https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:סוטה לז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-20T23:19:09Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=142604&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:54:13Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98614:rev-142604:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=98614&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:27:56Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:27, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי</b> כאן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> בריתות לכל מצוה ומצוה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי</b> כאן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> בריתות לכל מצוה ומצוה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> בריתות (ברוך בכלל ובפרט, וארור בכלל ובפרט) על "ללמוד", <b style='font-size:20px; color:black;'>וארבע</b> בריתות על "ללמד", <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שמונה</b> בריתות לכל מצוה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> בריתות (ברוך בכלל ובפרט, וארור בכלל ובפרט) על "ללמוד", <b style='font-size:20px; color:black;'>וארבע</b> בריתות על "ללמד", <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שמונה</b> בריתות לכל מצוה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לך עוד שני חלקים: "לשמור ולעשות", הרי לך <b style='font-size:20px; color:black;'>שמונה</b> בריתות משום "ללמוד וללמד" לכל מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמונה</b> בריתות לכל מצוה משום "לשמור ולעשות", <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שש עשרה</b> בריתות לכל מצוה ומצוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לך עוד שני חלקים: "לשמור ולעשות", הרי לך <b style='font-size:20px; color:black;'>שמונה</b> בריתות משום "ללמוד וללמד" לכל מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמונה</b> בריתות לכל מצוה משום "לשמור ולעשות", <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שש עשרה</b> בריתות לכל מצוה ומצוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94947:rev-98614:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=94947&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:42:40Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוטה לז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי</b> כאן <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> בריתות לכל מצוה ומצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> בריתות (ברוך בכלל ובפרט, וארור בכלל ובפרט) על "ללמוד", <b style='font-size:20px; color:black;'>וארבע</b> בריתות על "ללמד", <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שמונה</b> בריתות לכל מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לך עוד שני חלקים: "לשמור ולעשות", הרי לך <b style='font-size:20px; color:black;'>שמונה</b> בריתות משום "ללמוד וללמד" לכל מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמונה</b> בריתות לכל מצוה משום "לשמור ולעשות", <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שש עשרה</b> בריתות לכל מצוה ומצוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> א. נתבאר על פי רש"<b>י;</b> ודבריו מחודשים <b>בפירוש לשון הגמרא</b>, וראה מהרש"א שביאר למה פירש רש"י כן. ב. במאירי מבואר, שהיו אומרים במפורש ארבע ברכות וארבע קללות על כל ארור וארור<b>;</b> ולשון המאירי הוא: "חוזרין ומברכין <b>ברוך אשר</b> <b>לא ילמד</b> לעשות פסל וכו', <b>ארור אשר ילמד</b> וכו"", ולשונו צריך ביאור: שהרי לכאורה היה לו לומר: "ברוך אשר ילמד שלא לעשות, ארור אשר לא ילמד שלא לעשות".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> נכרתו בריתות כמו אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני</b> וכדמפרש ואזיל: מנין <b style='font-size:20px; color:black;'>; וכן בערבות מואב</b> שהרי נאמר (דברים א ג): "בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין שאף בסיני נכרתו בריתות כמו אלו: <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בסוף פרשת הקללות (דברים כח סט): "<b style='font-size:20px; color:black;'>אלה דברי הברית אשר צוה ה'</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>את משה</b> לכרות את בני ישראל בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב (בסיני) ", הרי שאף בסיני נכרתו בריתות כמו אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא ארבעים ושמונה</b> (שלש פעמים שש עשרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בריתות על כל מצוה ומצוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון מוציא</b> מן החשבון את הבריתות שב<b style='font-size:20px; color:black;'>הר גריזים ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>הר עיבל</b>, שהי אלו לא היו על כל המצוות אלא כמה מצוות בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומכניס אהל מועד שבמדבר</b>, שלאחר שהוקם המשכן נדבר הקב"ה עם משה ולימדו כל התורה, כדכתיב (ויקרא א א): "וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> צריך ביאור: למה מוציא רבי שמעון את כל הבריתות שבהר גריזים ועיבל, והרי מלבד שיש כמה מצוות שנכרת עליהם בריתות נוספות, הרי בארור שבכלל וברוך שבכלל על כל ארבעת חלקיו, נוספו עוד שמונה בריתות לכל מצוה ומצוה! ?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נחלקו תנא קמא ורבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דהני תנאי</b> (במחלוקתם של התנאים הבאים)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל אומר: כללות</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמרו בסיני, ו</b>אילו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פרטות</b> לא נאמרו אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>באהל מועד</b>, כלומר: יש דינים שנאמרו למשה בסיני באופן כללי בלבד, מלי לפרט את כל הדינים שבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון מה שנאמר בסיני: "מזבח אדמה תעשה לי, וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך", הרי קרבנות עולה ושלמים אמורים באופן כללי, אך אין בפרשה הזאת את פרטי הדינים, כגון צורת מתן הדמים על גבי המזבח וההפשט והניתוח והקרבתם כליל על גבי המזבח - של העולות, ומתן דמים והקרבת אימורים של שלמים; ואילו פרטי הדינים נאמרו למשה אחר זמן באוהל מועד, במשכן, וכמו שנאמר בתחילת ספר ויקרא העוסק בתורת הקרבנות: "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי שיטת רבי ישמעאל אי אפשר למנות את סיני ואת אהל מועד בשנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר</b>: בין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כללות ו</b>בין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פרטות נאמרו</b> כולן למשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני</b>, ואף אותן מצוות שנכתבו באופן כללי, לא נאמרו לו כך, אלא עם כל פרטי דיניהם רק שלא נכתבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונשנו</b> מפי ה' למשה <b style='font-size:20px; color:black;'>באהל מועד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונשתלשו</b> מפי משה לישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>בערבות מואב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשיטתו אכן יש למנות את סיני ואת אהל מועד בשנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות</b>, וכמו שנתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו, אמר משום רבי שמעון</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמ שים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: כל אחד ואחד מישראל נכרתו לו ארבעים ושמונה בריתות על כל מצוה, כנגד כל אחד ואחד משש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים בני ישראל, שנמנו במדבר סיני (במדבר ב לב), כי כל אחד נעשה ערב על כל אחד מישראל, והוא הרי יש לו ארבעים ושמונה בריתות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> א. ברש"י נדה יג ב כתב: שלא נתערבו על הגרים, ולמד כן ממה שלא הוזכרו כאן, שהרי הם אינם בכלל המספר הקצוב במנין של מדבר סינ<b>י;</b> וראה שם שחלק בזה על ראשונים אחרים, וראה שם בתוספות. ב. והצל"ח בברכות כ ב ד"ה והרשב"א, כתב, שמסתמא אף הגרים לא נתערבו על ישראל<b>;</b> ועוד כתב שם, שממילא כל שבט לוי אינו בכלל ערבות, שהרי הם לא נמנו במספר זה, (ויש לעיין, אם הפחותים מבן עשרים אינם בכלל ערבות, היות ולא נמנו שם אלא מבן עשרים). ג. ובענין נשים אם הן בכלל ערבות (ואף הן לא נמנו במספר הזה), הנה בברכות כ ב מבואר, שנשים אם תמצי לומר שאינן חייבות בברכת המזון אלא מדרבנן, אינן מוציאות את האנשים ידי חובתן, שכל מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן<b>;</b> והקשה הרא"ש (סימן יג שם), ממי שאכל שיעור דרבנן, שהוא מוציא אחרים שאכלו שיעור דאורייתא ידי חובתן! ? ותירץ, שהוא מוציא את אחרים משום "שערב הוא בעבורם, ועליו הוא להצילן מן העוון, ולפטור אותן מן המצוות, אבל אשה אינה בכלל הערבות, לכך אינה מוציאה". ונחלקו האחרונים בהבנת הרא"ש, שהצל"ח בברכות כ ב ד"ה אא"ב דאורייתא, נקט בהבנת הרא"ש כפשוטם, שאין הנשים בכלל הערבות, בין הן לאחרים, ובין אחרים להן, וכן כתב הוא ב"דגול מרבבה" באורח חים סימן רעא<b>;</b> אבל רבינו עקיבא איגר בתשובותיו מהדורא קמא סימן ז, כתב לחלוק על דברי ה"דגול מרבבה", ופירש כוונת הרא"ש: שהנשים לא נתערבו על מצוות שאינן חייבות בהן, ונמצא, שאם אכן אינן חייבות בברכת המזון, אף מדין ערבות לא יוציאו<b>;</b> אבל בשאר מצוות שהם חייבות, הרי הן בכלל ערבות. וראה מה שהאריך כאן ב"הערות"<b>;</b> ובתוך דבריו העיר על יסודו של רבינו עקיבא איגר, שכל שאינו מחוייב בדבר אינו נעשה ערב על חבירו, שהרי משמע שנתערבו ישראל על כל המצוות, ואף על מצוות הכהנים, ואף שלא נתחייבו בהם. וב"יוסף דעת" הביא משו"ת אבני נזר יורה דעה סימן שנב, שבמצוות אלו על כל פנים חייבים הישראלים בשלשה מחלקי המצוה, והם: ללמוד, ללמד ולשמור, מה שאין כן הנשים שאינם בכלל תלמוד תורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון, אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים</b>: (<b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא, לכל אחד ואחד מישראל</b>) (<b style='font-size:20px; color:black;'>ויש בכל אחת</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים</b>, ויתבאר בסמוך מה בא רבי להוסיף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> בין תנא קמא אליבא דרבי שמעון, ובין רבי אליבא דרבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב משרשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ערבא וערבא דערבא</b> (ערבות על הערבות) <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: מחלוקתם היא, אם נתערב כל אחד מישראל רק על חובותיו של חבירו, וזו היא שיטת תנא קמא; או שנתערב כל אחד על מצוותיו ואף על ערבותו של כל אחד, וזו היא שיטת רבי; הרי נמצא, שסכום הבריתות של כל אחד לפי תנא קמא, מכפל - לדעת רבי - במספר בני ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבי יהודה בן נחמני מתורגמניה</b> (שומע הדרשה ומשמיעה לרבים) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי שמעון בן לקיש: כל הפרשה</b> של הר גריזים ועיבל <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה, לא נאמרה אלא בנואף ונואפת</b> (אין ניאוף אלא מאשת איש): <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> על פי "הערות", ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי נאמר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ארור האיש אשר יעשה פסל ומסיכה</b>", וכי אטו זה שכפר בעיקר <b style='font-size:20px; color:black;'>בארור סגי ליה</b> (די לו בארור)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא: זה הבא על הערוה</b> (אשת איש) <b style='font-size:20px; color:black;'>והוליד בן, ו</b>מתוך בושתו שאסור לבוא בקהל ואינו מוצא אשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הלך לבין עובדי כוכבים ועבד עבודת כוכבים, ארורין אביו ואמו של זה, שכך גרמו לו</b> לעשות פסל ומסיכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן מה שנאמר: "ארור מקלה אביו ואמו", מתפרש על נואף ונואפת: כי הבא על אשת איש, מזלזל באביו ואמו שגידלו גידולין רעים בביתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור מסיג גבול רעהו": שהבא על אשת חבירו, הסיג את גבולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור משגה עור בדרך": המפתה אשת איש, שהיא סומא בדבר, כי אינה יודעת עונש העבירה כמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה": זה הבא על אשת איש, והוליד ממנה בן ממזר, ומתוך שהוא ממזר הולך לדור בעיר אחרת בארץ מרחק באשר ימצא, ונמצא שהוא כגר וכיתום, שהוא כגר שאין לו אב, כי זה שהולידו אינו מודה שהוא בנו, וגם אמו אלמנה שנאסרה על בעלה, ויושבת עגונה כאלמנות חיות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> נתבאר על פי השר מקוצי שהובא בתוספות שאנץ, ורש"י כתב שאינו יודע לדורשו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור שוכב עם אשת אביו": שאם היתה גם אשת איש, עובר עליה בשתי ארורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור שוכב עם כל בהמה": היא אשת איש שעושה מעשה בהמה להזדווג למי שאינו בן זוגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור שוכב עם אחותו בת אביו ובת אמו": שאם היתה גם אשת איש, עובר עליה בשתי ארורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור שוכב עם חותנתו": שאם היתה אשת איש, עובר עליה בשתי ארורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור מכה רעהו בסתר": גורם לאשתו בלחש סתריו שתמות בבדיקת מים המרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי": לוקח שוחד להיות עוקב אחר המנאף ולפתות לו אשת איש, וגורם לו מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: כתיב בפרשת ראה (דברים יא כט): "והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה</b> על הר עיבל", <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם ללמד שתהא ברכה על הר גריזים, וקללה על הר עיבל, הרי כבר נאמר</b> בפרשת כי תבוא: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> כבר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא להקדים ברכה לקללה</b>, שבפרשת כי תבוא לא נאמרו אלא קללות, ולימד הכתוב שצריך להקדים ברכה לארור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יהיו כל הברכות קודמות לקללות</b>, כלומר: יגמרו תחילה סדר הברכות, ואחר כך יתחילו בקללות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "ראה אנכי נותן לפניכם היום <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכה וקללה</b> (לשון יחיד) ", הרי למדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכה אחת</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>קודמת לקללה, ואין כל הברכות קודמות לקללות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכך נאמר עוד: "ברכה וקללה", כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להקיש ברכה לקללה</b> לכל הדינים הנלמדים מפרשת הקללות שנאמרו בפרשת כי תבוא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לומר לך</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה קללה: בלוים</b> היא נאמרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ברכה בלוים</b> היא נאמרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה קללה: בקול רם, אף ברכה בקול רם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה קללה: בלשון הקודש, אף ברכה בלשון הקודש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה קללה: בכלל ופרט</b> שאומר: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת", <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ברכה בכלל ופרט</b>, ואמר: ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> יש לעיין: למה צריך לימוד מיוחד על זה, כי למה תיגרע קללת "אשר לא יקים" שהיא בין שאר הקללות, משאר קללות שמקדים להם ברכה, וכי משום שכוללת היא ייגרע חלקה! ?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה קללה: אלו</b> שבהר גריזים <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו</b> שבהר עיבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עונין ואומרים אמן</b>, שנאמר: "וענו כל העם ואמרו אמן", <b style='font-size:20px; color:black;'>אף ברכה, אלו ואלו עונין ואומרים אמן</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. משנתנו ממשיכה בביאור המצוות שנשנו במשנה הראשונה בפרק זה שהן נאמרות בלשון הקודש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ציותה התורה (במדבר ו כג): "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. עוד אמרה תורה (דברים, עקב י ח): "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשא את ארון ברית ה' לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו (ברכת כהנים) עד היום הזה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. עוד מצינו ברכה לאהרן ביום השמיני למלואים (ויקרא ט כב): "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם (יברכך, יאר, ישא, לפירוש רש"י שם; ולהרמב"ן שם ברכה אחרת היתה) וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. ברכה זו שנצטוו הכהנים לברך את בני ישראל, מברכין אותה במקדש, בגמר עבודת תמיד של שחר ושל בין הערביים, ובמוספין - לדעת התוספות בסוגייתנו; ודעת הרמב"ם (תפלה יד ד) שלא היו נושאים כפיהם רק בתמיד של שחר; ובמדינה נושאים את כפיהם בכל תפלה ותפלה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ראה אריכות ב"קרן אורה" כאן בענין ברכת כהנים בגבולים, מתי הוא זמנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברכת כהנים</b> - שהיא: יברכך, יאר, ישא - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד</b> מברכין אותה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה: אומר אותה</b> (את שלשת הפסוקים) <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש ברכות</b> חלוקות, כי העם עונים אמן בין ברכה לברכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמקדש</b>: אומר אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכה אחת</b>, לפי שאין עונין אמן במקדש, ויתבאר יותר בגמרא.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0073_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>Micropedia bot