https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:סוכה לה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-06T01:01:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%91&diff=141354&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:11:27Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:11, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93725:rev-141354:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%91&diff=93725&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:42:59Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה לה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מסייע ליה</b> לרב אסי, שאמר: עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה לשיטת רבי מאיר: דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסה של מעשר שני פטורה מן החלה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: חייבת בחלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: מדוע אמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>"לימא מסייע ליה",</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא היא!</b> דברי הברייתא הן ממש דברי רב אסי? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>: אמנם לגבי חלה ודאי מקור גמור הוא לדברי רב אסי ולא סייעתא בעלמא,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שלכך נקטתי לשון "לימא מסייע ליה", היות ובדברי הברייתא יש להסתפק, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבהא</b> (בעיסה) <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי</b> רבי מאיר וחכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא</b> (באתרוג ומצה) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי פליגי,</b> שהרי טעם אחד להם - דבאתרוג כתיב "לכם", ומצה נלמדת בגזירה שווה מהפרשת חלה דבעינן "לכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא: שאני עיסה</b> דדוקא בה פטר רבי מאיר כשאינה שלו, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> בה <b style='font-size:20px; color:black;'>קרא</b> (במדבר טו כ וכא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ערסתכם ערסתכם" תרי זימני,</b> (בפסוק כ נאמר: "ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה", ובפסוק כא נאמר: "מראשית ערסתיכם תתנו לה' תרומה לדרתיכם"), וחזינן שמיעט בה הכתוב מיעוט יתירא. אבל כאשר יש בפסוק רק מיעוט אחד אין למדים ממנו דבעינן דין ממון, דכיון שיש בה היתר אכילה די בזה להחשב "לכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>של תרומה טמאה פסולה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובטעם הדבר מבארת הגמרא: משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דלית בה היתר אכילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל תרומה טהורה</b> לכתחילה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יטול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובטעם הדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי בה רבי אמי ורבי אסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: מפני שמכשירה</b> את התרומה לקבל טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי ששנינו (להלן מב א): מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה את אגד הלולב, ומחזירתן למים בשבת, שכך היו נוהגים, שהיו שורין את הלולב במים כדי שלא יבשו (וקא משמע לן שמותר לעשות כן ואין בזה משום טלטול בשבת שלא לצורך), וכשנוגע לאחר מכן האגד הרטוב באתרוג ומרטיבו, הוכשר לקבל טומאה, שנאמר (ויקרא יא לח): "וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם טמא הוא לכם", והיינו שכאשר באו מים על פרי וכדומה, ולאחר מכן נגע בו דבר טמא, נטמא הוא בכך. ולכן כיון שאסור לגרום טומאה לתרומה, כדכתיב "משמרת תרומותי" ודרשו חכמים - עשה לה שימור, אין ליטול לכתחילה אתרוג של תרומה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;112&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;112.&nbsp;</b> נתבאר על פי <b>רש"י</b>. אבל <b>המאירי</b> כתב: מפני שמכשירם לקבל טומאה בחזרת הלולב במים, שהדבר קרוב ליגע המים באתרוג, ומיטמא בטומאת הידים שהם שניות ושני עושה שלישי בתרומה (כלומר, בחולין אין הידים מטמאות אותם, שכיון שהידים אינם אב הטומאה או ראשון לטומאה אלא שניות, קיימא לן שאין שני עושה שלישי. אבל בתרומה החמירו שאף התרומה הנוגעת בידים נטמאת), ואסור לגרום טומאה בתרומה. ובאחרונים כתבו, ש<b>רש"י</b> ו<b>המאירי</b> נחלקו בדין "משמרת תרומותי": לדעת <b>רש"י</b>, חלק מחיוב שמירת התרומה מן הטומאה הוא שלא יכשירה לכך על ידי נתינת מים. אבל לשיטת <b>המאירי</b> מותר להכשירה לקבל טומאה, שסוף סוף עדיין טהורה היא, אלא שכל האיסור הוא רק לגרום הטומאה בידים. וראה עוד בילקוט מפרשים. ובאחרונים הקשו: הרי מבואר במסכת מכשירין (פרק ג משנה ה), שאין הפירות נעשים מוכשרים לקבל טומאה אלא אם כן ניחא לו בכך, ואם כן מדוע הוכשר האתרוג לקבל טומאה, הרי ודאי לא ניחא לו בזה?! וראה בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: מפני שמפסידה.</b> שקליפתו החיצונה של האתרוג נמאסת על ידי משמוש הידים, ואסור לגרום הפסד לתרומה, כדילפינן מקרא דלעיל (משמרת תרומותי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איכא בינייהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שקרא עליה</b> על האתרוג "<b style='font-size:20px; color:black;'>שם</b> תרומה", <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מקליפתה חיצונה.</b> שלא הקדיש אלא את בשר הפרי ולא את קליפתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;113&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;113.&nbsp;</b> וכתבו <b>הר"ן</b> ו<b>הריטב"א</b>, שהקליפה החיצונה היא הקליפה העבה של האתרוג ולא רק הגליד הירוק שעוטף אותה. ובט"ז (תרמח ס"ק ו) הוכיח כדבריהם, דאי איירי בגליד החיצון לא שייך לדון אם קרא עליו שם תרומה, שהרי בלאו הכי כיון שאינה ראויה לאכילה אין עליה תורת תרומה. ויתירה מזו, אם רק גליד זה אינו בתורת תרומה, אם כן עדיין יבא לידי הפסד תרומה, שהרי אם תמאס וירצה אדם לאכול מן התרומה, יצטרך לקולפו, ומן הנמנע הוא שיצליח לקולפו בלא מקצת מקליפתו הפנימית ונמצא מפסיד חלק מן הקליפה הפנימית הקדושה בקדושת תרומה. ועל כן ודאי איירי שאינו קורא שם תרומה לכל קליפתו העבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר מפני שמכשירה</b> - הכא נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> טעמא לפסול, שהרי סוף סוף מכשירו לקבל טומאה, שאם יגע בדבר טמא יטמא כולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר מפני שמפסידה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> טעמא לפסול, שהרי אף אם תפסד קליפתו אין בכך כלום, שלא קרא לה שם תרומה אלא לבשר הפרי בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם נטל</b> את אותו אתרוג של תרומה טהורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> לעיל, דהטעם שאינו יוצא באתרוג של ערלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שאין בה היתר אכילה,</b> כאן, באתרוג של תרומה טהורה יצא ידי חובתו, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי יש בה היתר אכילה</b> לכהן, ואף ישראל יוצא בה ידי חובתו משום כך, לפי שיכול להאכילה לבן בתו שהוא כהן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;114&nbsp;</b> (וכגון שנשאה בתו לכהן). ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר,</b> דטעם פסול ערלה <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין בה דין ממון</b> - יש להכשיר באתרוג של תרומה טהורה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי יש בה דין ממון,</b> ויכול כהן לקדש בה את האשה. ואף ישראל יוצא בה ידי חובתו, שאף לגביו יש בה דין ממון ומקדש בה את האשה, שכן יכולה היא למוכרה לכהנים והדמים שלה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;114.&nbsp;</b> לכאורה צריך עיון, מדוע הוצרך לומר שיכול להאכילה לבן ביתו כהן, יאמר שיש בה היתר אכילה כיון שיכול להאכילה לשבט הכהנים? ! ותירץ <b>רבינו מנוח</b> (פרק ח הלכה ב), דפשיטא ליה ל<b>רש"י</b>, כי זה שיכול להאכילה לכהנים אינו מועיל להחשב כיש לה היתר אכילה בשבילו, שכן גבי דמאי אמרו בגמרא, שהטעם שיש בהם היתר אכילה הוא משום דאי בעי מפקר נכסיה, ומוכח שכדי שיחשב שיש בה היתר אכילה צריך שהוא עצמו יוכל להנות מהם, ועל כן פירש <b>רש"י</b> שיכול להאכילה לבן ביתו כהן הסמוך על שולחנו, שעל ידי זה נהנה בעצם אכילתו של זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל דמאי,</b> בית שמאי פוסלים ובית הלל מכשירים. <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמייהו דבית הלל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאי בעי</b> (אם היה רוצה) <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקר להו לנכסיה</b> (יפקיר את נכסיו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על ידי כך <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי עני, וחזי ליה</b> (ויהיו פירות אלו ראויים לו) מפני שעל העניים לא גזרו חכמים דין דמאי, והעמידוה על דין תורה דהולכים אחר הרוב, ורוב עם הארץ מעשרין. ומשום הכי, <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא נמי</b> (אף קודם שהפקיר נכסיו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכם" קרינא ביה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: מאכילין את העניים דמאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן מאכילין <b style='font-size:20px; color:black;'>את אכסניא</b> (חיילותיו של המלך, שמטיל מזונותיהם על בני מדינתו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;115&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאי.</b> כיון שאיסור דמאי חומרא בעלמא הוא, וכמו שנתבאר, לא העמידו חכמים דבריהם בשעת הדחק. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;115.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. אבל <b>המאירי</b> פירש, דמיירי באכסנאי (אורח המתאכסן חוץ לביתו), וקא משמע לן, שאף על פי שיש לו נכסים רבים בביתו, כיון שעתה אין לו מזון חשיב כעני.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית שמאי</b> חלקו על דין זה, וסברי: <b style='font-size:20px; color:black;'>עני לא אכיל דמאי,</b> ומשום כך אין יוצאים ידי חובה באתרוג של דמאי. <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: מאכילין</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>העניים דמאי, ואת האכסנאים דמאי. ואמר רב הונא: תנא, בית שמאי אומרים: אין מאכילין את העניים ואת האכסנאים דמאי, ובית הלל אומרים: מאכילים את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי.</b> הרי להדיא שנחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: אתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>של מעשר שני שבירושלים</b> - לא יטול. מאי טעמא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר,</b> דטעם פסול תרומה טמאה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שמכשירה</b> לקבל טומאה, אף כאן <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי מכשירה,</b> היות וגם גבי מעשר שני נאמרה הלכה זו שיהיה שמור בטהרה, שאף הוא קרוי קודש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> שם, שהטעם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שמפסידה</b> על ידי משמוש הידים, אף כאן <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי מפסידה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: של מעשר שני בירושלים לא יטול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם נטל כשרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר,</b> דטעם פסול ערלה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שאין בה היתר אכילה,</b> הלכה זו, שאם נטל אתרוג של מעשר שני יצא<b style='font-size:20px; color:black;'>, דברי הכל</b> היא, שהרי יש בו היתר אכילה בירושלים. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> התם, דטעם הפסול בערלה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין בה דין ממון, הא</b> (הלכה זו שנאמר במעשר שני) <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> (כמי היא) - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן היא,</b> דסברי מעשר שני ממון הדיוט הוא. אבל לרבי מאיר שמעשר שני ממון גבוה הוא, והאוכל ממנו כאוכל משולחן גבוה, לא יצא דאין בה דין ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>עלתה חזזית</b> על רובו של אתרוג - פסול. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: דבר זה</b> (המובא להלן) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבינו הגדול אמרו, המקום יהיה בעזרו: לא שנו</b> שאם עלתה חזזית על רובו פסול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כאשר עלתה החזזית <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחד. אבל</b> אם עלתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשנים ושלשה מקומות, כשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא: אדרבה,</b> איפכא מסתברא, שהרי אם עלתה החזית <b style='font-size:20px; color:black;'>בשנים ושלשה מקומות, הוה ליה</b> האתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>כמנומר, ופסול</b> משום שאינו הדר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אתמר</b> הך מלתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיפא</b> דמתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>אתמר</b>: דתנן: אם היתה החזזית <b style='font-size:20px; color:black;'>על מיעוטו, כשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, והמקום יהיה בעזרו. לא שנו</b> שאם היתה על מיעוטו כשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כאשר היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחד. אבל בשנים ושלשה מקומות</b> אף שבצירוף כולם אין כאן אלא מיעוט האתרוג <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;116&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה ליה כמנומר, ופסול.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;116.&nbsp;</b> ובשיעור הנימור הפוסל נחלקו הראשונים: דעת <b>הראב"ד</b>, שרק אם החזזית מפוזרת על פני רובו של אתרוג הוי מנומר. (כלומר, החזזית עצמה אינה אלא מיעוט, אלא שמפוזרת היא על פני רוב האתרוג ולא רק בצד אחד). אבל <b>המאירי</b> נחלק עליו, וכתב, שאפילו היתה כל החזזית בצד אחד של האתרוג הוי מנומר ופסול, וראה ילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: ו</b>אם היתה החזזית <b style='font-size:20px; color:black;'>על חוטמו,</b> דהיינו, בעובי גובהו שמשם משפע ויורד לצד ראשו (לשון רש"י וראה הערה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;117&nbsp;</b>), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו במשהו נמי פסול.</b> משום ששם ניכר הדבר לעיניים, ואף שינוי מראה כל שהוא מחסר מהדרו של האתרוג. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;117.&nbsp;</b> וב<b>רא"ש</b> למד בדעת <b>רש"י</b>, שאין כל השיפוע מעוביו ועד הפטמה קרוי חוטם, אלא מקום עובי גובהו לבד. כלומר, המקום הרחב ביותר באתרוג במקום הגבוה ביותר שבו. אבל ה<b>רי"ף</b> נקט שכל השיפוע עד הפטמה קרוי חוטם, וכן עמא דבר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>נטלה פטמתו</b> פסול:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא רבי יצחק בן אלעזר</b> להלכה זו בלשון אחר: <b style='font-size:20px; color:black;'>"נטלה בוכנתו".</b> והיינו משום שפטמת האתרוג חדה ודומה לבוכנא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;118&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;118.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> בפירושו הראשון בשם רבינו יעקב. ובאופן אחר כתב בשם רבינו יצחק הלוי: שפטמתו של אתרוג אינה בראשו, אלא פטמתו ועוקצו שניהם בחלקו התחתון, אלא שהעוקץ הוא מה שיוצא חוץ לגומא שבאתרוג, ועל כן אם ניטל כשר שאינו מגוף האתרוג, ואילו פטמתו הוא החלק הנעוץ בתוך הגומא בבשר הפרי, שאם ניטלה נעשה האתרוג חסר ופסול. ולפיכך היה רבי יצחק בן רבי אלעזר מכנה אותה בוכנא, לפי שנעוץ הוא בחוזקה כבוכנא. ופירוש ראשון נראה לו עיקר. וראה ילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>נקלף</b> פסול:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: האי אתרוגא דאגליד</b> (שנקלף) ונעשה על ידי כך אדום <b style='font-size:20px; color:black;'>כאהינא סומקא</b> (תמרה אדומה) שכן דרך פירות הנקלפים שנעשים אדומים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה,</b> כיון שכך היא הרגילות, מראה אתרוג הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;119&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;119.&nbsp;</b> וכתב <b>הרא"ש</b>: ומיירי שלא ניטלה אלא הקליפה החיצונית הדקה, שהרי אם ניטל מקליפתו הלבנה הרי הוא "חסר" ופסול. וכן כתבו <b>הר"ן הריטב"א</b> ועוד ראשונים. <b>וברמב"ם</b> (פרק ח הלכה ז) החמיר עוד יותר, דאיירי שאף קליפתו החיצונית הירוקה לא נתקלפה לגמרי אלא מעט, שעדיין הוא ירוק. וראה בזה עוד בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן: נקלף פסול?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0069_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot