https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:סוכה מב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-22T15:03:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=141368&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:13:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93739:rev-141368:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=93739&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:43:32Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה מב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>היודע לשחוט, אוכלין משחיטתו</b> אף על פי שאינו בקי בהלכות שחיטה וכפי שיתבאר בסמוך. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;220&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;220.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> פירש: היודע לשחוט - לאמן ידיו לשחיטה, אף על פי שאינו בקי בהלכותיה. ולמדו ה<b>תוספות</b> מדבריו, שאם אינו מיומן בשחיטה אף שגדול עמד על גביו וראה שלא שהה בה ולא דרסה, לא מהני ואסור לאכול משחיטתו. ויש מן הראשונים שחלקו עליו בזה, וכתבו דכל שגדול עמד על גביו וראה ששחט כדין שחיטתו כשרה, וראה ילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: והוא שגדול עומד על גביו,</b> ומשגיח עליו שישחט כראוי, שלא ישהה בשחיטתו, ולא ילחץ את הסכין על צואר הבהמה, שעל ידי זה תאסר משום "דרוסה", לפי שלא מתה רק על ידי חיתוך הסכין אלא גם מחמת הלחץ. אלא מוליך ומביא את הסכין בתנועה של חיתוך בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קטן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לאכול כזית דגן, מרחיקין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות,</b> אם היה הגדול רוצה להתפלל, היות ומזמן שטועם טעם דגן צואתו מסרחת, ובלבד שאכל כזית דגן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;221&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;221.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>, שדוקא אם אכל כזית דגן מרחיקים מצואתו. אבל אם לא אכל, אף שיכול הוא לאכול כזית אין מרחיקין מצואתו. ובבית יוסף (אורח חיים סימן פא) כתב שאין נראה כן מדברי שאר ראשונים, אלא כל שראוי לאכול כזית דגן בכדי אכילת פרס מרחיקין מצואתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: והוא שיכול</b> הקטן <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוכלו</b> לכזית דגן <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי</b> זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>"אכילת פרס".</b> כי אם שוהה באכילתו יותר משיעור זמן זה, אין אכילתו מצטרפת לשיעור כזית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זמן "אכילת פרס" הוא הזמן הנדרש לאכילת חצי ככר (של שמונה ביצים, מכאן נגזרת המילה פרס שמשמעותה פרוסה) שהיא שיעור של ארבע ביצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הככר השלימה של שמונה ביצים היא הככר שמשערין בה מזון שתי סעודות, שהוא השיעור הנצרך לערובי תחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בריה דרב ייבא: וב</b>צואת <b style='font-size:20px; color:black;'>גדול, אף על פי שאינו יכול</b> הגדול הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול</b> כזית <b style='font-size:20px; color:black;'>בכדי אכילת פרס,</b> יש להתרחק מצואתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (קהלת א): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויוסיף דעת יוסיף מכאוב",</b> שצואתו מסרחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קטן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לאכול כזית צלי</b> ממנים אותו עם בני החבורה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שוחטין עליו את הפסח, שנאמר</b> (שמות יב): <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש לפי אכלו",</b> שיהיה ראוי לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: עד שיכול לברר</b> להבחין מהו הדבר הראוי ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אכילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד?</b> אם כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין לו צרור</b> (אבן) מכיר הוא בכך שאין הצרור ראוי לכלום <b style='font-size:20px; color:black;'>וזורקו,</b> ואילו כאשר נותנים לו <b style='font-size:20px; color:black;'>אגוז</b> מכיר הוא בערכו <b style='font-size:20px; color:black;'>ונוטלו</b> לאוכלו, ראוי הוא להמנות על קרבן הפסח.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק לולב הגזול</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0003_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBרביעיB-BלולבBוערבה"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק רביעי - לולב וערבה</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. מצות נטילת <b style='font-size:20px; color:black;'>לולב</b> במקדש, שנוהגת במקדש, מן התורה, בכל שבעת הימים של חג הסוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה</b> שנוהגת במקדש בשבעת הימים הללו (ויתבאר בגמרא מהו גדרה של הנטילה הזאת, אם היא תקנה של נביאים או רק מנהג שהנהיגו, והאם הכונה היא שנוטלים הכהנים ערבה בידיהם ומקיפים בהליכה ברגליהם את המזבח, או שזוקפים ערבות ומטים את גובהן מסביב למזבח) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פעמים שאין הלולב והערבה "דוחים" את השבת, ואז מקיימים את מצותם רק במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה</b> ימים, מתוך שבעת ימי חג הסוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>פעמים שהם "דוחים" את השבת. ואז, הם נוהגים <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים. דהיינו, בכל ימי חג הסוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויתבאר במשנה בהמשך אימתי הם "דוחים" את השבת, ואימתי לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. מצות אמירת <b style='font-size:20px; color:black;'>ההלל</b> במלואו, ללא דילוג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>השמחה</b> באכילת בשר שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נוהגות בכל <b style='font-size:20px; color:black;'>שמונה</b> הימים, כולל יום שמיני עצרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. מצות ישיבת <b style='font-size:20px; color:black;'>סוכה</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>ניסוך המים</b> על גבי המזבח -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נוהגות במשך כל <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> הימים של חג הסוכות, אך לא בשמיני עצרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>החליל</b>, שמחללים בו, וכן שאר כלי נגינה, שמנגנים בהם ב"שמחת בית השואבה", שהיו עושים אותה לכבוד שאיבת ניסוך המים, לא היה דוחה שבת או יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, כאשר היום טוב הראשון חל באחד מימות החול של השבוע, היו מחללים בו רק במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה</b> ימים, היות ואין לחלל בו, לא ביום טוב הראשון ולא בשבת חול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו כאשר יום טוב הראשון היה חל בשבת, היו מחללים בו במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה</b> ימים, מפני שנשארו ששה ימי חול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת המשנה כיצד נוהגים הכללים הללו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לולב</b> נוהג <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב הראשון של חג</b> הסוכות <b style='font-size:20px; color:black;'>שחל להיות בשבת</b> - נוטלים <b style='font-size:20px; color:black;'>לולב</b> במקדש במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שמצות נטילת לולב במקדש ביום טוב ראשון "דוחה" את השבת (וה"דחיה" היא בכך שלא גזרו בו חכמים שלא ליטלו, אך אין היא דחיה ממשית של איסור שבת, שהרי אין בנטילת הלולב כל מלאכה, ואילו העברתו ברשות הרבים אכן לא הותרה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם חל יום טוב ראשון ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שאר כל הימים</b>, נוטלים את הלולב <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה</b> ימים בלבד, לפי שגזרו חכמים שלא ליטול לולב בשבת חול המועד אפילו במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה ששנינו: מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה שבעה</b> ימים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום השביעי של ערבה</b> (הנקרא כיום "הושענא רבה"), <b style='font-size:20px; color:black;'>שחל להיות בשבת</b> - נוהגת במקדש מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה</b> ימים, ולא גזרו בה חכמים שלא לקיימה בשבת מחשש שמא יעבירנה ברשות הרבים, היות ומצות ערבה שבמקדש ביום השביעי דוחה את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם חל יום השביעי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שאר כל הימים</b> - נוהגת מצות ערבה רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ששה</b> ימים, כי שבת חול המועד אינה נדחית מפני מצות ערבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם החילוק בין מצות ערבה ביום השביעי שדוחה שבת לבין מצות ערבה בשאר הימים שאינה דוחה שבת, יבואר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מוסיפה ומבארת המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מצות לולב</b>, שנוהגת במקדש אפילו בשבת, כאשר חל יום טוב הראשון בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד</b> היו נוהגים בטלטול הלולב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוליכין</b> כל האנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>את לולביהן</b> מערב שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>להר הבית,</b> לפי שאסור לטלטל את הלולב בשבת ברשות הרבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והחזנין</b> השמשים <b style='font-size:20px; color:black;'>מקבלין מהן</b> את לולביהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסודרין אותן על גבי איצטבא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הזקנים</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מניחין את</b> הלולבים <b style='font-size:20px; color:black;'>שלהן בל שכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בית הדין היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמדין אותם</b>, את כולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל מי שמגיע לולבי לידו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא לו במת נה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותקנו זאת שמא יחליפו לולביהם, וצריך לומר כן כדי שיצאו בו ידי חובה, ולא יהיה הלולב פסול מצד גזול או שאול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b>, היו <b style='font-size:20px; color:black;'>משכימין ובאין</b> למקדש. <b style='font-size:20px; color:black;'>והחזנין</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>זורקין אותם</b> (את הלולבים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לפניהם</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והן מחטפין</b> או הלולבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מכין איש את חבירו</b> בשעת החטיפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשראו בית דין שבאו לידי סכנה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל</b> את הלולב בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בביתו</b>, ולא במקדש.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתבאר במשנה כי לפני התקנה של בית דין שיטול כל אחד את הלולב בביתו, היו נוטלים את הלולב במקדש בשבת רק בשבת שחל בו יום טוב ראשון אך לא בשבת חול המועד סוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> לא דוחה מצות לולב במקדש, שהיא מן התורה כל שבעה, גם את שבת חול המועד? והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טלטול</b> הלולב כטלטול עצים <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלמא הוא</b> נחשב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לידחי שבת</b>, ומה טעם ראו חכמים לגזור ולבטל את המצוה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: גזרה שמא יטלנו</b> ללולב בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בידו, וילך</b> ברשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל</b> מי שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בקי</b> בנענוע הלולב או בברכת הלולב, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>ללמוד</b> ממנו את סדר הנענועים או הברכות,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0083_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot