https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91 2026-04-06T09:34:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=141332&oldid=prev 2020-09-06T16:08:39Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:08, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93702:rev-141332:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=93702&oldid=prev 2015-06-30T13:42:14Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה כד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי עשויה בידי אדם&lt;/b&gt;, כי יש רוח בידו לנפחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר: משום רבי יוסי הגלילי אמרו: אף אין כותבין עליו גיטי נשים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: כתיב: וכתב לה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt;&quot; כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי אלא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt;&quot; (קלף) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין לרבות כל דבר&lt;/b&gt;, כגון לוח עץ ועלה זית שיהא כשר לכתוב עליו את הגט? -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתב לה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום&lt;/b&gt;, כי היה יכול לומר: ונתן בידה ספר כריתות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן: &quot;וכתב לה&quot; כלל, &quot;ספר&quot; פרט, &quot;ונתן בידה&quot; חזר וכלל, &quot;כלל ופרט וכלל&quot; אי אתה דן אלא כעין הפרט. וכדמפרש ואזיל (תוספות) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן, מה תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt;&quot;, כלומר: מה בא פרט ד&quot;ספר&quot; למעט?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר לך: מה&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt;&quot; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל&lt;/b&gt; הוא דכשר לכתיבת הגט, למעט דבר שיש בו רוח חיים או שהוא אוכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt; - שאינם דורשים כן, וסוברים: כותבין גט על דבר שיש בו רוח חיים - מה טעמם, והרי מידה היא בתורה: כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, ויש לך למעט מה שאינו כעין ספר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום: ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כתב&lt;/b&gt; רחמנא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בספר&lt;/b&gt;&quot;, באמת יש לפרש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדקאמרת&lt;/b&gt; שהכתוב בא לפרט במה כותבים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא דכתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר&lt;/b&gt;&quot; ולא כתיב &quot;בספר&quot;, משמע: שברי הגט קרויין ספר, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לספירת&lt;/b&gt; (סיפור) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברים בעלמא&lt;/b&gt; שיכתוב לה דברי כריתות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דאתא&lt;/b&gt; קרא, ואין כאן פרט כלל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוסיף רש&quot;י לבאר לפי דעת חכמים מה שאמרה תורה &quot;כריתות&quot;, דהיינו שיהא דברים שכורתים ומפרידין ביניהן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כלומר: דאילו לרבי יוסי פירוש כריתות הוא שיתן לה ספר שיעשה כריתות ביניהן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt;, שלשיטתם &quot;ספר&quot; לא משמע קלף, הרי שלא אמרה תורה כלל במה יכתוב, וממילא משמע בכל דבר; ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתב&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דרשי ביה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; &quot;וכתב&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי להו&lt;/b&gt; לרבנן כדי ללמוד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף&lt;/b&gt;, שאם נתן לה כסף ואמר לה: &quot;התגרשי בו&quot; אינה מגורשת (רש&quot;י) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי לולי מיעוט הכתוב הוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ואיתקש יציאה&lt;/b&gt; (גרושין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להויה&lt;/b&gt; (קדושין) כדכתיב: &quot;ויצאה&quot; מביתו והלכה &quot;והיתה&quot; לאיש אחר, נקישם גם לענין כסף, ונאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הויה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt; שאם נתן לה כסף ואמר: הרי את מקודשת בו הרי היא מקודשת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף יציאה&lt;/b&gt; נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; הכתוב שאינה מתגרשת בכסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוסי הגלילי&lt;/b&gt; הדורש: &quot;וכתב לה&quot; לכלל ופרט וכלל, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי סברא&lt;/b&gt; - שאינה מתגרשת בכסף - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר כריתות&lt;/b&gt;&quot; שנכתב &quot;כריתות&quot; בסמוך ל&quot;ספר&quot; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא ליה&lt;/b&gt;, שהרי משמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ספר&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כורתה ואין דבר אחר כורתה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt;, רבנן שלא למדו שאינה מתגרשת בכסף מ&quot;ספר כריתות&quot; אלא מ&quot;וכתב לה&quot;, מה טעמם שלא למדוהו מ&quot;ספר כריתות&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; &quot;ספר כריתות&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה&lt;/b&gt; ללמד שתהא ספירת הדברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר הכורת בינו לבינה&lt;/b&gt;, שלא יטיל תנאי בגירושין באופו שיאגדם יחד - ול&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתניא: הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם התנה שלא תעשה את אלו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt;&quot;, הרי כיון שכל ימיה קשורה בו שמחמתו היא נמנעת מלשתות יין ותנאי זה תלוי ועומד לעולם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין זה כריתות&lt;/b&gt;, דכל ימיה קשורה בו שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם התנה שלא תעשה את אלו רק &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שלשים יום&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה כריתות&lt;/b&gt; ומותרת מיד להנשא לאחר, כיון שיכול לבוא לידי הפרדה לסוף שלשים יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt; - רבי יוסי הגלילי, הדורש &quot;ספר כריתות&quot; לענין אחר - דין זה של &quot;דברי הבדלה&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרת כריתות&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא&lt;/b&gt;, כלומר: הואיל והיה הכתוב יכול לומר: &quot;ספר כרת&quot; ואמר &quot;כריתות&quot;, בא ריבוי זה ללמד שיהיו דבר הכורת בינו לבינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt; - רבנן שאינם לומדים דין זה מריבוי &quot;כריתות&quot; - טעמם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרת כריתות לא דרשי&lt;/b&gt; ליה לההוא דרשה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן משמע מדברי התוספות שכתבו, דבמקום דכתיב &quot;לא דרשי&quot; ולא כתיב &quot;לא משמע להו&quot;, אין הכוונה שאין זה נחשב אצלם כריבוי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העושה סוכתו בין האילנות&lt;/b&gt; ולא סמך את הסוכה עליהם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאילנות דפנות לה&lt;/b&gt; לסוכה, הרי הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הטעם שכתב רש&quot;י ושאר ראשונים שאין הסוכה סמוכה על האילנות, יש לפרשו בשני אופנים: האחד: כי אם סמכה על האילנות הוי ליה כסומך סוכתו בכרעי המטה (לעיל כא ב) למאן דאמר (שם) שהטעם משום מעמיד בדבר המקבל טומאה, והוא הדין אם סמך הסכך על המחובר. השני: משום שהוא משתמש באילן. ובפירוש השני נחלקו המפרשים: יש מפרשים שלא יהא הסכך לבדו נשען על האילנות, ואף בכי האי גוונא מיקרי משתמש באילן (&lt;b&gt;ערוך&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לנר&lt;/b&gt;) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויש מפרשים, שקרקעית הסוכה לא תהא נשענת על האילן (משמעות ה&lt;b&gt;משנה ברורה&lt;/b&gt;). ראה בכל זה &lt;b&gt;בב&quot;ח&lt;/b&gt; סימן תר&quot;ל וב&lt;b&gt;מגן&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אברהם&lt;/b&gt; שם ס&quot;ק יד, וב&lt;b&gt;פרי מגדים&lt;/b&gt; באשל אברהם, וב&lt;b&gt;משנה ברורה&lt;/b&gt; ס&quot;ק מו ושער הציון, וב&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; כאן. וכתב ב&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt;: כי לפי שיטת רש&quot;י, הסובר: שרבנן ורבי יהודה פליגי בדין מעמיד בדבר המקבל טומאה, ולרבנן מסככין בו, על כרחך כוונתו כפירוש השני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אחא בר יעקב: כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה&lt;/b&gt; שהרוח מוליכה ומביאה אותה (רש&quot;י) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מחיצה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ב&lt;b&gt;משנה ברורה&lt;/b&gt; (תרל מח, וציין מקורו מרש&quot;י): אם מנידה אותם, אפילו אין בכח הרוח להפיל אותה לגמרי, רק שעל ידי הרוח הולך המחיצה ובא, קיימא לן דשוב לא חשיב מחיצה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואפילו עומדת בבית שאין שם רוח כלל. וב&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (עז ו) הוסיף: היינו דוקא שהרוח מפזר את הענפים באופן שהם מתרחקים שלשה טפחים זה מזה ו&lt;b&gt;בטל ליה מחיצה ההיא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שעתא&lt;/b&gt;, וראה דברי מחצית השקל שהובאו שם, וראה שם בארוכה. אבל בשו&quot;ת &lt;b&gt;משכנות יעקב&lt;/b&gt; (או&quot;ח קכג), כתב שלא כדברי החזון איש, אלא צריך שלא ינידנו הרוח כלל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בזה ב&quot;&lt;b&gt;עמק ברכה&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה&lt;/b&gt;, הרי הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אמאי כשרה הסוכה לדעת רב אחא בר יעקב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קאזיל ואתי&lt;/b&gt; (דפנות הסוכה הולכים ובאים) ברוח מצויה וכדרך האילנות?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן: ב&lt;/b&gt;אילנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשין&lt;/b&gt;, שהן זקנים ועבים ואין גיזעם נד ברוח. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי דעת החזון איש בהערה 4, שאין מחיצה הנדה ברוח בטילה אלא אם כן מתבטלת המחיצה, הא דמשמע כאן שגזע העץ הנד ברוח אינו מחיצה אף שאין שייך בו פיזור שיתרחקו זה מזה יותר משלשה טפחים, ביארו בזה, דהוא משום שהדפנות מתרחקות מן הסכך יותר משלשה טפחים, ונפסלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכתי תמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאיכא נופו&lt;/b&gt; של האילן שהוא בודאי הולך ובא, והרי לפעמים אף הנוף חלק מן הדופן, ואיך כשר הוא?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעביד ליה בהוצא ודפנא&lt;/b&gt;, כלומר: אורג את נוף האילן בענפי הוצא ודפנא, ואין הנוף נד ברוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; שאין האילנות נדים ברוח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי למימרא&lt;/b&gt;, מה חידוש יש בדבר שהאילנות כשרים להיות דפנות?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומפרשינן: החידוש הוא: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא: ניגזר&lt;/b&gt; שלא לשהות ביום טוב ושבת בסוכה שהאילנות דפנות לה משום גזירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא אתי לאישתמושי באילן&lt;/b&gt; לשים על האילנות את כליו ואסור משום שבות ביום טוב ובשבת. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר ב&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt;: אי לאו דברי רב אחא בר יעקב הוה אמינא כי חידוש משנתנו הוא שאין האילנות פסולים אף שאינם עומדים ברוח מצויה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל לרב אחא בר יעקב שפירש משנתנו באילנות העומדים ברוח מצויה, אם כן תיקשי: מאי למימרא?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; משנתנו שאין גוזרים כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; מברייתא שלמדנו בענין היתר שאיבת מים מבורות שברשות הרבים על ידי מחיצות של דיומדין, שהן זויות שיש בהן אמה לכל רוח בארבע פינות הבור -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה שם&lt;/b&gt; באחת מפינות הבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילן&lt;/b&gt; שניתן לחוקקו ולחלקו באופן שיהא בו אמה לכל רוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או גדר&lt;/b&gt; אבנים מרובעת אמה על אמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או מחיצת הקנים&lt;/b&gt; (מפרש לה בעירובין, ופליגי אמוראי שם בפירושו) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי כל אחד מאלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נידון משום דיומד&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שהאילן כשר הוא להיות מחיצה אף שהוא נד ברוח, ותיקשי לרב אחא בר יעקב?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם נמי, משום&lt;/b&gt; הכי כשר, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעביד ליה בהוצא ודפנא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע: אילן המיסך על הארץ&lt;/b&gt;, נופו גדול מאד, וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ, ויש חלל גבוה עשרה טפחים מן הקרקע לנוף - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אין נופו&lt;/b&gt; (כלומר: ראשי נופו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבוה מן הארץ שלשה טפחים, מטלטלין תחתיו&lt;/b&gt; בשבת, כי ראשי הנוף חשובין כמחיצה; אבל אם היה גבוה שלשה טפחים אין מטלטלין תחתיו, שהרי מחיצה הגבוהה מן הארץ שלשה טפחים אינה מחיצה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רב אחא בר יעקב תיקשי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי&lt;/b&gt; מועילין ראשי הנוף להיות מחיצה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קאזיל&lt;/b&gt; הנוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתי&lt;/b&gt; ברוח מצויה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; שמחיצה טובה היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניטלטל בכוליה&lt;/b&gt; כלומר: יטלטל תחתיו כל כמה שהיקף האילן גדול -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי הניחא אם מיירי במחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה, יש לומר, הואיל ומחיצה גרועה היא, אין היא מועלת אלא להיקף של בית סאתים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל אם עומדת היא ברוח מצויה, הרי מחיצה גמורה היא ותועיל בכל היקף שהוא - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מצינו במחיצה &quot;גרועה&quot; כגון מחיצה שאינה של שתי וערב, שלא התירו חכמים להקיף בהם אלא שטח של בית סאתים זרע (מקום שניתן לזרוע בו סאתים זרע), ושיטחו כחצר המשכן שהוא מאה על חמשים אמה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0046_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot