https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%91_%D7%90 2026-04-06T01:01:25Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%91_%D7%90&diff=141367&oldid=prev 2020-09-06T16:13:01Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93738:rev-141367:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%91_%D7%90&diff=93738&oldid=prev 2015-06-30T13:43:30Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה מב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנו&lt;/b&gt; שפטור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אם הוציאו בשעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יצא בו,&lt;/b&gt; שאז יש לפוטרו הואיל וטרדתו בדבר מצוה אנסתו ושכח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם הוציאו לאחר שכבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא בו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; חטאת, מפני שאינו טרוד עוד בדבר מצוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: היאך יתכן שיוציאנו לרשות הרבים ועדיין לא יצא בו ידי חובה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; (הרי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;שעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאגבהיה&lt;/b&gt; ללולב ברשות היחיד כדי ליטלו ולצאת עמו לרשות היחיד, כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפק ביה!&lt;/b&gt; שהרי בעצם הגבהת הלולב ממקומו מתקיימת מצותו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: כ&lt;/b&gt;גון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהפכו&lt;/b&gt; ללולב בשעה שלקחו, שאין יוצא בו עד שיטלנו כדרך גדילתו, כמבואר לעיל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;209&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;209.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, שהפכו כשראשו למטה והאגד למעלה. אבל &lt;b&gt;רבינו חננאל&lt;/b&gt; פירש שנטל את הלולב בשמאל ואת האתרוג בימין. וב&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; השיג עליו, כי אף שלכתחילה יש ליטול את הלולב בימין מכל מקום אין זה מעכב בדיעבד? ! ובחתם סופר תירץ, כי גם &lt;b&gt;רבינו חננאל&lt;/b&gt; מודה שאם נטל את הלולב בשמאל יצא בדיעבד, אלא דסבר שעל ידי שעושה כן מגלה דעתו שאינו רוצה לצאת בו עד שיגיע לבית הכנסת, שהרי מן הסתם רוצה לצאת בו כדינו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: אפילו תימא שלא הפכו, הכא במאי עסקינן, כגון שהוציאו&lt;/b&gt; ללולב כשהוא נתון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכלי,&lt;/b&gt; ונמצא שלא יצא בו ידי חובתו, לפי שהכלי מפסיק בין ידו ללולב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;210&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;210.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשום הוצאת הכלי לא מחייב, משום שבטל הוא ללולב. וכמו שאמרו בשבת צג ב: המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפילה לו. &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: היאך העמיד רבא בכהאי גוונא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא רבא&lt;/b&gt; עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דאמר: &quot;לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה&quot;,&lt;/b&gt; ולא צריך שיחזיק את הלולב ממש בידו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי&lt;/b&gt; שיוצא בלקיחתו על ידי דבר אחר, כשנוטלו כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך כבוד,&lt;/b&gt; וכגון שכורך סודר על ידו לנוי המצוה. אבל אם נוטלו על ידי דבר אחר ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך בזיון,&lt;/b&gt; וכגון שנוטלו כשהוא נתון בקערה, ולא כדרך שרגילות ליטול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; יצא בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: אומר היה רבי יוסי,&lt;/b&gt; הפוטר טעה בדבר מצוה ועבר בלא תעשה מלהביא קרבן חטאת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולת העוף&lt;/b&gt; שדינה להיות מוקטרת כולה על גבי המזבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנמצאת בין אגפיים,&lt;/b&gt; בין עופות שנמלקו כעופות חטאת, ומשום כך טעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכסבור&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטאת העוף היא&lt;/b&gt; הנאכלת לכהנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; מלהביא קרבן אשם מעילות, הואיל ואכילת עוף החטאת היא מצוה, והטועה בדבר מצוה פטור מקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קא משמע לן&lt;/b&gt; רב הונא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטעה בדבר מצוה פטור&lt;/b&gt; מקרבן לפי רבי יוסי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו הך&lt;/b&gt; האמור במשנתנו, שאם שכח והוציא את הלולב בשבת לרשות הרבים פטור מקרבן?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא: התם&lt;/b&gt; במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דטעה בדבר מצוה פטור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דעבד מצוה,&lt;/b&gt; שהרי לבסוף קיים בנטילתו מצות לולב, ונמצא שנתקיימה המצוה על ידי הוצאה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הכא&lt;/b&gt; גבי עולת העוף שסבר שהיא חטאת ואכלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטעה בדבר מצוה ולא עבד מצוה&lt;/b&gt; שהרי אכילתה אסורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא&lt;/b&gt; יפטר מקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; רב הונא, שאף בזה פטר רבי יוסי מקרבן, הואיל וסוף סוף מחמת שהיה טרוד לדבר מצוה בא מכשול זה לידו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; לרב הונא מהא דשנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: השוחט&lt;/b&gt; בטעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את&lt;/b&gt; קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התמיד שאינו מבוקר כהלכתו&lt;/b&gt; לידע אם אין בו מום וכדומה, (שהלכה זו של ביקור מומין מעכבת בהכשר הקרבן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבת,&lt;/b&gt; משום שטעה וחשב שהוא מבוקר&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, חייב חטאת.&lt;/b&gt; כיון שלא עלה לשם קרבן נמצא שעבר באיסור דנטילת נשמה בשבת. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריך&lt;/b&gt; להביא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמיד אחר&lt;/b&gt; המבוקר מן המומין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבואר, כי על אף שטעה בדבר מצוה, חייב חטאת, וכנראה הטעם בזה הוא, משום שלא נתקיימה המצוה, ומוכח שלא אמר רבי יוסי דטעה בדבר מצוה פטור אלא במקום שנעשתה המצוה לבסוף, ולא בעולה שנמצאה בין אגפיים, ודלא כרב הונא?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב הונא: דברי אמורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בר מינה דההיא.&lt;/b&gt; כלומר, מלבד המקרה הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם בזה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא אתמר עלה, אמר רב שמואל בר חתאי אמר רב המנונא סבא אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב&lt;/b&gt;: דאיירי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שהביאו&lt;/b&gt; תיד שאינו מבוקר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלשכה&lt;/b&gt; של טלאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינן מבוקרין.&lt;/b&gt; וממילא אינו נחשב כאנוס מחמת שהיה טרוד בדבר מצוה, היות וטעות זו קרובה היא למזיד, שהיה לו לתת ליבו מאיזו לשכה מביא את הקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלולב אינו נחשב למוקצה בשבת שבתוך החג, אף שאינו כלי ואינו ראוי למלאכה, ומותר לטלטלו גם לאחר שנתקיימה מצותו (קודם תקנת חכמים שלא ליטלו בשבת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;211&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;211.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן מוכרח מדברי &lt;b&gt;הירושלמי&lt;/b&gt; המובאים בהערה הבאה, וכן כתב &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פרק ז הלכה כה): &quot;מקבלת אשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה ומחזירתו למים בשבת בזמן שהיו נוטלין לולב בשבת&quot;. ומבואר מדבריו, שרק בזמן שהיו נוטלים לולב בשבת היה מותר לטלטלו. אולם &lt;b&gt;ברבינו מנוח&lt;/b&gt; שם הביא כי יש חולקים בזה, וסוברים שגם בזמן הזה לא אסור הלולב בטלטול (וראה בהערות להלן באור מחלוקתם). עוד כתב, כי יש שחילקו בין לולב לאתרוג, דלולב אינו ראוי לכלום ועל כן אסרוהו בטלטול משום מוקצה. אבל אתרוג עומד לריח (וכמו שנתבאר לעיל לז ב שאתרוג של מצוה מותר להריח אותו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקבלת אשה&lt;/b&gt; את הלולב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד בנה ומיד בעלה,&lt;/b&gt; לאחר שיצאו בו ידי חובתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומחזירתו למים בשבת,&lt;/b&gt; כדי שלא ייבש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;212&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;212.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מיהו איתא &lt;b&gt;בירושלמי&lt;/b&gt;, דהיינו דוקא מיד אחר קיום מצותו, כל זמן שלא הניחו מידו. דכשם שבעלה אינו צריך להניחו מיד לאחר קיום המצוה כך היא מותרת ליטלו ממנו. אבל אחר שהניחו מידו שוב אין לטלטלו לפי שאינו ראוי עתה לכלום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה נוספת מביאה המשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: בשבת מחזירין&lt;/b&gt; את הלולב למקום שנטלוהו ואין מוסיפין מים, משום שאסור לטרוח ב&quot;תיקון כלי&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;213&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;213.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; הוסיף: &quot;שהרי מכאן נטלוהו היום&quot;. ומבואר מדבריו, דדוקא משום שניטל הלולב מן המים ביום השבת עצמו מותר להחזירו לשם. אבל אם נטלוהו מן המים קודם השבת אסור להחזירו בשבת, וראה הרחבת הדברים בילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב, מוסיפין&lt;/b&gt; מים, אך לא מחליפים אותם במים אחרים צוננים מהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;חולו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מועד&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחליפין&lt;/b&gt; את המים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד אמרו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטן היודע לנענע, חייב בלולב&lt;/b&gt; מדין חינוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: מקבלת אשה מיד בנה ובעלה ומחזירתו למים בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; דשרי לה ליטלו מהם, שהרי כיון שהלולב ניטל בשבת ודאי אינו מוקצה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא: הואיל ואשה לאו בת חיובא היא&lt;/b&gt; במצות לולב, שמצות עשה שהזמן גרמא היא, כלפיה נעשה הלולב מוקצה, משום שאינו ראוי לה לכלום, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא תקבל&lt;/b&gt; את הלולב מיד בעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; משנתנו, שהיות והאנשים מצווים ליטלו דינו ככלי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;214&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גם לגבי נשים ואינו מוקצה כלל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;214.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; זה לשון &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: כיון דראוי לנטילת אנשים, תורת כלי עליו ומותר בטלטול לכל. והיינו, כיון שראוי הוא למצוה, תורת כלי עליו. ועיין &lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt; שדקדק מדברי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; להלן ריש פרק לולב וערבה, דאף על פי שעומד למצוה אין תורת כלי עליו, אלא שמצותו מתירתו בטלטול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטן היודע לנענע&lt;/b&gt; חייב בלולב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;215&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;215.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואיתא ב&lt;b&gt;ירושלמי&lt;/b&gt;: תני יודע לנענע חייב בלולב, לא סוף דבר לנענע, אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד ומנענע. וכבר העירו האחרונים, אמאי בעינן שידע לנענע לארבע רוחות הרי הנענוע אינו מן התורה, דמדאורייתא מכי אגבהיה נפיק ביה?! וכתבו, כיון שחיובו משום מצות חינוך, לא חייבו אלא אם כן יכול לקיים המצוה על כל פרטיה ודקדוקיה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: קטן היודע לנענע, חייב בלולב&lt;/b&gt; מדרבנן משום מצות חינוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קטן היודע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להתעטף&lt;/b&gt; בבגד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, חייב בציצית.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;216&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;216.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף כאן כתב ה&lt;b&gt;ירושלמי&lt;/b&gt; שלא די בכך שיודע להתעטף, אלא צריך שידע להשליך ב&#039; כנפות לפניו וב&#039; לאחריו ולאחוז הציציות בקריאת שמע. והיינו משום שמצות חינוך היא דוקא כאשר יכול לקיים את המצוה על כל פרטיה. ובאחרונים האריכו בדברי הירושלמי דמוכח שהעיטוף הוא כשמשליך ב&#039; כנפות לפניו וב&#039; לאחריו, ואם כן, כל זמן שלא עשה כן עדיין מיקרי עובר לעשייתן ויכול לברך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קטן היודע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמור תפילין&lt;/b&gt; שלא ינהג בהם מנהג בזיון, ולא יכנס עמהם לבית הכסא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביו לוקח לו תפילין.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;217&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;217.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;החינוך&lt;/b&gt; (מצוה תכא): וחכמים ז&quot;ל חייבונו במצות התפילין לחנך אפילו הנערים הקטנים כל זמן שהגיעו לכלל שידעו לשמור אותם, ומזה יש להבין שדעת רבותינו ז&quot;ל להיות כל אדם מחזיק במצוה זו ורגיל בה, כי היא עיקר גדול ושמירה רבה מן העבירות, וסולם חזק לעלות עמה ולהכנס בעבודת הבורא ברוך הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קטן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה&lt;/b&gt; שמלמדו אביו תחילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי היא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב המנונא&lt;/b&gt;: מלמדו תחילה את הפסוק (דברים לג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קריאת שמע&lt;/b&gt; שמלמדו אביו תחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא? פסוק ראשון&lt;/b&gt; של קריאת שמע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קטן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היודע לשמור גופו&lt;/b&gt; מטומאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכלין על גופו טהרות.&lt;/b&gt; כלומר, אוכלין את הטהרות שנגע בהם קטן זה בגופו. אבל לא אוכלים את הטהרות שנגע בהם בידיו. היות ולא כל הקטנים היודעים לשמור גופם מן הטומאה יודעים לשמור גם על טהרת ידיהם, לפי שאינם יודעים ש&quot;סתם ידים&quot; גזרו עליהם חכמים טומאה עד שיטלו ידיהם. והיינו, שדין ידים חמור משאר הגוף, שבידים, אף אם אינו יודע שנגע בהם בדבר טומאה, גזרו עליהם טומאה, אלא אם כן יודע בבירור ששמרם. אבל בשאר גופו, כל שאין ידוע שנגע בדבר טמא, לא חששו. ולכן, קטן, אף שיודע להזהר שלא לגעת בטהרות אחר שנגע בטומאה, מכל מקום, אין הוא יודע להזהר שלא לגעת בהם בידים שאינן שמורות להדיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם הקטן יודע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמור&lt;/b&gt; גם את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את ידיו,&lt;/b&gt; ונוטל &quot;סתם ידים&quot; שלו קודם שנוגע בטהרות (אף שאינו זכור שנגע בדבר טמא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכלין על ידיו טהרות.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;218&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;218.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. אבל &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt; כתב, שיש גורסים: קטן היודע לשמור אוכלין, אוכלין על ידו טהרות. והא קא משמע לן, שאם הוא יודע לשמור אוכלין מטומאה סומכים על שמירתו. כלומר, לגרסא זו אין הנידון כלל אם יכול הוא לשמר ידיו מן הטומאה, אלא שאם בר דעת הוא בכדי לשמר אוכלין שלא יגעו בדבר טמא, אוכלין על ידו - דהיינו בשמירתו, ולא חוששים שמא נטמאו. וקא משמע לן, דאף שקטן אינו נאמן באיסורים דאורייתא כמבואר בפרק קמא דפסחים, מכל מקום להעמיד דבר טהור על חזקתו נאמן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קטן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היודע לישאל,&lt;/b&gt; כלומר, שיודע לענות על השאלה האם נגע בדבר טמא, אזי, אם היה זה ספק טומאה הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברשות היחיד&lt;/b&gt; ושאלו את הקטן האם נגע בו או לא, ואמר איני יודע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספיקו טמא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם היה הספק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברשות הרבים&lt;/b&gt; ושאלוהו האם נגע ולא ידע להשיב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספיקו טהור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה זו שספק טומאה ברשות היחיד טמא נלמדת בקל וחומר מסוטה, כמבואר במסכת סוטה דף כח א, וכיון שסוטה מקומה הוא רשות היחיד למדנו שבכל ספק טומאה יש להחמיר רק ברשות היחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כהן קטן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היודע לפרוס כפיו,&lt;/b&gt; הכל יודעים שהגדיל כבר והביא ב&#039; שערות, שכן קטן אינו נושא כפיו, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולקין לו תרומה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית הגרנות.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;219&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל קודם לכן אין חולקין לו תרומה בבית הגרנות, אפילו אם יודע המחלק שקטן זה יודע לשומרה. והטעם בזה הוא, כיון שאין הכל מכירין אותו לידע שמשמר את התרומה, אם יראו שמוסרין לו אותה זהו בזיון לתרומה, שיהיו סבורים שאינו משמרה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;219.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (הלכות תרומות פרק יב הלכה כב) גרס אחרת: &quot;הקטן שאין בו דעת לפרוס חוקו אין חולקין לו תרומה בבית הגרנות&quot;. ולגרסא זו הפירוש, שאם רואים שיודע לפרוס מנתו באופן שלא תתפורר ותפסד התרומה חולקין לו תרומה בבית הגרנות. אבל אם אינו נזהר לשומרה אין חולקים לו ממנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0082_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot