https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:סוכה מד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-06T02:51:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%91&diff=141372&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:13:36Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93743:rev-141372:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%91&diff=93743&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:43:41Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה מד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש,</b> היא מהלכה למשה מסיני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בגבולין</b>, היא מיסוד נביאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אמי: ערבה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה שיעור</b>. כפי שיבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינה ניטלת אלא בפני עצמה</b>, שאין אוגדים עמה דבר נוסף, כדי שיהיה מוכח שהיא ניטלת לשם מצות ערבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בשתי ההלכות האחרונות: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ד</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> (רבי אמי, בהלכה השניה) "<b style='font-size:20px; color:black;'>אינה ניטלת אלא בפני עצמה</b>", כדי שיהיה מוכח שהחא ניטלת לשם מצות ערבה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> היא ההלכה השלישית, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין אדם יוצא בערבה שבלולב</b>, לפי שהיא אינה ניטלת בפני עצמה. ולמה הוצרך רבי אמי לאומרה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, הני מילי</b> שאין יוצא בערבה שבלולב, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דלא אגבהיה והדר אגבהיה,</b> שלא הגביה תחילה את הלולב לשם מצות לולב וחזר והגביהו עם הערבה האגודה בו לשם מצות ערבה, אלא רק הגביה את הלולב פעם אחת לצורך מצות לולב, שאז אינו יוצא בהגבהה זו ידי מצות ערבה, למרות שהערבה אגודה בו, לפי שלא ניכרת הגבהת הערבה לשם מצות ערבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אגבהיה</b> לשם לולב <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר אגבהיה</b> לשם מצות נטילת ערבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b> יהיה בכך חיסרון, שהרי בכך שחוזר ומגביה פעם שניה לצורך קיום מצות ערבה, מוכח שמקיים בנטילה השניה מצות ערבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שהיות והערבה אגודה בלולב, אין הוא יוצא בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב חסדא אמר רבי יצחק: אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את ההלכה הראשונה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורה</b> של הערבה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: שלשה בדי</b> ערבה, ובכל בד יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>עלין לחין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב ששת אמר: אפילו עלה אחד ובד אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה הגמרא שכונת רב ששת לומר אפילו עלה אחד בלא בד, ובד אחד בלא עלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה אחד</b> בלא בד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובד אחד</b> בלא עלה <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך</b> לומר שיוצא בו ידי נטילת ערבה? והרי עלה אחד ללא בד לא ניכרת נטילתו כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא: אפילו עלה אחד בבד אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה</b> עמדתי לפניו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי אלעזר בר צדוק, ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שקיל</b> רבי אלעזר בר צדוק את הערבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חביט חביט</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> נענע בה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בריך</b> עליה, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מנהג נביאים הוא</b>, ואין מברכים על המנהג, שאינו יכול לומר "וצוונו". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> לדעת רש"י החבטה האמורה כאן היא נענוע. אך לדעת הרמב"ם (הלכות לולב ז כב) הכונה היא לחבטה בקרקע או בכלי מספר פעמים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אייבו וחזקיה, בני ברתיה</b> בתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב, אייתו ערבה לקמיה דרב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חביט חביט</b> נענע רב בערבה <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בריך</b> עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא סבר: מנהג נביאים הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא לקמיה ההוא גברא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: קרייתא</b> ויושביהם <b style='font-size:20px; color:black;'>אית לי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>כרמיא אית לי,</b> יש לי כרמים, וגם <b style='font-size:20px; color:black;'>זיתיא אית לי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו בני קרייתא</b> בשביעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומקשקשין</b> עודרין עבורי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרמיא</b> שלי (וכפי שיבואר להלן), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכלין</b> בשכר זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בזיתיא</b>. ואינם מפקירים אותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושאלתי היא: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אריך</b>, טוב לעשות כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לא אריך?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אלעזר בר צדוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אריך</b>. אסור לעשות כן, היות ואתה פורע להם את שכר עבודתם בקרקוש (המותר, וכפי שיבואר) בכרמים שלך על ידי תשלום בפירות שביעית, ונמצאת עושה סחורה בפירות שביעית. והם לא הותרו אלא לאכילה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה קא שביק ליה ואזיל</b>, בשעה שהיה אותו אדם הולך עוזב את המקום והולך לדרכו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי אלעזר בר צדוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדו</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>הויתי דיירי</b> הייתי מתגורר <b style='font-size:20px; color:black;'>בארעא הדא</b> בארץ זו <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעין שנין, ולא חמיתי</b> ועדיין לא ראיתי <b style='font-size:20px; color:black;'>בר אינש</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך בארחן דתקנן</b>, בדרכים ישרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדין</b> כמו אדם זה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> יש לעיין מהו האיסור, והרי פירות שביעית הן הפקר, והיו יכולים לאכול את הזיתים גם אם לא היו מקשקשים את כרמיו, ואין הוא פורע את חובו בפירות שביעית! ? ועיין בערוך לנר שאכן ביאר שאין זה איסור מעיקר הדין אלא רק שנראה כמערים על איסור שביעית. ולכן גם היה לשון שאלתו אם טוב לעשות כן ולא שאל אם מותר לעשות כן. אך מלשון רש"י משמע שהאיסור הוא מעיקר הדין, שנמצא זה מרבה הונו מפירות שביעית, שהרי בדרך זו אינו צריך לשלם להם שכרם, והתורה אסרה שינהג אדם בדרך שירבה הונו מפירות שביעית, מהאמור "לאכלה" ולא לסחורה (וכמבואר בש"י לעיל מ א).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> גדלותו של אותו אדם היא בכך שלא המשיך לשאול כיצד ינהג למעשה הלאה, אלא הלך מיד להפסיק את המעשה האסור ורק לאחר מכן בא לשאול כיצד הוא יכול לנהוג. (אחרונים, ומובא גם בשם ר' ישראל סלנטר).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בינתיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> חזר אותו אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי</b> ובא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה: מאי מיעבד</b>, מה אעשה כדי שאוכל לעדר את כרמי על ידי הפועלים (כדין)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אפקר זיתיא לחשוכיא,</b> הפקר את עצי זיתך לעניים, דהיינו, אין לך פתרון לשלם להם בזיתים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותן</b> להם <b style='font-size:20px; color:black;'>פריטיא</b> פרוטות בשכרם <b style='font-size:20px; color:black;'>לקשקושי כרמים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקשקושי</b> כרמים בשביעית <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא</b>: (שמות כג) "<b style='font-size:20px; color:black;'>והשביעית תשמטנה, ונטשתה</b>". ודרשינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תשמטנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלקשקש,</b> מלעדור סביב העצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונטשתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלסקל</b> את האבנים, על ידי השלכתם מהשדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב עוקבא בר חמא: תרי</b> מיני <b style='font-size:20px; color:black;'>קשקושי הוו,</b> אחד מותר ואחד אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קשקוש א<b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> הוא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>סתומי פילי,</b> לסתום את הבקעים שבאדמה, שהעידור הזה נועד לכסות השרשים כדי שלא ייבש האילן, וזה מותר לפי הטעם, שיתבאר להלן, שכל דבר שאינו נעשה להשבחת האילן וגידולו, אלא רק כדי להחזיקו ולהעמידו שלא ייבש, מותר לעשותו בשביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קשקוש א<b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> הוא לצורך <b style='font-size:20px; color:black;'>אברויי אילני</b>, שנועד להשביחם (על ידי ריכוך הקרקע סביבם - לשון שני ברש"י), וזה אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר רב עוקבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אברויי אילני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סתומי פילי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהביאה הגמרא את דבריו של אייבו אודות רבי אלעזר בר צדוק, ממשיכה הגמרא להביא עוד מימרא של אייבו, בשמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אייבו משום רבי אלעזר בר צדוק: אל יהלך אדם בערבי שבתות</b> כשהוא חוץ לביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מ</b>מהלך <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש פרסאות</b>, ואז ישבות בעוד היום גדול, ויכין לעצמו את סעודת השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא: לא אמרן אלא</b> כאשר הוא מהלך בדרך כדי להגיע <b style='font-size:20px; color:black;'>לביתיה</b>. שעדיף לו לשבות בדרכו ולא להגיע סמוך לשבת לביתו, כי שמא לא יכינו לו בביתו מאכל לשבת (כיון שיראו שאינו מגיע מבעוד יום), ואם יבוא לביתו ויווכח שלא הכינו עבורו סעודת שבת, הוא יכעס עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם היה מהלך <b style='font-size:20px; color:black;'>לאושפיזיה</b>, למקום אכסניה, הוא יכול להמשיך להלך עד סמוך לשבת, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> על מה <b style='font-size:20px; color:black;'>דנקיט</b>, על האוכל שהוא נושא עמו בדרכו, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>סמיך</b>, ולא יכעס עליהם אם לא יהיה לו אוכל מוכן על ידי בני הבית של אכסנייתו, כי אינו סומך על סעודתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דאמרי</b> כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא</b>: אם הוא מהלך בערב שבת לאכסנייה, פשיטא שלא יהלך יותר משלש פרסאות, כי שמא לא יכינו לו כלום (ולפי לשון זאת בגמרא, אין אדם סומך על האוכל שנושא עמו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא נצרכא</b> לחדש את דינו של אייבו בשם רבי אלעזר בר צדוק <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שאפילו</b> אם הוא מהלך <b style='font-size:20px; color:black;'>לביתיה</b>, ששם תמצא לו סעודה, אם רב ואם מעט, שהרי בני ביתו שם, בכל זאת לא יהלך אליהם, אלא ישבות מבעוד יום כדי שלא יבוא לכעוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא: בדידי הוה עובדא,</b> בי אירע מעשה, שהגעתי לביתי סמוך לשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו</b> סעודה מועטת של <b style='font-size:20px; color:black;'>כסא דהרסנא</b>, דגים קטנים הטבולים בקמח ומטוגנים בשומן שלהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אשכח</b>, לא נמצאה עבורי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות לולב כיצד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא</b> שנה התנא (אמורא השונה את המשניות והברייתות לפני חכמים) את לשון משנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה דרב נחמן</b>, בשינוי לשון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סודרין</b> הלולבים <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>גג</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>האיצטבא</b> (במקום "על גב האיצטבא").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0087_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot