https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%97_%D7%90 2026-04-29T03:38:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%97_%D7%90&diff=141359&oldid=prev 2020-09-06T16:12:03Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:12, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93730:rev-141359:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%97_%D7%90&diff=93730&oldid=prev 2015-06-30T13:43:08Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה לח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שירי מצוה,&lt;/b&gt; דהיינו מצוות שהן שיריים שאינן עיקר לעכב את הכפרה, אפילו הכי חשובות הן ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעכבין את הפורענות. שהרי תנופה שיירי מצוה היא,&lt;/b&gt; שאינה מעכבת בקרבן כמבואר ביומא דף ה א, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף על פי כן היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עוצרת רוחות וטללים רעים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבא: וכן&lt;/b&gt; עושה את הנענועים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלולב&lt;/b&gt; כמו תנופה, והיינו שמוליך ומביא מעלה ומוריד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אחא בר יעקב&lt;/b&gt; הוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממטי ליה ומייתי ליה,&lt;/b&gt; (כלומר, היה מוליך ומביא את הלולב). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: דין&lt;/b&gt; זה הלולב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גירא בעיניה דסטנא&lt;/b&gt; (כחץ בעיני השטן), שרואה בעיניו שאינו יכול לנתק מעלינו עול מצוות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמרו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו מלתא היא&lt;/b&gt; לומר כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום ד&lt;/b&gt;כאשר אמרינן הכי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי&lt;/b&gt; השטן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיגרויי ביה,&lt;/b&gt; וימסור עצמו להשיאנו לחטוא ולעבור על מצוות ה&#039; יתברך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שבא בדרך, ו&lt;/b&gt;בשעה שהתפלל תפילת שחרית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היה בידו לולב ליטול, לכשיכנס לביתו&lt;/b&gt; אם שכח ולא נטל לולבו מיד קודם סעודתו, יפסיק מאכילתו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יטול על שלחנו.&lt;/b&gt; כלומר, בתוך סעודתו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נטל&lt;/b&gt; לולב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחרית, יטול בין הערבים,&lt;/b&gt; לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכל היום כשר ל&lt;/b&gt;מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לולב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת: נוטלו על שלחנו, למימרא&lt;/b&gt; משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמפסיק&lt;/b&gt; סעודתו כדי ליטול לולב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; (וקשה): דשנינו גבי תפילת מנחה, שאם הגיע זמן המנחה אסור להתחיל בסעודה קודם שיתפלל. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם התחילו&lt;/b&gt; בסעודתם קודם זמן החיוב ונמשכה סעודתם עד שהגיע זמן מנחה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מפסיקין&lt;/b&gt; סעודתם כדי להתפלל, ומדוע כאן עליו להפסיק מאכילתו לנטילת לולב?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;155&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;155.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך הוא ביאור קושית הגמרא על פי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וקשה, אם גבי תפילת מנחה איירי שהתחילו בסעודתם קודם זמן החיוב מה ראיה היא לכאן, הרי גבי לולב איירי שהתחיל בסעודתו אחר שהאיר היום, וכבר בא לידי חיוב לולב ואפשר שמשום כך עליו להפסיק מאכילתו ולקיימה. אבל כאשר התחיל בהיתר התירו לו לסיים אכילתו? ! ומכח קושיא זו הוכיחו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (שבת ט ב ד&quot;ה ואם), שגם לענין מנחה איירי כשהתחיל באיסור ואפילו הכי אינו חייב להפסיק סעודתו לתפילת מנחה, וכן כתבו שם &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;הרא&quot;ש&lt;/b&gt;. ויש מן האחרונים שפירשו כי גם &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; כאן לא נתכוון לומר שלענין מנחה איירי בהתחיל בהיתר, אלא מה שאמר &quot;ואם התחילו אחר המנחה&quot;, היינו, שהתחיל קודם זמן מנחה קטנה. אבל חובת התפילה חלה עליו כבר משעת מנחה גדולה ולפיכך חשיב כהתחיל באיסור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ספרא: לא קשיא: הא&lt;/b&gt; דאמרינן התם שאין מפסיקין, היינו ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא שהות ביום&lt;/b&gt; להתפלל מנחה לאחר שיסיים סעודתו, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דאמרינן הכא שיטול על שולחנו, היינו ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליכא שהות ביום,&lt;/b&gt; אלא תמשך סעודתו עד שתחשך, ואם לא יטול לולב עתה, שוב לא יוכל לקיים את המצוה אחר גמר סעודתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;156&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: ומעיקרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קושיא? דלמא&lt;/b&gt; בשני המקרים מדובר כשיש שהות ביום לקיים את המצוה אחר גמר הסעודה, אלא היינו טעמא, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; מצות לולב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; היא ומשום כך הצריכוהו חכמים להפסיק בסעודתו לקיים המצוה שמא יאריך בסעודתו וישכח שעליו לקיימה. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; תפילת מנחה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן&lt;/b&gt; היא, ומשום כך לא החמירו חכמים להצריכו להפסיק סעודתו ולהתפלל כיון שיש שהות להתפלל אחר כך. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;156.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומבואר, שאם אין שהות ביום להתפלל אחר גמר סעודתו, עליו להפסיק מאכילתו מיד, אף שיש לו עדיין זמן מרובה עד שתחשך. ובבאור הדברים כתבו האחרונים, דכל מה שהתירו לו להמשיך באכילתו אף שכבר הגיע זמן התפילה, הוא משום שלא רצו להטריחו להפסיק באמצע אכילתו. אבל כאשר בין כה וכה יצטרך להפסיק באמצע הסעודה להתפלל, לא התירו לו להמשיך לאכול עד שיקיים מצותו. דיני המתחיל באכילתו והגיע זמן קיום מצוה, ראה בהרחבה בילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבא: אי קשיא, הא&lt;/b&gt; מתניתין גופא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכן בתחילת המשנה שנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכשיכנס לביתו נוטלו על שלחנו, אלמא&lt;/b&gt; משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמפסיק&lt;/b&gt; מסעודתו לנטילת לולב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר תני&lt;/b&gt; בסיפא דמתניתין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נטל שחרית, יטול בין הערבים,&lt;/b&gt; משמע שאינו חייב להזדרז ליטלו מיד בכניסתו לביתו אלא רשאי לדחות את המצוה לאחר גמר סעודתו שכל היום כשר לכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא: לא מפסיק&lt;/b&gt; מסעודתו לנטילת לולב, וסתרה המשנה דבריה מהרישא לסיפא?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ספרא: לא קשיא: הא&lt;/b&gt; סיפא דמתניתין שהתירה לדחות את קיום המצוה לאחר גמר הסעודה, היא ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא שהות ביום&lt;/b&gt; לקיים המצוה אחר הסעודה איירי. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; רישא דמתניתין, מיירי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליכא שהות ביום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא: מאי קושיא?&lt;/b&gt; איזו סתירה מצא רבא בדברי המשנה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא&lt;/b&gt; לכתחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצוה לאפסוקי&lt;/b&gt; שמא ימשך בסעודתו וישכח לקיים המצוה, ולכך שנינו ברישא שעליו להפסיק מסעודתו לנטילת לולב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא פסיק יטול בין הערבים,&lt;/b&gt; כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;מעיקר הדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל היום כשר ללולב?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבי זירא: לעולם כדאמרינן מעיקרא,&lt;/b&gt; שדברי רב ספרא נאמרו כדי ליישב מה חילוק יש בין תפילת מנחה שאינו צריך לפסוק מסעודתו כדי להתפלל, למצות לולב שעליו להפסיק סעודתו ולקיימה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודקשיא לך&lt;/b&gt; מה הוצרך רב ספרא לחלק בין אי איכא שהות ביום לליכא שהות ביום תיפוק ליה ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; (לולב) הוי מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; ולכן הצריכוהו להפסיק, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; (תפילת מנחה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן&lt;/b&gt; היא ולא חששו כל כך שמא יפשע, יש לומר, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא ביום טוב שני,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;157&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שגם מצות לולב אינה אלא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן עסקינן. דיקא נמי, מדקתני: מי שבא בדרך ואין בידו לולב,&lt;/b&gt; לכשיכנס לביתו וכו&#039;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי סלקא דעתך&lt;/b&gt; דמיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשון מי שרי&lt;/b&gt; לבא בדרך?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;157.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, בחולו של מועד (שהרי יום טוב שני אסור במלאכה כיום טוב הראשון), &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt;. ודקדק מכאן שחולו של מועד קרוי יום טוב, ומה שלא מזכירים של מועד בתפילה, הוא משום שהוא מותר במלאכת האבד, וכן כדי לחלק בין קדושת המועד שקדושתו חמורה לחול המועד שקדושתו קלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנהגם בקריאת ההלל היה שלא היו כולם קוראים, אלא אחד קורא בקול ומוציא את הרבים ידי חובתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כן אמרו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שהיה&lt;/b&gt; מקרה אותו (כלומר, קורא בפניו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבד או&lt;/b&gt; שהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה או קטן מקרין אותו&lt;/b&gt; את ההלל, אינו יכול לצאת ידי חובתו בקריאתם מדין &quot;שומע כעונה&quot; כיון שהם אינם מחוייבים בדבר, וקיימא לן: כל שאין מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם, ועל כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עונה אחריהן&lt;/b&gt; כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שהן אומרין,&lt;/b&gt; ויוצא ידי חובתו בקריאתו שלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבא לו מאירה&lt;/b&gt; על שלא למד לקרוא בעצמו ונזקק לקריאת עבד וקטן. ואם יודע היה לקרוא בעצמו תבוא לו מארה על שמצא לו שלוחים שכאלו לקרוא על ידיהם את ההלל לפני קונו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היה גדול מקרא אותו,&lt;/b&gt; שאינו מחוייב לחזור אחריו אלא יוצא בקריאתו מדין &quot;שומע כעונה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עונה אחריו &quot;הללויה&quot;&lt;/b&gt; על כל דבר שאומר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום שנהגו לכפול&lt;/b&gt; כל פסוק ופסוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכפול.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונהגו כן כיון שיש בהלל פרשה שכולה כפולה במקורה: &quot;הודו לה&#039;&quot; נאמר תחילה וסוף. &quot;יאמר נא&quot;, נאמר ג&#039; פעמים. &quot;קראתי יה&quot;, מקביל ל&quot;ענני במרחביה&quot;. &quot;ה&#039; לי&quot; נכפל פעמיים. &quot;טוב לחסות&quot;, נכפל פעמיים. &quot;סבבוני&quot; - &quot;סבוני&quot;. &quot;דחה&quot; - &quot;דחיתני&quot;. &quot;ויהי לי לישועה&quot; - &quot;כל רינה וישועה&quot;. &quot;ימין ה&#039;&quot; נכפל פעמיים. &quot;לא אמות&quot; - &quot;ולמוות לא נתנני&quot;. &quot;פתחו לי שערי צדק&quot; - &quot;זה השער לה&#039;&quot;. אבל מ&quot;אודך&quot; והלאה אינו כפול, ויש שנהגו לכפול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקום שנהגו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפשוט&lt;/b&gt; (שלא לכפול) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפשוט.&lt;/b&gt; מקום שנהגו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לברך&lt;/b&gt; על ההלל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יברך, הכל כמנהג המדינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: באמת אמרו&lt;/b&gt; (כל באמת אמרו הלכה היא שאין חולק בדבר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;158&amp;nbsp;&lt;/b&gt;): <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;158.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. בירושלמי כלאים פרק ב הלכה א איתא: אמר רבי אלעזר: כל מקום ששנו &quot;באמת אמרו&quot; - הלכה למשה מסיני. וכן כתב &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; בהקדמתו לפירוש המשניות. אמנם מדברי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בכמה מקומות (ראה בבא מציעא ס א) דקדקו שאין זו הלכה למשה מסיני בדוקא, אלא כדבריו כאן שהיא &quot;הלכה ברורה בלא פקפוק&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן&lt;/b&gt; קטן שהגיע לחינוך וחייב בברכת המזון מדרבנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברך לאביו&lt;/b&gt; ברכת המזון, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;159&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;159.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיינו דוקא כשלא אכל אביו אלא כזית שאינו מחוייב בברכת המזון מדאורייתא עד שיאכל שיעור שביעה. אבל אם נתחייב האב מדאורייתא אינו יוצא בברכת הקטן, &quot;דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא. (על פי סוגית הגמרא בברכות דף כ ב). והקשו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (מגילה יט ב): מדוע אמרו לעיל שגדול אינו יוצא ידי חובתו בקריאת ההלל על ידי קטן, הרי מצות ההלל דרבנן היא, ואם כן יוציא הקטן שמחוייב מדרבנן את הגדול שאף הוא אינו מחוייב אלא מדרבנן?! ותירצו, דגבי ברכת המזון מיירי שהקטן אכל שיעור שביעה, ולכן לולי שהוא קטן היה חייב מדאורייתא, וממילא הקטן שהוא חד דרבנן (כלומר, מה שחיובו הוא רק מדרבנן הוא מטעם אחד בלבד - מחמת שכל חיובו הוא משום מצות חינוך ולא מעיקר הדין), מוציא את הגדול שאף הוא חד דרבנן - שלא אכל שיעור שביעה ידי חובתו. אבל בהלל שעיקר המצוה אינה אלא מדרבנן, אם כן הקטן הוא תרי דרבנן - א. עיקר המצוה אינה אלא מדרבנן, ב. כל חיובו אינו אלא משום מצות חינוך דרבנן, ואילו הגדול הוא רק חד דרבנן, ולא אתי תרי דרבנן ומוציא חד דרבנן. ויש מן הראשונים שפירשו באופן אחר ראה בילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבד מברך לרבו, ואשה מברכת לבעלה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אמרו חכמים: תבא מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו!&lt;/b&gt; כי ודאי, מחמת שלא למד הוא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;160&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;160.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; פירש, דאיירי בבן קטן וכשלא אכל האב שיעור שביעה כמבואר לעיל. אבל &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt; כתב, דלמאי דקיימא לן שנשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא אפשר לפרש בבן גדול, ויוצא ידי חובתו בברכתם, אלא שתבא עליו מארה על שלא למד ונזקק לשמוע ברכת אחרים. (וראה &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; ד&quot;ה באמת).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0074_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot