https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%93_%D7%90 2026-04-23T03:23:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%93_%D7%90&diff=143861&oldid=prev 2020-09-14T14:20:10Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סנהדרין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96126:rev-143861:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%93_%D7%90&diff=96126&oldid=prev 2015-07-01T08:25:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סנהדרין ד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן,&lt;/b&gt; מה הם יענו על הדרשה של רבי!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירשיען&quot; כתיב&lt;/b&gt; בתורה, בלי האות וא&quot;ו בין האות עי&quot;ן לאות נו&quot;ן, וכתיבה חסרה זו נמסרה למשה במסורת מסיני, ויש בכתיבה של המילה הזאת משמעות של לשון יחיד. ונחלקו חכמים ורבי בשאלה, האם &quot;יש אם למסורת&quot;, או &quot;יש אם למקרא&quot;, וכמו שיבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0005_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;הקדמהBBBלסוגיתB&quot;ישBאםBלמקרא&quot;BאוB&quot;ישBאםBלמסורת&quot;&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;הקדמה לסוגית &quot;יש אם למקרא&quot; או &quot;יש אם למסורת&quot;&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמרו בתורה בכמה מקומות, מילים אשר הקריאה בהן על פי כתיבתן בלבד, בלי הניקוד, שונה מצורת קריאתן על פי הניקוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הצורה הרגילה, של קריאה לפי הניקוד של המילה, נקראת &quot;מקרא&quot;. ואילו הקריאה לפי הכתיבה בלי הניקוד, נקראת &quot;מסורת&quot;. לפי שהיא מתחשבת רק במסורת הכתיבה של האותיות, בלי להתחשב בניקוד (אם כי גם הניקוד נמסר למשה בסיני).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפעמים, משמעות הכתיבה גרידא (&quot;מסורת&quot;) סותרת את המשמעות שלפי הניקוד (&quot;מקרא&quot;). ונחלקו תנאים כיצד יש לנהוג במקום של סתירה בין משמעות ה&quot;מסורת&quot; של הכתיבה ובין משמעות ה&quot;מקרא&quot;, של קריאה לפי הניקוד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש הסוברים, &quot;יש אם (עיקר) למקרא&quot;, שעיקר הלימוד הוא ממה שמשתמע מצורת הקריאה עם הניקוד. כגון רבי, הסובר שהיות והקריאה של &quot;ירשיעון&quot; לפי הניקוד משמעותה היא לשון רבים, הרי ברבים דיבר הכתוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש הסוברים &quot;יש אם למסורת&quot;, שאף על פי שהמלה נקראת לפי הניקוד כקריאתה, מכל מקום, כיון שבתורה היא נכתבה בצורה שמאפשרת קריאה לפי הכתיבה בלי הניקוד, ויש על כך מסורת מסיני לקרוא כך, הרי שעיקר הדרשה מהכתוב צריכה להיות מצורת הכתיבה, לפי הקריאה על פי המסורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכגון המילה &quot;ירשיען&quot;, שגם חכמים מודים שקוראים לפי הניקוד &quot;ירשיעון&quot; בלשון רבים, אבל כיון שלפי המסורה, יש לקרוא את המילה הזאת בלי הניקוד, ולפי הכתיבה גרידא משמעות המילה היא &quot;ירשיען&quot;, בלשון יחיד, לכן נדרש הכתוב הזה לגבי יחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;: התנאים האלו, שהם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי, ורבי יהודה בן רועץ, ובית שמאי, ורבי שמעון, ורבי עקיבא, כולהו&lt;/b&gt; כל אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבירא להו&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש אם למקרא&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמרן&lt;/b&gt;, שדורש ירשיעון בלשון רבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה בן רועץ&lt;/b&gt; - מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בתורה (ויקרא י&quot;ב): &quot;אשה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה (אף על פי שרואה דם, טהורה. רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נקבה תלד, וטמאה שְׁבֻעַיִם כנדתה. וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המלה &quot;שְׁבֻעַיִם&quot; - לפי המקרא (הניקוד) היא שני שבועות, ולפי המסורה (הכתיבה גרידא) אפשר לפרשה כמספר שבעים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאלו תלמידים את רבי יהודה בן רועץ: אקרא אני,&lt;/b&gt; יכול אני לקרות את האמור בתורה &quot;שבעים&quot;, לא לפי הניקוד אלא לפי הכתיבה, כאילו היה זה מספר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעים&lt;/b&gt;, ואז, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול, תהא&lt;/b&gt; האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היולדת נקבה טמאה שבעים&lt;/b&gt; יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להן&lt;/b&gt; רבי יהודה בן רועץ לתלמידים: לא יתכן לומר כן, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טימא וטיהר&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזכר,&lt;/b&gt; אשה היולדת זכר אמרה תורה שיש לה ימי דם טומאה וימי דם טוהר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטימא וטיהר&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנקבה,&lt;/b&gt; וכן היולדת נקבה, אמרה תורה שיש לה ימי טומאה וימי טהרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה,&lt;/b&gt; כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשטיהר&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;יולדת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זכר&lt;/b&gt; (שלשים ושלשה ימי דם טוהר), כנגדם הוא טיהר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;יולדת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקבה כפליים&lt;/b&gt; (ששים ושש ימי דם טוהר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כשטימא בזכר&lt;/b&gt; שבעה ימים, הרי כנגדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנקבה&lt;/b&gt; הוא טימא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפלים&lt;/b&gt; - שבועיים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומספרת הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שיצאו&lt;/b&gt; התלמידים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא&lt;/b&gt; רבי יהודה בן רועץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומחזיר אחריהם,&lt;/b&gt; חיפש אותם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר להן: אי,&lt;/b&gt; אין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתם זקוקים לכך,&lt;/b&gt; לדרשה זו, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבועיים קרינן, ויש אם למקרא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שסובר רבי יהודה בן רועץ שיש אם למקרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי,&lt;/b&gt; מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במסכת זבחים (לו ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי אומרים: כל&lt;/b&gt; הקרבנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניתנין,&lt;/b&gt; שמתן דמם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מזבח החיצון,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנתנן&lt;/b&gt; לדמם על המזבח, אפילונתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במתנה אחת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיפר,&lt;/b&gt; בדיעבד, אם כי לכתחילה צריך ליתן יותר מתנות מן הדם (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;ודם זבחיך ישפך&quot;&lt;/b&gt;), שפיכה אחת במשמע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הקדמה קצרה&lt;/b&gt; חטאות ה&quot;פנימיות&quot;, יש להביא את דמן אל ההיכל, ומזים מן הדם על הפרוכת, ועל המזבח הפנימי (וביום הכיפורים גם על בין הבדים). ובדיעבד, אם החסיר אחת מן ההזיות הללו - לא כיפר. חטאות ה&quot;חיצוניות&quot; דמן ניתן על קרנות מזבח החיצון. הדם ניתן באצבע, וצריך ליתן ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח. ובדיעבד, לבית שמאי כיפר רק אם נתן לפחות שתי מתנות, ולבית הלל אף אם נתן מתנה אחת, כיפר. עולה אשם ושלמים, שדמם נזרק במזרק על קרו מזרחית צפונית ועל קרן מערבית דרומית, כיון שהדם הולך מן הזוית לשני צדדיו, הרי זה &quot;שתי מתנות שהן ארבע&quot;. ובדיעבד, אם נתן מתנה אחת, כיפר.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בלשון יחיד, משמע שבשפיכה אחת כיפר. ועיין מהרש&quot;א דלא גרסינן בדברי בית שמאי את המילים: שנאמר וכו&#039;, וכן ברש&quot;י משמע שלא גרס כן, וכן במשנה במס&#039; זבחים אינם אלא בברייתא שם. ואף שהאמת שבית שמאי לומדים דין זה מפסוק זה, עיין בתוס&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובחטאת,&lt;/b&gt; אין למביא הקרבן כפרה עד שיתן הכהן מהדם לפחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי מתנות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל אומרים: אף בחטאת שנתנן במתנה אחת, כיפר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובחטאת, לכולי עלמא אי אפשר ללמוד מהפסוק &quot;ודם זבחיך ישפך&quot;, שדי במתנה אחת, כי בחטאת אין &quot;שפיכה&quot; של הדם, אלא הכהן נותן מן הדם באצבעו על המזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בתורה (ויקרא ד) שלש פעמים בחטאות החיצוניות: &quot;ונתן על קרנת מזבח העולה&quot;. פעם אחת, בחטאת נשיא שחטא. פעם אחת בשעירה של יחיד שחטא, ופעם אחת בכבשה של יחיד שחטא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והפסוקים מיותרים הם לדרשה, כיון שהתורה יכלה לכתוב זאת רק בפרשה ראשונה, ואילו בשניה ובשלישית יכל הכתוב לומר &quot;ועשה לה כאשר עשה לשעיר החטאת&quot;. ולכן דורשים בית שמאי ובית הלל את יתור הפסוקים, כל אחד לשיטתו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב הונא: מאי טעמייהו דבית שמאי,&lt;/b&gt; הסוברים שמתן שתי מתנות, לפחות, מדם החטאת על המזבח, מעכב את הכפרה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דכתיב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קרנת קרנת קרנות&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וסברי בית שמאי &quot;יש אם למקרא&quot;, וקרינן &quot;קרנות&quot; בלשון רבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כאן שש.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע&lt;/b&gt; נדרשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למצוה,&lt;/b&gt; שמצווה ליתן את הדם על ארבע הקרנות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בספרי תורה שלפנינו כתובים כולם &quot;קרנת&quot; כתיב חסר. והר&quot;ן מביא בשם הרשב&quot;א דדבר זה הוא מחלוקת בין מסורת בני ארץ ישראל לבין מסורת בבל, והם חלוקים במחלוקת המדקדקים בעלי המסורה בן אשר ובן-נפתלי.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והתוס&#039; הרא&quot;ש מבאר שכאן לא שייך המחלוקת אם דורשין תחילות, שעד כאן לא אמרנו אין דורשין תחילות, אלא אם כל הפסוקים הניתנים לדרשה הם באותה הפרשה, אבל אם הם בפרשיות נפרדות (כמו כאן וכמו ולטוטפות) אזי דורשין כל הפסוקים ואפילו הראשון, שאם לא כן הרי כל אחד הוא ההתחלה, וחוזרת השאלה למה כתבה התורה כמה פעמים, אלא דכולם נדרשים. (ועיין בתוס&#039; ע&quot;ב ד&quot;ה טט בכתפי, שהיש מפרשים חולקים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושתים&lt;/b&gt; נדרשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעכב.&lt;/b&gt; ולכן מעכב מתן שתי מתנות לפחות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל&lt;/b&gt; סוברים ש&quot;יש אם למסורת&quot;, ולכן הם דורשים כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרנות&lt;/b&gt; האחד, האמור בלשון רבים, הרי כאן שתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קרנת&quot;, &quot;קרנת&quot;,&lt;/b&gt; הכתובות כל אחת בלשון יחיד, הן עוד שתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כאן&lt;/b&gt; בסך הכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; נדרשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למצוה, ואחת לעכב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך שואלת הגמרא לדברי בית הלל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא כולהו,&lt;/b&gt; כל ארבעת הקרנות, הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למצוה&lt;/b&gt; בלבד, ואם כן, מהיכן לומדים שאחת לעכב? ומדוע לא יהיה הדין שאפילו לא נתן כלום - כיפר, בדיעבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: זה לא יתכן. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפרה בכדי,&lt;/b&gt; בלא כלום, דהיינו, בלי שום מתנה של דם על המזבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אשכחן,&lt;/b&gt; לא מצינו. ולכן צריך לפחות מתנה אחת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון רש&quot;י משמע שתירוץ הגמרא בכדי לא אשכחן, מוסב על המתנה האחת המעכבת. וכן משמע ב&quot;יד רמה&quot; (ועיין היטב בתוס&#039;). וצריך לומר, שלפי תירוץ הגמרא חוזר בו רב הונא ממה שאמר &quot;שלשה למצוה&quot;, אלא ארבעתם למצוה. והעיכוב נלמד מסברא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון&lt;/b&gt; - מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: דפנות הסוכה צריכות להיות לפחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים כהלכתן,&lt;/b&gt; שלימות, באורך שבעה טפחים, כשהן ניצבות בזוית אחת זו לזו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד דופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישית,&lt;/b&gt; והיא, דיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם היתה ברוחב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח,&lt;/b&gt; בגובה עשרה טפחים. אלו הם דברי חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: שלש&lt;/b&gt; דפנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהלכתן,&lt;/b&gt; שלימות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הדופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרביעית אפילו טפח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וביארו שם בגמרא (לפי אוקימתא אחת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי,&lt;/b&gt; באיזה דרשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיפלגי,&lt;/b&gt; חולקים חכמים ורבי שמעון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן סברי, &quot;יש אם למסורת&quot;. ורבי שמעון סבר, &quot;יש אם למקרא&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מפרשת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן סברי יש אם למסורת&lt;/b&gt;, שנאמר (ויקרא כג): &quot;בסכת תשבו שבעת ימים&quot;. ועוד כתוב שם: &quot;כל האזרח בישראל ישבו בסכת&quot;, ועוד כתוב שם: &quot;כי בסכות הושבתי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בסכת בסכת&quot;,&lt;/b&gt; לפי המסורה הם לשון יחיד. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסכות&quot;,&lt;/b&gt; הוא לשון רבים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כאן ארבע&lt;/b&gt; דרשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דל,&lt;/b&gt; נכה מהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד קרא,&lt;/b&gt; פסוק אחד, שאינו מיותר לדרשה, ללמד על מספר הדפנות, כי הוא נצרך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגופיה,&lt;/b&gt; להשמיענו עצם מצות סוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשו להו תלת,&lt;/b&gt; נותרו שלש דרשות לשלש דפנות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתאי הלכתא,&lt;/b&gt; באה ההלכה שנמסרה למשה מסיני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרעתא לשלישית,&lt;/b&gt; המעיטה את הדופן השלישית, שאינה צריכה להיות שלימה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואוקמיה אטפח,&lt;/b&gt; והעמידתה על טפח, שמספיק שתהיה טפח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון סבר&lt;/b&gt; יש אם למקרא, והקריאה של הפסוקים היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסכות בסכות בסכות,&lt;/b&gt; שלשתם בלשון רבים. הרי כאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שש. דל,&lt;/b&gt; נכה מהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד קרא,&lt;/b&gt; פסוק אחד (הכתוב בלשון רבים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגופיה,&lt;/b&gt; להשמיענו עצם מצות סוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשו להו ארבע,&lt;/b&gt; נותרו ארבע דרשות לארבע דפנות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתאי הלכתא,&lt;/b&gt; באה ההלכה שנמסרה למשה מסיני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרעתא לרביעית,&lt;/b&gt; המעיטה את הדופן הרביעית, שאינה צריכה להיות שלימה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואוקימתא אטפח,&lt;/b&gt; והעמידתה על טפח שמספיק שתהיה טפח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שרבי שמעון סובר &quot;יש אם למקרא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא&lt;/b&gt; - מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי עקיבא אומר: מנין&lt;/b&gt; אנו למדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרביעית דם&lt;/b&gt; היוצאת מן המת (רביעית דם היא שיעור דם מן המת המטמא בטומאת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אוהל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיצאה משני מתים, שמטמאה ב&lt;/b&gt;טומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוהל,&lt;/b&gt; על ידי צירוף הדם משני המתים לשיעור רביעית? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (בפרשת אמור) לגבי טומאת כהן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועל כל נפשות מת לא יבא&lt;/b&gt;&quot;, שלא יבא באוהל שנמצא שם נפשות מת. ואף שהמסורה היא &quot;נפשת&quot; בלשון יחיד, מכל מקום, סובר רבי עקיבא ש&quot;יש אם למקרא&quot;, וקרינן נפשות בלשון רבים, ללמדנו לדרוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי נפשות, ושיעור אחד&lt;/b&gt; של מיתה, דהיינו רביעית. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שיעור רביעית הוא הלכה למשה מסיני כן כתב רש&quot;י בסוטה דף ה א ד&quot;ה אדם. אלא שנתנו חכמים בו טעם. וכן כתב הרמב&quot;ם בפירוש המשנה מסכת אהלות פרק ב&#039; משנה ב&#039;. והטעם הוא: רש&quot;י כתב בסוגיתינו &quot;רביעית היא שיעור חיותו של אדם, ובלאו הכי לא איקרי מת עד שיהא בו שיעור מיתה&quot;. ופירשו היד רמ&quot;ה שכוונתו שכל זמן שיש בו רביעית דם הרי הוא חי, נמצא שרביעית הוא המחזיק חיותו. עוד מפרש בדעת רש&quot;י דמיתה הבאה ע&quot;י מכת דם אינה בפחות מרביעית. ולשני הפירושים רביעית הוא ה&quot;מת&quot; (אבל במסכת שבת דף לא ב פירש רש&quot;י שהרביעית הוא ה&quot;נפש&quot;). והיד רמ&quot;ה מפרש דרביעית דם הוא ה&quot;נפש&quot; ולא שהוא ה&quot;מת&quot;. ועיין בהערה הבאה. ועיין בתוס&#039; הערה 9 בשם הקהילות יעקב.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי רש&quot;י בהערה הקודמת הדרשה היא כפשוטה ד&quot;מת&quot; הכוונה רביעית. ולפי ה&quot;יד רמה&quot; הדרשה היא מזה שכתבה התורה, מת&quot; בלשון יחיד ונפשות בלשון רבים (לפי ר&quot;ע הסובר יש אם למקרא) וממילא אין לומר שכוונת התורה שתי רביעיות משני מתים דהרי כתבה &quot;מת&quot; ואם אפילו רביעית אחת מטמאה (כנראה למד כן מסברא, או מהלכה למשה מסיני, או מהפסוק &quot;הנוגע במת בנפש&quot;, עיין בתוס&#039; ד&quot;ה ורבנן) כל שכן שתי רביעיות משני מתים. ולכן דורש רבי עקיבא רביעית אחת משני מתים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן,&lt;/b&gt; חכמים חולקים, וסוברים שרביעית דם משני מתים אינה מטמאה, כי הם סוברים &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפשת כתיב&quot;&lt;/b&gt; בלשון יחיד, ויש אם למסורת, ולכן אינו מטמא הדם הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שרבי עקיבא סובר &quot;יש אם למקרא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן הם דברי רבי יצחק בר יוסף בשם רבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב אחא בר יעקב,&lt;/b&gt; על דברי רבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי איכא,&lt;/b&gt; וכי ישנו תנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלית ליה,&lt;/b&gt; שאינו סובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יש אם למקרא&quot;!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא,&lt;/b&gt; כתיב (שמות כג) &quot;לא תבשל גדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחלב אמו&lt;/b&gt;&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול בחֵלֵב,&lt;/b&gt; אולי כוונת התורה לומר שאסור לבשל גדי בחֵלֵב (בשומן) של אמו, אבל מותר לבשלו בחָלָב שחולבים מאמו? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם יבשלנו בחָלָב יעבור על איסור בישול בנוסף על איסור חֵלֵב (ועיין בספר סנהדרי קטנה אם שייך כאן אין איסור חל על איסור) (גליון ביד רמ&quot;ה). והר&quot;ן מבאר ששאלת הברייתא היא: שיהיו חייבים גם על חֵלֵב וגם על חָלָב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0006_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סנהדרין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot