https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%95_%D7%90 2026-04-20T23:19:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%95_%D7%90&diff=142601&oldid=prev 2020-09-09T14:53:50Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94944:rev-142601:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9C%D7%95_%D7%90&diff=94944&oldid=prev 2015-07-01T07:42:34Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוטה לו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן&lt;/b&gt; היא ברייתא זו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי שמעון&lt;/b&gt; שהוא סובר כן, כמבואר לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאן שבה הגמרא להמשך הברייתא - בענין מעבר הירדן - שנפסקה לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בא וראה, כמה נסים נעשו&lt;/b&gt; לישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באותו היום&lt;/b&gt; שעברו את הירדן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עברו ישראל את הירדן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובאו&lt;/b&gt; באותו היום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להר גריזים ולהר עיבל&lt;/b&gt;, שהוא מרחק של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתר מששים מיל&lt;/b&gt; מן הירדן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה לעיל לג ב, שנחלקו תנאים: אם היו הרים אלו קרובים לירדן או רחוקים ממנו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם, וכל העומד בפניהם מיד נתרז&lt;/b&gt; (מתקלקל ברעי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (שמות כג כז): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אימתי אשלח לפניך&lt;/b&gt; (כשתבוא אל הארץ), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמותי את כל העם אשר תבא בהם&lt;/b&gt;, ונתתי את כל אויביך לפניך עורף (שינוסו מלפניך) &quot;, ומה שאמר הכתוב: &quot;והמותי&quot;, הוא לשון מהומה וערבוב הגוף ומה שבתוכו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וב&quot;חזון יחזקאל&quot; (תוספתא סוטה ח ו) פירש, שבנפול אימה על האדם, הוא מתקלקל ברעי או במים, כדאיתא במכות (סוף דף כב) שמפני אימת המלקות נתקלקל ברע&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וראה מהרש&quot;א. ובהגהות הרד&quot;ל כתב, שהדרשה נדרשת מלשון &quot;אליך עורף&quot;, או משום ש&quot;עורף&quot; אותיות &quot;פעור&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואומר&lt;/b&gt; עוד הכתוב (שמות כג טו): &quot;אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפול עליהם אימתה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופחד&lt;/b&gt; עד יעבור עמך ה&#039;, עד יעבור עם זו קנית&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד יעבור עמך ה&#039;: זו ביאה ראשונה&lt;/b&gt; שבאו ישראל לארץ כנען בימי יהושע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד יעבור עם זו קנית: זו ביאה שניה&lt;/b&gt; שבאו ישראל בימי עזרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמור מעתה: ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה&lt;/b&gt; שיעלו בזרוע לארץ ישראל ולא יצטרכו ליטול רשות ממלכי פרס, ולא ישתעבדו למלכות, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;שם שהיה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביאה ראשונה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שגרם החטא&lt;/b&gt; בימי בית ראשון, ונגזר עליהם שלא יעלו אלא ברשות כורש, וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם, לכורש, ולאחשורוש, ולדריוש האחרון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. נתבאר על פי רש&quot;י כאן, ובברכות ד א, ובסנהדרין צח ב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והביא כאן רש&quot;י את הנאמר בעזרא (א ב): &quot;כה אמר כורש מלך פרס, כל ממלכות הארץ נתן לי ה&#039; אלהי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו, ויעל לירושלים אשר ביהודה וגו&quot;&#039;. ב. הקשה הצל&quot;ח בברכות (ד א), שהרי כתב הרמב&quot;ם (יסודי התורה י ד) &quot;אבל אם הבטיח (הנביא) על הטובה, ואמר שיהיה כך וכך, ולא באה הטובה שאמר, בידוע שהוא נביא שקר, שכל דבר שיגזור הקל אפילו על תנאי אינו חוזר, ולא מצינו שחזר בדבר טובה, אלא בחורבן ראשון, כשהבטיח לצדיקים שלא ימותו עם הרשעים וחזר בדבריו, וזה מפורש במסכת שבת&quot;, (ראה שם נה א: &quot;מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב&quot;ה וחזר בו לרעה חוץ מדבר זה וכו&quot;&#039;), ואם כן האיך לא נתקיימה נבואת משה שניבא לטובה! ? וראה מה שכתב שם, וראה מה שכתב ב&quot;הערות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא לבאר את סדר מעשה בני ישראל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחר כך&lt;/b&gt; - אחר שעברו ישראל והכהנים את הירדן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הביאו את האבנים&lt;/b&gt; שהעלו מן הירדן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובנו את המזבח&lt;/b&gt; בהר עיבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסדוהו בסיד, וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באר היטב&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעלו&lt;/b&gt; על המזבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו, וברכו וקללו&lt;/b&gt; הלויים כפי שנצטוו ישראל, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיפלו&lt;/b&gt; (קילפו) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את האבנים&lt;/b&gt; של המזבח מהסיד שעליהם, ולקחו את האבנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובאו ולנו בגלגל&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספתא לא נזכר &quot;וברכו וקללו&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והגר&quot;א ב&quot;אדרת אליהו&quot; בפרשת ראה, הגיה כאן, במקום &quot;&lt;b&gt;וברכו וקללו&lt;/b&gt;&quot; - &quot;&lt;b&gt;וברכו ברכת המזון&lt;/b&gt;&quot;, ומשום שהברכות והקללות קדמו לקרבנות, כמפורש במשנתנו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולכך הזכירה הברייתא ברכת המזון, משום שיהושע תיקן להם באותו היום את ברכת הארץ &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וב&quot;יוסף דעת&quot; הוסיף, שבילקוט (ויקרא תלד), מבואר שהקפידה התורה לומר &quot;יעמדו על הקללה&quot; ולא &quot;יעמדו לקלל&quot;, (כמו &quot;יעמדו לברך&quot;), מפני הכבוד, ולגירסת הגר&quot;א ניחא, שגם הברייתא לא הזכירה לשון &quot;וקללו&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ראה אריכות בלשון &quot;וקיפלו&quot; שהוא לשון קילוף, בתשב&quot;ץ חלק א סימן נג. ב. וכתב עוד שם: לבאר את הטעם שלקחו את האבנים, שהוא משום שאחר שעשו מעשה הקרבנות והשמחה והברכה והקללה, ולא נשארו האבנים אלא לזכרון כמו שכתוב בספר יהושע (צ&quot;ב כוונתו), כבר עבר זמן מצות &quot;ושדת אותם בסיד&quot;, ולא היתה אלא מצות שעה, וקפלום כדי שיהו ניכרין לזכר שמן הירדן הוציאום. ודבריו מחודשים מאד, שהרי הפסוק ביהושע אינו מזכיר כלל את המזבח שהקימו מן האבנים שהביאו אחר כך לגלגל, וכמו שנאמר: &quot;&lt;b&gt;ואת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו&lt;/b&gt; מן הירדן הקים יהושע בגלגל&quot;, ומשמע שהגלגל הוא מטרה בפני עצמה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד בהערה 6.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; בצווי ה&#039; ליהושע: &quot;וצוו אותם (את שנים עשר האנשים אשר תכין) לאמר: שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים, הכין שתים עשרה אבנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון&lt;/b&gt; אשר תלינו בו הלילה &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול בכל מלון ומלון&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר תלינו בו הלילה&lt;/b&gt;&quot;, ו&quot;בו&quot; לשון יחיד הוא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להסתפק: אם הייתי אומר שיקימו מזבחות כנגד כל מלון ומלון, או שיקימו מזבח אחד, אלא שלגלגל יביאו אבנים לכל מלון ומלון&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שהובא בשם התשב&quot;ץ בהערה לעיל, שלא ענין כלל בהבאת אבנים לגלגל, והעיקר הוא המזבח, ואם כן יהיה ההוה אמינא בגמרא בהכרח, שיקימו מזבחות כנגד כל מלון, אלא שלדבריו עדיין צריך ביאור מה טעם יש בזה, כיון שאין הגלגל עיקר הענין כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב&lt;/b&gt; עוד ביהושע: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו&lt;/b&gt; מן הירדן הקים יהושע בגלגל&quot;, הרי שלא לקחו מן הירדן אלא שתים עשרה אבנים בלבד, ואותם הקימו, ולא שתים עשרה אבנים בכל מלון ומלון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב (שמות כג): &quot;ושלחתי את הצרעה מלפניך, וגרשה את החוי (שהיה יושב מעבר הירדן המערבי), את הכנעני ואת החתי (שהיו יושבים מעבר הירדן המזרחי) מלפניך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צרעה לא עברה עמהם&lt;/b&gt; את הירדן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; עברה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא כתיב&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושלחתי את הצרעה לפניך&lt;/b&gt; וגרשה את החוי&quot;, והרי החוי היה יושב בעבר הירדן המערבי, ובהכרח שעברה צרעה את הירדן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן לקיש&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על שפת ירדן עמדה&lt;/b&gt; הצרעה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזרקה בהן&lt;/b&gt; בעם החוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרה, וסימתה עיניהן מלמעלה, וסירסתן מלמטה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן נראה לבאר את הענין על פי רש&quot;י בחומש על הפסוק: &quot;ושלחתי את הצרעה&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (וראה מהרש&quot;א שהבין בדעת רש&quot;י, שממה שלא נזכרו אלא שלושת העמים האלו, מזה משמע שצרעה לא עברה את הירדן, כי החוי היה שוכן קרוב לירדן, וראה מה שכתב שם, &lt;b&gt;וראה מה שכתב&lt;/b&gt; &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;הערות&lt;/b&gt;&quot;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (עמוס ב ט): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואנוכי השמדתי את האמורי מפניהם, אשר כגובה ארזים גבהו, וחסון הוא כאלונים, ואשמיד פריו ממעל&lt;/b&gt; (אלו עיניו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושרשיו מתחת&lt;/b&gt; (זה הסירוס) &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב פפא אמר: שתי צרעות הואי: חדא דמשה, וחדא דיהושע&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רמז בעל הטורים: &quot;את הצרעה&quot; בגימטריא: &quot;שתים היו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;צרעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשה לא עבר&lt;/b&gt; את הירדן, אבל צרעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיהושע עבר&lt;/b&gt; את הירדן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה שבטים עלו לראש הר גריזים&lt;/b&gt;, וששה שבטים עלו לראש הר עיבל, והכהנים והלויים והארון עומדים למטה באמצע, הכהנים מקיפים את הארון, והלויים את הכהנים וכל ישראל מכאן ומכאן, שנאמר: &quot;וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון, נגד הכהנים הלויים נושאי ארון ברית ה&#039; כגר כאזרח, חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל, כאשר צוה משה עבד ה&#039; לברך את העם ישראל בראשונה&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. חלוקת השבטים להרים מפורשת בתורה (דברים כז יב): שמעון ולוי (מלבד אותם לויים שעמדו בין שני ההרים) ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן, בהר גריזים; ובהר עיבל: ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. סדר תולדותם של בני יעקב, היה: ראובן שמעון לוי ויהודה (בני לאה); דן ונפתלי (בני בלהה); גד ואשר (בני זלפה); יששכר וזבולון (בני לאה); יוסף ובנימין (בני רחל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. כתיב (שמות כח ו): &quot;ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר, מעשה חושב. שתי כתפות חוברות יהיה לו אל שני קצותיו וחובר. ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל. ששה משמותם על האבן האחת, ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם&quot;, (והיו נתונים על כתפות האפוד), ולא פירט הכתוב כיצד נחלקו השבטים לשני האבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. בתחלת &quot;חומש הפקודים&quot; הוא ספר במדבר, נצטוה משה למנות את בני ישראל, כאשר יהיו אתו במנין איש איש מכל שבט; והתורה מפרטת את שמות האנשים לפי סדר השבטים הבא: ראובן, שמעון, יהודה, יששכר, זבולן, (הם בני לאה לפי סדר תולדותם); לבני יוסף אפרים ומנשה, בנימן, (הם בני רחל לפי סדר תולדותם), דן, אשר (הם בני בלהה וזלפה לפי סדר תולדותם), גד, נפתלי, (הם בני זלפה ובלהה שלא לפי סדר תולדותם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. בתחילת ספר שמות נזכרו בני יעקב אשר באו למצרים, לפי הסדר הבא: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, (בני לאה לפי סדר תולדותם), בנימין, (בן רחל), דן, נפתלי, (בני בלהה לפי סדר תולדותם), גד, אשר, (בני זלפה לפי סדר תולדותם), &quot;ויוסף היה במצרים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; הוא דכתיב: &quot;חציו אל מול הר גריזים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והחציו&lt;/b&gt; אל מול הר עיבל&quot;, ומשמע לשון &quot;והחציו&quot; שהוא חצי הידוע, או חצי שנזכר במקום אחר? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב כהנא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרך שחלוקין&lt;/b&gt; השבטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; בהר גריזים והר עיבל וכפי שנתבארה חלוקתם בתורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך חלוקין&lt;/b&gt; שמות השבטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באבני אפוד&lt;/b&gt; (אבנים טובות שהיו על כתפות האפוד שהיה כתוב על כל אחד מהם שמות ששה שבטים), שהיו אלו שבהר זה כתובים על אבן זו, ואלו שבהר זה כתובים על האבן האחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה הוא שאמר הכתוב: &quot;והחציו&quot;, שהוא החצי הידוע החקוק באחת מן האבנים שבכתפות האפוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתיפיו, אחת מכאן ואחת מכאן, ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם, ששה על אבן זו, וששה על אבן זו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (שמות כח ו): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה משמותם על האבן האחת&lt;/b&gt;, ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו ממה שאמר הכתוב &quot;על האבן השנית כתולדותם&quot;: על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניה&lt;/b&gt; בלבד היו כתובים ששה שבטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;סדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תולדותם&lt;/b&gt; בזה אחר זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; היו כתובים על האבן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשונה&lt;/b&gt; ששה שבטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;סדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תולדותם&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שיהודה מוקדם&lt;/b&gt; באבן האחת, שכך היו כתובים בו: יהודה מוקדם לכולם, וחוזר לראובן ומשם כסדר תולדותם בזה אחר זה: ראובן שמעון לוי דן ונפתלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחמשים אותיות&lt;/b&gt; של שמות השבטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו&lt;/b&gt; על שני האבנים כאחד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרים וחמש&lt;/b&gt; אותיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על אבן זו&lt;/b&gt;, שהרי כך עולה סכום אותיותיהם של השבטים הנזכרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועשרים וחמש&lt;/b&gt; אותיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על אבן זו&lt;/b&gt;, ויתבאר חשבון זה בהמשך הענין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חנינא בן גמליאל אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0070_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot