https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:סנהדרין לה א - היסטוריית גרסאות2026-04-22T23:11:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=143922&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:27:52Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:27, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96187:rev-143922:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=96187&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:27:56Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סנהדרין לה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל ב' כא</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ותקח רצפה בת איה את השק, ותטהו לה אל הצור בתחלת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קציר".</b> שהיו בני שאול התלויים, מגולים, והיא כסתה אותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר כה</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר ה' אל משה: קח את כל ראשי העם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם העם חטאו, ראשי העם מה חטאו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב</b>: אכן ראשי העם לא חטאו, ולא נידונו על כך, אלא כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: חלק להם בתי דינין.</b> שראשי העם יתחלקו לכמה בתי דינים כדי לדון את החוטאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> הוצרכו לדון את החוטאים בכמה בתי דין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא משום שאין דנין</b> בית דין אחד דיני נפשות של <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b> אנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב חסדא: לא שנו</b> שאין דנים שני אנשים ביום אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בשתי מיתות,</b> כדי שיהיו בית דין עסוקים רק בענין אחד, ולא יפריע להם העיסוק בשתי מיתות שונות מלחפש כל הצורך. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במיתה אחת</b> על עבירה אחת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דנין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובמעשה בעל פעור היתה מיתה אחת לכולם, בסקילה, על עבירה אחת של עבודה זרה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> לשם כך היו צריכים להעמיד כמה בתי דינים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שישוב חרון אף מישראל.</b> כי כאשר הקב"ה רואה שכולם עסוקים לקנא לכבודו, אז שב חרון אפו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה. דיני נפשות גומרים בו ביום לזכות, וביום שלאחריו לחובה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנהני מילי</b> שדיני נפשות טעונים לינה של לילה לפני הכרעת הדין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא: דאמר קרא</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ישעיהו א</b>) על ירושלים, שבעבר <b style='font-size:20px; color:black;'>"מלאתי משפט. צדק ילין בה".</b> היו מחפשים את הצדק ומלינים את הדין. ואולם, "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועתה מרצחים".</b> אין הם מחפשים את הצדק ואינם מלינים את הדין, ולכן הם קרויים מרצחים. ומוכח שיש להלין את הדין, ולא להכריע בדיני נפשות בו ביום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא אמר: מהכא</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ישעיהו א</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשרו חמוץ"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אשרו דיין שמחמץ,</b> שמשהא <b style='font-size:20px; color:black;'>את דינו,</b> מלין אותו כדי שייצא הדין לאמיתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך,</b> רבי חנינא סבר, שהכתוב אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>אשרו "חמוץ",</b> חזקו את הנגזל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא את ה"חומץ",</b> הגזלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, כגון מי שתבע את חברו, שיחזיר לו את הלואתו, והלה טוען שנתן לו משכון על ההלואה והתקלקל המשכון, נזקקים בית דין תחילה לתביעת המלוה, ומוציאים ממנו את הממון, ורק אחרי כן דנים בתביעת המשכון של הלווה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך,</b> רבא, שלמד מ"אשרו חמוץ", <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"מלאתי משפט", מאי עביד ליה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי אלעזר אמר רבי יצחק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אלעזר אמר רבי יצחק: כל תענית שמלינין בו את הצדקה,</b> שאין נותנים בה צדקה לעניים ביום התענית עצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו שופך דמים.</b> כי העניים עיניהם נשואות לצדקה המתחלקת כרגיל ביום התענית, והם נשארים רעבים. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "מלאתי משפט, צדק</b> ילין בה, ועתה מרצחים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> כאשר היו נוהגים לתת לעניים בתענית, <b style='font-size:20px; color:black;'>בריפתא,</b> לחם <b style='font-size:20px; color:black;'>ותמרי,</b> שאפשר לאוכלם מיד, והעניים מצפים להם כדי לאכלם בסוף התענית. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בזוזי, חיטי ושערי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לית לן בה.</b> שאם נהגו לחלק לעניים כסף, או חטים ושעורים, שאינם עומדים לאכילה מידית, אין העניים מסתמכים שיאכלו מהם בסוף התענית, ולכן, אין עול גדול בהשהיית הנתינה עד מחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך אין דנין דיני נפשות בערב שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא אפשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי ליעבד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לידייניה במעלי שבתא,</b> יתחילו לדון בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליגמריה לדיניה</b> (לזכות) בו ביום, <b style='font-size:20px; color:black;'>במעלי שבתא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לעשות כן, כי הרי יש לחוש <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא חזו טעם לחובה, ו</b>אז <b style='font-size:20px; color:black;'>בעו למיעבד הלנת דין,</b> בליל שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לדייניה במעלי שבתא,</b> ואם יראו טעם לחובה ילינו את הדין בליל שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליגמריה בשבתא, וליקטליה בשבתא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לעשות כן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין רציחה דוחה את שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליקטליה לאורתא,</b> בליל מוצאי שבת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לעשות כן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>"נגד השמש",</b> בעוד השמש זורחת, <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליגמריה לדיניה בשבתא, וליקטליה בחד בשבתא,</b> ביום ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לעשות כן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא אתה מענה את דינו,</b> לאחר שנגמר דינו למיתה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמא תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>נידייניה במעלי שבתא, ונגמריה בחד בשבתא,</b> ונהרגנו בו ביום, ולא יהיה בכך עינוי הדין, כי כל עוד לא נגמר הדין מצפה הנידון להצלה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לעשות כן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מינשו טעמייהו.</b> כשיבואו הדיינים לגמור את הדין ביום ראשון, יתכן והם ישכחו את טעמם לחייב ביום ששי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: האם יתכן לומר שישכחו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דשני סופרי הדיינין עומדים לפניהם, וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי דבפומא,</b> את הטעם שאמרו הדיינים לחייב <b style='font-size:20px; color:black;'>כתבין</b> סופרי הדיינים, ויזכרו את יסוד הטעם, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליבא דאינשי,</b> את מחשבת הלב להעמיד את הטעם באופן מיושב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינשי,</b> יכולים הם לשכוח, <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכך לא אפשר</b> לדון בערב שבת ולגמור ביום ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא דיון בין רבי יוחנן לריש לקיש, לגבי קבורת מת מצוה בשבת, אם כי אין ענין זה נוגע לכאן, משום שבסוף הדיון תשאל השאלה שתהיה מיתת בית דין דוחה שבת, שהוא מהענין שלפנינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: ותהא קבורת מת מצוה דוחה שבת מקל וחומר</b> מהעבודה של הקרבנות במקדש, שדוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה עבודה, שדוחה שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קבורת מת מצוה דוחה אותה, מ</b>לימוד מיוחד <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולאחתו",</b> וכפי שמבארת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא</b>: נאמר בתורה לגבי נזיר, שאסור לו להיטמא בטומאת מת, והוסיפה התורה לומר, שאפילו לקרוביו שמתו, הוא לא ייטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הברייתא: אמר הכתוב לגבי נזיר (<b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר ו</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לאביו ולאמו, לאחיו ולאחתו,</b> לא יטמא להם במותם"<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"לאחותו", <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b> הרי מקרא זה מיותר הוא, לפי שכבר אמרה תורה "על נפש מת לא יבוא", ולא הוציאה את קרוביו מכלל האיסור, ולכן שואל התנא מה בא הפסוק המיותר הזה ללמדנו? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> עיין ברש"י שמביא את דברי הספרי, שמ"אביו" לומדים שטמא הוא למת מצוה, "לאמו" בא ללמד שאם היה הנזיר כהן, שיש עליו שתי קדושות, בכל זאת הוא מיטמא למת מצוה, ו"לאחיו" בא ללמד שאם היה הנזיר כהן גדול, בכל זאת הוא מיטמא למת מצוה, ומ"לאחותו" נלמד על כך שאפילו יתבטל מפסח וממילה, בכל זאת יטמא למת מצוה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0068_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>Micropedia bot