https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:סוכה לא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-06T01:01:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=141346&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:10:30Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:10, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98269:rev-141346:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=98269&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:16:22Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:16, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יהודה</b> להוכיח את דבריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בבני כרכין</b> שאינם דרים במקום פרדסים ואין הדקלים מצויים להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן.</b> הרי שסברו שלולב היבש כשר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> שהרי ודאי לא היו לולביהם נשמרים בלחלוחיתם שנים כה רבות. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יהודה</b> להוכיח את דבריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בבני כרכין</b> שאינם דרים במקום פרדסים ואין הדקלים מצויים להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן.</b> הרי שסברו שלולב היבש כשר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> שהרי ודאי לא היו לולביהם נשמרים בלחלוחיתם שנים כה רבות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> מכאן הוכיח <b>הראב"ד</b> את שיטתו שלולב היבש פסול כל שבעה, שאם לא כן מה ראיה מביא רבי יהודה מבני כרכין, שמא בשביל שאר ימי החג עשו כן, שאם לא ימצאו לולב ליום הראשון יצאו לכל הפחות ידי חובתם בשאר ימים. וה<b>רמב"ן</b> במלחמות דחה ראיתו, וכתב, שלא היתה ראית רבי יהודה מזה שהנחילום לבניהם, כי שמא הנחילום כדי לעשות מהן חבלים וקופות, אלא הוכיח מן היורשים עצמם שנטלו לולבים אלו ויצאו בהם ידי חובתם בחג, ונתבארו הדברים לעיל במשנה.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> מכאן הוכיח <b>הראב"ד</b> את שיטתו שלולב היבש פסול כל שבעה, שאם לא כן מה ראיה מביא רבי יהודה מבני כרכין, שמא בשביל שאר ימי החג עשו כן, שאם לא ימצאו לולב ליום הראשון יצאו לכל הפחות ידי חובתם בשאר ימים. וה<b>רמב"ן</b> במלחמות דחה ראיתו, וכתב, שלא היתה ראית רבי יהודה מזה שהנחילום לבניהם, כי שמא הנחילום כדי לעשות מהן חבלים וקופות, אלא הוכיח מן היורשים עצמם שנטלו לולבים אלו ויצאו בהם ידי חובתם בחג, ונתבארו הדברים לעיל במשנה.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93717:rev-98269:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=93717&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:42:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה לא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יהודה</b> להוכיח את דבריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בבני כרכין</b> שאינם דרים במקום פרדסים ואין הדקלים מצויים להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן.</b> הרי שסברו שלולב היבש כשר, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> שהרי ודאי לא היו לולביהם נשמרים בלחלוחיתם שנים כה רבות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> מכאן הוכיח <b>הראב"ד</b> את שיטתו שלולב היבש פסול כל שבעה, שאם לא כן מה ראיה מביא רבי יהודה מבני כרכין, שמא בשביל שאר ימי החג עשו כן, שאם לא ימצאו לולב ליום הראשון יצאו לכל הפחות ידי חובתם בשאר ימים. וה<b>רמב"ן</b> במלחמות דחה ראיתו, וכתב, שלא היתה ראית רבי יהודה מזה שהנחילום לבניהם, כי שמא הנחילום כדי לעשות מהן חבלים וקופות, אלא הוכיח מן היורשים עצמם שנטלו לולבים אלו ויצאו בהם ידי חובתם בחג, ונתבארו הדברים לעיל במשנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה? אין שעת הדחק ראיה.</b> כי אפשר שלא עשו כן אלא לזכר בעלמא שלא תשכח תורת לולב מישראל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> נחלקו הראשונים, האם כוונת הגמרא לומר שלולב יבש כשר בדיעבד ומברכים עליו בשעת הדחק, או שלולב היבש פסול אפילו דיעבד, אלא שבשעת הדחק היו נוטלים אותו שלא תשתכח תורת לולב מישראל, ועיין בזה בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהת, רבי יהודה אומר: אף יבשין כשרין.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אאתרוג</b> קאי, ונמצא איפוא שלא הצריך רבי יהודה דין הדר אפילו באתרוג?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא, אלולב</b> קאי, שבזה הכשיר רבי יהודה כשאינו הדר. אבל באתרוג מודה רבי יהודה דבעינן הדר כמו שנאמר בתורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b>: ארבעת המינים <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא,</b> הרי ודאי יש לנו לקיים ציווי התורה כמו שמפורש בה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא: הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד, אי מייתי מינא אחרינא</b> ולא יאגדנו עם הלולב לא יעבור בבל תוסיף, הואיל ו<b style='font-size:20px; color:black;'>האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי</b> (זה עומד לעצמו וזה עומד לעצמו), <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן,</b> שאף כשלא אגדם יחד אם נטלם לשם מצוה עובר בבל תוסיף. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> ופירשו ה<b>תוספות</b>, דאף אם נוטלו חוץ לאגד עובר ב"בל תוסיף". והקשו דהא קיימא לן לעיל לענין אגד של לולב, שאם אגדו במין אחר לדעת רבנן שלולב אין צריך אגד אינו עובר עליו בבל תוסיף, דהאי לחודיא קאי והאי לחודיא קאי, וכל שכן כשנטלו חוץ לאגד שלא יעבור עליו בבל תוסיף?! ופירשו ה<b>תוספות</b>: שכאשר אגד את הלולב שלא במינו, למאן דאמר לולב אין צריך אגד אינו עובר עליו כיון שלא נטלו כדרך גדילתו, ואיסור בל תוסיף נאמר רק כאשר נוטל את המין החמישי כצורת מצות נטילת שאר המינים שצריך ליטלם כדרך גדילתם כשראשם למעלה, ורק למאן דאמר לולב צריך אגד שגם האגד עצמו הוא חלק מן המצוה שייך לחייב על אגד משום בל תוסיף. והוסיפו עוד: אף אם נטלו כדרך גדילתו אמרינן האי לחודיא קאי והאי לחודיא קאי למאן דאמר לולב אין צריך אגד, לענין שאין בזה משום "כל המוסיף גורע". והיינו, שבדין בל תוסיף נאמרו שני חלקים: א. עצם האיסור להוסיף במצוה פרטים מסוימים שלא נאמרו בתורה. ב. שאם הוסיף במצוה גרע, ואינו יוצא בה ידי חובתו. והגדר בזה הוא, שתפילין שיש בהם חמש פרשיות אינם נידונים כתפילין של ארבע פרשיות בתוספת פרשה אחת, אלא דבר אחר לגמרי הוא, ואין להן תורת תפילין, וכן הוא בשאר מצוות. ולענין זה אמרינן, שאם אין האגד חלק מן המצוה לא גרע בזה שהוסיף ונטל בידו מין נוסף, שכל אחד מהם עומד לבדו ואין המין החמישי מבטל את מהותם של ארבעת המינים שצוותה תורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצא אתרוג, לא יביא לא רמון ולא פריש ולא דבר אחר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא,</b> מה חידוש הוא זה, הרי אתרוג חייבה תורה ולא מין אחר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>: כשלא נזדמן לו אתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>לייתי</b> אפילו שאר מינים <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי שלא תשכח תורת אתרוג, קא משמע לן</b> שאין לעשות כן, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דנפיק חורבא מיניה,</b> (לעיתים יכול הדבר לבא לידי טעות), <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אף כאשר יוכל למצוא אתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי למסרך</b> ולהביא מינים אלו למצות לולב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> כתב <b>הרא"ש</b> בשם <b>הראב"ד</b>: כשם שנוטלים לולב יבש בשעת הדחק כדי שלא תשתכח תורת לולב, כמו כן במקום שאין בנמצא אתרוגים או הדסים נוטל לולב לבדו, אף על פי שארבעת המינים שבלולב מעכבים זה את זה, כדי שלא תשתכח תורת לולב. ואין לחוש שמא יצא מזה חורבא שגם לשנים הבאות יטלו לולבים לבדן אף שיוכלו למצוא אתרוגים, כיון שארבעת המינים מפורשים בתורה ואין לחוש שמא יטעה, ורק אם יטול פריש וכדומה חששו בגמרא שמא יטעה ויהיה סבור שזהו פרי עץ הדר האמור בתורה, הואיל ולא פירשה התורה בהדיא מהו פרי זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עתה שבה הגמרא לדון, האם מודה רבי יהודה לחכמים באתרוג דבעינן הדר: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: אתרוג הישן</b> שאבדה לחלוחיתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b> לפי שאינו הדר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה מכשיר.</b> הרי שאף באתרוג חלק רבי יהודה וסבר שאין צריך שיהיה הדר, ומסקינן: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא דרבא</b> (שאמר מחלוקת בלולב אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן) <b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> למסקנת הגמרא, לא בעינן הדר לדעת רבי יהודה אפילו באתרוג. והקשה <b>הריטב"א</b>: אם כן נמצא שכל המשניות המובאות בפרק זה הן דלא כרבי יהודה, שכן פסול נקטם ראשו ועלתה בו חזזית ועוד - פסולי הדר הן, ומדוע לא חלק שם רבי יהודה?! וכתב <b>הריטב"א</b>, דלא התיר רבי יהודה אלא ביבש - שאין חסר בגידולו דבר ושמו עליו. אבל כל שאינו כברייתו וכגון שניקב וחסר או לא נגמרה גדילתו מודה רבי יהודה שפסול הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעי</b> רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> באתרוג?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן</b>: אתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>הירוק ככרתי</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b> (מין ירק) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר מכשיר, ורבי יהודה פוסל.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> ה<b>תוספות</b> בד"ה ירוק ככרתי האריכו לדון מהו הגוון הפסול למצוה, האם ירוק כעשב, כחול הדומה לתכלת, כחלמון של ביצה או כמין שעוה, עיין שם. עוד כתבו ה<b>תוספות</b>: אתרוג הירוק ככרתי שאחר שישהה זמן מרובה בכלי יחזור למראה אתרוג - כשר הוא דודאי נגמר גידולו, שאם לא שנגמר גידולו על העץ לא היה חוזר למראה אתרוג בתלוש. ובפוסקים דנו, האם כוונתם להכשיר אתרוג זה גם בעודו ירוק או רק אחר שישהה בכלי ויצהיב, וראה הרחבת הדברים בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסברה הגמרא: מאי טעמא דרבי יהודה הפוסל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו משום דבעי הדר,</b> ואתרוג זה שנראה כבוסר אינו הדור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא,</b> אין טעמו של רבי יהודה משום הדר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ד</b>אתרוג הירוק <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גמר פירא,</b> וכל שאינו פרי גמור אינו אתרוג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מביאה הגמרא ראיה נוספת: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: שיעור אתרוג קטן, רבי מאיר אומר: כאגוז, רבי יהודה אומר: כביצה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> טעמו של רבי יהודה המצריך שיעור כה גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דבעי</b> רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> באתרוג, וכמו שאמר רבא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא,</b> אף כאן טעמו של רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ד</b>כל עוד לא הגיע לשיעור זה אכתי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גמר פירא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: וב</b>אתרוג ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדול</b> שיעורו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיאחוז שנים בידו אחת. אבל</b> אתרוג שמחמת גודלו אי אפשר לאחוז שנים כמותו ביד אחת פסול, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אפילו</b> היה האתרוג כה גדול שצריך לאחוז אתרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד בשתי ידיו</b> הרי הוא כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> דרבי יהודה הפוסל אתרוג גדול הרבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו משום דבעי הדר</b> ואתרוג כה גדול אינו הדור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא,</b> מעיקר הדין מודה רבי יהודה שאפילו היה האתרוג גדול הרבה הרי הוא כשר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאמר רבה</b>: סדר נטילת לולב הוא שיאחז ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לולב ב</b>יד <b style='font-size:20px; color:black;'>ימין ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אתרוג בשמאל, זימנין דמחלפי ליה,</b> שיאחז בטעות את הלולב בשמאלו והאתרוג בימינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כד<b style='font-size:20px; color:black;'>אתי לאפוכינהו</b> (כשיבא להופכם), הרי צריך לאחוז רגע אחד את שניהם בידו אחת, ואם יהיה האתרוג גדול יתר על המידה, יש לחוש שמא יפול מידו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי לאיפסולי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא איפוא למסקנת הגמרא, שלדעת רבי יהודה אף באתרוג לא בעינן הדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא לרבי יהודה הא</b> (הרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> בפסוק "פרי עץ <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b>"! מבארת הגמרא: סבר רבי יהודה, כי אין כוונת הכתוב להצריך אתרוג הדור למראה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> "הדר" שנאמר בתורה רצונו לומר: איזה הוא הפרי שנצטוונו ליטול, זה <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר באילנו משנה לשנה.</b> כלומר, האתרוג בשונה משאר פירות אינו גדל בשנה אחת, אלא גידולו אורך מספר שנים, ומכאן למדו חכמים שרצון התורה לרמוז לנו שנקח אתרוג דוקא, אף שלא נתפרש הדבר בפסוק להדיא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>, דמהכא שמעינן דאתרוג אמר קרא, שאין פרי אחר עושה כן. אבל <b>הרא"ה</b> כתב דמצינו פירות הרבה שאינם גדלים בעונה אחת אלא בשנים מספר, ואפילו הכי ידעינן ש"הדר" זהו אתרוג לפי שאתרוג שמו הדר, כמבואר בלשון התרגום (בראשית ב ט): נחמד למראה - דמרגג למיחזי. וכן כתב ה<b>רמב"ן</b> בהלכות לולב, ש"אתרוג" הוא שם הפרי בארמית, ו"הדר" בלשון הקודש. ולדבריהם נתפרש בפסוק להדיא שצריך ליטול אתרוג, ודברי הגמרא כאן הן לרמז בעלמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: לולב <b style='font-size:20px; color:black;'>של אשרה ושל עיר הנדחת</b> פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי לולב <b style='font-size:20px; color:black;'>של אשרה פסול?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבא: לולב של עבודה זרה,</b> דהיינו ששימשו בו לעבודה זרה, כגון שכיבדו בו לפניה את הקרקע, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> או שצורת עבודתו היא על ידי לולב, להעבירו בפניה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> וכדומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יטול</b> משום שמאוס הוא לגבוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם נטל, כשר!</b> מוכח אם כן, שלולב של עבודה זרה אינו פסול אלא לכתחילה. אבל בדיעבד אם נטלו יצא בו ידי חובתו?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> כתב <b>הראב"ד</b> בהלכות לולב: אשרה של נכרי שלקט ממנה ישראל לולב, אף שבעלמא לא אמרינן באשרה של נכרי "כתותי מכתת שיעוריה" כיון שיש לה ביטול, הכא לא יצא בו ידי חובתו, שאחר שלקטו זכה בו ישראל ושוב אין לה ביטול ואינה ראויה לכלום. אבל לולב שאינו גוף העבודה זרה, אלא עשוי לשמש בו לעבודה זרה, וכגון לכבד לפניה את הקרקע, אף אחר שזכה בו ישראל יש לו ביטול, שכן קיימא לן שכאשר מבטל הגוי את גוף העבודה זרה ממילא בטלים כל משמשיה, ולפיכך גם אחר שזכה בו ישראל לא חשבינן ליה ככתותי מכתת היות ועדיין ראוי הוא לביטול.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> בספר הערות להגרי"ש אלישיב הקשה: הרי קיימא לן במסכת עבודה זרה דף נ א שתקרובת עבודה זרה אין לה ביטול, ואם כן היאך יוצא ידי חובתו בלולב זה שהקריבו לפניה, הרי כתותי מכתת שיעוריה?! ועיין שם מה שתירץ.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> ואף שלולב של אשירה אסור בהנאה מותר הוא לצאת בו ידי חובתו, דמצוות לאו להנות ניתנו, <b>רש"י</b>. וב<b>ריטב"א</b> הקשה: מדוע מותר לקיים מצוות בדבר האסור בהנאה, הרי נהנה הוא בכך שמקבל עליהן שכר בעולם הבא?! ותירץ, שהתורה אסרה רק הנאה שהיא מגוף הדבר. אבל כל שאין נהנה מגופו אלא שגורם לו רווח והנאה ממקום אחר לא אסרה תורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במשנה שפסלו לולב של אשירה אפילו דיעבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>באשרה דמשה עסקינן.</b> כלומר, באותן אשירות שמצאו ישראל בזמן כניסתם לארץ, שעליהם נאמר (דברים יב ג): "ואשריהם תשרפון באש", והרי לולב צריך שיעור (ארבעה טפחים), ושל אשירה אין בו שיעור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כיון שעומד לשריפה<b style='font-size:20px; color:black;'>, כתותי מיכתת שיעוריה.</b> כלומר, רואין אותו כאילו נכתת ונידוק עד דק שאין בו שיעור כלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> ב<b>תוספות</b> ד"ה באשרה דמשה הוסיפו, שלא רק באשירה דמשה שדינה בשריפה אמרינן כתותי מכתת שיעוריה, אלא כל עבודה זרה שזכה בה ישראל דקיימא לן שאינה בטלה עולמית אין אדם יוצא בה ידי חובתו מטעם זה. אבל בעבודה זרה של נכרי שבידו לבטלה ותהיה מותרת לא אמרינן כתותי מכתת שעוריה. ורבינו תם חולק ופירש, שאפילו עבודה זרה של נכרי קודם שביטלה אינו יוצא בה ידי חובתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דיקא נמי</b> שאכן פסול זה נאמר דוקא באשירה של משה העומדת לשריפה, מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b>: לולב של אשירה ושל עיר הנדחת, ומשמע, של אשירה <b style='font-size:20px; color:black;'>דומיא דעיר הנדחת</b> שדינה בשריפה, שנאמר (דברים יג יז): "ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש", <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נקטם ראשו</b> של לולב, פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: לא שנו</b> שפסול <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נקטם. אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נסדק</b> הלולב, דהיינו שנסדקו ראשי העלים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> פירש שנסדקו ראשי העלים. לעומת זאת <b>הריטב"א</b> כתב: פירוש, נסדק דומיא דנקטם דהיינו בעלה העליון בראשו. ונראה מדבריו שלהקל בא, שלא הכשירו רק כשנסדקו שאר העלים, אלא אפילו נסדק העלה האמצעי נמי כשר. וכבר העירו האחרונים שאף <b>רש"י</b> מודה לזה, שהרי כתב להלן לב א ד"ה אמר רב פפא: "הא דקתני סדוק פסול, לאו כשנסדקו ראשי העלים או השדרה", הרי שאפילו בנסדקה השדרה הכשיר <b>רש"י</b>, וכל שכן בראש העלה העליון. ויש מן הראשונים שפסלו כשנסדקה השדרה, ויש שחילקו בין אם נסדק לאורכו או לרוחבו, וראה בהרחבה בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי לולב ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נסדק כשר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> (הרי שנינו בברייתא): <b style='font-size:20px; color:black;'>לולב כפוף,</b> שהיה ראשו כפוף כאגמון כלפי מטה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> וכתב <b>הטור</b> (סימן תרמה על פי <b>הרא"ש</b> בתשובה כלל כד סימן י): דוקא כשהיתה שדרתו כפופה. אבל אם היו עליו כפופים בראשו כמו שדרך להיות בהרבה לולבים - כשר. אבל <b>הריטב"א</b> נסתפק בזה, וכתב שיש לחוש שלא ליטול לולב שראשו כפוף אפילו היתה שדרתו זקופה, היות ובפשטות "כפוף" היינו כפיפת הראש, כדכתיב: "הלכוף כאגמון ראשו", ואפילו עלה אמצעי של לולב נחשב כראשו, ואם היה כפוף אף ששאר העלים זקופים אין ליטלו. ובפוסקים דנו בדעת <b>הרא"ש</b> שהכשיר בכהאי גוונא, האם כוונתו להכשיר רק כאשר העלה האמצעי כפוף, או גם כשכל עליו כפופים. עוד דנו, האם הכשיר <b>הרא"ש</b> גם כשנכפפו עליו לצדדים שלא כדרך לולבים, או רק כשנכפפו לפנים שכן הוא דרך גדילתם, וראה בכל זה בילקוט מפרשים.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0061_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot