https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%99_%D7%91 2026-04-06T09:33:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%99_%D7%91&diff=141309&oldid=prev 2020-09-06T16:05:44Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:05, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93675:rev-141309:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%99_%D7%91&diff=93675&oldid=prev 2015-06-30T13:41:18Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה י ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד מוצאי יום טוב האחרון של חג,&lt;/b&gt; כיון שהוקצו למצות סוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם התנה עליהם&lt;/b&gt; קודם החג, בשעה שהניחם, ואמר: איני בודל מהן, ולא תחול עליהן קדושה של מצות הסוכה בבין השמשות הראשון של חג הסוכות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל לפי תנאו.&lt;/b&gt; ויכול להשתמש בהן כל שעה שירצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי לא חלה הקדושה על נויי הסוכה לכל ימי החג, אלא אם הוקצו למצוותם בבין השמשות של כניסת חג הסוכות, שאז אמרינן &quot;מיגו דאתקצאי לבין השמשות, איתקצאי לכולי יומי&quot;. אבל אם בזמן בין השמשות הראשון של חג לא הקצה אותם למצוותם, וכגון שאמר &quot;איני בודל מהם&quot;, הרי שוב לא חלה הקדושה עליהן לאחר מכן, לאוסרן כל ימי החג.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכל מקום, יש מכאן ראיה לדברי רב חסדא, שאפשר לפרוס סדין בסוכה לנוי. שהרי הברייתא הביאה את מנהג העולם לפרוס סדינים מצויירים בסוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא,&lt;/b&gt; הא דקתני בברייתא עיטרה בקרמין ובסדינין מצויירין, הוא באופן שפרסן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הצד&lt;/b&gt; על דפנות הסוכה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;174&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל לפורסן למעלה תחת הסכך, אפשר שאפילו כדי לנאותה אסור, הואיל והסדין מקבל טומאה, ופסול לסיכוך. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;174.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לעיל דף ט א הובאה מחלוקת הראשונים, האם עצי הדפנות נאסרו בקדושת הסוכה, או שקדושת הסוכה חלה רק על הסכך. דעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; היא שגם על הדפנות חלה קדושת הסוכה, וה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; חולק. ומכאן הוכיח ה&lt;b&gt;ביאור&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הלכה&lt;/b&gt; (משנה ברורה סימן תרל&quot;ח ד&quot;ה בין עצי הסוכה), כדעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt;. שהרי להבנת הגמרא עתה, נויי הסוכה אסורים בהנאה גם אם הם עשויים על הדפנות מן הצד, ולא תהיינה הדפנות גרועים מהנוי. (וראה רמ&quot;א סימן תרלח סעיף ב, וביאור הגר&quot;א שם, ובביכורי יעקב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתמר: נויי סוכה,&lt;/b&gt; כגון, סדינין המצויירין, וקרמין הפרוסין למעלה לנוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין ממעטין&lt;/b&gt; את גובה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוכה,&lt;/b&gt; בין אם המדובר הוא להכשירה כשהיא גבוהה מעשרים אמה, ובין המדובר הוא לפוסלה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;175&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כאשר גובה הסוכה מקרקעיתה עד הסדינין, הוא פחות מעשרה טפחים. וטעמו של דבר, כיון שאין הנויין נחשבים כסכך הסוכה. כי אילו היו נחשבים לחלק מהסכך הם היו פסולים מחמת היותם &quot;מקבלי טומאה&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;175.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (הלכות סוכה פרק ה הלכה ב): &quot;וצריך להזהר, שלא יהיו הוצין ועלין של סכך יורדים לתוך עשרה טפחים, כדי שלא יצר לו בישיבתו&quot;. ומבואר בדבריו, שפסול &quot;סוכה סרוחה&quot; הוא רק לכתחילה, שמא יצר לו בישיבתו ויצא ממנה, אבל בדיעבד הסוכה כשרה. ורוב הראשונים שם חלוקים עליו בזה, ולשיטתם, סוכה סרוחה פסולה אפילו בדיעבד. והיינו שנחלקו, האם פסול סוכה סרוחה הוא שחסר בשיעור הכשר הסוכה, או גזירת חכמים היא לכתחילה לא לעשות כן, שמא יצא מן הסוכה. ולפי זה כתב רבינו מנוח (שם הלכה יח): דלשיטת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; תצא מכאן חומרא שלא נתפרשה בשאר הראשונים. שהרי על אף שנויי הסוכה אינם ממעטין את חללה של הסוכה, עדיין יש לאסור עליו לעשות כן לכתחילה שמא מחמת דוחק המקום יצא מן הסוכה. אבל לשאר ראשונים שלא ציינו חשש זה, ולשיטתם פסול סוכה סרוחה הוא שחסר בשיעור הסוכה, כאן לא חסר בשיעור הסוכה, ותהיה הסוכה כשרה אפילו לכתחילה. ויש שחלקו עליו בזה, ועיין עוד בילקוט מפרשים. וה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; כתבו, שדברים העשויים לנוי אינם פוסלים את הסוכה משום דירה סרוחה. ובטעם הדבר ראה &lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי: ו&lt;/b&gt;אם פרוסין הסדינין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הצד,&lt;/b&gt; על דפנותיה, הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממעטין&lt;/b&gt; את רוחב הסוכה משיעור ז&#039; טפחים על ז&#039; טפחים, לפי שהיא לא מחזקת כדי ראשו, רובו, ושולחנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנימין, עבדיה דרב אשי, איטמישא ליה כתונתא במיא,&lt;/b&gt; הושרתה כתונתו במים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואשתטחא אמטללתא,&lt;/b&gt; שטחה על גבי סכך הסוכה כדי ליבשה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;176&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;176.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt;: ודאי לא היה זה ביום טוב, שהרי אסור לשטוח בגד ליבוש ביום טוב, משום מראית העין, שמא יאמרו היום כיבס. ואפשר שהיה בחול המועד. ולפי זה מוכח מכאן, שמותר לפרוס בגד ליבוש בחול המועד, ואין לחוש למראית העין. לפי שאיסור הכיבוס בחול המועד קל מאיסור הכיבוס ביום טוב. או שמא היה זה בערב יום טוב, ואין ראיה לכך שמותר לעשות כן בחול המועד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אשי: דלייה!&lt;/b&gt; הסר אותה מן הסכך, כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא לימרו,&lt;/b&gt; שלא יאמרו אנשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא מסככי בדבר המקבל טומאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר לו מנימין עבדו: מדוע אתה חושש שיטעו אנשים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא קא חזו ליה&lt;/b&gt; הרי רואים האנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרטיבא,&lt;/b&gt; וניכר לכל שלא נתתיה שם כדי לסכך את הסוכה, אלא כדי ליבשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר לו רב אשי: אכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכי יבשה קאמינא לך,&lt;/b&gt; שאז תסירנה מן הסכך. אבל כל זמן שהיא רטובה, אין איסור להשאיר אותה על הסכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתמר: נויי סוכה,&lt;/b&gt; סדינים הפרוסים תחת הסכך לנוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המופלגין ממנה,&lt;/b&gt; המרוחקין מן הסכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה&lt;/b&gt; טפחים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן אמר&lt;/b&gt;: הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה,&lt;/b&gt; כיון שנעשו לנוי, ולא לסיכוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי&lt;/b&gt;: הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;177&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על אף שעשאם לנוי. וסברו, הואיל והסדינים מופלגים ארבעה טפחים מן הסכך, הם לא בטלים לסכך, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;178&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והרי הן כאוהל המפסיק בין היושב תחתיהן לחלל הסוכה. (אבל רב נחמן סבר, שכל דבר העשוי לנוי בטל לסכך, ואינו אוהל בפני עצמו). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;177.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים, האם הנוי פוסל את הסוכה גם כשחמתו מרובה מצילתו. ועיין ר&quot;ן ו&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;, ובילקוט מפרשים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;178.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם רחב הנוי ארבעה טפחים, דינו כשאר סכך פסול, הפוסל את הסוכה כולה. (משנה ברורה סימן תרכ&quot;ז ס&quot;ק יב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב חסדא ורבה בר רב הונא&lt;/b&gt; (הפוסלים סוכה אשר נוייה מופלגים ממנה ארבעה טפחים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איקלעו&lt;/b&gt; נקלעו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבי&lt;/b&gt; לביתו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש גלותא. אגנינהו&lt;/b&gt; הלינם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן,&lt;/b&gt; שהיה אב בית הדין, והיו נשמעין הכל לדבריו בביתו של הריש גלותא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסוכה שנוייה&lt;/b&gt; היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מופלגין ממנה ארבעה טפחים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתיקו, ולא אמרו ליה ולא מידי.&lt;/b&gt; על אף שלדעתם הסוכה פסולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו&lt;/b&gt; רב נחמן, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדור בהו רבנן משמעתייהו?&lt;/b&gt; האם חזרתם משיטתכם שסוכה זו פסולה היא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה: אנן, שלוחי מצוה אנן,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;179&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי שבאו להקביל את פני ראש הגולה, ולקיים את המצוה להקביל פני רבו ברגל, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;180&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופטורין&lt;/b&gt; אנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הסוכה.&lt;/b&gt; כמבואר בגמרא להלן (כה א), ששלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;179.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים, האם עוסק במצוה פטור מן המצוה, רק כשאי אפשר לקיים שניהם, ואם יעסוק בשניה יפסיד את הראשונה, או אפילו אפשר לקיים שניהם, פטור מלקיים את המצוה השניה. וכתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, (ד&quot;ה שלוחי מצוה אנן), &quot;כגון, שהיו מתבטלין מן המצוה אם היו מחזרין אחר סוכה אחרת&quot;. ומשמע, שאם היו יכולין לקיים את שתיהן, לא היו נפטרים ממצות סוכה. ועיין ר&quot;ן דף כה א, ובילקוט מפרשים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;180.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה בהגהות מצפה איתן, הרי מצות סוכה היא מדאורייתא, ואילו חיוב הקבלת פני רבו הוא רק מדברי קבלה, וכיצד עוסק במצוה זו יפטר ממצוה דאורייתא?! וראה ילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל&lt;/b&gt;: על אף שנתבאר במשנה שאסור לישן תחת הקינוף בסוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר לישן בכילה&lt;/b&gt; הפרוסה סביבות המיטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסוכה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;181&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שיש לה גג&lt;/b&gt; כשאר קינופות, והיא אינה כנקליטין שאין להן גג רחב טפח. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא, שאינה גבוהה&lt;/b&gt; הכילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה&lt;/b&gt; טפחים מן המיטה, כי אז יש לה דין אוהל, והישן בה אינו נחשב כישן בסוכה אלא באהל הכילה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;181.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;, שגם לשיטת רבנן, דסוכה דירת עראי בעינן, מותר לישן תחת הכילה בסוכה. לפי שהכילה אינה קבועה, ואינה גבוהה עשרה טפחים, והיא לא נחשבת אפילו כאוהל עראי לבטל את הסוכה, הנחשבת לגביה כאוהל קבע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ממה ששנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הישן בכילה בסוכה, לא יצא ידי חובתו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן, כשגבוהה&lt;/b&gt; הכילה מהמיטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה&lt;/b&gt; טפחים, ויש לה דין אוהל, ומשום כך נחשב הישן בה כישן באהל הכילה ואינו ישן בסוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; ממה ששנינו במשנה (להלן כ ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הישן תחת המטה בסוכה, לא יצא ידי חובתו.&lt;/b&gt; והניחה הגמרא שמדובר בסתם מיטה, שאינה גבוההה עשרה טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי, שהמיטה מפסקת בין היושב תחתיה לחלל הסוכה, וכמו כן תפסיק הכילה?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;182&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;182.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים, מה הטעם שהישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ובעל המאור&lt;/b&gt; סוברים, שהטעם הוא לפי שאינו ישן בצל הסוכה. ואילו &lt;b&gt;הרי&quot;ף&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; סוברים, שהמקום תחת המיטה פסול משום סוכה תחת סוכה. ועיין ילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא תרגמה&lt;/b&gt; העמיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל&lt;/b&gt; למשנה זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במטה גבוהה עשרה&lt;/b&gt; טפחים מהקרקע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ממה ששנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שפירס&lt;/b&gt; את הסדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על גבי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קינופות, פסולה.&lt;/b&gt; ומוכח, שאם יש לכילה גג, היא מפסיקה בין היושב תחתיה לחלל הסוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם נמי, דגביהי עשרה&lt;/b&gt; טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא לא קתני הכי&lt;/b&gt; שרק אם הקינופות גבוהין עשרה טפחים הם מפסיקים בין היושב תחתיהן לחלל הסוכה. שהרי אדרבה, מצינו בברייתא להיפך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: נקליטין&lt;/b&gt; הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים,&lt;/b&gt; שני עמודים, אחד בראש המיטה, והשני למרגלותיה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקינופות&lt;/b&gt; הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה&lt;/b&gt; עמודים, בכל אחת מפינות המיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירס&lt;/b&gt; סדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על גבי קינופות,&lt;/b&gt; הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה.&lt;/b&gt; ואם פירס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על גבי נקליטין,&lt;/b&gt; הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה, ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;183&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה&lt;/b&gt; טפחים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;183.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר בדברי הגמרא, שמודדים את העשרה טפחים מן המיטה, ולא מהקרקע. ותמה הקרבן נתנאל (סימן כ אות מ), על דברי ה&lt;b&gt;מגן&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אברהם&lt;/b&gt;, שכתב שמודדים את העשרה טפחים מקרקעית הסוכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע, שרק לגבי נקליטין, כיון שאין להן גג, אמרינן שאפשר לישון במיטה זו עד שיהיו גבוהים מהמיטה עשרה טפחים, הואיל וצריך את אחד התנאים שנאמרו באוהל, או גובה עשרה טפחים, או גג.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל, דקינופות,&lt;/b&gt; שיש להם גג, פוסלין את הסוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שאין גבוהין עשרה,&lt;/b&gt; לפי שיש להן גג והם נחשבים כאוהל. ואם כן הוא הדין כילה שיש לה גג, אף שאינה גבוהה עשרה, פוסלת מלישב תחתיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אכן, קינופות פוסלין את הסוכה אפילו אם אינן גבוהין עשרה טפחים. ואף על פי כן אין לדמות כילה לקינופות, ולומר, שאף כילה תחשב כאוהל, על אף שאינה גבוהה עשרה טפחים מהמיטה. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני קינופות, דקביעי.&lt;/b&gt; מחוברים הם למיטה היטב. ולכן, הגם שאינם גבוהים עשרה טפחים, הם נחשבים כאוהל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;184&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל כילה, שאינה קבועה בחוזקה, לא נחשבת אוהל, אלא אם כן היא גבוהה עשרה טפחים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;184.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומבואר לכאורה, שעתה לפי תירוץ הגמרא, &quot;שאני קינופות דקביעי&quot;, חזרה בה הגמרא מהתירוץ הקודם, שהקינופות פסולים הואיל והם גבוהין עשרה טפחים. ותמה ה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt;, שלא משמע כן בלשון הגמרא, דאם כן, היה לגמרא לומר, &quot;אלא&quot; שאני קינופות דקביעי. וכתב ה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt;, שגם לתירוץ הגמרא עתה, ד&quot;קינופות קביעי&quot;, ולכן אסור לשבת תחתיהם גם כשאינן גבוהין עשרה טפחים, זהו רק מדרבנן, אבל מדאורייתא, כל שאינן גבוהין עשרה מותר לשבת תחתיהם. ולכן במשנה, המדמה את ההלכה של קינופות לפירס עליה סדין מפני החמה, ופוסלת סוכה זו מדאורייתא, ודאי מדובר בקינופות הגבוהין עשרה טפחים. נמצא, שלא חזרה הגמרא מן התירוץ הקודם, אלא הוסיפה עליו. אבל הברייתא פוסלת קינופות גם כשאינן גבוהין עשרה, ומדרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי סוכה על גבי סוכה, דקביעא&lt;/b&gt; העליונה על גבי התחתונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אפילו הכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל&lt;/b&gt; (לעיל י א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהכשרה&lt;/b&gt; של סוכה, דהיינו, בגובה עשרה טפחים כשיעור הכשר סוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך פסולה&lt;/b&gt; של תחתונה על ידי העליונה, הוא דוקא כשגבוהה העליונה עשרה טפחים, והיא נחשבת כסוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשה, מדוע בקינופות היושב תחתיהן לא יצא ידי חובתו אפילו כשהקינופות לא גבוהין עשרה טפחים? הרי &quot;כהכשרה כך פסולה&quot;?! ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי: התם,&lt;/b&gt; בסוכה תחת סוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמפסל סוכה&lt;/b&gt; התחתונה קא אתי, דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעשרה&lt;/b&gt; טפחים נחשבת הסוכה שמעליה כסוכה אחרת, ופוסלת את הסוכה שתחתיה מדין סוכה תחת סוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; שלא באנו לפסול את הסוכה, אלא שהישן תחת הסדין הפרוס על הקינוף אינו נחשב כישן בסוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;לא נאמר דין הקינוף אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשוויי&lt;/b&gt; לסדין דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אוהלא&quot;,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בציר&lt;/b&gt; בגובה פחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשרה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי הוי אוהלא.&lt;/b&gt; כיון שהקינוף קבוע ומחובר היטב למקומו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במסכת ברכות (פרק שלישי) מבואר, שהעומד ערום, באופן שיכול לראות בעיניו את ערותו, אינו רשאי לומר דברים שבקדושה. שנאמר, &quot;ולא יראה בך ערות דבר&quot;. ועתה דנה הגמרא, האם היושב בכילה ערום ומוציא ראשו מחוץ לכילה, אסור אף הוא באמירת דברי קדושה, או כיון שראשו נמצא חוץ לכילה וגופו בתוך הכילה, משמשת לו הכילה כבגד, ומותר הוא לקרוא קריאת שמע:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: הישן בכילה ערום, מוציא ראשו חוץ לכילה, וקורא קריאת שמע.&lt;/b&gt; ואינו נאסר משום &quot;ולא יראה בך ערות דבר&quot;, כיון שאין על הכילה שם אוהל, והרי הוא כמוציא ראשו חוץ לחלוקו. אבל, אם היתה הכילה נחשבת כאוהל, לא היה מועיל להוציא ראשו ממנה, לפי שכלל נקוט בידינו, שבמקום בו נמצא רובו של האדם, שם נמצא גופו. ונחשב כאילו גם ראשו בתוך הכילה, והוא רואה את הערוה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;185&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;185.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוסיף ה&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;, שבתורה נאמר &quot;והיה מחניך קדוש&quot;, והיינו, שהרשות בה נמצא האדם הקורא קריאת שמע צריכה להיות קדושה מכל דבר ערוה. ולכן, אם הכילה נחשבת כרשות לעצמה, נגרר ראשו אחר גופו, והרי הוא קורא קריאת שמע ברשות שיש בה ערוה. אבל אם לא גבוהה הכילה עשרה טפחים, ואינה רשות לעצמה, נחשבת הכילה כבגד, והרשות שבתוכה נמצא ראשו והוא קורא היא הבית, ומתקיים בה הכתוב &quot;והיה מחניך קדוש&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; ממה ששנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הישן בכילה ערום, לא יוציא ראשו חוץ לכילה ויקרא קריאת שמע?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; ששנינו לא יוציא ראשו חוץ לכילה ויקרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי עסקינן, כשגבוהה&lt;/b&gt; הכילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה&lt;/b&gt; טפחים, והיא נחשבת אוהל. אבל שמואל אמר את דינו, בכילה שאינה גבוהה עשרה טפחים, שאז היא נחשבת כבגד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא,&lt;/b&gt; שמדובר בכילה הגבוהה עשרה טפחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדקתני סיפא: הא למה זה דומה, לעומד בבית ערום, שלא יוציא ראשו חוץ לחלון ויקרא קריאת שמע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; שדיברה הברייתא בכילה העשויה כבית, ובית גבוה עשרה טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0018_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot