו דאמר רבי יוחנן מיניה וביה נשדיה ביה נרגא כי רגיל הוא שפורענות יבא על האדם מצד עצמו מפני שהוא קרוב לפעול בעצמו, ואלו ע"י אחרים אין קרוב כל כך לפעול". <b>מהר" ל</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאותו ענין, נאמר (שמואל ב ח' ב') <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויך</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה", אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: היינו דאמרי אינשי, מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי אמר ירך מתוכה מסרחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף דוד הבא ממואב, הוא הכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר במלחמת מואב (מלכים ב' ג' כז'): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקח</b> (מלך מואב) <b style='font-size:20px; color:black;'>את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה על החומה",</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ושמואל</b> נחלקו בבאור פסוק זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר, לשם שמים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר, לשם עבודה זרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא למאן דאמר לשם שמים, היינו דכתיב</b> (שם) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויהי קצף גדול על ישראל".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר לשם עבודה זרה, אמאי ויהי קצף?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיהושע בן לוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהושע בן לוי רמי,</b> הקשה סתירה בין הפסוקים: מחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (יחזקאל יא' יב') <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם", ו</b>מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (שם ה' ז') <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ע שיתם"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמתוקנין שבהם</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;76&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;76.&nbsp;</b> כעגלון מלך מואב, שהיה מכבד את ה', כשאמר לו אהוד, "דבר אלהים לי אליך המלך", מיד "ויקם מעל הכסא". <b>רש"י</b>. ועיין <b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אף בני ישראל היו רגילים להעלות קרבנות לעבודה זרה, ולכן כשהעלה מלך מואב את בנו לעבודה זרה, נזכר להם אותו עוון, ויהי קצף על ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סיום הפסוק שהובא לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויסעו מעליו וישובו לארץ".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא בר פפא, באותה שעה ירדו רשעיהן של ישראל למדריגה התחתונה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;77&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;77.&nbsp;</b> מדכתיב "ויסעו לארץ", ולא כתיב "ויסעו לארצם", משמע, שירצו לשפלות, ונגזרה עליהם פורענות. <b>רש"י</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אגב דרשת הגמרא לעיל גבי עובדיה, דכתיב ביה "מאד", הובאה המימרא הבאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר גבי אבישג השונמית, (מלכים א א' ד') <b style='font-size:20px; color:black;'>"והנערה יפה עד מאד"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא בר פפא: עדיין לא הגיעה לחצי יופי של שרה, דכתיב "עד מאד" ולא "מאד" בכלל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בשרה כתיב (בראשית יב' יד') "כי יפה היא מאד".:</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק אחד דיני ממונות</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBחמישיB-BהיוBבודקין"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק חמישי - היו בודקין</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחר שמאיימים הדיינים על העדים, והעדים עומדים בדבריהם, מתחילים לבדוק אותם בדרישה וחקירה. שכן "מצוות עשה לדרוש את העדים ולחקרן ולהרבות בשאלתן, ומדקדקין עליהן, ומסיעין אותן מענין לענין בעת השאלה, כדי שישתקו או יחזרו בהן אם יש בעדותן דופי, שנאמר (דברים יג טו): ודרשת וחקרת ושאלת היטב". (רמב"ם הלכות עדות א ד).</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0077_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot