https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%91 פרשני:בבלי:סוכה מז ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-06T01:01:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=141378&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:14:19Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:14, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93749:rev-141378:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=93749&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:43:52Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה מז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, הברכה שאמר רבי יהודה שהיא נוהגת גם ביום השמיני היא ברכת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמן&lt;/b&gt;, וכדברי רבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;. אין מכאן ראיה שמברכים בשמיני ברכת הזמן. אלא הכונה להזכרת שמיני עצרת ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכת המזון ותפלה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא&lt;/b&gt; שהכונה היא להזכרת שמיני עצרת בברכת המזון, ולא לברכת הזמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי סלקא דעתך זמן&lt;/b&gt; - ברכת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמן&lt;/b&gt; שתנהג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שבעה&lt;/b&gt; ימים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי איכא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי כך אמר רבי יהודה: כשם ששבעת ימי החג טעונים ברכה אף שמיני טעון ברכה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודחינן: הא לא קשיא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כונת רבי יהודה לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי לא בריך האידנא&lt;/b&gt;, ביום הראשון של החג, - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברך למחר, או ליומא אחרינא&lt;/b&gt;. ואם כן, אם נאמר שכונת רבי יהודה לברכת הזמן, תהיה מכאן ראיה לרבי יוחנן שאומרים ברכת הזמן בשמיני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב מקשינן: גם אם נאמר שכונת רבי יהודה היא למי שלא בירך ביום הראשון ברכת הזמן, שיכול לברכה במשך שבעת ימי הרגל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום&lt;/b&gt; יש להקשות: כיצד תיתכן ברכת הזמן בחולו של מועד לכל אדם שלא בירך ביום הראשון? הרי לכאורה, כדי לומר את ברכת הזמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוס&lt;/b&gt; יין, לומר עליו את ברכת הזמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעינן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, הניחה עתה הגמרא מסברא, שגם בחולו של מועד צריך לומר את ברכת שהחיינו על כוס יין. ולכן יש לבאר כיצד תיקנו חכמים לומר את ברכת הזמן, למי שלא ברך אותה ביום הראשון, שיברך אותה בחול המועד על הכוס, והרי לא לכל אדם מצוי יין בימי חול המועד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכדי ליישב תמיהה זו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt;, האם יש לנו להוכיח מזה שאמר רבי יהודה שברכת הזמן היא כל שבעה, והעמדנו את דבריו במי שלא בירך ביום הראשון שיכול לברך באחד משבעת ימי הרגל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסייע ליה לרב נחמן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב נחמן&lt;/b&gt;: המברך על ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמן&lt;/b&gt; שהחיינו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומרו אפילו בשוק&lt;/b&gt;. דהיינו, שאינו צריך לאומרו על הכוס!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אמרת בעינן כוס&lt;/b&gt; לברכת הזמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוס כל יומא&lt;/b&gt; בחול המועד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי איכא&lt;/b&gt; לכל אדם!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: אין מכאן ראיה. כי גם אם נאמר שברכת הזמן טעונה כוס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא&lt;/b&gt; איירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיקלע ליה כוס.&lt;/b&gt; והיינו, אם הזדמן לו כוס מברך עליו ברכת הזמן, ואם לא הזדמן לו אין מברך על הזמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה דנה הגמרא בדברי רבי יהודה בברייתא ששמיני טעון לינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר רבי יהודה&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמיני טעון לינה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תניא: רבי יהודה אומר: מנין לפסח שני שאינו טעון לינה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; בפסוק העוסק במצות לינה בפסח ראשון (דברים טז):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופנית בבקר, והלכת לאהליך&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב&lt;/b&gt; בפסוק הבא אחריו: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששת ימים תאכל מצות&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסמיכות הפסוקים למדנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את ש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון ששה&lt;/b&gt;&quot;, דהיינו, קרבן פסח, ש&quot;טעון ששה ימי אכילת מצה&quot;, מלבד היום הראשון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון לינה&lt;/b&gt;. ובדומה לו קרבן ראיה וחגיגה בחג הסוכות, ש&quot;טעון ששה&quot; להקרבתו, למי שלא הביא את הקרבן ביום הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את ש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו טעון ששה&lt;/b&gt;&quot; - כמו קרבן פסח שני, שלאחר אכילתו מותר לאכול מיד חמץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו טעון לינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי מאי?&lt;/b&gt; איזו לינה מיעטנו מ&quot;את שאינו טעון ששה&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו,&lt;/b&gt; האם לא בא הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי נמי שמיני של חג&lt;/b&gt;, שגם הוא לא יהיה טעון לינה, בדומה לקרבן פסח שני. לפי שגם הוא &quot;אינו טעון ששה&quot;, שהרי יום טוב של יום אחד בלבד הוא. וכן למעט לינה בחג השבועות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;. אין סמיכות הפסוקים ממעטת לינה בשמיני של חג, ולא בחג השבועות, אלא אפשר רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי&lt;/b&gt; מהסמיכות הזאת רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח שני, דכוותיה&lt;/b&gt;, הדומה לקרבן פסח, שבו נאמרו שני הפסוקים הסמוכים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא&lt;/b&gt; שלא ממעט רבי יהודה לינה אלא בפסח שני בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: הביכורים טעונין קרבן&lt;/b&gt; שצריך להביא עמהם קרבן שלמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושיר&lt;/b&gt; של לויים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנופה, ולינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן שמעת ליה דאמר&lt;/b&gt; יש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנופה&lt;/b&gt; בביכורים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; הוא (וכפי שיוכח להלן מברייתא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקאמר&lt;/b&gt; התנא, הסובר כרבי יהודה, שהמביא ביכורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון לינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה שרבי יהודה הוא הסובר שיש מצות תנופה בביכורים, מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: כתיב בתחילת פרשת הבאת ביכורים (דברים כו ד):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ולקח הכהן הטנא מידך, והניחו לפני מזבח ה&#039; אלהיך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובסיומה של הפרשה, לאחר וידוי הדברים שאומר מביא הבכורים, כתיב (בפסוק י):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;והנחתו לפני ה&#039; אלהיך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודורש רבי יהודה את &quot;והניחו&quot; הראשון, ואת &quot;והנחתו&quot; השני, כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(לפי גירסת הגר&quot;א):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והניחו&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו תנופה.&lt;/b&gt; והיינו, שבא הכתוב לומר שתחילה מניח מביא הביכורים את הטנא ליד המזבח, ואחר כך לוקח הכהן את הטנא משם, ומניפו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה אומר זו תנופה, או אינו אלא הנחה&lt;/b&gt; לפני המזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממש&lt;/b&gt;, ותו לא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא&lt;/b&gt; חוזר ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt; בסוף הפרשה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והנחתו&lt;/b&gt; לפני ה&#039; אלהיך&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הנחה&lt;/b&gt; לפני המזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מה אני מקיים&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והניחו&lt;/b&gt;&quot; בתחילת הפרשה? - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו תנופה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שתחילה מניח מביא הביכורים את הטנא עם הביכורים, ומניחו לפני המזבח. ולאחר הנחתו נוטלו משם הכהן, ומניפו, וחוזר ומניחו לפני המזבח, ומשם נטלוהו הכהנים לעצמם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא&lt;/b&gt; המשנה האומרת שביכורים טעונים תנופה ולינה אינה לפי רבי יהודה, אלא לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר בן יעקב היא&lt;/b&gt;, שגם הוא סובר שביכורים טעונים תנופה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, אין לנו ראיה שרבי יהודה, הסובר שביכורים טעונים תנופה, סובר גם שהם טעונים לינה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: (דברים כו) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולקח הכהן הטנא מידך&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימד על הביכורים שטעונין תנופה, דברי רבי אליעזר בן יעקב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתיא&lt;/b&gt; בגזירה שוה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יד יד&lt;/b&gt;&quot;, של ביכורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלמים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב הכא&lt;/b&gt; בביכורים &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולקח הכהן הטנא מידך&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב התם&lt;/b&gt; (ויקרא ז) בשלמים &quot;המקריב את זבח השלמים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידיו תביאינה את אשי ה&#039;&lt;/b&gt;, את החלב על החזה יביאנו, את החזה - להניף אותו תנופה לפני ה&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה כאן&lt;/b&gt; בתנופת הביכורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן&lt;/b&gt; מניף - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף להלן&lt;/b&gt; בשלמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן&lt;/b&gt; מניף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה להלן&lt;/b&gt;, בתנופת החלבים והחזה בקרבן שלמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלים&lt;/b&gt; מניף - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; בתנופת ביכורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלים&lt;/b&gt; מניף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן מניח ידו תחת יד בעלים&lt;/b&gt;, והיינו, שהכהן שם ידיו מתחת לתחתית הטנא, ואילו הבעלים אוחזים בשפת הטנא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומניף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצא שמתקיימת מצות תנופה גם בכהן וגם בבעלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה חוזרת הגמרא לדון בענין ברכת הזמן בשמיני, הלכה למעשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי הוי עלה&lt;/b&gt; להלכה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן אמר: אומרים זמן בשמיני של חג&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב ששת אמר: אין אומרים זמן בשמיני של חג&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלכתא: אומרים זמן בשמיני של חג.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0093_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div> Micropedia bot