https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%95_%D7%90 פרשני:בבלי:סוכה ו א - היסטוריית גרסאות 2026-04-06T13:05:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%95_%D7%90&diff=141296&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:04:08Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:04, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93666:rev-141296:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%95_%D7%90&diff=93666&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:41:01Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה ו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה לבוש כליו,&lt;/b&gt; בגדיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסנדליו ברגליו, וטבעותיו באצבעותיו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא טמא מיד,&lt;/b&gt; כדכתיב &quot;והבא אל הבית יטמא&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והן,&lt;/b&gt; כליו סנדליו וטבעותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורים, עד שישהה&lt;/b&gt; בבית זמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכדי אכילת פרס&lt;/b&gt; חצי כיכר פת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושיעור אכילת פרס נמדד דוקא ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פת חטין,&lt;/b&gt; הנאכלת בנקל ושהייתה מועטת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פת שעורין,&lt;/b&gt; שזמן אכילתה רב יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושיעור זמן האכילה הוא דוקא לפי הזמן הנצרך לאדם לאכול את הפת כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיסב,&lt;/b&gt; שעסוק באכילתו ואינו טרוד בדברים אחרים, ולכן נאכלת היא מהר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;77&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;77.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המנחת חינוך (מצוה שיג), שדוקא בנגעים משערין בפת חיטין בהסבה שזמנה קצר, אבל בכל אכילת איסור משערין כל דבר לפי מה שהוא. אולם ה&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (אורח חיים סימן לט) כתב, שבכל אכילת איסור משערין לפי התנאים שנאמרו בבית המנוגע, וראה אריכות הדברים בילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובזמן הנצרך לו לאכול אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;יחד עם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליפתן,&lt;/b&gt; ולא כשיעור זמן אכילתה לבד, כשהיא יבשה, שאז זמנה מרובה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;78&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;78.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מבואר, שתנאים אלו נאמרו להחמיר, שאפילו בשהייה מועטת כעין זו נטמא, וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; הביא דיש המפרשים להיפך, והיינו, שבפת חיטין משתהה באכילתה דרך תענוג, וכן על ידי הסבתו עושה אכילתו קבע יותר ואוכל בנחת, וכשאוכלה בליפתן מאריך יותר, שאוכל עימה דברים אחרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הגמרא לבאר כיצד נדרש המשך הפסוק ללמדנו שיעורין של תורה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף המילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שעורה&quot;,&lt;/b&gt; נאמרה בפסוק לענין שיעורין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; (אהלות ב ג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצם כשעורה&lt;/b&gt; מן המת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא במגע ובמשא&lt;/b&gt; (כלומר אם נגע אדם או כלי בעצם מן המת בשיעור שעורה, או אם נשא אדם עצם כשעורה מן המת, אפילו אם לא נגע בו, הרי הוא טמא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו מטמא&lt;/b&gt; עצם כשעורה מן המת את האדם או הכלים הנמצאים עמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באהל&lt;/b&gt; בשיעור זה, עד שיהיו באוהל המת כל עצמות השדרה, או גולגולת שלימה, או עצמות מרוב מנין אברי אדם, כמבואר במסכת נזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;גפן&quot;,&lt;/b&gt; נאמר בכתוב הזה, ללמדנו כיצד מודדים לגבי דיני נזיר, את שיעור האכילה של חרצנים (או לולבי גפנים או עלי גפנים) שהנזיר אסור בהם, שהוא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי רביעית&quot; יין לנזיר.&lt;/b&gt; והיינו, שמשערים את כמות החרצנים לפי &quot;רביעית יין&quot;, ולא לפי רביעית מים, ששיעורה קטן מרביעית יין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;79&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;79.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בריש עירובין פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: &quot;גפן&quot; כדי רביעית יין לנזיר, לחייבו מלקות, וראה &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; ד&quot;ה גפן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואופן המדידה כך הוא: נותן את החרצנים והזגים לתוך כוס מלאה יין, עד שיצא ממנה רביעית יין, וזוהי כמות החרצנים שאם יאכלנה עובר הנזיר בלאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשערין כמות זו ביין דוקא, שהוא עב, ואינו ממהר לצאת אלא הוא נגדש על שפת הכוס יותר ממים. ולכן, כאשר מודדים את החרצנים לפי כוס יין, צריך ליתן בכוס היין כמות גדולה יותר של חרצנים עד שתצא כל רביעית היין מהכוס, מאשר אם היתה נעשית המדידה הזאת באמצעות כוס מים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תאנה&quot;&lt;/b&gt; שיערו בה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגרוגרת להוצאת שבת.&lt;/b&gt; שאם הוציא בשבת אוכלין או חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים, כשיעור גרוגרת, חייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רמון&quot;&lt;/b&gt; נאמר בתורה לגבי שיעור הנקב בכלי עץ, שאם נהיה נקב בכלי עץ בשיעור גדול כמו רימון, שוב לא נחשב כלי העץ הזה ככלי שיש בו בית קיבול, ואינו מקבל טומאה, כיון שאין בו עוד שימוש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; (כלים יז א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל כלי בעלי בתים&lt;/b&gt; העשויים מעץ (ובכלי עץ נאמר חידוש, שאינם מקבלים טומאה עד שיהיה בהם בית קיבול), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורן&lt;/b&gt; של נקבים המבטלים מהם שם כלי עץ שיש בו בית קיבול לענין קבלת טומאה הוא בגודל של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&quot;רמונים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי שעד שלא ניקבו הכלים בשיעור של &quot;כמוציא רימון&quot;, דהיינו, שיכול רימון לצאת דרך הנקב, עדיין אדם חס עליהן ומשתמש בהן לרימונים. ולכך עדיין שם כלי עליהן, ומקבלין טומאה. אבל אם ניקבו כ&quot;מוציא רימון&quot;, בטלו מתורת כלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במה דברים אמורים בכלי בעלי בתים, אבל כלים העומדים להמכר, אפילו אם ניקבו נקב כלשהוא, הרי הם טהורים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך מבואר ב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בברכות מא א, וה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; שם כתב, ששיעורו כמוציא משקה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיפא דקרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ארץ זית שמן ודבש&quot;,&lt;/b&gt; דרשו חכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארץ שכל שיעוריה כזיתים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיעוריה&lt;/b&gt; כזיתים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך? הא איכא הני דאמרינן&lt;/b&gt; לעיל שאינם בכזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא, שרוב שיעוריה כזיתים.&lt;/b&gt; כגון טומאת מת, ונבילה, ואיסור חלב ודם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ופיגול, ונותר, וטמא, וגיד הנשה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ומבואר בדבריו, שגם דם שיעורו בכזית כשיעור אוכלין, ולא רביעית כשיעור משקין, וכן דעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; מאכלות אסורות פרק ו הלכה א. אבל &lt;b&gt;הרמב&lt;/b&gt;&quot;ן (עבודה זרה סו א) כתב, שדם שיעורו ברביעית. וראה מנחת חינוך מצוה קמח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבש&quot;&lt;/b&gt; - היינו תמרים שהם מתוקים, וכן שאר מיני מתיקה, שיעורן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ככותבת הגסה&lt;/b&gt; (תמר) לעבור בלאו, אם יאכלם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום הכפורים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל אף ששיעור אכילה בכל התורה הוא בכזית, ביום הכיפורים אינו חייב כרת אלא אם אכל בשיעור ככותבת, לפי שלא חייבה התורה אלא על אכילה בשיעור המיישב דעתו של אדם. שנאמר &quot;וכל הנפש אשר לא תעונה&quot;, וכל שלא אכל בשיעור ככותבת לא התיישבה דעתו, ועדיין הוא נחשב &quot;מעונה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה הגמרא מכאן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; שיעורין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא נינהו!&lt;/b&gt; מפורשים הם בפסוק, ומדוע אמרת שהלכה למשה מסיני הן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: כל השיעורין הנזכרים לעיל אינם מהתורה, אלא הלכה למשה מסיני הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותסברא,&lt;/b&gt; שמפסוק זה למדנו דין שיעורין? וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורין מי כתיבי&lt;/b&gt; בתורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי נאמר בתורה במפורש שיעור אכילת פרס, או האם מפורש בפסוק שמשערין את השהייה בבית המנוגע בכדי אכילת פרס של חיטין, ושאר ההלכות ששנינו לעיל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; כל אותן שיעורין ששנינו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכתא נינהו&lt;/b&gt; למשה מסיני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקרא&lt;/b&gt; (&quot;ארץ חיטה ושעורה&quot;) אינו אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסמכתא בעלמא הוא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בהקדמתו לפירוש המשניות: כל דבר שאין לו רמז בתורה, ואי אפשר להוציאו בדרך מדרכי הסברא, עליו לבדו נאמר הלכה למשה מסיני. ומה שלעיתים אמרינן אסמכתא לדברים מקרא, זהו לסימן כדי שיהיה נודע ונזכר בלבד. אכן ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; (ראש השנה טז א) כתב: כל הלכה שיש לה אסמכתא מקרא, העיד עליה הקדוש ברוך הוא שראוי לעשות כן, אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים, ואינו סימן בעלמא. ועיין עוד בילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד אמר רב לעיל: חציצין - דיני חציצה בטבילה, הלכה למשה מסיני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חציצין&lt;/b&gt; אינן הלכה למשה מסיני, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא נינהו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב, &quot;ורחץ את בשרו במים&quot;,&lt;/b&gt; מלמד הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יהא דבר חוצץ בינו,&lt;/b&gt; בין האדם הטובל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבין המים?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אכן דין חציצה בבשרו נתפרש בפסוק, ואינו הלכה למשה מסיני, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתאי הלכתא, לשערו.&lt;/b&gt; שלא יהיה דבר חוצץ בין שערו למים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרבה בר בר חנה,&lt;/b&gt; האומר שחציצה פוסלת בטבילה גם כאשר החציצה היא בשער.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבה בר בר חנא&lt;/b&gt;: אם היתה בשערו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימא,&lt;/b&gt; שערה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת קשורה,&lt;/b&gt; ומקפיד על כך, שאינו רוצה שיהיה לו קשר בשערותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוצצת,&lt;/b&gt; אותה נימה קשורה, בטבילתו, כיון שאין המים יכולים להכנס בתוך השער הקשור, ולא עלתה לו טבילה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;הבית יוסף&lt;/b&gt; (סימן קצח) בשם &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; דמיירי שנקשרו הרבה משערות ראשו כל אחת ואחת לעצמה, ודרך העולם להקפיד על כך. ומבאר הבית יוסף שסבר הרשב&quot;א, שדוקא אם דרך להקפיד על כך הרי זה חוצץ, אבל אם אין דרך להקפיד על כך, גם אם הוא עצמו מקפיד על כך אין הקפדתו כלום, וחשיב כמיעוט שאינו מקפיד! &lt;b&gt;והב&quot;ח&lt;/b&gt; שם חולק, וכתב שלכולי עלמא במקרה זה נחשב הדבר חציצה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דין זה הוא רק כאשר מהודק הקשר היטב, ואין המים נכנסים בתוכו. ואף שהחציצה היא רק במיעוט גופו, ואינה חוצצת מדאורייתא, גזרו חכמים שלא תעלה לו טבילה, כמבואר להלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש&lt;/b&gt; שערות קשורות יחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן חוצצות,&lt;/b&gt; לפי שהשיער של שלשת השערות הקשורות יחד, הוא שער קשה, ואינו מהודק היטב, והמים יכולים להכנס לתוך הקשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים,&lt;/b&gt; שתי שערות קשורות יחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני יודע&lt;/b&gt; אם יש בכך חציצה או לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: מדוע צריך ללמוד דין חציצה בשיער מהלכה למשה מסיני? הרי דין חציצה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שערו נמי,&lt;/b&gt; כיון שהוא חייב טבילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא נינהו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב, &quot;ורחץ את בשרו במים&quot;,&lt;/b&gt; ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;את&quot;,&lt;/b&gt; לרבות את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הטפל לבשרו. ומאי ניהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שערו,&lt;/b&gt; שאף הוא טעון טבילה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;84&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;84.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו האחרונים: הרי מפסוק זה לא למדנו אלא שגם השיער צריך טבילה, אבל דין חציצה בשיער מנלן?! וכתב &lt;b&gt;הפני יהושע&lt;/b&gt;: כיון שדין חציצה נלמד מאותו פסוק דמרבינן שיער לטבילה, משמע שגם דין החציצה נאמר גם בשיער.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתאי הלכתא&lt;/b&gt; למשה מסיני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכדרבי יצחק.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי יצחק&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רבי יצחק מונה כמה חילוקי דינים לענין חציצה בטבילה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0009_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div> Micropedia bot