https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:סוכה נה א - היסטוריית גרסאות2026-04-06T01:01:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=141393&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:16:04Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:16, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93764:rev-141393:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=93764&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:44:20Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה נה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן</b>: שמים את חלבי מוספי ראש חודש בחצי העליון של הכבש כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לידע</b> לפרסם <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוקבע ראש חדש בזמנו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שזהו ההיכר, ואם כן, חוזרת השאלה: מדוע מקדימים שיר של ראש חודש שאינו תדיר לשיר של שבת התדיר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי היכירא עבדינן,</b> עושים אנו שני הכירים כדי שיהיו יותר אנשים שיבחינו בכך שהוקבע ראש חודש בזמנו. <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזי האי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חזי, וחזי בהאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חזי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרבי אחא דאמר תוקעין לכל מוסף בפני עצמו, מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבא בר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול כשם שתוקעין על שבת בפני עצמו</b> כאשר לא חל בו ראש חודש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועל ראש חדש בפני עצמו</b> כאשר חל ביום חול, <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> כאשר חל ראש חודש בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>יהיו תוקעין על כל מוסף ומוסף</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> (במדבר י) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובראשי חדשיכם</b>". ולהלן יבואר הלימוד הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא דרבי אחא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את הלימוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי תלמודא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: אמר קרא</b> בתקיעות "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובראשי חדשיכם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוקשו כל חדשים כולם זה לזה</b>, ללמדנו שתוקעים בהם בשוה, בין חלו בחול ובין בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: כתיב</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>חדשכם</b>" שהוא לשון יחיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובראשי</b>" שהוא לשון רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חדש</b> אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש לו שני</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשים</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זה ראש השנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>רחמנא</b> לענין תקיעה לשון יחיד "<b style='font-size:20px; color:black;'>חדשכם</b>", כדי ללמדנו כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> תקיעה <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> שתוקעים לשני מוספיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> תיובתא לרבי אחא מהא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b>: השיר שהיו אומרים הלויים בסוכות, על קרבנות המוספים <b style='font-size:20px; color:black;'>בחולו של מועד</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בראשון מה היו אומרים</b> - (תהלים כט) "<b style='font-size:20px; color:black;'>הבו לה' בני אלים,</b> הבו לה' כבוד ועוז", בשמחת בית השואבה. ובהמשך המזמור "קול ה' על המים", המרמז לשירה על ניסוך המים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשני מה היו אומרים</b> - (תהלים נ) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ולרשע אמר אלהים</b>", שיש בו דברי כיבושין לרשעים הבאים לעזרה לשמוח בשמחת החג, שיחזרו בתשובה. ובהמשך מדבר המזמור על קיום נדרי הקרבנות, היות וחג הסוכות הוא המועד האחרון להבאת הנדרים (למי שנדר לפני פסח, ועברו עליו שלשה רגלים לפי סדר מועדי השנה, פסח שבועות וסוכות), כדי שלא יעברו עליהם ב"בל תאחר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלישי מה היו אומרים</b> - (תהלים צד) "<b style='font-size:20px; color:black;'>מי יקום לי עם מרעים</b>", כנגד השליטים הזרים ששלטו בעם ישראל בימי בית שני, ועל אף הסבל משלטון ה"מרעים", באו לשמוח בחג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברביעי מה היו אומרים</b> - (תהלים צד) "<b style='font-size:20px; color:black;'>בינו בוערים בעם</b>". לפי שמעתה נותרו רק ימי החג האחרונים, היו מסבים את לב העם על מתנות עניים, שזמנם הוא בשעת האסיף (לקט שכחה ופאה), שלא יחשבו שאפשר להמנע מליתנם כיון שאין רואה ויודע בכך, כי הקב"ה הוא הרואה והיודע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בחמישי מה היו אומרים</b> - (תהלים פא) "<b style='font-size:20px; color:black;'>הסירותי מסבל שכמו</b>". שהם דברי תנחומין, שתשמע תפילת בקשתם על המים, אם היא תהיה מקרב לב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בששי מה היו אומרים</b> - (תהלים פב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ימוטו כל מוסדי ארץ</b>". והכתוב מדבר על מתנות עניים, שהגזל של מתנות עניים גורם חורבן בעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם חל שבת באחד מהם</b>, שנדחה בו שיר המועד מפני שיר של שבת, ובעקבותיו נדחה כל מזמור למחרתו - מזמור "<b style='font-size:20px; color:black;'>ימוטו</b>", שהוא השיר האחרון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ידחה</b> לגמרי, ולא ייאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ספרא מנח בהו סימנא</b> של ראשי תיבות: <b style='font-size:20px; color:black;'>הומבה"י</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא</b> היה משנה את הסדר, ומקדים את "הסירותי" ל"בינו בוערים", ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מנח בהו סמנא: הומהב"י</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסימנך</b> לדעת את הסימן של רב ספרא "<b style='font-size:20px; color:black;'>אמבוהא דספרי</b>". שהיה הביטוי הזה מקובל כביטוי להילוך של קהל גדול במבוי שנמצא בו מלמד תינוקות, הנקרא "ספרא", שמהלכים במבוי הזה התינוקות והוריהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסימנו של רב ספרא הוא הומבה"י הדומה ל"אמבוהא", וכך יזכרו שרב ספרא הוא זה שאמר את הסימן הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדברי הברייתא שבשבת דוחים את המזמור של חג, ואין אומרים את שניהם מוכח במפורש כנגד רבי אחא שאמר תוקעין לכל מוסף לעצמו, כי הרי התקיעה היא על השיר, ולדברי הברייתא אין אומרים אלא שיר אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא דרבי אחא בר חנינא, תיובתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבי אחא בר חנינא קרא ומתניתא קאמר</b> להוכיח דבריו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא</b>: אין ראיה לדבריו מהברייתא האומרת "הכל לפי המוספין" לפי שאין כונת הברייתא לומר שיש לתקוע על כל קרבן וקרבן, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר שמאריכין ב</b>תשע ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תקיעות</b> כשיש שני הקרבנות, ואומרים את השיר האחד לאחר שהקריבו נסכי שניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן דקיסרי משמיה דרבי אחא אמרי</b>: כונת הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר שמרבה בתוקעין</b> בחצוצרות כאשר יש שני קרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את אמירת קרבנות המוספים באמצע תפילת מוסף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואנן</b>, בני חוצה לארץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית לן תרי יומי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי עבדינן</b> באמירת פסוקי קרבנות המוספים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשני הימים הראשונים פשיטא שאומרים רק את הפסוקים של היום הראשון, ואין אומרים את פסוקי היום השני, כדי שלא להחשיבו כיום חול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והספק הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם לומר בחוצה לארץ ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השלישי לחג, את פסוקי היום השני, שהיו צריכים להאמר אתמול, וביום השני של חול המועד, שהוא היום הרביעי לחג, היו אומרים את פסוקי היום השלישי, ונמצא שביום השביעי היו אומרים את פסוקי היום השישי, ואת פסוקי יום השביעי לא היו אומרים כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שמא היו מדלגים על פסוקי היום השני לגמרי, ואומרים ביום הראשון של חול המועד, שהוא שלישי לחג, את פסוקי היום השלישי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר: שני ידחה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: שביעי ידחה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כותיה דרבא: אם חל שבת להיות באחד מהן</b> - "<b style='font-size:20px; color:black;'>ימוטו</b>" שהוא השיר של היום האחרון <b style='font-size:20px; color:black;'>ידחה.</b> והוא הדין לפסוקי קרבן מוסף בתפילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי.</b> שאומרים ביום הראשון של חול המועד את פסוקי היום השני והשלישי, וכן בכל יום, את פסוקי היום הקודם ואת היום הזה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0108_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot