https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90 2026-04-06T09:33:25Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=141306&oldid=prev 2020-09-06T16:05:22Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:05, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93685:rev-141306:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=93685&oldid=prev 2015-06-30T13:41:38Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה טז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטה מטמאת&lt;/b&gt; (מקבלת טומאה) רק כשהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבילה,&lt;/b&gt; כשהיא מורכבת ומחוברת כולה, על כל חלקיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כמו כן, אם נטמאת כשהיא מחוברת, אינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטהרת&lt;/b&gt; בטבילה במקוה, רק כשהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבילה.&lt;/b&gt; אבל אם היתה מפורקת, אין מועילה טבילה לחלקיה המפורקים, אלא קודם מתקנה ואחר כך מטבילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי אליעזר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt;: מיטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמאת&lt;/b&gt; (מקבלת טומאה) גם כשהיא מפורקת ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אברים&lt;/b&gt; לחלקים חלקים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כמו כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטהרת&lt;/b&gt; אף כשהיא מפורקת ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אברים.&lt;/b&gt; ובלבד שעדיין יהיה שם כלי על אותם אברים המפורקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי ניהו&lt;/b&gt; אותם אברים? כיצד תהיה המיטה מפורקת, ואף על פי כן יהיה עדיין שמה עליה לענין קבלת טומאה ולענין טהרתה, לדעת חכמים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חנן אמר רבי,&lt;/b&gt; באופן שנשארו בכל אחד מן החלקים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארוכה&lt;/b&gt; קורת המיטה העשויה לאורכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושתי כרעים&lt;/b&gt; שנים מרגלי המיטה. או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קצרה&lt;/b&gt; קורה העשויה לרוחב המיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושתי כרעים&lt;/b&gt; מחוברות לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי חזיא,&lt;/b&gt; לאיזה שימוש ראויים הארוכה ושתי הכרעיים כשאינן מחוברות לשאר קורות המיטה, ועל כן הן נחשבים לכלי בפני עצמו לענין קבלת טומאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למסמכינהו אגודא, ולמיתב עלייהו.&lt;/b&gt; לסומכם לכותל, ולישב עליהם. והיינו, שיעמיד את הארוכה ושתי הכרעיים במקביל לכותל בריחוק כמלוא רוחב מיטה, ויתן עצים מן הכרעיים לכותל למראשותיה ולמרגלותיה, במקום הקורה הקצרה החסירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשדא אשלי,&lt;/b&gt; וימתח חבלים בין אותם עצים, ועליהם יתן כרים וכסתות למשכב. ועל דרך זה יכול הוא לעשות גם בקורה הקצרה, שיעמיד אותה בריחוק מן הכותל, כמלוא המרחק שבין מרגלות המיטה למראשותיה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;289&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;289.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: דוקא כשכל המיטה קיימת, וכולה של אדם אחד שסופו לחזור ולחברה. אבל אם אבד מקצתה, או היתה של שני בני אדם, הואיל ואין סופן לחזור ולחברה, אפילו יש ארוכה ושתי כרעיים או קצרה ושתי כרעיים, הרי היא טהורה. וביאר ה&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (כלים טז ו), שעצם השימוש על ידי סמיכה לכותל אינו חשוב דיו להחשיבה ככלי לענין קבלת טומאה, אלא כל זמן שהיא קיימת ועתיד לחזור ולחברה, כיון שראוייה היא עדיין לשימוש כל דהוא, לא פקע ממנה שם כלי לענין קבלת טומאה. אבל אם אינה עתידה לחזור, אין שימוש זה מחשיבה ככלי לענין זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: אמר רבי אמי בר טביומי: סככה&lt;/b&gt; לסוכתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבלאי כלים&lt;/b&gt; (בלאי בגדים), הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי בלאי כלים?&lt;/b&gt; באלו בלאים דן רבי אמי, שאף על פי שכבר אינם ראויים לשימוש ואינם מקבלים טומאה, מכל מקום פסולים הם לסיכוך, הואיל ובאו מבגד הראוי לקבל טומאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: מטלניות&lt;/b&gt; חתיכות בד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בהם&lt;/b&gt; כעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש&lt;/b&gt; אצבעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על שלש&lt;/b&gt; אצבעות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא חזיין&lt;/b&gt; אינן ראויות לשימוש מחמת קוטנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לעניים, ולא לעשירים,&lt;/b&gt; ולכן אינם מקבלים טומאה. ומכל מקום פסולים הם לסיכוך, הואיל ובאו מבגדים גמורים המקבלים טומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרבי אמי בר טביומי&lt;/b&gt;: דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחצלת של שיפא ושל גמי&lt;/b&gt; (מיני עשבים), ששיעורם לקבל טומאה הוא שישה טפחים על שישה טפחים, (כמבואר במשנה במסכת כלים פרק כז משנה ב), ומקבלות המחצלות הללו טומאה הואיל ומיועדות הן לשכיבה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיריה&lt;/b&gt; של המחצלת, אחר שנפחתה משיעור שישה טפחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שנפחתו מכשיעורה&lt;/b&gt; לקבלת טומאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מסככין בהן,&lt;/b&gt; הואיל וקודם שנפחתה היתה ראויה לקבל טומאת משכב הזב או הנידה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחצלת הקנים גדולה,&lt;/b&gt; סתמא עומדת היא לסיכוך ולא לשכיבה, ואינה כלי לענין קבלת טומאה, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסככין בה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל מחצלת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטנה,&lt;/b&gt; סתמא לשכיבה היא עשויה, ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מסככין בה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר&lt;/b&gt;: מחצלת גדולה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף היא&lt;/b&gt; סתמא לשכיבה, ודינה כ&quot;כלי&quot;, ולפיכך היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקבלת טומאה, ואין מסככין בה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החוטט בגדיש&lt;/b&gt; לעשות לו סוכה, אינה סוכה: והטעם, מפני שהסכך נעשה מאליו, ופסולה משום &quot;תעשה ולא מן העשוי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: לא שנו&lt;/b&gt; שאין הסוכה כשרה על ידי חטיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שאין שם,&lt;/b&gt; שלא היה מתחילה מתחת הגדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלל&lt;/b&gt; גבוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח במשך שבעה&lt;/b&gt; טפחים על שבעה טפחים, כשיעור הכשר שטח הסוכה, ולכן לא מועילה החטיטה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש שם&lt;/b&gt; תחת הגדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלל&lt;/b&gt; בגובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;290&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשך שבעה&lt;/b&gt; על שבעה טפחים לפני שחטטו, על אף שלא היה בו אלא גובה של טפח אחד בתחילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה סוכה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;291&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובלבד, שבשעה שהגדיש את אותם עומרים, ויצר חלל זה, עשה זאת לשם סוכה או לשם צל. כי אז נחשב אותו סכך המסכך את החלל כסכך כשר. וכשחוטט את העומרים מלמטה למעלה, עד שמגביה את החלל לשיעור גובה עשרה טפחים, הוכשרה הסוכה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;292&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שלא היה אותו הסכך מתחילה מסכך על פני חלל גבוה עשרה טפחים כשיעור הכשר גובה הסוכה, אין בזה פסול של &quot;תעשה ולא מן העשוי&quot;, לפי שלא נאמר פסול זה אלא בסכך, ולא בדפנות. והואיל ובשעת עשייתו היה לו חלל טפח כשיעור אוהל, שם &quot;סכך&quot; עליו, ונעשה בהכשר, ונמצא שאינה חסירה אלא הכשר דפנות שגובהן עשרה טפחים, והדפנות כשרות אף אם נעשו מאליהם על ידי חטיטה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;293&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;290.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונסתפקו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: האם רב הונא כאן הוא לטעמו לעיל דף י א, דשיעור סוכה על גבי סוכה הוא טפח, או אף שאין החלל בשיעור הכשר סוכה אין כאן חסרון של &quot;תעשה ולא מן העשוי&quot;, הואיל וכבר שם &quot;סכך&quot; עליו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;291.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והעיר ה&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (סימן קמד ס&quot;ק ה), דלכאורה די במשך ארבעה טפחים ומשהו כדי להכשירה, ואין צריך שיהיה החלל בשיעור הכשר סוכה ממש, שהרי סכך פסול פחות משלושה טפחים מצטרף להשלים לשיעור הסוכה (עיין דף יט א).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;292.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: &quot;וחוטט בו את העומרים מלמטה למעלה, עד שמגביה את החלל לשיעור גובה עשרה&quot;. ולמד מכאן &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt;, שהסוכה כשרה דוקא אם חטט מלמטה למעלה ונותר הסכך כמו שהיה, והיינו שאינו חוטט אלא למטה בקרקע הסוכה תחת החלל. אבל אם חטט מן החלל ולמעלה הרי היא פסולה, לפי שהוציא את הסכך שהיה מסכך את החלל, וסכך זה המסכך עתה את הסוכה לא היה מסכך בתחילה, ופסולה משום &quot;תעשה ולא מן העשוי&quot;. והביא שיש החולקים על רש&quot;י בזה, וטעמם, שכל אותו עובי סכך שהיה בתחילה נחשב לסכך, ולא רק חלקו התחתון המסכך בפועל על החלל. ועל כן, אף שהוציא את חלקו התחתון מכל מקום שאר הסכך כשר אף הוא, ואינו פסול משום &quot;תעשה ולא מן העשוי&quot;. וכתב הב&quot;ח (סוף סימן תרלה), שלפי גרסתנו ברש&quot;י: &quot;וחוטט בו מלמטה למעלה&quot;, ודאי לא משמע כהבנת &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt;, שהרי משמעות הדברים היא שחוטט את חלקו המסכך על החלל. אלא ש&lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt; גרס ברש&quot;י &quot;מלמעלה למטה&quot;, ומשום כך למד שחוטט ממקום החלל כלפי מטה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;293.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; פירש באופן אחר, שהניח חלל גבוה טפח במשך שבעה טפחים, אבל רוחבו היה צר יותר ולא היה כשיעור הכשר סוכה. ואפילו הכי הסוכה כשרה, לפי שאין צריך שבכל שיעור הסוכה יעשה הסכך לשם סוכה, ודי בכך שבאותו חלל טפח שהוא שיעור חשוב לענין אוהל נעשה הסכך לשם סוכה. ויש לעיין לפי זה, מדוע צריך שיהיה אורך החלל כשיעור הכשר סוכה? במה שונה אורכה מרוחבה?! אבל לפירוש רש&quot;י, מדובר שעשה חלל גבוה טפח על פני כל שטח הסוכה, ולא היה חסר אלא גובה עשרה טפחים. ולפירושו של רש&quot;י, הביא ה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; שנחלקו הראשונים, האם אחר שהיה שם חלל בשיעור הכשר סוכה יכול הוא להרחיב את הסוכה גם למקום שלא היה בו חלל קודם לכן או לא. &lt;b&gt;ובטור ושולחן ערוך&lt;/b&gt; סימן תרל&quot;ה פסקו, שאין להרחיב את הסוכה יותר ממקום החלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי&lt;/b&gt; (שנינו בברייתא כדרב הונא): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החוטט בגדיש לעשות לו סוכה, הרי זה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוכה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;קשה, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האנן תנן&lt;/b&gt;: החוטט בגדיש לעשות לו סוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה סוכה?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו, שמע מינה כדרב הונא,&lt;/b&gt; שכאשר יש חלל טפח הרי זו סוכה, ומשנתנו מדברת כשלא היה שם חלל טפח במשך שבעה, ואילו הברייתא מדברת כשהיה תחת הגדיש חלל טפח במשך שבעה, ועל כן הכשירה סוכה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיקה הגמרא: אכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה כדרב הונא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דרמי ליה מירמא&lt;/b&gt;; יש שהיו שונים את דברי רב הונא, כתירוץ על קושיא שהוקשתה בבית המדרש, על סתירת דברי המשנה והברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן: החוטט בגדיש לעשות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לו סוכה אינה סוכה, והא תניא,&lt;/b&gt; והרי בברייתא שנינו: החוטט בגדיש לעשות לו סוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו סוכה?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וליישב קושיא זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: לא קשיא&lt;/b&gt;; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; בברייתא מדובר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשיש שם חלל טפח במשך שבעה,&lt;/b&gt; ועל כן כשרה הסוכה. ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; במשנתנו מדובר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשאין שם חלל טפח במשך שבעה,&lt;/b&gt; ועל כן הסוכה פסולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המשלשל דפנות מלמעלה למטה,&lt;/b&gt; שהתחיל לארוג את המחיצה בסמוך לסכך, ואורג ובא את הדופן כלפי מטה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;294&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;294.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; משמע, שהיה הסכך קודם שהתחיל לארוג את המחיצה. אמנם &lt;b&gt;ברמ&quot;א&lt;/b&gt; סימן תרל&quot;ה כתב שאין לעשות את הסכך קודם שיעשה את הדפנות, הואיל וסכך בלא דפנות אינו חשוב סכך, וכיון שלא היה חשוב סכך בשעת עשייתו, פסול הוא משום &quot;תעשה ולא מן העשוי&quot;. אלא שאינו צריך לעשות כל גובה המחיצות קודם הסיכוך, ודי במחיצות גבוהות טפח שאז לכשיסכך שם אוהל עליו ששיעור אוהל טפח. וכמו שמצינו לגבי החוטט בגדיש, שאם היה שם חלל טפח קודם לכן הרי היא כשרה. וכנראה שרש&quot;י לא חשש לדין זה, ולא הצריך לעשות כן אלא בחוטט בגדיש, כי שם אם לא היה חלל אין זה סכך כלל, אלא חלק מן הגדיש. אבל כאן סבר רש&quot;י, שגם סכך המסכך על פני מקום שאינו מוקף מחיצות כלל קרוי סכך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; לא סיים לעשותה עד הארץ ממש, והרי היא עתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבוה&lt;/b&gt;ה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הארץ שלשה טפחים&lt;/b&gt; - שיעור שיכול הגדי להכנס דרכו לסוכה בנקל כשראשו זקוף, הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה,&lt;/b&gt; לפי שאין מחיצה תלויה נחשבת כדופן לסוכה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;295&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;295.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובביאור טעם פסול מחיצה תלויה נאמרו שני אופנים: האחד, שכל מחיצה שהגדיים בוקעין בה אינה מחיצה. השני: בהלכה למשה מסיני נאמר רק &quot;גוד אסיק מחיצתא&quot;, והיינו שכאשר המחיצה אינה מגעת לסכך, רואין כאילו היא עולה למעלה. אבל &quot;גוד אחית מחיצתא&quot; כשהמחיצה תלויה למעלה ואינה סמוכה לארץ, לומר שרואין כאילו היא יורדת וסמוכה לקרקע, לא נאמרה הלכה, מפני שדרך בנין לעלות מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, &lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt;. ונפקא מינה בין שני טעמים אלו, כתב ה&lt;b&gt;ערוך&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לנר&lt;/b&gt;: אם עשה סמוך לקרקע מחיצה קטנה לבטל את בקיעת הגדיים, ומעליה היה אויר יותר משלושה טפחים שיעור &quot;לבוד&quot;, ורק למעלה מזה היתה תלויה מחיצה גבוהה עשרה טפחים. שלטעם של בקיעת גדיים המחיצה כשרה, לפי שאין הגדיים בוקעים בסוכה. אבל לפי הטעם שגוד אחית לא אמרינן, אף במקרה זה הסוכה פסולה. ואין לומר, שאף לפי הטעם של בקיעת גדיים צריך שתהיה המחיצה עצמה מונעת את הגדיים מלהכנס, ושלא ימנעו מכך על ידי גורם חיצוני כאותה מחיצה קטנה, שהרי שנינו במסכת שבת לענין מחיצה התלויה על פני המים, שבקיעת דגים אינה חשובה בקיעה לפסול את המחיצה, ואם ההלכתא של בקיעת גדיים היא הלכה בגוף המחיצה, אין הבדל בין מחיצה העשויה על פני המים למחיצה העשויה על פני הקרקע. ועיין עוד בילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם היה אורג את המחיצה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמטה למעלה,&lt;/b&gt; ולא סיים לעשותה עד שתהיה מגעת לסכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם גבוה&lt;/b&gt;ה המחיצה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה טפחים,&lt;/b&gt; כשיעור מחיצה בכל מקום, הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה,&lt;/b&gt; אף שאין המחיצה מגיעה לסכך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;296&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;296.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים האם הכשר מחיצה גבוהה עשרה טפחים שאינה מגעת לסכך, הוא מטעם &quot;גוד אסיק מחיצתא&quot;, או שכך היא צורת הדפנות, שדי בכך שיהיו גבוהות עשרה טפחים, וכלל לא צריך שיהיו מגיעות לסכך בגובה. ועיין דף ד ב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ד&quot;ה גוד אסיק מחיצתא, דמשמע מדבריו, שאין צריך להלכתא של &quot;גוד אסיק&quot; כדי להכשיר מחיצות עשרה שאינן מגיעות לסכך. וה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; שם הביאו שה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; בסוגיין חולק (יובאו דבריו אי&quot;ה להלן), ולדעתו כשרות המחיצות משום גוד אסיק, וראה &lt;b&gt;קהילות יעקב&lt;/b&gt; שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי&lt;/b&gt; חולק על הדין המבואר ברישא של המשנה, לגבי מחיצה העשויה מלמעלה למטה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר: כשם ש&lt;/b&gt;מחיצה העשויה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמטה למעלה,&lt;/b&gt; אם היתה גבוהה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה טפחים&lt;/b&gt; הרי היא כשרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך&lt;/b&gt; אם היתה עשויה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמעלה למטה,&lt;/b&gt; כל שהיתה גבוהה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפחים&lt;/b&gt; הרי היא כשרה, אף שממנה לארץ נותר חלל מרובה. ולהלן יתבאר במה נחלקו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי&lt;/b&gt; תנא קמא ורבי יוסי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר,&lt;/b&gt; רבי יוסי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: מחיצה תלויה&lt;/b&gt; דינה כמחיצה, ולכן היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתרת&lt;/b&gt; את המקום בטלטול בשבת כרשות היחיד, וכמו כן נחשבת היא מחיצה לענין סוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר,&lt;/b&gt; תנא קמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: מחיצה תלויה אינה מתרת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. שתי רשויות היחיד הסמוכות זו לזו ונפרדות בדייריהן, אסור להוציא בשבת מרשותו של אדם אחד לרשות חבירו, בין שמוציא מבית זה לבית חבירו, ובין שמוציא מחצר חבירו שלפני ביתו לביתו שלו, אם לא עירבו ביניהם &quot;ערובי חצירות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. אין מערבין ערובי חצירות להתיר טלטול מרשות אחת לחברתה, אלא אם כן היה ביניהן פתח או חלון, שאז, באמצעות &quot;עירוב חצירות&quot; יכולים הדיירים כולם להחשב כמי שגרים ברשות אחת, ברשות שניתן בה העירוב המשותף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם: בור&lt;/b&gt; של מים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבין שתי חצירות,&lt;/b&gt; והכותל שבין שתי החצרות תלוי על פי הבור, ואין פתח ביניהם כדי שיוכלו לערב ערובי חצרות ביניהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין ממלאין ממנה,&lt;/b&gt; מאותו הבור מים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבת&lt;/b&gt; כדי להביאם לביתו. ודין זה הוא אפילו אם יקפיד לשלשל את הכלי לחלקו שבבור דוקא, לפי שהמים מתערבבים בכל רגע, ונמצא שהכניס את מימי חבירו לחצרו, ומכניסם לביתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;297&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;297.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בסוגייתנו. אמנם ב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ערובין פה ב נראה, שאסור למלאות מן הבור אף בלא הטעם שדולה ממים שבחצר חברו, משום שהבור בתחתיתו אינו גדור במחיצות, ונמצא תוך הבור כשתי חצירות הפרוצות זו לזו ולא עירבו ביניהם, שאסור להכניס לבית מאותן חצירות, כשם שאסור להוציא מחצר המשותפת לכמה דיירים ולהכניס לביתו של אחד מהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אם כן עשה לה,&lt;/b&gt; לבור, באמצעו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחיצה&lt;/b&gt; גבוהה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה טפחים,&lt;/b&gt; שאז מותר לכל אחד מבני החצר לטלטל תוך המחיצה הסמוכה אליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה המחיצה מהלכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמעלה,&lt;/b&gt; מעל המים על שפת הבור, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמטה,&lt;/b&gt; בתחתית הבור סמוך למים ממש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בתוך אוגנו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, ובלבד שתהיה המחיצה בתוך &quot;אוגנו&quot; - שפת הבור, שיהיה ניכר שנעשתה המחיצה בשביל המים, ולא כחלק ממחיצת החצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעם הדבר נתפרש במסכת ערובין (פז ב), שעל אף ש&quot;מחיצה תלויה&quot; היא, הקילו חכמים לטלטל בתוכה, אם נעשתה בשביל להתיר את טלטול המים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, מחיצת החצר שלא נעשתה לצורך טלטול המים, ומהלכת על שפת הבור, ולא בתוכו, הואיל ומחיצה תלויה היא, אין היא מתרת למלאות מן הבור. וכל שכן שאין מחיצה תלויה מתרת טלטול שלא במקום מים, ששם ודאי אינה מחיצה כלל, שהרי גדיים מזדקרים תחתיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר,&lt;/b&gt; נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי מיקומה של אותה מחיצה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0029_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot