https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93_%D7%91 פרשני:בבלי:סנהדרין יד ב - היסטוריית גרסאות 2026-05-18T14:16:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=143885&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:23:11Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:23, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=96146&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:26:37Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין יד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ממה ששנה התנא במשנתנו רק שדייני סנהדרין יוצאים למדוד מוכח ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; נשנית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כי האי תנא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר&lt;/b&gt;: כתוב בתורה בפרשת עגלה ערופה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויצאו זקניך ושופטיך&quot;,&lt;/b&gt; ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זקניך&quot; זו סנהדרין, &quot;ושופטיך&quot; זו מלך וכהן גדול&lt;/b&gt; הנקראים שופטים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלך דכתיב &quot;מלך במשפט יעמיד ארץ&quot;, כהן גדול, דכתיב &quot;ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והקשה המהרש&quot;א: איך יכול לדרוש &quot;ושופטיך&quot; למלך וכהן גדול, הרי נדרש - בין לרבי יהודה ובין לרבי שמעון - למיוחדים שבשופטיך, שבלי דרשה זו היינו סוברים, שאפשר אפילו בסנהדרין קטנה. ומתרץ: כיון ששתי הדרשות - גם דרשת מלך וכהן גדול וגם דרשת מיוחדין שבשופטיך שקולים הם, לכן אפשר לדרוש שתי הדרשות. פירוש לפירושו: דעד כאן אין דורשים שתי דרשות מלימוד אחד, אלא אם יש עדיפות - מצד הסברא או מצד לשון הפסוק - לדרשה אחת על השניה, אבל אם הדרשות הן שקולות, אז, מדה היא בתורה שדורשים שניהם. והטעם: שאם לא כן, על מי הסתמכה התורה שיבוא ויכריע איזה דרשה נדרשת, ומוכרחים לומר שהתורה רצתה שנדרוש את שתי הדרשות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מסתפקת לדעת רבי אליעזר בן יעקב, האם יוצאים חלק מחברי הסנהדרין או כל הסנהדרין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt;, הסתפקו בני הישיבה, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר בן יעקב בחדא פליג,&lt;/b&gt; חולק על תנא של משנתנו בדין אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בתרתי פליג&lt;/b&gt;, או שחולק בשני דברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם בחדא פליג, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במלך וכהן גדול&lt;/b&gt;, שהתנא של משנתנו אינו מצריך שיצאו מלך וכהן גדול למדוד, ואילו רבי אליעזר בן יעקב סובר שמלך וכהן גדול יוצאים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בסנהדרי&lt;/b&gt; אינו חולק, וסובר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כרבי יהודה&lt;/b&gt; שמספיק חמשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כרבי שמעון&lt;/b&gt; שמספיק שבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דילמא&lt;/b&gt;, או שמא נאמר כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסנהדרי נמי פליג, דאמר,&lt;/b&gt; שסובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולה סנהדרי בעינן.&lt;/b&gt; שצריכין כל דייני הסנהדרין הגדולה לצאת ולמ דוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורב יוסף פושט את האיבעיא מברייתא הנשנית בדין זקן ממרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;זקן ממרא&quot; הוא מורה הוראה החולק בדין עם חביריו, והרי הם עולים לירושלים לסנהדרין הגדולה היושבת בלשכת הגזית בהר הבית, ומבררים את ההלכה. ואם החכם הזה &quot;ממרא&quot;, מורד על הוראתם, וחוזר לעירו ומורה הלאה בניגוד למה שפסקו לו הסנהדרין, הריהו נהרג בחנק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביא רב יוסף ראיה מברייתא הדנה בשאלה, אם שאלו את הסנהדרין את ההלכה, כאשר הם לא היו במקומן, בלשכת הגזית, האם גם אז יש לו דין &quot;זקן ממרא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף: תא שמע,&lt;/b&gt; בא ושמע הוכחה ממה ששנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאן,&lt;/b&gt; אם הזקן, דהיינו מורה ההוראה מצא את הסנהדרין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;א&quot;בית פגי&quot;,&lt;/b&gt; בתוך ירושלים אבל חוץ ללשכת הגזית, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול תהא המראתו&lt;/b&gt; מרדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המראה&lt;/b&gt;, ויתחייב חנק? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; כתבה התורה בפרשת זקן ממרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וקמת ועלית אל המקום&quot;,&lt;/b&gt; ודרשינן את ה&quot;א הידיעה של &quot;המקום&quot;, שהוא המקום המיוחד לסנהדרין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהמקום גורם&lt;/b&gt; לחייבו על המראתו, ולכן אם מצאן בבית פגי, שהוא חוץ ללשכת הגזית, והמרה כנגד הוראתם הוא אינו נהרג. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י בבבא מציעא (ס&#039; א) מבאר שהוא מקום שהוסיפו על ירושלים, ודינו כירושלים. אבל הר&quot;ן כתב שאין קדושתו כקדושת ירושלים. וכן כתב רש&quot;י במסכת פסחים (סג ב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י כתב: המיעוט הוא רק שלא יתחייב מיתה, אבל הלאו של &quot;לא תסור מן הדבר אשר יורוך&quot; עובר אף אם המרה עליהם כשאינם בלשכת הגזית. ועיין בקובץ הערות סי&#039; ט&quot;ז אות ב&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק רב יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנפוק כמה?&lt;/b&gt; כמה דיינים יצאו מלשכת הגזית לבית פגי? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא,&lt;/b&gt; אם נאמר שיצאו רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצתן&lt;/b&gt;, ושאלו אותם, והמרה עליהם, קשה, למה לי דרשת הפסוק שפטור מחנק, הרי פשיטא הוא שפטור, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא,&lt;/b&gt; יתכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהנך דאיכא גואי,&lt;/b&gt; שאר חברי הסנהדרין שנשארו בלשכת הגזית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיימי כוותיה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היו סוברים כמותו, ואינו ממרה על הסנהדין כלל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה היד רמה וכן הקשה המהרי&quot;ט (שו&quot;ת ח&quot;א סי&#039; ס&quot;ח): דילמא מיירי שיצאו לדבר הרשות ונשארו בלשכת הגזית עשרים ושלשה, ושאל אותם ואח&quot;כ שאל את אותם שבחוץ, והמרה עליהם. שאף אם הדיינים שבפנים סוברים כמוהו מכל מקום המרה על הרוב. ומוכיח המהרי&quot;ט מכאן: שאם לא המרה עליהם במעמד כולם ביחד אינה המראה. והטעם: דיתכן שאם היו כולם במעמד אחד, היה יכול להעמידן על דעתו, היינו שיסביר להם סברתו, ומתוך המשא ומתן יבואו לסבור כמוהו. והקשה הערוך לנר: א&quot;כ למה אמרה הגמרא שאלו שנשארו סוברים כמוהו, אפילו בלי זה, כיון שלא היו ביחד סגי. ועיי&quot;ש מה שתירץ.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא פשיטא,&lt;/b&gt; מוכרח לומר, שהברייתא מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנפוק כולהו,&lt;/b&gt; שכל חברי הסנהדרין יצאו לבית פגי, ושם נשאלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעתה יש לדון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי,&lt;/b&gt; לאיזה מטרה יצאו כולם מלשכת הגזית? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; אם נאמר שיצאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדבר הרשות&lt;/b&gt; כלומר, שלא למטרה של מצוה, קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי מצו נפקי?&lt;/b&gt; האם מותר להם לצאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; הרי כתוב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שררך אגן הסהר, אל יחסר המזג&quot;&lt;/b&gt;, ודרשינן: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;שררך&quot;, אלו סנהדרין היושבים בטבור הארץ, דהיינו במרכז הארץ. הם כטבור בגוף (שררך הוא טבור), אגן הסהר, שבעשייתם משפט וצדקה מגינים על בני ישראל, &quot;הסהר&quot;, שיושבים בחצי עיגול כמו לבנה (סהר פירושו לבנה), &quot;אל יחסר המזג&quot;, אסור להם להחסיר כשיעור מזיגת יין, שהוא שליש יין על שני שליש מים. שאם דיין צריך לצאת לדבר רשות, או אפילו כמה דיינים, מותר להם לצאת רק אם נשארו בלשכת הגזית, שליש הסנהדרין, שהוא עשרים ושלשה דיינים. ואם כן, הלא לא יתכן שכולם יצאו לדבר הרשות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדברי המאירי משמע שדרשה זו היא אסמכתא בעלמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא פשיטא&lt;/b&gt; שיצאו כולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדבר מצוה,&lt;/b&gt; ושם שאלם הזקן הממרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי?&lt;/b&gt; לאיזה דבר מצוה יוצאים הסנהדרין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו,&lt;/b&gt; האם לא מדובר, שיצאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למדידת עגלה, ו&lt;/b&gt;הברייתא האת בשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר בן יעקב היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי פשט רבי יוסף שלדעת רבי אליעזר בן יעקב, יוצאים כל הסנהדרין למדידת עגלה ערופה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אביי סובר שאין ראיה מברייתא זו, שאכן יצאו לדבר מצוה, אבל, לא למדידת עגלה ערופה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt; לרב יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא.&lt;/b&gt; אין הכרח לומר שיצאו למדידת עגלה ערופה, אלא אפשר לומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שיצאו להוסיף על העיר&lt;/b&gt; ירושלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל העזרות&lt;/b&gt; של המקדש. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;מו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;, ששנינו במשנתנו (עיין שם): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדברי אביי לא נפשטה האיבעיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; שנינו ברייתא אחרת שנשנה שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוותיה דרב יוסף&lt;/b&gt; כדברי רב יוסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאן אבית פגי והמרה עליהן, כגון שיצאו למדידת עגלה, ו&lt;/b&gt;כגון שיצאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להוסיף על העיר ועל העזרות,&lt;/b&gt; והמרה עליהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול שתהא המראתו המראה, תלמוד לומר &quot;וקמת ועלית אל המקום&quot;, מלמד שהמקום גורם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונפשטה האיבעיא, שרבי אליעזר בן יעקב סובר שכל הסנהדרין יוצאין למדידת העיר הקרובה אל החלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלשה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שפודה נטע רבעי או מעשר שני שאין דמיו ידועין, צריך לשומן בשלשה שמאין. והטעם: משום דחיישינן שמא יטעה במזיד או בשוגג בשווין. אבל אם דמיו ידועין, אין צריך שומא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במשנה במסכת מעשר שני איתא: &quot;על פי עד אחד&quot;, ומדייק הרש&quot;ש, דהבעלים אינם כשרים. וזה בניגוד להברייתא שמתירה להבעלים להיות מהשמאים. דיוק זה אתי שפיר לפירוש רש&quot;י שהשלשה הם סוחרים, ולכן בבעלים חוששין שמא יפחית משווים, אבל לפירוש היש מפרשים בתוס&#039;, אינו מבואר כל כך, שהרי הבעלים מעלים את דמיו אם רוצים לקנותו, כמו שאמרה הגמרא במסכת ערכין (דף כ&quot;ז).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והכלל הוא: כל דבר שקונין או פודין מהקדש, או מוכרין להקדש, צריך שומא. דבסתם מוכר להדיוט או קונה מן ההדיוט, שהשווי נקבע לפי המוכר והקונה, אין חשש לטעות, שהמחיר יקבע בין שניהם, אבל בהקדש ומעשר שני וכדומה, יש חשש לטעות. סוגיתינו עוסקת בדינים אלו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועיין במשנה ובהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין?&lt;/b&gt; - כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות שהרקיבו, ויין שהקרים&lt;/b&gt;, החמיץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעות&lt;/b&gt; של מעשר שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהחלידו,&lt;/b&gt; ואינן יוצאות בשוק, לכן צריכין שלשה לשומן, כי אין מחירם ידוע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מעשר שני שאין דמיו ידועין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פודין אותו בשלשה לקוחות&lt;/b&gt; סוחרים הבקיאין בשומא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא בשלשה שאין לקוחות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכרי&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מהן&lt;/b&gt;, מן שלשת הלקוחות ששמים את הפדיון, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מהם&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבעלים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מסתפקת בדין שלשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רבי ירמיה&lt;/b&gt;: אם הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; סוחרים, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומטילין לתוך כיס אחד&lt;/b&gt;, שהם שותפים וסחורתם בשותפות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו?&lt;/b&gt; האם נחשבים כשלשה כיון שהם שלשה אנשים, או כאחד - כיון שהם שותפים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא פושטת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ממה ששנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש ושתי נשיו,&lt;/b&gt; הרי הם שלשה, והם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין&lt;/b&gt;, ולכאורה הרי הם מטילים לכיס אחד, משמע שנחשבים כשלשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא דוחה שאין ראיה מן הברייתא, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא,&lt;/b&gt; יתכן שהברייתא מדברת ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון רב פפא ו&lt;/b&gt;אשתו, שהיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בת אבא סוראה,&lt;/b&gt; שהיה לה ממון בפני עצמה ולא הטילו שניהם לכיס אחד. אבל אם מטילין לכיס אחד, עדיין אין ראיה מהברייתא, ויתכן שנחשבים לאחד. ולא נפשטה האיבעיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההקדשות בשלשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שהקדיש בהמה או כלים לבדק הבית, ורוצה המקדיש לפדותו, צריך להעריך את שווים בשלשה שמאים. והגמרא מבארת הטעם שצריכין שלשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; נשנית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כי האי תנא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: אפילו צינורא,&lt;/b&gt; מזלג קטן שטווין בו זהב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של הקדש צריכה&lt;/b&gt; שומת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה בני אדם&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפדותה&lt;/b&gt;, ואילו התנא של המשנה סובר שמספיק בשלשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עשרה כהנים כתובים בפרשה של פדיון הקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלש פרשיות נאמרו בתורה (ויקרא כז) זו אחר זו: פרשת ערכין, פדיון בהמה, ופדיון בתים וקרקעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפרשת ערכין כתוב שלש פעמים &quot;כהן&quot; (פסוק ח): &quot;ואם מך הוא מערכך, והעמידו לפני הכהן, והעריך אותו הכהן, על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפרשת פדיון בהמה (כולל שאר מטלטלים) כתוב עוד שלש פעמים (פסוק י&quot;א) &quot;והעמיד את הבהמה לפני הכהן&quot;. (פסוק י&quot;ב) &quot;והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובפרשת פדיון בתים וקרקעות כתוב ארבע פעמים (פסוק י&quot;ד): &quot;ואיש כי יקדיש את ביתו קודש לה&#039;, והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אותו הכהן כן יקום&quot;. (פסוק י&quot;ח): &quot;וחשב לו הכהן&quot; (פסוק כ&quot;ג): &quot;וחשב לו הכהן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשו חכמים, שהכפילה התורה בעשר לשונות של שומת כהנים, כדי ללמדנו שפדיון קרקעות צריכין עשרה שמאים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד דרשו, שאין צריכין דוקא כהנים אלא אפילו ישראלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הגמרא את הטעם של התנא של משנתנו הסובר שפדיון בהמה או כלים מספיק בשלשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא לרבי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אליעזר בן יעקב&lt;/b&gt; הסובר שפדיון הקדשות בעשרה, טעמו משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר כ&lt;/b&gt;מו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל. דאמר שמואל: עשרה כהנים כתובין בפרשה,&lt;/b&gt; לכן צריכין עשרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לרבנן&lt;/b&gt;, קשה, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&quot; מנא להו&lt;/b&gt;, מאיזה דרשה דרשו שפדיון הקדשות ב&quot;שלשה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; ואם תאמר, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב בהו&lt;/b&gt; בפרשת פדיון בהמה - והוא הדין לשאר מטלטלים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; שבפרשה זו כתובים רק שלש פעמים &quot;כהן&quot;, אם כן קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרקעות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב בהו&lt;/b&gt; בפרשת קרקעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה&lt;/b&gt; כהנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיסגי בארבעה&lt;/b&gt; שיהיה הדין שמספיק ארבעה שמאים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; ואם תאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי&lt;/b&gt; שהתנא של משנתנו סובר שמספיק ארבעה, קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמה&lt;/b&gt; וכי למה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; שונה התנא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקרקעות תשעה ו&lt;/b&gt;העשירי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן,&lt;/b&gt; הרי בהן נאמר רק ארבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מאי&lt;/b&gt; הוצרכת לתרץ, שהקרקעות בעשרה משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשלמי בהו עשרה&lt;/b&gt; שבפרשה אחרונה זו של קרקעות, השלימה התורה לכתוב עשרה כהנים, שעד כאן כתובים עשרה שמוסיפין לדרוש גם את ה&quot;כהנים&quot; שנאמרו בפרשות ערכין ובהמה, אם כן תחזור הקושיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדשות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשלמי בהו שיתא&lt;/b&gt; שפרשה זו הושלמה בששה &quot;כהנים&quot;, שעד כאן כתובים ששה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליבעי שיתא&lt;/b&gt; נצטרך בהן ששה שמאים. ומה הטעם שמחלק התנא בין הקדשות שמספיק שלשה לקרקעות שצריכין עשרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא&lt;/b&gt;. אביי לא תירץ &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הכלל הוא: אם אמרה הגמרא &quot;קשיא&quot;, פירושו שיש תירוץ, אלא שהגמרא אינה מתרצת, לכן מתרץ ה&quot;תורת חיים&quot;: בשלמא הקדשות נישומין בשלשה שהם בית דין, ויש משמעות למספר שלשה. אבל ארבעה, אין למספר זה שום משמעות. ועוד, שקרקעות בעשרה, כי שומתן קשה, אבל מטלטלין ששומתן ידוע, לא צריכין עשרה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הערכין המטלטלין בשלשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מבארת: מה פירוש ערכין המטלטלין, שבודאי אין הפירוש לדין ערכין, באומר: &quot;ערכי עלי&quot; או: &quot;ערך פלוני עלי&quot; שדין ערכין שייך רק באדם, וגם אין צריכין שומא, שהתורה הקציבה את דמם לפי שנותיו של הנערך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי.&lt;/b&gt; מה פירוש &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערכין המטלטלין&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב גידל אמר רב&lt;/b&gt;: המשנה מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר: ערך כלי זה&lt;/b&gt; אני מקבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלי&lt;/b&gt; לנדב לבדק הבית. ולמרות שאין משמעות בדבריו שהרי ערכין שייך רק באדם, מכל מקום נתפסה קדושת בדק הבית על הכלי, וצריך לשלם דמי הכלי לבדק הבית, וכשבא לשומו צריך שומת שלשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב גידל אמר רב&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0027_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div> Micropedia bot