https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9B_%D7%90 פרשני:בבלי:סנהדרין כ א - היסטוריית גרסאות 2026-05-18T20:50:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9B_%D7%90&diff=143892&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:24:04Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:24, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%9B_%D7%90&diff=96157&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:26:57Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין כ א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוקפו של בועז&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ענוותנותו של פלטי בן ליש.&lt;/b&gt; כבישת היצר של פלטי בן ליש היתה גדולה מבועז, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמרן,&lt;/b&gt; שבועז כבש יצרו לילה אחד, ואילו פלטי בן ליש כבש יצרו במשך שנים רבות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: מאי,&lt;/b&gt; כיצד יש לדרוש את הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה&quot;?&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רבות בנות עשו חיל&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה יוסף ובועז. &quot;ואת עלית על כולנה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה פלטי בן ליש,&lt;/b&gt; שעלה עליהם בכבישת יצרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי,&lt;/b&gt; על מי יש לדרוש את דברי הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שקר החן והבל היופי&lt;/b&gt;, אשה יראת ה&#039; היא תתהלל&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקר החן&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה יוסף&lt;/b&gt;, שהחן של אשת פוטיפר היה שקר בעיניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבל היופי&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה בועז&lt;/b&gt; שההביל את היופי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה יראת ה&#039; היא תתהלל&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה פלטי בן ליש&lt;/b&gt;. שברוב יראת ה&#039; כבש יצרו, והפסוק מהללו ומשבחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר אחר,&lt;/b&gt; דרשה אחרת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקר החן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה דורו של משה,&lt;/b&gt; שחן עסקי עולם הזה היה שקר בעיניהם, ועסקו בתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבל היופי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה דורו של יהושע,&lt;/b&gt; שגם הם עסקו בתורה, וההבילו את יפי עולם הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה יראת ה&#039; היא תתהלל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה דורו של חזקיה&lt;/b&gt; המלך, שעסקו בתורה יותר מדורם של משה ויהושע, שהיה הנר דולק בלילות בבתי מדרשות, עד שבדקו בכל הארץ ולא מצאו עם הארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר אחר&lt;/b&gt;, דרשה אחרת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקר החן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה דורו של משה ויהושע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבל היופי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה דורו של חזקיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה יראת ה&#039; היא תתהלל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי,&lt;/b&gt; שלמדו תורה מתוך הדחק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו&lt;/b&gt; חכמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו, על רבי יהודה ברבי אילעאי, שהיו ששה תלמידים&lt;/b&gt; שלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתכסים בטלית אחת&lt;/b&gt; מרוב עניות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוסקין בתורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המשנה ממשיכה לבאר את הדינים של כבוד המלך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת לו מת,&lt;/b&gt; אחד מקרוביו (או חכם מחכמי ישראל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו יוצא מפתח פלטרין&lt;/b&gt; ארמון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: אם רוצה&lt;/b&gt; למחול על כבודו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולצאת אחר המיטה&lt;/b&gt;, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן מצינו בדוד שיצא אחר מיטתו של אבנר&lt;/b&gt; בן נר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;והמלך דוד הולך אחר המטה&quot;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהיה חכם וכולם כמו קרוביו. המאירי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו&lt;/b&gt; חכמים לרבי יהודה, אין להביא ראיה מהליכת דוד אחרי מיטתו של אבנר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היה הדבר&lt;/b&gt; כדי לקיים מצוות הלווית המת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לפייס את העם&lt;/b&gt;, שסברו כי יואב הרג את אבנר בשליחות דוד, ולא כן היה, אלא הרגו על שהרג את עשהאל אחיו, ולכן יצא דוד ללותו והספידו. ואכן העם התפייס, כמו שנאמר &lt;small&gt;(שמואל ב ג)&lt;/small&gt;: &quot;וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא, כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשמברין אותו,&lt;/b&gt; כאשר מנחמין את המלך בסעודת הבראה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל העם&lt;/b&gt; המנחמין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסובין על הארץ&lt;/b&gt; לכבודו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא מיסב על הדרגש&lt;/b&gt;, מין מיטה, כמו שיבואר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מקום שנהגו נשים לצאת אחר המיטה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאות&lt;/b&gt; אחר המיטה. ומקום שנהגו לצאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני המטה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאות&lt;/b&gt; לפני המיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: אין הדבר תלוי במנהג. אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם, נשים לפני המיטה יוצאות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן מצינו בדוד שיצא אחר מיטתו של אבנר. שנאמר &quot;והמלך דוד הולך אחר המטה&quot;.&lt;/b&gt; ובודאי שלא הלך עם הנשים. לכן משמע, שמנהגם היה שהנשים יוצאות לפני המיטה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והקשה החמרא וחיי: מה הראיה מן הפסוק, אולי מעשה שהיה כן היה והם נהגו כך, ולעולם יש שני מנהגים. והיד רמ&quot;ה כתב: שראיית רבי יהודה היא, שאם מצאנו מקרא מפורש, אין לנו ללכת אחר מנהג אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו&lt;/b&gt; חכמים לרבי יהודה: אין משם ראיה, לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא היה הדבר אלא לפייס את העם, ו&lt;/b&gt;אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתפייסו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואיך עשה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה דוד יוצא מבין האנשים&lt;/b&gt;, שהיו לפני המיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונכנס לבין הנשים&lt;/b&gt;, לאחר המיטה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצא מבין הנשים, ונכנס לבין האנשים&lt;/b&gt;, כדי שידעו הכל שלא נהרג בשליחותו, ואכן התפייס העם, כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;וידעו כל העם וכל ישראל כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן סוברים חכמים שאין להביא משם ראיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונאמר שם, שדוד קונן על אבנר, ויוסיפו כל העם לבכות עליו, &quot;ויבא כל העם להברות את דוד לחם&quot;, כמנהג האבלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש רבא: מאי,&lt;/b&gt; מה היא הדרשה על הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;ויבא כל העם להברות את דוד&quot;?&lt;/b&gt; ולרבא היתה מסורת של &quot;קרי וכתיב&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן הוא דורש כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב &quot;להכרות&quot;, וקרינן &quot;להברות&quot;. בתחילה&lt;/b&gt; באו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להכרותו,&lt;/b&gt; היות וחשבו שהריגת אבנר היתה בשליחותו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולבסוף,&lt;/b&gt; אחרי ראותם שדוד מקונן ומתאבל על מותו, באו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להברותו.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגליון הש&quot;ס מעיר שלפנינו אין מסורה של קרי וכתיב. ובספר מרגליות הים מבאר, שבפסוק עצמו יש לדייק, שנאמר ויבא כל העם להברות את דוד, ואין דרך להברות רק קרובים וידידים, לכן משמע ליה שלהברות הוא מלשון כריתה. מלשון (יחזקאל כ&quot;ג) &quot;וברה אותם בחרבותם&quot;, אבל כיון שכתוב בהמשך הפסוק לחם, לכן דרש: תחילה להכרותו ולבסוף להברותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש אבנר? מפני שהיה לו למחות בשאול&lt;/b&gt; כאשר הוא הרג את נוב עיר הכהנים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, על שנתנו לדוד לאכול ואת חרב גלית הפלישתי, והיה לאבנר למחות ולומר לשאול, שכהני נוב לא ידעו שדוד בורח מפני שאול, והיו אנוסים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מיחה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י. אבל המהרש&quot;א (וכן משמע ברבינו חננאל) מפרש בענין בור וסירה. כלומר שנאמר (שמואל ב ג) שאחרי מיתת שאול שלח יואב שליחים להחזיר את אבנר, אחרי שכרת ברית עם דוד והלך לו, וכתוב שם שהשיבו אותו מ&quot;בור הסירה&quot;. ודרשו חז&quot;ל ש&quot;בור&quot; בא לרמז שבעת שדוד לקח משאול בשינתו את חרבו ואת צפחת המים להוכיח לו שאינו רוצה לעשות לו רעה, אף שנפל לידו, ושאול רצה להתפייס עם דוד, אמר לו אבנר, שלא דוד לקחה אלא שאחד מן העבדים שכחה בבור, ודוד מצאה, ושאול האמין לו. וכן &quot;סירה&quot; מלשון קוץ, שבעת כרת דוד לשאול את המעיל במערה בלט, כדי להוכיח שאינו רוצה להרגו, ושאול רצה להתפייס, אמר לו אבנר, שהמעיל נקרע בקוצים, ודוד מצאו. והפירוש &quot;שלא מיחה בשאול&quot;, הוא, שלא הרשה לשאול להתפייס עם דוד. והרא&quot;ש מקשה על פירוש רש&quot;י, שהרי נאמר בעת שצוה שאול להרוג את כהני נוב: &quot;ולא אבו עבדי המלך לשלוח את ידם לפגוע בכהני ה&#039; &quot;. ודרשו חז&quot;ל שהם היו אבנר ועמשא, הרי שמיחה. (ורק דואג הרגם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יצחק אמר&lt;/b&gt;: אכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיחה&lt;/b&gt; אבנר בשאול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא נענה&lt;/b&gt;, שאול האמין לדואג האדומי שאמר לו שנתנו כהני נוב לדוד את הלחם ואת החרב ונשאלו לו באורים ותומים כמנהג מלך. (והגמרא תבאר לדעת רבי יצחק למה נענש אבנר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מבארת את שתי הדעות אם היה לו למחות, או שמיחה ולא נענה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב שם: &quot;ויקונן המלך אל אבנר, ויאמר: הכמות נבל ימות אבנר?! ידיך לא אסורות, ורגליך לא לנחושתים הוגשו (כלומר, לא נלקחת בשבי, כשבוי שאוסרים לו את הידים, ואת הרגלים קושרים בשלשלאות נחושת). כנפול לפני בני עולה נפלת (כלומר, בפני בני צרויה שהיו בעיניו בני עולה)&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושניהן,&lt;/b&gt; רב יהודה ורב יצחק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקרא אחד דרשו&lt;/b&gt;. נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויקונן המלך אל אבנר, ויאמר: הכמות נבל ימות אבנר? ידיך לא אסורות, ורגליך לא לנחושתים הוגשו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן דאמר לא מיחה&lt;/b&gt;, מפרש ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt; דוד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ידיך לא אסורות, ורגליך לא לנחושתים הוגשו&quot;&lt;/b&gt;. היית שר צבא לשאול, ולא היית קשור ולא היית מנוע מלמחות, ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא לא מחית?&lt;/b&gt; לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כנפול בני עוולה נפלת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאן דאמר מיחה ולא נענה&lt;/b&gt;, מפרש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמהויי מתמה&lt;/b&gt;. דוד המלך קונן בלשון תמיה, איך יתכן הדבר הזה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הכמות נבל ימות&lt;/b&gt; אבנר?!&quot;, הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחשותים&lt;/b&gt; הוגשו&quot;. הן לא נהגת כאדם חבוש. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחויי מחית&lt;/b&gt;, בכל כחך גילית דעתך ומחית, ואם כן גדולה התמיהה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא,&lt;/b&gt; למה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כנפול בני עולה נפ לת!?&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאן דאמר מיחה, מאי טעמא איענש,&lt;/b&gt; למה נגזרה עליו מיתה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן בר יצחק&lt;/b&gt;: מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששהא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אחרי שנהרג שאול בהר הגלבוע, מלך דוד בחברון על יהודה שבע שנים וששה חודשים &lt;small&gt;(שמואל ב&#039; ב&#039;)&lt;/small&gt;. ובתוך זמן הזה, אחרי חמש שנים מהריגת שאול, המליך אבנר את איש בושת בן שאול למלך על ישראל (ובני יהודה היו אחרי דוד). ואחרי שנתיים עזב אבנר את איש בושת וכרת ברית עם דוד, ורק אחרי מחצית השנה קיבלו כל בני ישראל את דוד למלך. נמצא שהיות והמליך אבנר את איש בושת, התאחרה מלכות דוד בשנתיים ומחצה, ולכן נענש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשמברין אותו&lt;/b&gt; - כל העם מסובין על הארץ, והוא מיסב על הדרגש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והאמוראים דנים, איזו מין מיטה היא ה&quot;דרגש&quot;, ששנינו במשנתנו שהמלך מיסב עליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האבל חייב בכפיית המטה, לשכב ולהיסב על מטה הפוכה (כפיה מלשון: כופה עליו את הכלי, שחלל הכלי הוא למטה, ושולי הכלי למעלה, וכן מיטותיהם, שהיו להן מסגרת עץ סביב מלמעלה, שייך בהם לשון כפיה), ואז המיטה קרובה לארץ, ונלמד ממה שנאמר בדוד &lt;small&gt;(שמואל ב יג)&lt;/small&gt;: &quot;ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משמעות המשנה היא, שהמלך, משום כבודו, אינו צריך לכפות את מיטותיו כשבאים להברותו, אלא עליו לנהוג מנהג אבילות במקצת, ויסב על מטה אחרת מרגילתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;דרגש&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר עולא: ערסא דגדא.&lt;/b&gt; היו נוהגין לערוך מטה ושולחן בבית, ולא היו משתמשין בהן כלל, אלא משום מזל הבית, כמין ניחוש (וגדא הוא מלשון מזל) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הר&quot;ן מקשה על פירוש זה: &quot;ואין פירוש זה נכון. דח&quot;ו לא תהא כזאת בישראל, דודאי אסור הוא מפני דרכי האמורי, ויותר חמור ממנו (מן דרכי האמורי). אלא יש לפרש שאותה המטה היו עושין לסימן של עושר, לומר, שיש להם בגדים יותר מכדי צרכן, לעשות מטה שלא לצורך. ובדרך השאלה, קורין העולם אותה המיטה: &quot;מטה של מזל טוב&quot;. ובתוס&#039; הרא&quot;ש מתרץ: שלא עשו כן משום ניחוש, אלא שהשר על עניות שמו &quot;נביל&quot; (לכלוך והזנחה), וכשהבית נקי ויש בו מטה מוצעת, אין שר העניות שוכן בו, אלא שר העושר ששמו &quot;נקוד&quot; (נקיות וסדר), והוא שוכן במקום נקי וצח. הערוך לנר מקשה על פירוש הר&quot;ן שאצל מלך לא שייך שמראה עשירותו במטה שיש לו יותר מכדי צרכו. (וכן יש להקשות על פירוש הרא&quot;ש), ועיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך הגמרא מקשה על פירוש זה, שאם המיטה הזאת אינה מיועדת לישיבה, אלא שעתה הוא יושב עליה משום אבילות, קשה, שהרי המשנה רצתה להשמיענו שאינו נוהג מנהג אבילות לעיני העם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה רבנן&lt;/b&gt; בני הישיבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולא: מי איכא מידי,&lt;/b&gt; האם יתכן דבר שכזה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האידנא&lt;/b&gt; עד שעת אבילותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אותביניה,&lt;/b&gt; לא הושבנוהו על מיטה זו של ה&quot;מזל&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתא מותבינן ליה,&lt;/b&gt; ועתה נושיבנו עליה, והרי הוא מנהג אבילות!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפירוש הרא&quot;ש במסכת נדרים מפרש קושית הגמרא: אם כל השנה אינו יושב עליה מפני חשיבותה שעשויה למזל, עתה, שיש לו להתנהג בהכנעה ובנזיפה, ישב עליה?! וצריך ביאור לפי פירוש זה, מה שתירצו הגמרא מאכילה ושתיה, הרי הקושיא היתה למה יושב על מטה חשובה יותר, ומה תירצו מאכילה ושתיה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרץ רבא, שאין כאן קושיא, כיון שלא אמרנו שאינו נוהג מנהג אבילות מכל וכל. אלא, כמו שמברין אותו, כך גם יישב על מטה זו, שאינו מיועדת לישיבה, לשם מנהג אבילות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רבא&lt;/b&gt; על בני הישיבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קושיא!? דילמא&lt;/b&gt;, יתכן לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי דהוה,&lt;/b&gt; שדבר זה הוא בדומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אאכילה ושתיה, דעד האידנא,&lt;/b&gt; עד שעת אבילותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אכילניה ולא אשקיניה,&lt;/b&gt; לא הביאו לו שכיניו וידידיו אוכל ושתיה, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, קא מוכלינן ליה וקא משקינן ליה,&lt;/b&gt; מביאין לו סעודת הבראה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמסקנה, המלך מיסב על ה&quot;דרגש&quot;, אף שיש בכך מקצת מנהג אבילות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא שהגמרא דנה ש&quot;דרגש&quot; אינו &quot;ערסא דגדא&quot;, אלא מטה אחרת שעליה יושב המלך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי קשיא&lt;/b&gt; על עולא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קשיא&lt;/b&gt;: לפי ששנינו בברייתא (והברייתא אינה מדברת במלך אלא בשאר אדם): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרגש אינו צריך לכפותו&lt;/b&gt; מלמעלה למטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא זוקפו,&lt;/b&gt; מעמידו על צידו והאבל אינו יושב עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי סלקא דעתך&lt;/b&gt;, אם אתה סובר, שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערסא דגדא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי אינו צריך לכפותו,&lt;/b&gt; במה שונה דינו משאר מטה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם תרצה לתרץ, מפני שאינו עשוי לישיבה, אינו כן,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; והרי שנינו בברייתא אחרת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכופה את מיטתו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מטתו בלבד הוא כופה, אלא כל מטות שיש לו בביתו הוא כופה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי קושיא? דילמא&lt;/b&gt; יתכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי דהוה&lt;/b&gt;, שדינו דומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמטה המיוחדת ל&lt;/b&gt;שים עליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלים, דקתני&lt;/b&gt; ששנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היתה מיוחדת לכלים אינו צריך לכפותה&lt;/b&gt;, ולכן אינו צריך לכפות את הדרגש, והאמת שהוא &quot;ערסא דגדא&quot;, וכיון שאין ישנים עליו, אין צריכין לכפותו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שצריך לזוקפו ובמיטה מיוחדת לכלים אין צריך אפילו לזקוף, כתבו היד רמ&quot;ה ותוס&#039; הרא&quot;ש וחידושי רבינו יונה, שההבדל פשוט, מטה המיוחדת לכלים, כליה מוכיחים עליה שמיועדת לכלים, אבל דרגש צריך לזוקפו מפני מראית עין. (והטעם שאין כופין יבואר בגמרא).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי קשיא,&lt;/b&gt; אם קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קשיא&lt;/b&gt;: לפי ששנינו בברייתא: דרגש אינו צריך לכפותו, זו דעת התנא קמא&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. רבי שמעון בן גמליאל אומר: דרגש, מתיר&lt;/b&gt; בימי אבלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרביטין,&lt;/b&gt; פותח את לולאותיו שקושרים בהם את משטח המיטה למסגרתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא נופל מאיליו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי סלקא דעתך&lt;/b&gt; שדרגש הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערסא דגדא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרביטין מי אית ליה&lt;/b&gt;, האם יש לו לולאות, לפתוח ולסגור!? הרי ערסא דגדא הוא כשאר מטות, שהמשטח קבוע במסגרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא חוזרת בה מדעת עולא, ואומרת שדרגש אינו ערסא דגדא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, כי אתא רבין&lt;/b&gt; כשבא רבין מארץ ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: אמר לי ההוא מרבנן ורב תחליפא שמיה&lt;/b&gt; שמו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, דהוה שכיח&lt;/b&gt; שהיה מצוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשוקא דגילדאי,&lt;/b&gt; בשוק של עושי רצועות וכלי עור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר לי: מאי דרגש?&lt;/b&gt; לאיזו מטה קוראים דרגש בארץ ישראל, ששם מדברים בלשון המשנה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערסא דצלא.&lt;/b&gt; מיטת עור, שמשטח המיטה עשוי מעור, וקושרין אותו ברצועות על מסגרת המטה, והוא עשוי לקשור ולהתיר (ולכן המלך יושב עליה, שאינה מטה חשובה כל כך), ואין לו מסגרת מלמעלה מסביב, ואם יכפהו יתקלקל מלחלוח הקרקע, לכן אין צריכין לכפותו. וסובר תנא קמא שהופכו על צידו, ורבי שמעון בן גמליאל סובר שמתיר לולאותיו והעור נופל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא ממשיכה לתאר את הדרגש, שהוא מיטת עור הקשור למסגרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0038_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div> Micropedia bot