https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90 2026-04-06T09:33:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=141325&oldid=prev 2020-09-06T16:07:48Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:07, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98264:rev-141325:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=98264&oldid=prev 2015-07-01T10:16:13Z

<p>Automatic page editing</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:16, 1 ביולי 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; כתב: והרי דלת שיש בה כמה אגרופין, &quot;כדי שלא יצא מגופו של תינוק לחוץ כלום&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והיינו, דרש&quot;י מפרשה על הגובה, והריטב&quot;א מפרשה על הרוחב. וראה &lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; על דברי רש&quot;י.&amp;nbsp;  &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וצריך ביאור: א. הרי נמצא שאין הגמרא מקשה קושיא מענין הנידון, אלא קושיא בהבנת דברי רבי יהודה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומה ענינו לכאן?! ב. מה ביאור לשון הגמרא: &quot;והרי דלת דיש בה כמה אגרופין&quot;, והרי סברא זו לא נאמרה אלא לענין אוהל שאינו עשוי בידי אדם, ולא לענין &quot;אין דרך אוהל בכך&quot;?! וראה מה שכתבו התוספות, ובמהרש&quot;א מהר&quot;ם וקרני ראם שביארו דבריהם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד בריטב&quot;א בשם התוספות, ובהגהות שם בשם תוספות מכתב יד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה ביאור הריטב&quot;א בדברי הגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שביאר בערוך לנר על פי שיטת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; כתב: והרי דלת שיש בה כמה אגרופין, &quot;כדי שלא יצא מגופו של תינוק לחוץ כלום&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והיינו, דרש&quot;י מפרשה על הגובה, והריטב&quot;א מפרשה על הרוחב. וראה &lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; על דברי רש&quot;י.&amp;nbsp;  &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וצריך ביאור: א. הרי נמצא שאין הגמרא מקשה קושיא מענין הנידון, אלא קושיא בהבנת דברי רבי יהודה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומה ענינו לכאן?! ב. מה ביאור לשון הגמרא: &quot;והרי דלת דיש בה כמה אגרופין&quot;, והרי סברא זו לא נאמרה אלא לענין אוהל שאינו עשוי בידי אדם, ולא לענין &quot;אין דרך אוהל בכך&quot;?! וראה מה שכתבו התוספות, ובמהרש&quot;א מהר&quot;ם וקרני ראם שביארו דבריהם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד בריטב&quot;א בשם התוספות, ובהגהות שם בשם תוספות מכתב יד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה ביאור הריטב&quot;א בדברי הגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שביאר בערוך לנר על פי שיטת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: הכי קאמר רבי יהודה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוצרכו להביא דלתות&lt;/b&gt;, אלא בשוורים עצמן די; אמנם אף דלתות שפיר דמי.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: הכי קאמר רבי יהודה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוצרכו להביא דלתות&lt;/b&gt;, אלא בשוורים עצמן די; אמנם אף דלתות שפיר דמי.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;: לעולם הכי קאמר רבי יהודה: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא היו מביאין דלתות כל עיקר&lt;/b&gt;, אלא שאין הטעם כדסלקא דעתין, אלא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמפני שדעתו של תינוק גסה עליו&lt;/b&gt; (מרגיש עצמו בטוח) ביושבו על דלת ואינו ירא ליפול, יש לחוש: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו, ויטמא&lt;/b&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  &lt;img  alt=''''  src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'&gt;      </del>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בקבר התהום&lt;/b&gt; - ולפיכך היו מביאין שוורים ולא דלתות, כי מתוך שהוא ירא ליפול מהם אינו מוציא ראשו מעבר לרוחב השור, ואינו נטמא.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;: לעולם הכי קאמר רבי יהודה: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא היו מביאין דלתות כל עיקר&lt;/b&gt;, אלא שאין הטעם כדסלקא דעתין, אלא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמפני שדעתו של תינוק גסה עליו&lt;/b&gt; (מרגיש עצמו בטוח) ביושבו על דלת ואינו ירא ליפול, יש לחוש: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו, ויטמא&lt;/b&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">        </ins>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בקבר התהום&lt;/b&gt; - ולפיכך היו מביאין שוורים ולא דלתות, כי מתוך שהוא ירא ליפול מהם אינו מוציא ראשו מעבר לרוחב השור, ואינו נטמא.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;!--$~--&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;!--$~--&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93695:rev-98264:php=table --> </table>

Micropedia bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=93695&oldid=prev 2015-06-30T13:42:02Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה כא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יליף&lt;/b&gt; בגזירה שוה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממשכן&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב הכא&lt;/b&gt; גבי אהל בטומאת מת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זאת התורה אדם כי ימות ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל&lt;/b&gt;&quot; כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל יטמא שבעת ימים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב התם&lt;/b&gt; ביריעות העזים שכיסו את המשכן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויפרוש את ה&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על המשכן&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt; - במשכן - אוהל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידי אדם&lt;/b&gt; היה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; - בטומאת מת - אוהל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידי אדם&lt;/b&gt; בעינן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt; החולקים על רבי יהודה, טעמם: משום ד&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבה&lt;/b&gt;, כלומר: אהלים הרבה כתובים בפרשת אוהל בטומאת מת, לרבות אוהל העשוי מאליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר רבי יהודה: כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל?&lt;/b&gt;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהו&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה במסכת פרה: מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה האדומה, ומטבילין אותו מיד, והיה שורף את הפרה קודם שהעריב שמשו; והטעם שעשו כן כדי להוציא מליבן של צידוקים שהיו אומרים, דוקא כשהעריב שמשו הרי הוא כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והואיל וטבול יום כשר בפרה, עשו בה חכמים מעלות הרבה כדי שלא יזלזלו בה; ותיקנו שכל מעשה הפרה יהיו בכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאינן מקבלין טומאה; והכהן השורף את הפרה הזקיקוהו חכמים לפרישת שבעה ימים קודם שריפתה, ואין אחיו הכהנים נוגעין בו, ומזין עליו מאפר פרה אדומה כל שבעה כדי לטהרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד תיקנו מטעם זה מעלה יתירה במילוי המים למי חטאת, שיהיו שומרין את ממלאי המים שמירה יתירה ואפילו מטומאת התהום, כלומר: שמא ייטמאו מטומאת קבר שהוא בקרקע, שבוקעת הטומאה ועולה עד לרקיע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא היו עושין שימור זה אלא בממלא מי חטאת אבל לא בשורף את הפרה, שהרי אי אפשר לשומרו מקרי, לפי ששריפת הפרה אינה אלא בגדול הרואה קרי, ולקרי שלא בהרגשה לא היו חוששין, וכיון שכן אף מטומאת התהום לא היו משמרין אותו, מה שאין כן למילוי המים היו לוקחים תנוקות עד בני שבעה או שמונה, שאין לחוש בהם שמא ראו קרי (ריטב&quot;א, וראה תוספות). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;: ואין שימור זה מן הדין, דהא אחזוקי טומאה לא מחזקינן, ולא עוד אלא שאין מקום לשמירה זו, כיון שעתידין ליתן את המים לכהן השורף את הפרה שלא נשמר מכל זה, אלא שימור זה מעלה בעלמא הוא שעשו חכמים במי חטאת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצירות היו בירושלים על גבי הסלע, ותחתיהם חלל מפני קבר התהום&lt;/b&gt; (ספק קבר) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ועל ידי החלל שעל הקבר אין הטומאה בוקעת ומטמאת את היושב על הסלע. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;: ולא היו עושין לו שימור גדול משאר טומאות, משום דהוי מלתא דלא אפשר, שהרי היו טמאין משעת לידה, שהיתה אמן טמאה לידה וטימאתן, אלא שמקואות היו בחצרות אלו שהיו מטבילין אותן. וה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; כתב: ואין חוששין למה שאמותיהם מטמאות אותם בטומאת נדתן, שאין חוששין אלא לטומאת מת&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכן אין חוששין שאמותיהן נטמאו במת בעוד שהן עוברות, שבאותה שעה טומאת בית הסתרים היא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והתבאר בתוספתא: שהיו מגדלים אותם לשם עד בני שבעה או שמונה, בכדי שאין בהם חשש לראיית קרי, ואעפ&quot;י שביארנו שלא היו חוששין אלא לטומאת מת, שמא טומאה היוצאת מן הגוף חמורה להם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה גם ב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, אלא שהוסיפו שלא חששו אלא לטומאת מת דבעי הזאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומביאין נשים עוברות ויולדות שם&lt;/b&gt; על גבי הסלע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומגדלות בניהם שם לפרה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כשהיו נצרכים למלאות מים ממעין השילוח כדי לקדש מי חטאת, היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביאין שוורים ועל גביהן דלתות, ותינוקות יושבין על גביהן&lt;/b&gt; כדי שלא ייטמאו בקבר התהום, שהדלתות חוצצות בפני הטומאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכוסות של אבן&lt;/b&gt; שאינם מקבלים טומאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידיהם&lt;/b&gt;, שכל מעשיה של הפרה היו בכלי אבנים וכיוצא בזה שאינם מקבלים טומאה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגיעו&lt;/b&gt; התינוקות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;מעין ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שילוח, ירדו&lt;/b&gt; התינוקות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתוך המים, ומילאום&lt;/b&gt; לכוסות שבידיהם ממימי השילוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועלו&lt;/b&gt; התינוקות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וישבו להם&lt;/b&gt; על הדלתות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והולכים עד שמגיעים להר הבית, וכשהגיעו להר הבית היו יורדים והולכים ברגליהם, שהר הבית והעזרות חלול היה תחתיהם מפני קבר התהום, ובפתח עזרה היו נוטלין את האפר ונותנין במים שבכוסות (מאירי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר&lt;/b&gt;: לא היו התינוקות יורדים מן השוורים, אלא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממקומו היה משלשל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וממלא, מפני קבר התהום;&lt;/b&gt; ואילו חכמים סוברים: &quot;מילוי&quot; בעינן ולא שישלשל בחבל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי &lt;b&gt;רש&quot;י;&lt;/b&gt; אבל ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; תמהו על זה, וכתבו דאפילו נתמלא מאליו שפיר דמ&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; אלא טעמם של חכמים ד&quot;משום ההוא פורתא לא חישינן לקבר התהום&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא: רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות אלא שוורים&lt;/b&gt; שכריסם רחבה, והוא היה האוהל להפסיק מן הטומאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: שדרתן של שוורים היא כעין גג, וחלל של בהמה הוא האוהל המפסיק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותיקשי לרבי יהודה, הסובר אוהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אוהל, מדברי עצמו בברייתא זו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא שוורים, דאהל שאינו עשוי בידי אדם הוא, וקתני: רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות אלא שוורים!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא רב דימי, אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt;: עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא באוהל הרחב טפח, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודה רבי יהודה&lt;/b&gt; בכריסן של שוורים שהוא אוהל הרחב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלא אגרוף&lt;/b&gt;, והוא אגרופו של בן אבטיח שהוא גדול כראש כל אדם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ביאר &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: אע&quot;פ שאינו עשוי בידי אדם חשוב להיות אוהל, דבמלוא אגרוף מצינו חשוב למאור שאינו עשוי בידי אדם, כדתנן: מאור שלא נעשה בידי אדם (כגון שנפל הכותל בין בית לבית) שיעורו להוציא את הטומאה לאויר (כלומר: מבית זה לבית זה) כמלא אגרוף. ב. כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;: איכא דקשיא ליה: מכדי &quot;אהל אהל&quot; ממשכן גמרינן, ואם כן אפילו יש בו כמה אגרופין נמי מיבעי עשוי בידי אדם, דהא משכן יש בו כמה אגרופין, ומאי שנא. וביאר שם, דבאמת יש ללמוד ממצורע שאפילו אוהל שאינו עשוי בידי אדם הוי אוהל, אלא דלרבי יהודה אתיא גזירה שוה (ממשכן) ומיעטה במקצת, ומשום הכי אמרינן, דלא אהני גזירה שוה אלא להיכא דליכא כמלא אגרוף דלא חשיב, ובהא גמרינן ממשכן למיהוי עשוי בידי אדם, אבל כשהוא חשוב שיש בו כמלא אגרוף, למצורע מדמינן ליה דחשוב אוהל אע&quot;פ שאינו עשוי בידי אדם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי: ומודה רבי יהודה בשקיפין&lt;/b&gt; (סלעים הנופלים ומתפרקים ברוח ויש חור גדול במקום עקירתן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובנקיקי הסלעים&lt;/b&gt; (ביקועי הסלעים), שאף על פי שאינו אוהל העשוי בידי אדם הוי אוהל, הואיל ורחבים הם כמלוא אגרוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי דלת דיש בה כמה אגרופין&lt;/b&gt; מן הקרקע ועד הדלת (רש&quot;י &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקתני: רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות אלא שוורים&lt;/b&gt;. וקא סלקא דעתין, כי לא היו מביאין דלתות מפני שאין דרך אוהל בכך, ואם כן תיקשי כל שכן שוורים (רש&quot;י &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;)?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; כתב: והרי דלת שיש בה כמה אגרופין, &quot;כדי שלא יצא מגופו של תינוק לחוץ כלום&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והיינו, דרש&quot;י מפרשה על הגובה, והריטב&quot;א מפרשה על הרוחב. וראה &lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; על דברי רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וצריך ביאור: א. הרי נמצא שאין הגמרא מקשה קושיא מענין הנידון, אלא קושיא בהבנת דברי רבי יהודה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומה ענינו לכאן?! ב. מה ביאור לשון הגמרא: &quot;והרי דלת דיש בה כמה אגרופין&quot;, והרי סברא זו לא נאמרה אלא לענין אוהל שאינו עשוי בידי אדם, ולא לענין &quot;אין דרך אוהל בכך&quot;?! וראה מה שכתבו התוספות, ובמהרש&quot;א מהר&quot;ם וקרני ראם שביארו דבריהם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד בריטב&quot;א בשם התוספות, ובהגהות שם בשם תוספות מכתב יד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה ביאור הריטב&quot;א בדברי הגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שביאר בערוך לנר על פי שיטת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: הכי קאמר רבי יהודה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוצרכו להביא דלתות&lt;/b&gt;, אלא בשוורים עצמן די; אמנם אף דלתות שפיר דמי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;: לעולם הכי קאמר רבי יהודה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היו מביאין דלתות כל עיקר&lt;/b&gt;, אלא שאין הטעם כדסלקא דעתין, אלא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמפני שדעתו של תינוק גסה עליו&lt;/b&gt; (מרגיש עצמו בטוח) ביושבו על דלת ואינו ירא ליפול, יש לחוש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו, ויטמא&lt;/b&gt; &lt;img alt=&#039;&#039;&#039;&#039; src=&#039;p_amud.bmp&#039;&#039; title=&#039;מיקום עמוד מדויק&#039;&gt; &amp;nbsp;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקבר התהום&lt;/b&gt; - ולפיכך היו מביאין שוורים ולא דלתות, כי מתוך שהוא ירא ליפול מהם אינו מוציא ראשו מעבר לרוחב השור, ואינו נטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0039_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot