https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 2026-04-06T08:18:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=141294&oldid=prev 2020-09-06T16:03:54Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:03, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוכה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93664:rev-141294:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=93664&oldid=prev 2015-06-30T13:40:57Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוכה ה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה,&lt;/b&gt; לעולם התחתון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר&lt;/b&gt; (תהילים קטז טז), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;השמים שמים לה&#039;, והארץ נתן לבני אדם&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, כיצד יתכן שדברה השכינה עם משה מעל הכפורת, הרי לא ירדה השכינה מעולם לעולם התחתון? אלא מכאן אתה למד, שמגובה עשרה טפחים (שהוא מקום הכפורת) נחשב המקום כרשות אחרת, ואינה רשות בני האדם בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן סוכה, צריכה להיות עד גובה עשרה טפחים, שהן &quot;רשותו&quot; של אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ירדה שכינה למטה? והכתיב&lt;/b&gt; (שמות יט כ), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וירד ה&#039; על הר סיני&quot;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אין כוונת הפסוק לומר שירד הקב&quot;ה לארץ ממש. אלא הוא ירד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מעשרה טפחים&lt;/b&gt; מהארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; (זכריה יד ד), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים&quot;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אין כוונת הפסוק לומר שירד ממש על הר הזיתים, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מעשרה&lt;/b&gt; טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עלו משה ואליהו למרום, והכתיב&lt;/b&gt; (שמות יט ג), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומשה עלה אל האלוהים&quot;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: כוונת הפסוק לומר, שעלו אל מקום שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה מעשרה&lt;/b&gt; טפחים מהשמים העליונים. ומקום זה מיועד אף הוא לבני אדם, ואינו רשות השכינה בלבד, כאותן עשרה טפחים של השמים העליונים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבואר שיש שלוש רשויות חלוקות: א. גובה עשרה טפחים הסמוכים לארץ ממש, שהן המקום אותו ייחד הקדוש ברוך הוא לברואיו. ב. עשרה טפחים הסמוכים לשמים העליונים, שהן מקום השכינה, ולשם לא עלה אדם מעולם. ג. החלל שביניהן. ושם, אף שהוא מקום שכינה, זכו משה ואליהו לעלות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: וכי לא עלה אליהו למרום? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; (מלכים ב ב יא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויעל אליהו בסערה השמים&quot;?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;63.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; העירו האחרונים, דלכאורה דוקא בני אדם לא עלו למרום, אבל אליהו הרי הפך למלאך ומאי קשיא?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: לא עלה אליהו אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה מעשרה&lt;/b&gt; טפחים מתחת השמים העליונים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: כיצד יתכן לפרש שלא עלה משה למרום ממש? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; (איוב כו ט) לגבי משה רבינו, בעלותו לשמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מאחז פני כסא, פרשז עליו עננו&quot;. ואמר&lt;/b&gt; על כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי תנחום, מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו.&lt;/b&gt; כלומר, כיסה הקדוש ברוך הוא את משה בזיו שכינתו, כדי להגן עליו מפני המלאכים, שהתרעמו ואמרו מה לילוד אשה בינינו. (ודרש את המילה &quot;פרשז&quot; בנוטריקון - פירש זיו). אם כן, מבואר שעלה משה למרום?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אף שם הכוונה שעלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה מעשרה&lt;/b&gt; טפחים מהשמים העליונים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום, &quot;מאחז פני כסא&quot; כתיב,&lt;/b&gt; והכסא ודאי נמצא בשמים עליונים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אישתרבובי אישתרבוב ליה,&lt;/b&gt; ירד ונמשך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכסא עד עשרה&lt;/b&gt; טפחים למטה מהשמים העליונים, שהן סוף רשות של מעלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונקט ביה&lt;/b&gt; משה בקצה סופו, כך שלא נכנסה ידו תוך עשרה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;64&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;64.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לעיין, מדוע הוצרך משה לשני הדברים - גם לאחוז בכסא הכבוד וגם שיפרוש עליו הקב&quot;ה מזיו שכינתו? ומבאר ה&lt;b&gt;ערוך לנר&lt;/b&gt;, דאחז בכסא הכבוד לפי שנתיירא מהמלאכים, אולם אחר שנצחן בדבריו סר פחדם ממנו, אך כדי שיוכל להיות שם ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה היה זקוק למזון רוחני, ולכך פרש עליו הקדוש ברוך הוא זיו שכינתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עתה שבה הגמרא לבאר את הילפותא מהארון והכפורת שגובה הרשות עשרה טפחים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא ארון,&lt;/b&gt; יודעים אנו שגובהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשעה&lt;/b&gt; טפחים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, דכתיב&lt;/b&gt; (שמות כה י) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו, ואמה וחצי קומתו&quot;,&lt;/b&gt; ומדובר באמה בת שישה טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא כפורת,&lt;/b&gt; שגובהה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח, מנלן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: דבר זה למדנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהא דתני רבי חנינא: כל הכלים שעשה משה למשכן נתנה בהם תורה מידת אורכן, ומידת רוחבן, ומידת קומתן&lt;/b&gt;. ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפורת&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידת אורכה ומידת רוחבה נתנה&lt;/b&gt; תורה, אך את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידת קומתה&lt;/b&gt; - גובהה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נתנה&lt;/b&gt;, ומנין נדע מידתה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צא ולמד מ&lt;/b&gt;השיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפחות&lt;/b&gt; שנאמר בכלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (שמות כה כה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועשית לו&lt;/b&gt; - לשולחן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסגרת טפח סביב&quot;,&lt;/b&gt; שפה גבוהה טפח סביב לשולחן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן,&lt;/b&gt; - מסגרת השולחן שיעורה הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח, אף כאן,&lt;/b&gt; הכפורת, גובהה הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפח.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;65&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומקשה הגמרא: מדוע למדים את שיעור גובה הכפורת ממסגרת השולחן, שאינה אלא קישוט הנעשה ליפות את השולחן? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונילף מ&lt;/b&gt;השיעור של ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלים גופייהו,&lt;/b&gt; ששיעורן רב יותר?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;65.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמנם יש כלים שלא נתנה בהם התורה מידה כלל, כגון כיור ומנורה, אלא שכל הכלים שנתנה בהם התורה מידת אורכם נתנה בהם גם מידת קומתם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: כלל הוא בדרכי לימוד הדרשות מן התורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל דבר שיש במשמעו מרובה ומועט, אם תפשת המועט, יפה תפשת, שהרי פחות מכך ודאי אינו, ואם ימצא שהיה לך לתפוס יותר, יוסיפו לך. אבל אם תפשת את המרובה, לא תפשת, שהרי אם היה לך לתפוש את המועט, יקחו ממך ממה שבידך, לכן אף מה שבידך אינו נחשב כשלך, שהרי יתכן שלא ישאר בידך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן בלימוד דבר מדבר, יש ללמוד את השיעור המועט שודאי צריך להיות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, למדים ממסגרת השולחן שמדתה טפח, ולא מהכלים עצמם, ששיעורם רב יותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;66&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;66.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;ראשון לציון&lt;/b&gt; מוכיח מכאן כדעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; דספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן, שהרי לשיטות הראשונים הסוברים הסוברים שספקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא, מה בכך שיטלו ממך מה שנטלת, מכל מקום יש להחמיר מספק כדעת המרובה? ועיין ילקוט מפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: אם אכן יש ללמוד את השיעור הפחות ביותר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נילף מציץ,&lt;/b&gt; ששיעורו מועט ממסגרת השולחן?! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: הציץ דומה כמין טס של זהב, ורחב ב&#039; אצבעות&lt;/b&gt; שהן כחצי טפח. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומוקף&lt;/b&gt; מקיף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאוזן לאוזן&lt;/b&gt; של הכהן הגדול. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתוב עליו ב&#039; שיטין,&lt;/b&gt; שתי שורות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יו&quot;ד ה&quot;א מלמעלה,&lt;/b&gt; בשורה העליונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקדש למ&quot;ד מלמטה,&lt;/b&gt; בשורה התחתונה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;68&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;69&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;הקרית ספר&lt;/b&gt; (פרק ט מהלכות כלי מקדש): ציץ אין לו שיעור קצוב, אלא היו עושין אותו לפי מידת מצחו של הכהן, וכדכתיב, &quot;והיה על מצח אהרון&quot;, ומשמע שזוהי מידתו - כמצחו של אהרון, ומכאן ילפינן גם שיקיף מאוזן לאוזן דהיינו מצח. וראה &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; ד&quot;ה ואל יוכיח, שאף מידת רוחבו שיערו חז&quot;ל שתי אצבעות כרוחב מצח האדם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;68.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: יש מפרשים שהיו כתובים זה למעלה מזה ממש, והיינו בשורה עליונה שם הוי&quot;ה, ובשורה למטה מזה היו כתובים המילה &quot;קודש&quot;, והאות למ&quot;ד. ולא מסתבר לפרש כן, שהרי אין זה דרך קריאתו, כי לפי זה יהיה נקרא שם השם שבשורה למעלה לפני המילה &quot;קודש&quot; והאות למ&quot;ד שבשורה למטה. אלא יש לפרש, שהיו כותבים אותם זה שלא כנגד זה, והיינו, קדש למ&quot;ד בתחילת השורה התחתונה, מצד ימין, ושם הוי&quot;ה בסוף השורה העליונה, מצד שמאל. ובטעם הדבר כתב ה&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; בחידושי אגדות, שלא נכתב הכל בשורה אחת, לפי שאין זה כבוד ה&#039; שתהיה המילה קודש והאות למ&quot;ד כתובים קודם השם בשיטה אחת.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;69.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פרק ט מכלי מקדש הלכה א): כיצד מעשה הציץ, עושה טס של זהב, וכותב עליו שני שיטין קדש לה&#039;, קדש למלמטה, לה&#039; מלמעלה. ומבואר, שאף את הלמ&quot;ד יש לכתוב למעלה עם השם, שלא כמבואר בסוגיין. וכתב &lt;b&gt;הר&quot;י קורקוס&lt;/b&gt;, שה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; גרס אחרת בסוגייתנו, וכך היתה גרסתו: &quot;קדש למטה, ולה&#039; למעלה&quot;. והוסיף, שאכן זוהי הגירסה הנכונה, לפי שאין לחלק תיבה אחת לשתי שורות. ולגרסתנו כתב לבאר, שעשו כן כדי שיהיו ארבע אותיות בכל שורה (המילה קדש נכתבה חסר ו&#039;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי, אני ראיתי&lt;/b&gt; את הציץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברומי&lt;/b&gt; שהכניסוהו לאוצרותיהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתוב עליו &quot;קודש לה&#039;&quot; בשיטה אחת,&lt;/b&gt; ולא בשתי שורות?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;70&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;70.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להקשות, מה יענה תנא קמא, הסובר שהיה הציץ כתוב בשתי שורות, לעדותו של רבי אליעזר ברבי יוסי, שראה את הציץ ברומא כתוב שורה אחת?! ועיין מה שכתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פרק ט מכלי מקדש הלכה א), דאף שלכתחילה צריך לכתוב את הציץ בשתי שיטין, אם כתבו בשיטה אחת כשר. וכתב &lt;b&gt;הכסף משנה&lt;/b&gt;, שכתב כן מחמת עדותו של רבי אליעזר ברבי יוסי. וכנראה סבר ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; שלעיתים כתבו כן בדיעבד. וב&lt;b&gt;ראשון&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לציון&lt;/b&gt; כתב לפי זה, שתנא קמא ורבי אליעזר ברבי יוסי כלל לא נחלקו, ולכולי עלמא הדין כן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, קשה, מדוע לא למדים מציץ ששיעור הכפורת הוא שתי אצבעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנין כלי מכלי, ואין דנין כלי מתכשיט,&lt;/b&gt; מהציץ, שהוא אחד משמונה בגדי כהונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונילף&lt;/b&gt; את שיעור גובהה של הכפורת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזר&lt;/b&gt; - של הארון, או של המזבח, או של מסגרת השולחן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר מר: זר,&lt;/b&gt; שיעורו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משהו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנין כלי מכלי, ואין דנין כלי מהכשר כלי,&lt;/b&gt; דהיינו, מהזר שהוא קישוט, שהרי זר אינו כלי בפני עצמו, אלא רק קישוט לארון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי, מסגרת&lt;/b&gt; השולחן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי, &quot;הכשר כלי&quot; הוא,&lt;/b&gt; שעשויה לקשט בה את השולחן, ואיך למדים ממנה לגובה הכפורת?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסגרתו&lt;/b&gt; של השולחן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה היתה,&lt;/b&gt; ואינה עשויה על השולחן, אלא נתונה מרגל לרגל, ודף השולחן מונח עליה, ואינה עשויה לקישוט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא למאן דאמר מסגרתו למטה&lt;/b&gt; מדף השולחן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה,&lt;/b&gt; ולפיו אפשר ללמוד כפורת ממסגרת. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, למאן דאמר מסגרתו למעלה היתה,&lt;/b&gt; על גבי השולחן&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, מאי איכא למימר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי לפיו המסגרת אינו עשויה אלא לקישוט, ועד שאתה למד ממסגרת, תלמד מזר?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, דנין דבר שנתנה בו תורה מידה,&lt;/b&gt; כפורת, שיש לה מידת אורך ורוחב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדבר שנתנה בו התורה מידה,&lt;/b&gt; מסגרת, שמידתה טפח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואל יוכיחו ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מידה&lt;/b&gt; כלל. שהרי זר שיעורו במשהו, ואף ציץ מדאורייתא אין לו שיעור, ומה שצריך לעשותו רחב ב&#039; אצבעות אין זה אלא מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב הונא אמר: מהכא&lt;/b&gt; ילפינן שהכפורת גובהה טפח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (ויקרא טז יד), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;על פני&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכפורת קדמה&quot;, ואין &quot;פנים&quot;&lt;/b&gt; של אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פחות מטפח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0007_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוכה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot