https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:סוכה כו א - היסטוריית גרסאות2026-04-06T09:33:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%90&diff=141335&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:09:02Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:09, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%90&diff=98266&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:16:17Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:16, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רמי בר יחזקאל: כדי הילוך מאה אמה</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רמי בר יחזקאל: כדי הילוך מאה אמה</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> ששיעור שינת עראי הוא כדי הילוך מאה אמה:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> ששיעור שינת עראי הוא כדי הילוך מאה אמה:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הישן</b> שינת עראי (תוספות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>בתפילין ורואה קרי</b> צריך לסלקן מראשו בעוד הקרי עליו, והרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוחז ברצועה</b> של התפילין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו אוחז בקציצה</b>, בתפילין עצמן, מפני שהיא קדושה עצמה מפני שי"ן של תפילין (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יעקב</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הישן</b> שינת עראי (תוספות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>בתפילין ורואה קרי</b> צריך לסלקן מראשו בעוד הקרי עליו, והרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוחז ברצועה</b> של התפילין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו אוחז בקציצה</b>, בתפילין עצמן, מפני שהיא קדושה עצמה מפני שי"ן של תפילין (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יעקב</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ביארו ה<b>תוספות</b>, שלפי דעת רבי יעקב, מותר לישון שינת עראי בתפילין אפילו בלילה, ואין חוששין שמא יימלך בדעתו וישן שינת קבע, ובכי האי גוונא מדברת הברייתא<b>;</b> וראה בהערה בעמוד הבא, שלריטב"א שיטה אחרת בזה.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ביארו ה<b>תוספות</b>, שלפי דעת רבי יעקב, מותר לישון שינת עראי בתפילין אפילו בלילה, ואין חוששין שמא יימלך בדעתו וישן שינת קבע, ובכי האי גוונא מדברת הברייתא<b>;</b> וראה בהערה בעמוד הבא, שלריטב"א שיטה אחרת בזה.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93705:rev-98266:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%90&diff=93705&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:42:20Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוכה כו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי שילא אמרו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חתן פטור</b> אפילו מקריאת שמע כיון שהוא טרוד יותר מהם, ואינו יכול לכוין אפילו פסוק ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והשושבינין וכל בני החופה</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין</b> בקריאת שמע, הואיל ואינם טרודים כל כך שלא יוכלו לכוין אפילו שעה קלה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ה<b>תוספות</b> הבינו מפירוש רש"י, שלדעת תנא קמא: "העוסק במצוה פטור מן המצוה", ואילו לדעת רבי שילא: אינו פטור מן המצוה, והשיגו על זה. וכתב <b>מהרש"א</b>, כי לדברי רש"י שלפנינו, אף לתנא קמא אינו פטור מן המצוה, וכן כתב ה<b>ריטב"א</b> בדעת רש"<b>י;</b> ומה שכתב <b>רש"י</b>: ולית להו <b>להני תנאי</b> העוסק במצוה פטור מן המצוה, קאי הן על תנא קמא והן על אותם שאמרו משום רבי שילא. וה<b>ריטב"א</b> חולק על רש"י, ומפרש בדעת כולם ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה", ולפיכך פטורין מתפלה ותפילין דבעי כוונה טובא ולא אפשר לקיימן שתיהן, ולא מיחייבי ליתובי דעתייהו כיון דטרידי במצוה, אבל בקריאת שמע חייבין דלא בעי כוונה אלא פסוק ראשון, ואפשר לקיימן שתיהן<b>;</b> ורבי שילא סבר: דחתן אף בקריאת שמע לא מצי לכווני. ודעת ה<b>מאירי</b>: הואיל וכבר כנס אין שייך כאן דין עוסק במצוה פטור מן המצוה, ולפיכך אין פטורין אלא מטעמים אחרים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר רבי חנניא בן עקביא: כותבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ספרים תפילין ומזוזות, הן ותגריהן</b> (לוקחים מהן כדי למכור ולהמציאן לצריך להם, רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ותגרי תגריהן</b> (הקונים מן הקונים למכור מעט מעט) <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל העוסקין במלאכת שמים לאתויי מוכרי תכלת</b> (ציצית) - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורין מקריאת שמע, ומן התפלה, ומן התפילין, ומכל מצות האמורות בתורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיים דברי רבי יוסי הגלילי</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ואף שמרויחין מזה<b>;</b> ודוקא אם עיקר כוונתם כדי להמציאן למכור למי שצריך להם, אבל אם עיקר כוונתם רק להשתכר, לא מיקרי "עוסק במצוה", <b>משנה ברורה</b> בשם <b>המגן אברהם;</b> ולזה כונת רש"י, ראה שם בביאור הלכה<b>;</b> וכתב עוד ב<b>ביאור הלכה</b>: אם כוונתו לשניהם בשוה, מיקרי עוסק במצוה. עוד הסתפק שם, דלענין כתיבה גופא כשהכותב כוונתו להשתכר, אפילו הכי מיקרי כעוסק במצוה<b>;</b> ומשום, דכתיבה גופא דהיא בודאי עצם מצוה כדכתיב "וכתבתם" ורק דאינה גמר מצוה קודם הקשירה, הרי הוא בכלל עוסק במצוה, ואפילו אם ידוע שעיקר התחלתו לכתוב היה רק בשביל שכר ולולי זה לא היה מתחיל<b>;</b> כי אמרינן, דהשתא שכותב אין מכוין כלל רק שכותב סתם לשם מצות תפילין כדין, ראה עוד שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה רבי יוסי הגלילי אומר: העוסק במצוה פטור מן המצוה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> א. כתב ה<b>מאירי</b>: כותבי ספרים תפילין וכו', פטורין וכו' שהעוסק במצוה אפילו בקלה פטור מן המצוה אפילו בחמורה. כתב ה<b>ערוך לנר</b>: הא דלא אמר: שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, כי רבי יוסי הגלילי חידש, שכל עסק במצוה פוטר מן המצוה ואפילו עוסק במצוה בשביל אחרים, כגון מוכרי תפילין ומזוזות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכי דרכים ביום, פטורין מן הסוכה ביום</b>, דכתיב: בסוכות תשבו כעין ישיבת ביתו, וכשם שכל השנה אינו נמנע מללכת בדרך לסחורה, כך כל ימות החג לא הצריכו הכתוב לימנע מלילך בדרך (רש"י), <b style='font-size:20px; color:black;'>וחייבין בלילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכי דרכים בלילה, פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכי דרכים</b> בין <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום ו</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילה, פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכין לדבר מצוה</b> ביום, <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורין בין ביום ובין בלילה</b>, ואף על פי שאין הולכין אלא ביום (תוספות לעיל), משום דטרודים ודואגים במחשבת המצוה ותיקוניה, פטורין מן המצוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוספות</b> לעיל כה א ד"ה שלוחי: איירי בכי האי גוונא דאי מיטרדי בקיום מצות סוכה הוו מבטלי ממצוות. ולשון ה<b>ריטב"א</b>: כשהוא בענין שאם יתעכבו לישב בסוכה, <b>שמא</b> יארע להם ביטול במצוה. אבל ה<b>מאירי</b> כתב: יש אומרים: שאף הולכים לדבר מצוה, דוקא כל שאם ישבו בסוכה יארע להם קצת בטול באותה מצוה, וכן כתבו, שהולכים לדבר הרשות חייבין בשעת חנייתם אף לעשות סוכה מתחילה, שאם בסוכה מצויה, הרי אף לדבר מצוה כן, כל שאין ביטול אצל המצוה בכך. ומכל מקום אנו מפרשים, שלדבר מצוה אפילו בסוכה מזומנת להם - כן, ולדבר הרשות אין שם חיוב אלא בשיש שם סוכה במקום חנייתם, לא שיהו חייבים לעשותה מתחלה, וכן המנה<b>ג;</b> ראה עוד שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא, כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא</b> (כשהיו באים בשבת של סוכות לריש גלותא) שהיה גר בסורא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו גנו ארקתא דסורא</b> (היו ישנים על שפת הנהר) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> (היו אומרים): <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן שלוחי מצוה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b> שבאנו לשמוע הדרשה ולהקביל פני ריש גלותא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופטורין</b> מן הסוכה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ביאר ה<b>ריטב"א</b>, שעשו כן כדי למהר לבוא בבוקר לבית המדרש לשמוע דרשת הרגל, ואם לא היו עושים כן היו יכולין לבוא לידי ביטול המצוה, ולפיכך פטורים היו<b>;</b> וכן הביא ה<b>מאירי</b> בשם יש אומרים, ראה הערה לעיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרי העיר</b> מגייסות שלא יבואו עליהם וצריכין לילך סביב העיר לשומרן ואין יכולין לעשות סוכה במקום אחד (משנה ברורה) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם שומרין <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב ה<b>משנה ברורה</b>: ודוקא בשומרי גייסות, אבל בשומרי ממון שלא יגנבו שדרכן לשמור תמיד הוי כשומרי גנות ופרדסין דלקמן (מגן אברהם), ובאמת הדבר תלוי לפי ענין השימור, ושומרי החנויות שלנו שדרכן לשמור בלילה פטורין רק בלילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרי העיר בלילה, פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרי העיר בין ביום ובין בלילה, פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שומרי גנות ופרדסים</b> שאינם זזין משם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורין בין ביום ובין בלילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: למה פטורים הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליעבדי סוכה התם וליתבו</b>, יעשו סוכה במקום שמירתם וישבו בה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר: תשבו כעין תדורו</b>, כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו, וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: פרצה קוראת לגנב</b>, אם יראהו הגנב יושב בסוכה, יכנס הגנב מרוח אחרת ויגנוב הפירות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> וה<b>מאירי</b> כתב: מאי טעמא, כלומר: שמאחר שאין כאן לא מצוה ולא הכרח והם קובעים דירתם לשם, יעשו סוכה לשם?! ותירץ אביי: תשבו כעין תדורו, כלומר: שצריך להביא מטתו בסוכתו וכלי תשמישו כאילו הוא בביתו, ואם יעשה כן וירדו גשמים אין לו מקום לפנותם, והרי הוא כמורשה מעיקרו מתורת הטרחה יתירה שבפנויו שאין לו מקום לפנותו משם. וה<b>ריטב"א</b> כתב: תשבו כעין תדורו, כי בזמן שרגילין לשבת בבתיהן חייבין בסוכה. עוד כתב: דרשת "תשבו כעין תדורו" אינה מלשון "תשבו", דאדרבא מדלא כתיב "תדורו" וכתיב "תשבו" משמע איפכא<b>;</b> אלא אנו לומדין כן מכוונת המצוה שאמרה תורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", כלומר: כמו שהייתם יושבים בבתיכם<b>;</b> אי נמי, מדכתיב: "האזרח בישראל" דמייתר להכי, כדבעינן למימר לקמן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> תמה ה<b>ריטב"א</b>: וכי לית ליה לרבא "תשבו כעין תדורו", והא טעמא דחולה ומצטער והולכי דרכים משום הכי הוא?! ותו, איך פטר ליה רבא מסוכה משום חשש הפסד ממון, וכי יש אדם נפטר מן המצוה בכך?! ויש לומר: תרוויהו משום תשבו כעין תדורו, אלא דלאביי אפילו שלא במקום הפסד, כיון שאין דרכו לעשות דירתו שם<b>;</b> ורבא סבירא ליה, דכולי האי לא דרשינן "תשבו כעין תדורו" שלא לעשות סוכה אלא במקום שדרכו לקבוע שם ביתו, אבל כשיש לו הפסד בדבר ואית ליה צערא ופסידא, בהא פטרינן ליה משום "תשבו כעין תדורו". אבל <b>הר"ן</b> כתב: דלרבא "כעין תדורו" הוא, כיון שכל השנה הוא דר באותן (הבתים) שבגנות ובאותן כלים. וה<b>מאירי</b> כתב: ורבא תירצה משום פירצה קוראת לגנב, כלומר: מאחר שדירתו קבועה לשם, לא הזקיקוהו לישב בסוכה שיהא נותן בה מקום לאבד משלו, והרי אם עושה שם סוכה, הגנבים מכירים שהוא בתוכה וגונבים ממקום אחר. ומכאן סמכו בקצת מקומות, שכל שיש בישיבתם בסוכה חשש גנבים או לסטים, עושין סוכה בחצר בית הכנסת, ומברכין שם ברכת לישב בסוכה, ואוכלים ויושנים בבתיהם. ואף אנו נוהגין שלא ליתן מיטות בסוכה ולשכב שם, מפני הצינה המצויה בלילות במחוזותינו, וכן שהן עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, ואנו כמורשים מעיקרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו: דקא מנטר כריא דפירי</b> (שומר כרי של פירות) שהוא תמיד לפניו ויכול לשומרן מתוך סוכתו, ואין כאן פירצה קוראת לגנב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חולים ומשמשיהם</b> פטורין מן הסוכה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: חולה שאמרו</b> שהוא פטור מן הסוכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חולה שאין בו סכנה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו חש בעיניו ואפילו חש בראשו</b> וישיבת הסוכה קשה לו (משנה ברורה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבן שמע</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ן בן גמליאל: פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי, והתיר רבי יוסי בריבי</b> (רבי יוסי בן חלפתא החכם חריף שבדורו) <b style='font-size:20px; color:black;'>לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב שרא לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה</b> (התיר לו רב לישון בכילה שבסוכה) שיש לה גג וגבוהה עשרה טפחים, והיושן בה כיושן חוץ לסוכה - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום בקי</b> (יתושים, ר"ן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא שרא ליה לרבי אחא בר אדא, למגנא בר ממטללתא משום סירחא דגרגישתא</b>, התיר לו רבא לישון חוץ לסוכה, משום שהיה מצטער מהריח של קרקע לבנה שהיו טחין בה קרקעית הסוכה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> א. כתב ה<b>רא"ש</b>: ומיירי באכסניא, דאי בביתו האיך עשה סוכה מתחילה בדבר שהיה מצטער לישון בה ויפטר משום מצטער<b>;</b> אי נמי גרגישתא הוא גופסית וכשיורד עליו מטר הוא מס ריח. ב. כתב <b>הר"ן</b>: ולא שהיה ריחה מאוס לכל, שאם כן הרי נפסלת הסוכה כדאמר לעיל (יב ב) הני שושי ושוצרי אין מסככין בהו, דכיון דסני ריחייהו שביק להו ונפיק, אלא הכא במצטער הוא לבדו עסקינן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא לטעמיה דאמר רבא: מצטער</b> שהסוכה מצערתו (רש"י) <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור מן הסוכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן על רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן</b> במשנתנו: "<b style='font-size:20px; color:black;'>חולין</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשמשיהם פטורין מן הסוכה</b>, והרי משמע: <b style='font-size:20px; color:black;'>חולה אין</b> אכן פטור הוא מן הסוכה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטער לא</b> פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בני הישיבה לשנויי: "<b style='font-size:20px; color:black;'>חולה</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא ומשמשיו פטורים</b>, ואילו "<b style='font-size:20px; color:black;'>מצטער</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b>, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>משמשיו לא</b> פטורים; ועל כן במשנתנו הפוטרת אף את המשמשים קתני: חולין ומשמשיהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אכילת עראי</b> המותרת חוץ לסוכה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: תרתי או תלת</b>, שתים או שלש פעמים יתן לתוך פיו (רש"י) והוא שתים או שלש ביצים (תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: והא זמנין סגיאין סגי ליה לאיניש בהכי</b> (הרי פעמים רבות שדי לו לאדם באכילה כזו), <b style='font-size:20px; color:black;'>והוה ליה סעודת קבע?</b>!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר אביי</b>: שיעור אכילת עראי היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדטעים בר בי רב ועייל לכלה</b> (כשיעור שטועם תלמיד בבוקר כשהולך לבית המדרש), שדואג שמא יימשכו השמועות וטועם מלא פיו (רש"י), והיינו כביצה שהוא אוכל הנאכל בבליעה אחת (רש"י כז א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: גזירה שמא ירדם</b>, שמא תחטפנו שינה, ויישן שינת קבע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לרב אשי: לדבריך שאתה חושש שמא ירדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הא דתניא: ישן אדם שינת עראי בתפילין, אבל לא שינת קבע</b> שמא יפיח בהן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחוש שמא ירדם?</b>!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> משני <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף בריה דרב עילאי</b>: הברייתא דתפילין מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>במוסר שינתו לאחרים</b>, אומר לחבירו: אם אירדם העירני!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב משרשיא</b>: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ערביך ערבא צריך</b> (הערב שערב לך אף הוא צריך ערב להתחייבותו) כלומר: הרי יש לחוש שמא אף השומר ישכב ויישן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> צריך ביאור: והרי אנו באים להוכיח שאין חוששין כלל שמא ירדם, וכי אטו ממה שאין חוששים שמא ירדם אדם ער, מוכרח שאין לחוש שמא יירדם אדם היושן שינת ערא<b>י;</b> וראה שפת אמת וערוך לנר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן</b> ביאור אחר בבריתא דתפילין: <b style='font-size:20px; color:black;'>במניח ראשו בין ברכיו עסקינן</b>, ואין לחוש שמא ירדם באופן זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> טעם אחר במה שאין ישנין שינת עראי חוץ לסוכה, ולא משום שמא ירדם כרב אשי, כי אין חוששין לזה והיינו טעמא דתפילין (רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b>, אלא: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> אבל ה<b>ריטב"א</b> כתב, שאף לרבא יש לחוש שמא ירדם, ואין מותר בתפילין אלא במניח ראשו בין ברכיו, אלא שבסוכה אסור אפילו במניח ראשו בין ברכיו. וכתב עוד: ויש למדין מכאן, שהנודר או הנשבע שיעשה דבר בחצי הלילה, שאין לו לישן עראי קודם לכן, שמא ירדם באותה שעה ולא יעשה מצותו. וליתא, שאין אומרים כן אלא בדבר שהוא אסור בגוף השינה כשיאריך בשינתו כהני דהכא, אבל בנשבע זה שאין השינה אסורה לו כלל, אלא שצריך לעשות מצותובאותה שעה, אין לנו למונעו קודם לכן משינה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אין קבע לשינה</b> ואין בה חילוק בין קבע לעראי לענין סוכה, שאין אדם קובע עצמו לשינה, שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך, הילכך זו היא שינתו; ורק גבי תפילין דטעמא משום שמא יפיח בהם ולאו משום איסור שינה, לפיכך כשהוא מנמנם מעט לא יבוא לידי הפחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני חדא</b> (למדנו בריתא אחת): <b style='font-size:20px; color:black;'>ישן אדם בתפילין שינת עראי, אבל לא שינת קבע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך</b>: ישן אדם בתפילין <b style='font-size:20px; color:black;'>בין קבע בין עראי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך</b>: לא יישן אדם בתפילין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קבע ולא עראי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן לכל הברייתות שלא יסתרו זה לזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - דאסור לישן בהם לא עראי ולא קבע - מיירי: <b style='font-size:20px; color:black;'>דנקיט להו בידיה</b> (אוחז התפילין בידיו), הואיל ויש לחוש שמא יפלו מידו לא יישן בהם כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - דמותר לישן בהם עראי ולא קבע - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמנחי ברישיה</b> (תפילין בראשו, כדרכם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - דמותר לישן בהם בין עראי ובין קבע - <b style='font-size:20px; color:black;'>דפריס סודרא עלויה</b> (כיסה את התפילין בסודר) והניחם אצל מראשותיו, ומותר לישן כיון שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> ב<b>הגהות מיימוניות</b> (תפילין ד כ) כתב על פירוש רש"י: וקצת קשה לדבריו, שהרי אם מונחים אצל מראשותיו, על זה אין שייך לומר "ישן אדם בתפילין<b>;</b> וראה <b>שפת אמת</b> בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה שינת עראי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רמי בר יחזקאל: כדי הילוך מאה אמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> ששיעור שינת עראי הוא כדי הילוך מאה אמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הישן</b> שינת עראי (תוספות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>בתפילין ורואה קרי</b> צריך לסלקן מראשו בעוד הקרי עליו, והרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוחז ברצועה</b> של התפילין <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו אוחז בקציצה</b>, בתפילין עצמן, מפני שהיא קדושה עצמה מפני שי"ן של תפילין (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יעקב</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> ביארו ה<b>תוספות</b>, שלפי דעת רבי יעקב, מותר לישון שינת עראי בתפילין אפילו בלילה, ואין חוששין שמא יימלך בדעתו וישן שינת קבע, ובכי האי גוונא מדברת הברייתא<b>;</b> וראה בהערה בעמוד הבא, שלריטב"א שיטה אחרת בזה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0049_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>Micropedia bot