https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%96_%D7%91 2026-04-06T13:05:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=141299&oldid=prev 2020-09-06T16:04:30Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:04, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93669:rev-141299:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=93669&oldid=prev 2015-06-30T13:41:06Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה ז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיכך על גבי מבוי&lt;/b&gt; מפולש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;110&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו לחי&lt;/b&gt; בשבת שבתוך החג - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה,&lt;/b&gt; לפי שלחי נחשב כמחיצה דאורייתא לענין שבת, ומיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה, ונעשית היא כדופן שלישית. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;110.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; הקשו: דאין מבוי מפולש ניתר בלחי בשבת אלא לדעת רבי יהודה, אבל לדעת חכמים, גזרו חכמים שאין הלחי מתיר אלא אם יש למבוי ג&#039; מחיצות שלימות?! ופירשו, שמדובר במבוי שלו ג&#039; מחיצות סביבותיו, אלא שסיכך בריחוק מהדופן האמצעית, ואין היא נחשבת כחלק מהסוכה. (עיין הערה קודמת). ו&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; סבר, הואיל &lt;b&gt;ומדאורייתא&lt;/b&gt; מועיל לחי לענין שבת אף במבוי מפולש, כמו כן מועיל לחי לגבי סוכה אף ש&lt;b&gt;מדרבנן&lt;/b&gt; אסור לטלטל בתוכו בשבת. ועיין בדברי &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt; בסוגיין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבא: סיכך על גבי פסי ביראות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בורות מים המצויים ברשות הרבים דינם כרשות היחיד, ואסור לשאוב מהן מים בשבת, ולהוציאם לרשות הרבים. וכדי שיוכלו עולי רגלים לשאוב מהן מים לבהמתן בשבת, התירו חכמים לעשות &quot;פסי ביראות&quot;, שהם &quot;דיומדין&quot; (עמודים) בעלי זוית ישרה, שכל אחת מצלעותיהן אורכה אמה, ורואין כאילו הבור כולו מוקף ארבע מחיצות שלימות, ונעשה אותו מקום רשות אחת עם הבור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;111&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;111.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדאורייתא פסי ביראות כשרות בכל מקום, אלא שהחמירו חכמים ולא התירום רק לעולי רגלים לצורך השקיית בהמותיהם. ולצורך קיום מצות סוכה אוקמוה אדאורייתא, כדי שלכל אחד תהיה אפשרות לקיים מצות סוכה. ולפי זה יש מקום להתיר אף במקום שאין בורות מים, שהרי מדאורייתא מחיצה גמורה היא, &lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; בשם &lt;b&gt;הרי&quot; ף&lt;/b&gt;. אמנם ברש&quot;י משמע שלא התירו אלא בשבת עצמה, ובמקומות שפסי ביראות מתירין לענין שבת, דאז שייך לומר מיגו. ועיין מה שכתב הרמ&quot;א סימן תר&quot;ל. וב&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; הקשה: לדעת הסוברים שאין הפסי ביראות מתירין אלא בשבת, הא הוי סוכה שאין ראויה לשבעה, וסוכה שאינה ראויה לכל שבעת ימי החג פסולה, כמבואר להלן כג א?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם סיכך על גבי אותם פסי ביראות, הסוכה כשרה מדין &quot;מיגו דהוי מחיצה לשבת, הוי מחיצה לסוכה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכא&lt;/b&gt; לרבא להשמיענו את כל שלושת המקרים האלו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. אמרינן מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. סיכך על גבי פסי ביראות כשרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף שבכולם הטעם משום מיגו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אשמעינן&lt;/b&gt; רק את ההלכה של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבוי&lt;/b&gt; שיש לו לחי, היינו אומרים, דוקא בו מכשיר רבא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאיכא שתי דפנות מעלייתא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל גבי פסי ביראות, דליכא שתי דפנות מעלייתא,&lt;/b&gt; והחמירו חכמים שלא לטלטל במקום זה, ורק לעולי רגלים התירו, שלגביהם העמידו את הדין על דין תורה, להחשיב את אותן פסי ביראות כמחיצות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא&lt;/b&gt; נאמר דין &quot;מיגו&quot;, לפיכך צריך היה להשמיענו גם הלכה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן פסי ביראות,&lt;/b&gt; היינו אומרים, דוקא שם יש להכשיר מדין מיגו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאיכא שם ארבע דפנות,&lt;/b&gt; שהרי המקום מוקף מכל צדדיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל סיכך על גבי מבוי, דליכא שם ארבע דפנות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא&lt;/b&gt; אמרינן מיגו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן הני תרתי&lt;/b&gt; - סיכך על גבי מבוי, וסיכך על גבי פסי ביראות, ולא היה משמיענו דאמרינן מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת, הייתי אומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמירתא&lt;/b&gt; שבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקילתא&lt;/b&gt; סוכה, אמרינן מיגו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מקילתא&lt;/b&gt; סוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחמירתא&lt;/b&gt; שבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא&lt;/b&gt; אמרינן מיגו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושחמתה מרובה מצלתה פסולה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: דוקא אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמתה&lt;/b&gt; מרובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת סיכוך&lt;/b&gt; פסולה וכגון שהיה סככה מועט והשמש נכנסת דרכו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; אם היתה חמתה מרובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת דפנות,&lt;/b&gt; כאשר נכנסת החמה דרכן, שאז הגם שחמתה מרובה מצילתה כשרה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;112&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יאשיה אומר: אף&lt;/b&gt; אם חמתה מרובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת דפנות&lt;/b&gt; פסולה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;112.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובטעם הדבר כתבו הראשונים, שבסוכה גדר החיוב הוא &quot;תשבו כעין תדורו&quot;, ודרך דירת אדם ומקום מאכלו להיות פתוחים בו חלונות רבים, אבל לא תמצא שום דירה בעולם שגגה יהיה פרוץ עד שתכנס בו החמה מלמעלה. וצא ולמד מהיכלי המלכים, השקופים דרך קירות, ואטומים דרך גגים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יימר בר שלמיה משמיה דאביי: מאי טעמא דרבי יאשיה&lt;/b&gt; הסובר שאף המחיצות צריך שיהיו צילתן מרובה מחמתן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב, &quot;וסכת על הארון את הפרוכת&quot;.&lt;/b&gt; והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרוכת מחיצה&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא קרייה רחמנא&lt;/b&gt; לפרוכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;סככה&quot;. אלמא,&lt;/b&gt; ללמדנו בא, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחיצה כסכך בעינן.&lt;/b&gt; והיינו, שתהיה צילתה מרובה מחמתה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;113&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;113.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המרדכי&lt;/b&gt; מביא בשם ראבי&quot;ה, דהוא הדין שאין עושין מחיצה מדבר המקבל טומאה ומשאר פסולי הסכך, וראה &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;, ובילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן,&lt;/b&gt; שאין פסול חמתה מרובה בדפנות, מדוע קראה תורה לפרוכת סככה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא,&lt;/b&gt; לומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דניכוף ביה פורתא,&lt;/b&gt; שיש לכופפה מעט למעלה כעין גג, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמחזי כסכך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה, ורבי יהודה, ורבי שמעון ורבן גמליאל, ובית שמאי,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר, ואחרים, כולהו סבירא להו: סוכה דירת קבע בעינן.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;114&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיינו שצריכה הסוכה להיות ראויה לשימוש קבוע כבית. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;114.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קבלנו מרבותינו: כל מקום שאמרו בגמרא רבי פלוני ורבי פלוני כולהו סבירא להו דין זה, או אחר, הויא לה שיטה, וקבלה היא ביד הגאונים ז&quot;ל שאין הלכה כאחד מהם. והטעם, משום דאינם מודים זה לזה, וכל וכל אחד מהם רבו החולקים עליו, ויחיד ורבים הלכה כרבים, אלא אם פסקו בגמרא מפורש כמוהו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, רבי אומר: כל סוכה שאין בה&lt;/b&gt; בשטחה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע אמות על ארבע אמות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה,&lt;/b&gt; ושיעור בית לענין מזוזה ושאר דינים, ארבע אמות, כמבואר לעיל ג א.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יאשיה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמרן,&lt;/b&gt; שצריך שיהיו הדפנות צילתן מרובה מחמתן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;115&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;115.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; האחרונים תמהים, מנין לגמרא שסבר רב יאשיה סוכה דירת קבע בעינן, הרי טעמו הוא משום שהדפנות דיניהם כדין הסכך, וכמו דבעינן שלא יעשו מדבר המקבל טומאה ואין זה שייך לדין דירת קבע, הוא הדין דבעינן שיהיה צילתן מרובה מחמתן?! ברכת יעקב סימן יט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה, ורבי יהודה מכשיר,&lt;/b&gt; אף שאי אפשר לעשותה עראי. ואף שאינו מחייב לעשותה למעלה מעשרים דוקא, למדה הגמרא שהיה רגיל רבי יהודה לעשות סוכתו כך, כדי שתהיה כדירת קבע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;116&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;116.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: מנין דפנות הסוכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. רבי שמעון אומר: שלש כהלכתן, ורביעית אפילו טפח.&lt;/b&gt; ומפרשינן לעיל: כי צריך שתהיה סוכתו משמשת מחסה ומסתור מזרם וממטר, והיינו קבע כבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן גמליאל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: העושה סוכתו בראש העגלה&lt;/b&gt; שאינה קבע, לפי שהעגלה עוברת כל הזמן ממקום למקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בראש הספינה&lt;/b&gt; שהוא מקום גבוה מאוד, והסוכה חשופה לרוח הים שביכולתה לעוקרה ממקומה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;117&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן גמליאל פוסל,&lt;/b&gt; כיון שסוכה דירת קבע בעינן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי עקיבא מכשיר.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;117.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. והקשו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: אף בספינה היה אפשר לפרש שפסולה משום דניידי?! וה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; בדף כא ב כתבו, דשאני ספינה דאורחיה בהכי, ונחשבת היא כדירת קבע למרות שהיא נעה ונדה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שהיה ראשו ורובו בסוכה, ושולחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין&lt;/b&gt; שאין הסוכה ראויה לשימוש כבית, כי אין שולחנו נכנס לתוכה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;118&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל מכשירין.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;118.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת &lt;b&gt;הרי&quot;ף&lt;/b&gt; (הובא לעיל ג א) שטעם הפסול לבית שמאי אף בסוכה קטנה הוא שמא ימשך אחר שולחנו, יש להבין מנין מוכיחה הגמרא דסוכה דירת קבע בעינן, והרי טעם פסול סוכה קטנה אלא משום גזירת חז&quot;ל?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: העושה סוכתו כמין צריף&lt;/b&gt; שאין לה גג הניכר לעצמו, אלא עושה דפנותיה כמין משולש גדול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שסמכה לכותל&lt;/b&gt; סמך קנים ארוכים לכותל כמין משולש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר פוסל&lt;/b&gt; סוכה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין לה גג,&lt;/b&gt; ואינה נאה לדירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים מכשירין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך&lt;/b&gt; שהיא עגולה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה, לפי שאין לה זויות,&lt;/b&gt; ואינה נוחה למגורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה&lt;/b&gt; עגולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ככבשן, אם יש בהקיפה&lt;/b&gt; מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לישב בה&lt;/b&gt; סביבות היקפה מבפנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרים וארבעה בני אדם,&lt;/b&gt; בידוע שיש בשטחה שיעור הכשר סוכה, והרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרה.&lt;/b&gt; (רבי יוחנן לא סבר כ&quot;אחרים&quot;, שפסלו סוכה עגולה, היות ואין לה זויות &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;119&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;119.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא לעיל נתבאר, שסוכה עגולה כשובך פסולה לדעת אחרים, הואיל ואין לה זויות ואינה נוחה למגורים. וכתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, שרבי יוחנן לא סבר כאחרים, ומשום כך הכשיר סוכה העשויה ככבשן. אבל ה&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt; כתב לחלק, שדוקא בסוכה קטנה שאין בה אלא שבעה טפחים פסלו אחרים את הסוכה כאשר אין לה זויות, לפי שאינה נוחה למגורים, אבל בסוכה גדולה שיש בה מקום ברווח, יודו אף הם שיש להכשירה. וכן מדויק משינוי לשון הגמרא, דבמימרא של אחרים נקטה הגמרא: &quot;סוכה העשויה &lt;b&gt;כשובך&lt;/b&gt;&quot;, ומשמע שטעם הפסול הוא הואיל וקטנה היא כשובך, ואילו בדברי רבי יוחנן נקטה הגמרא, &lt;b&gt;&quot;&lt;/b&gt;סוכה העשויה &lt;b&gt;ככבשן&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו פסולה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן&lt;/b&gt; סבר רבי יוחנן, המצריך סוכה כה גדולה, ולא הכשיר סוכה שרוחבה שבעה טפחים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בהכרח שהוא סובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי, דאמר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות&lt;/b&gt; אורך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ארבע אמות&lt;/b&gt; רוחב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולה.&lt;/b&gt; שהרי לא מצינו בדברי התנאים דעה המחמירה יותר ממנו, בשיעור הנצרך להכשר הסוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותיקשי, הרי גם לדעת רבי לא יתיישבו דברי רבי יוחנן, כי אפילו לדעת רבי לא צריך שתהיה הסוכה כה גדולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטוענת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי,&lt;/b&gt; הרי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גברא באמתא יתיב,&lt;/b&gt; מקום ישיבתו של אדם הוא אמה, ואם תאמר שיש בהיקפה של הסוכה כדי ישיבת עשרים וארבעה בני אדם, נמצא היקפה של הסוכה העגולה עשרים וארבע אמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי קיימא לן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש בהקיפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;120&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;120.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (הלכות עירובין פרק א): הכלל שאמרו חכמים, &quot;כל שיש ברוחבו טפח יש בהיקפו ג&#039; טפחים&quot;, הוא שלא בדקדוק כל כך, אלא יש מעט יותר. והוסיף &lt;b&gt;המשנה ברורה&lt;/b&gt; (סימן שעב שער הציון ס&quot;ק יח), כי אף ששיעור זה אינו מדוייק כל כך, אחר שסמכו חכמים על שיעורים אלו לגבי כל הדינים שבתורה אין לדקדק בזה יותר, מפני שקשה לצמצם את העודף. והוסיף, דשמא היה מקובל להם מסיני שיש לסמוך על השיעורים האלו אף בשיעורי תורה, ומכל מקום, לגבי הלכות דרבנן ודאי אין להחמיר ולדקדק יותר, לפי שכך היתה תקנתם מתחילה לחשב את השיעורים על פי כללים אלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, לדעת רבי, הסובר ששיעור רוחב הסוכה הוא ארבע אמות, הרי, לכאורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;היקף של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תריסר&lt;/b&gt; אמות בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סגי!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;121&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהרי רוחב הסוכה הוא ארבע אמות, וכאשר נכפיל אותו פי שלוש כדי לקבל את היקפו, נמצא שהוא שתים עשרה אמות בלבד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;121.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין לומר, שלדעת רבי יוחנן שיעור רוחב הסוכה הוא שמונה אמות, שהרי אפילו בית ממש, שיעורו לכל דיניו (מזוזה ועירוב) הוא ארבע אמות, כמבואר לעיל ג ב, &lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0012_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot