https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:סוכה נג ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-06T01:01:26Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=141390&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T16:15:43Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:15, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98282:rev-141390:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=98282&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:16:46Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:16, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר דוד: מי איכא דידע</b> האם יש מי שיודע <b style='font-size:20px; color:black;'>אי שרי</b> אם מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>למכתב שם</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אחספא</b> על חרס, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשדיה בתהומא, ומנח</b>. שנזרוק אותו, שיצלול וינוח על נקב התהום, ויסתמו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר דוד: מי איכא דידע</b> האם יש מי שיודע <b style='font-size:20px; color:black;'>אי שרי</b> אם מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>למכתב שם</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אחספא</b> על חרס, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשדיה בתהומא, ומנח</b>. שנזרוק אותו, שיצלול וינוח על נקב התהום, ויסתמו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> ולא היה אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר ליה מידי.</b> ודוד לא רצה להורות בעצמו את ההלכה, כיון שהיה שם אחיתופל רבו, ואסור להורות הלכה בפני רבו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> ולא היה אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר ליה מידי.</b> ודוד לא רצה להורות בעצמו את ההלכה, כיון שהיה שם אחיתופל רבו, ואסור להורות הלכה בפני רבו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר דוד: כל דידע למימר ואינו אומר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחנק בגרונו.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר דוד: כל דידע למימר ואינו אומר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחנק בגרונו.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93761:rev-98282:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=93761&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:44:14Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה נג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר דוד: מי איכא דידע</b> האם יש מי שיודע <b style='font-size:20px; color:black;'>אי שרי</b> אם מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>למכתב שם</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אחספא</b> על חרס, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשדיה בתהומא, ומנח</b>. שנזרוק אותו, שיצלול וינוח על נקב התהום, ויסתמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> ולא היה אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר ליה מידי.</b> ודוד לא רצה להורות בעצמו את ההלכה, כיון שהיה שם אחיתופל רבו, ואסור להורות הלכה בפני רבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר דוד: כל דידע למימר ואינו אומר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחנק בגרונו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו: ומה לעשות שלום בין איש לאשתו,</b> על ידי בדיקת הסוטה במים המאררים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה תורה: שמי, שנכתב בקדושה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ימחה על המים!</b> שמוחקים את פרשת סוטה עליהם, כדי שאם לא נטמאה האשה יסור חשדו של בעלה ממנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעשות שלום לכל העולם כולו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת כמה וכמה</b> שמותר למחוק את השם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אחיתופל לדוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b>, מותר למחוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתב</b> דוד <b style='font-size:20px; color:black;'>שם אחספא, ושדי לתהומא, ונחית תהומא</b> וירד גובה מי התהום <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתסר אלפי גרמידי</b>, שש עשרה אלף אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי חזי</b> כאשר ראה דוד <b style='font-size:20px; color:black;'>דנחית טובא,</b> שירדו מי התהום לעומק יותר מדי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: כמה דמידלי טפי</b>, ככל שמי התהום סמוכים לגובה פני הקרקע ואינם עמוקים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מירטב עלמא</b>, יש יותר לחות בקרקע העליונה, שגדלים בה העצים והירקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> דוד <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש עשרה</b> מזמורים של שיר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעלות</b>, לעליית התהום לגובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסקיה</b> והעלה את מפלס מי התהום <b style='font-size:20px; color:black;'>חמיסר אלפי גרמידי, ואוקמיה</b> והעמידם <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עומק של <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפי גרמידי</b>, אלף אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: שמע מינה, סומכא דארעא</b> עומק הארץ - מפני הקרקע עד למפלס מי התהום - הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפי גרמידי</b>, אלף אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא חזינן</b>, רואין אנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכרינן</b> שכאשר אנו כורים בור בעומק <b style='font-size:20px; color:black;'>פורתא</b> מועט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקי מיא</b>, אפילו אין בעומק הבור אלף אמה! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב משרשיא: ההוא</b> מיא - אינם מי תהום, אלא הם מגיעים <b style='font-size:20px; color:black;'>מסולמא דפרת.</b> במחילות הקרקע שבהם מחלחלים מים מן הנהר פרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שמקום מוצאו של נהר פרת הוא גבוה, והמים הרבים הזורמים שם, מלבד שזורמים בנהר פרת, הם גם מחלחלים ומוצאים להם דרך אפילו בהרים של בבל, הנמוכים ממקום מוצאו של הנהר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועמדו כהנים בשער העליון שיורד</b> מעזרת ישראל לעזרת נשים. הגיעו למעלה עשירית, תקעו והריעו ותקעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבי ירמיה</b>: מהי אותה מעלה עשירית שהגיעו אליה ותקעו עליה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם הגיעו <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה עשירית</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דנחית</b> שירדו <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה, ו</b>עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>קאי</b> הם עומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>אעשרה,</b> על המעלה העשירית מלמטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא דנחית עשרה</b>, שירדו עשר מעלות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקאי</b> ועתה הם עומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>אחמשה</b> על המעלה החמישית מלמטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: ממשמע שנאמר</b> (יחזקאל ח) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ופניהם קדמה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>איני יודע</b> מעצמי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאחוריהם אל היכל ה'</b>, הנמצא בצד מערב!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מה תלמוד לומר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אחוריהם אל היכל ה"</b>'?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שהיו פורעין</b> מגלין <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמן, ומתריזין</b> את צואתם <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי מטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנו ליה וליה עינינו.</b> והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני! והאמר רבי זירא: כל האומר</b> פעמיים <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע שמע</b>, שחוזר וכופל את הפסוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו אמר מודים מודים</b>, שמשתקים אותו לפי שנראה כמודה בשתי רשויות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הכי אמרי: המה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משתחוים קדמה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אנו</b> משתחוים <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה, ועינינו ליה מיחלות.</b> והשתחויה וייחול הם שני ענינים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התקיעות שבמקדש היו תמיד בצורת "תקיעה תרועה ותקיעה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל אף שתמיד היו תוקעים את התרועה יחד עם תקיעה לפניה ואחריה, נחשבות הן כמצוות חלוקות, ונמנות כשלש תקיעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין פוחתין</b> בכל יום <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשרים ואחת תקיעות במקדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה.</b> לפי הפירוט הזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> (תקיעה תרועה תקיעה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לפתיחת שערים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותשע לתמיד של שחר,</b> שהיו תוקעים על כל אחד משלשת פרקי השירה שהיו הלויים משוררים בשעת ניסוך היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאמור, כל "תקיעה" היתה שלש תקיעות (תקיעה תרועה תקיעה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותשע</b> תקיעות היו תוקעים על כל אחד משלשת פרקי השירה שהיו משוררים הלויים <b style='font-size:20px; color:black;'>לתמיד של בין הערבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע</b>, תקיעה משולשת על כל אחד משלשת פרקי שירת המוספין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובערב שבת היו מוסיפין שש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה היו תוקעים <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> תקיעות כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להבטיל את העם ממלאכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלש</b> תקיעות היו תוקעים בשעה שקדש היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>להבדיל בין קדש לחול</b>, שמעתה הוא באיסור סקילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> כמו בכל יום <b style='font-size:20px; color:black;'>לפתיחת שערים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלש לשער העליון</b>, שער ניקנור. כאשר היו יוצאים מעזרת ישראל לעזרת נשים, לשאיבת המים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלש לשער התחתון,</b> שהיו תוקעים בשעה שירדו לעזרת נשים והאריכו בתקיעה עד היציאה החוצה, מהשער שבעזרת נשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלש למילוי המים,</b> כאשר שבו והביאום דרך שער המים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלש</b> כשזוקפין את הערבה <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי מזבח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלש להבדיל בין קודש לחול.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין</b> המונה את התקיעה והתרועה למצוות תקיעה חלוקות, היא - <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כרבי יהודה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי יהודה אומר</b>: התוקע <b style='font-size:20px; color:black;'>הפוחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יפחות משבע</b> תקיעות. (שהן שבע כפול שלש פעמים "תקיעה תרועה תקיעה", שהן עשרים ואחת לדברי חכמים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמוסיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יוסיף על שש עשרה</b> פעמים "תקיעה תרועה תקיעה", שהן ארבעים ושמונה לדברי חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קא מיפלגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה סבר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>תקיעה תרועה תקיעה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- מצוה של תקיעה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: תקיעה לחוד ותרועה לחוד</b>, וכן התקיעה שאחריה לחוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי יהודה</b>, המונה את התקיעה והתרועה והתקיעה שאחריה, למצוה אחת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> (במדבר י) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ותקעתם תרועה</b> ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, תרועה ותקיעה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> סברי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> קרא - <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>חייב תקיעה <b style='font-size:20px; color:black;'>פשוטה לפניה</b> של התרועה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>תקיעה פשוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחריה, הוא דאתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן מאי טעמייהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (במדבר י) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובהקהיל את הקהל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תתקעו ולא תריעו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>תקיעה תרועה</b> ותקיעה" מצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת היא,</b> אם כן כיצד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחמנא</b> שבתקיעה להקהיל את העם רק <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא דמצוה</b> (חצי מצוה, דהיינו, תקיעה בלי תרועה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עביד, ופלגא</b> השני של המצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עביד!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה: ההוא</b> תקיעה אינה מצוה, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לסימנא בעלמא הוא דאתא</b>, להקהיל את בני ישראל, ואינה "חצי מצוה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>: אמנם תקיעה זו רק <b style='font-size:20px; color:black;'>סימנא הוא,</b> שהרי הקהלת הקהל אינה מצוה, אך <b style='font-size:20px; color:black;'>ורחמנא שויה מצוה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שקבע הכתוב למצוה, שכאשר יקהילו את הקהל, יקהילוהו דוקא בתקיעה. ולכן סוברים חכמים שאם מצות תקיעה היא כדברי רבי יהודה, שהיא "תקיעה תרועה תקיעה", ותקיעה אחת בלבד היא רק "חצי מצוה", לא יתכן שהתקיעה להקהיל את הקהל תהיה רק תקיעה ולא תרועה, לפי שהיא חצי מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואומרת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן אזלא הא דאמר רב כהנא: אין</b> מפסיקים <b style='font-size:20px; color:black;'>בין תקיעה לתרועה ולא כלום</b>, אלא רק הפסק של "כדי נשימה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה</b>, לפי שהוא סובר ששתיהן הן מצוה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שרק לפי רבי יהודה הסובר שהתקיעה והתרועה מצוה אחת הן אין להפסיק בינהן. כי לרבנן שתי מצוות הן, ולמה לא יוכל לדעתם להפסיק מעט ביניהן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, למה לה לגמרא להשמיענו דבר זה!?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0105_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot