https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:סוכה לד א - היסטוריית גרסאות2026-04-06T02:51:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=141351&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:11:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:11, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93722:rev-141351:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=93722&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:42:54Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה לד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבא שאול אומר</b>: מה שאמר הכתוב "<b style='font-size:20px; color:black;'>ערבי</b> נחל" בלשון רבים, לא לרבות ערבי בעל והרים בא, אלא לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> איכא, כלומר, שתי מצוות יש בערבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת ל</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>לולב, ואחת למקדש,</b> שציוה הכתוב להקיף את המזבח בערבות (כמבואר להלן דף מה א). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;84&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;84.&nbsp;</b> להלן מג ב נחלקו אמוראי, האם הקפת המזבח היא בערבה או בלולב, ו<b>הר"ן</b> שם כתב בשם <b>רש"י</b> שהההקפה היא בלולב, ואם כן צריך עיון היאך פירש כאן שיש מצות ערבה במקדש בהקפת המזבח?! וכתב ה<b>כפות תמרים</b>, שאין כוונת <b>רש"י</b> כאן להקפת המזבח על ידי הכהנים, אלא למה שהיו זוקפין מורביות של ערבה בצידי המזבח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> דדרשי "ערבי" לרבות של בעל ושל הרים, האי דבעינן ערבה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקדש מנא להו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא גמירי להו.</b> (כלומר, הלכה למשה מסיני היא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן</b>: דין <b style='font-size:20px; color:black;'>"עשר נטיעות",</b> דהיינו, עשר נטיעות המפוזרות בשווה בתוך בית סאה שהוא חמישים אמה על חמישים אמה, שהמרחק בין נטיעה לנטיעה שווה בכולן, מותר לחרוש אותו בית סאה בערב שביעית עד ראש השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שמצוה מן התורה להוסיף בערב שביעית מחול על הקודש, וכמו שלמדו חכמים מן הפסוק "בחריש ובקציר תשבות", שמדובר בחריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, שאסור לחורשו שלושים יום קודם השביעית, מכל מקום בנטיעות שאם לא יחרוש תחתיהם יבשו ויפסדו, נאמר למשה מסיני שמותר לחרוש תחתיהן עד ראש השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היו עשר נטיעות המפוזרות בשווה בכל הבית סאה, נאמר למשה מסיני שמותר לחרוש כל הבית סאה בשבילן, ולא רק תחתיהן, הואיל ויונקות מכל הבית סאה. אבל אם לא היו עשר אלא פחות, או שאינן מפוזרות בכל הבית סאה, חורש תחת כל אחת ואחת מהן כשיעור יניקתה לפי חשבון עשר לבית סאה. (זהו דין עשר נטיעות שנאמר למשה מסיני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן דין הקפת המזבח ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה, ו</b>דין <b style='font-size:20px; color:black;'>ניסוך המים</b> במקדש בחג הסוכות (המבואר להלן מח א), הלכות אלו כולן <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה למשה מסיני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: ערבי נחל, הגדילות על הנחל, פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: מאי קראה?</b> כלומר, מנין למדת שצפצפה גרועה היא מן הערבה, שכה פשוט לך לדרוש את הפסוק למיעוטי ולא לריבויי, שהרי יכול אתה לדרוש "ערבי נחל" לשון רבים לרבות צפצפה, שאף היא כשרה למצות ערבה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;85&nbsp;</b> דכתיב (יחזקאל יז ה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"קח על מים רבים צפצפה שמו".</b> כוונת הכתוב שם לבא בתוכחה על צדקיהו, שנתנו ה' למלך על ירושלים והוא עבד למלך בבל, והיינו שאותו "שורש הנאחז בשדה זרע" הפך והיה לצפצפה, ומשמע שצפצפה לשון גריעותא הוא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;85.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>, לפי שהוקשה לו: מהי קושית הגמרא מאי קרא, הרי צפצפה נתמעטה מערבי נחל? ועל כן פירש, שכוונת הגמרא להקשות: מנין לך למעט צפצפה מן הפסוק "ערבי נחל", נילף להיפך, לרבות צפצפה שאף היא כשרה למצות ערבה. וב<b>כפות תמרים</b> הקשה, היאך סברה הגמרא לרבות צפצפה מן הפסוק הרי אינה ערבה? ותירץ, שכוונת הגמרא בקושייתה היא, מנין שכוונת הכתוב לפסול צפצפה לגמרי, שמא לא אמרה תורה ערבי נחל אלא לכתחילה. אבל בדיעבד כל מיני הערבה כשרים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ודילמא פרושי קא מפרש,</b> וכך היא כוונת הכתוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>קח על מים רבים</b> - נתן הקדוש ברוך הוא שררה לצדקיהו ונתנו מלך על כל סביבותיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי ניהו,</b> כלומר, ואיזו מלוכה חשובה היא - כ<b style='font-size:20px; color:black;'>צפצפה,</b> ולפירוש זה צפצפה לשון חשיבות היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן מאי</b> האי דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמו",</b> הרי כבר אמר הכתוב שנתנו למלך, דכתיב: "קח על מים רבים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כ"קח על מים רבים", ומאי ניהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה</b> שגדלה על המים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והן</b> (ישראל) <b style='font-size:20px; color:black;'>שמו עצמן כצפצפה שבהרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דמתני לה להאי קרא</b> (הנאמר ביחזקאל) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמתניתא.</b> כלומר, לא רבי זירא דרש את הפסוק לגריעותא, אלא ברייתא מפורשת היא שצפצפה לשון גריעותא היא, ואת קושית אביי שנו בשם רבי זירא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך שנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"קח על מים רבים צפצפה שמו",</b> ומשמע לשון גריעותא. <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבי זירא: ודילמא פרושי קא מפרש, קח על מים רבים מאי ניהו, צפצפה.</b> ומתרצת הגמרא כדלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן מאי שמו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כקח על מים רבים, ומאי ניהו ערבה, והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ערבה קנה</b> (הענף) <b style='font-size:20px; color:black;'>שלה אדום, ועלה שלה משוך</b> (מוארך), <b style='font-size:20px; color:black;'>ופיה</b> חודן של העלים <b style='font-size:20px; color:black;'>חלק</b> הוא, ואינו עשוי פגימות פגימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל</b> שכולו פגימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: היאך אתה אומר שערבה פיה חלק, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא</b> שנינו בברייתא: ערבה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דומה למגל</b> שפגימותיו נוטות כולן לאחד מן הצדדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר. אבל</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דומה למסר</b> שפגימותיו הולכות לפנים ואינן נוטות לצד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;86&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול.</b> ומבואר, שערבה הדומה למגל כשרה, והיאך אתה אומר שזהו אחד מסימני הצפצפה?! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;86.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. אבל <b>הרמב"ם</b> פירש באופן אחר, שמסר פגימותיו גדולות, ואילו מגל פגימותיו קטנות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: כי תניא ההיא, בחילפא גילא,</b> שהוא אחד ממיני הערבה, ומין זה לבדו דומה למגל. אבל סתם ערבה פיה חלק. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: שמע מינה</b> מברייתא זו ד<b style='font-size:20px; color:black;'>האי חילפא גילא כשר להושענא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שהיא כשרה שהרי ערבה היא? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;87&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;87.&nbsp;</b> ב<b>מהרש"א</b> הקשה: היאך פשיטא לגמרא שהיא כשרה, הרי מסברא יש לומר שכל שאין לה את שלושת הסימנים שמנה התנא בערבה אינה כשרה ללולב?! ותירץ ה<b>שפת אמת</b>, שאין הכי נמי, מה שהכשירו ערבה זו למרות שהיא דומה למגל חידוש גדול הוא, אלא שלא לזה נתכוון אביי, שהרי חידוש זה מפורש בברייתא, אלא ידעה הגמרא שאביי בא לפשוט בזה ספק אחר שהיה לו לגבי חילפא גילא, ועל זה אמרו שפשיטא הוא. אמנם יש מן הפוסקים שכתבו ששלושת הסימנים הם לעיכובא, ויש שכתבו ששנים מהם לעיכובא, וראה בכל זה בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא: הואיל ואית ליה שם לווי,</b> שאין קורין לה ערבה סתם אלא חילפא גילא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נתכשר,</b> שאין זו הערבה האמורה בתורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא הכי נמי,</b> נפסול ערבה זו מטעם זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ערבי נחל" אמר רחמנא,</b> ומשמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום.</b> כלומר, לרבות כל מיני הערבה ואפילו חילפא גילא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: הני תלת מילי אשתני שמייהו</b> (נשתנה שמם) <b style='font-size:20px; color:black;'>מכי חרב בית המקדש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חלפתא</b> (צפצפה) נשתנה שמה ל<b style='font-size:20px; color:black;'>ערבתא,</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבתא</b> (ערבה רגילה), נתחלף שמה ל<b style='font-size:20px; color:black;'>חלפתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי נפקא מינה</b> בשינוי השם זה? <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>לולב.</b> שאותה הקרויה עתה ערבה פסולה למצות לולב, ואילו אותה הקרויה חלפתא כשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שיפורא</b> שופר של איל שכפוף הוא, נקרא עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>חצוצרתא,</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>חצוצרתא</b> שהיא פשוטה ואינה של איל קרויה עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>שיפורא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי נפקא מינה? ל</b>מצות תקיעת <b style='font-size:20px; color:black;'>שופר של ראש השנה.</b> שאותו שופר הקרוי שיפורא פסול לתקיעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן שולחן גדול ושולחן קטן, אחד מהם היה קרוי פתורא וחבירו פתורתא, ועתה נשתנה שמם, וקורין ל<b style='font-size:20px; color:black;'>פתורתא פתורא,</b> ול<b style='font-size:20px; color:black;'>פתורא פתורתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>מקח וממכר.</b> שאם סיכמו המוכר והלוקח על פתורתא, נותן לו כפי שהוא קרוי עתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: אף אני אומר</b> דבר נוסף שנתחלף שמו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בי כסי</b> מקום יש בכריסה של הבהמה והוא קרוי בית הכוסות, שהוא עשוי ככובע וככוס, ודופנו עבה כשתי דפנות, ובעבר היו רגילים לקרותו <b style='font-size:20px; color:black;'>הובלילא,</b> ואילו מה שאנו קורין עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>הובלילא</b> שהוא ההמסס, היו רגילים לקרותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בי כסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למחט הנמצא בעובי בית הכוסות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ששנינו במסכת חולין (דף נ ב): מחט שנמצאת בעובי (כלומר, בדופן) בית הכוסות, אם היתה תחובה מצד אחד, דהיינו שהיתה תחובה בעוביו אבל לא ניקב בית הכוסות נקב מפולש - כשר, כיון שסתום הוא. אבל אם ניקב נקב מפולש - הרי היא טריפה. וחילוק זה שייך רק בבית הכוסות שדפנותיו עבים. אבל בהובלילא שדופנו דק כל נקב מטריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא בר יוסף: אף אני אומר</b> דבר נוסף שנתחלף שמו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בבל</b> נקראת עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בורסיף,</b> ואילו המקום שהיה קרוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בורסיף</b> קרוי עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבל.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0066_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot