https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B_%D7%91פרשני:בבלי:סוטה כ ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T11:11:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B_%D7%91&diff=142571&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:50:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:50, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94914:rev-142571:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B_%D7%91&diff=94914&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:41:41Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוטה כ ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מפרשת סוטה בלבד</b>, הן זו הכתובה בספר תורה, והן פרשת סוטה הנכתבת עבור מגילת הסוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יעקב אומר משמו</b> של רבי מאיר: מותר להטיל קנקנתום אף בפרשת סוטה שבספר תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מפרשת סוטה של מקדש</b> שנותן לתוך מים המרים! והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b>, בין רבי יהודה ובין רבי יעקב משמו של רבי מאיר? כלומר: מה טעם פלוגתתם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה</b>: האם אפשר <b style='font-size:20px; color:black;'>למחוק לה</b> לסוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן התורה</b> (להטיל במים המרים פרשת סוטה מתוך ספר תורה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הקשו התוספות (ד"ה אמר, נדפס בעמוד א): והרי לעיל בגמרא יז ב מבואר, דמגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה, הרי היא פסולה! ? ותירצו, דאין הכי נמי, ואין מוחקין לה מן התורה, אלא אם נכתבה פרשת סוטה שבתורה אחר שקיבלה זאת את השבועה עליה, ואף שלא נכתב הספר תורה לשמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבי יהודה אליבא דרבי מאיר אפשר, ומשום הכי אף בפרשת סוטה שבספר תורה בעינן כתב שיכול לימחות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתבו התוספות (ד"ה אמר, נדפס בעמוד א): "אין מטילין קנקנתום לתוך הדיו אפילו בזמן הזה, משום דכתיב בה "ומחה" דבעינן כתב שיכול למחות, וכיון דסבירא ליה מוחקין מן התורה, שמע מינה דקסבר, דאאותה פרשה אפילו כתבה בתורה קפיד קרא דבעינן שיכול למחוק" <b>; וראה ברש</b>"<b>ש</b> וב"מנחה חריבה". ויש לעיין לפי זה, אם כן מנין שנחלקו אם צריך כתיבה לשמה! ? שהרי אף כי ודאי מוכח מרבי יהודה שהוא סובר דלא בעינן כתיבה לשמה, מכל מקום יש לומר שרבי יעקב מודה לו בזה, אלא שהוא אינו סובר שהקפידה תורה שיהא הכתב שבספר תורה ראוי למחוק! ?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולרבי יעקב אליבא דרבי מאיר, אין מוחקין לה מן התורה, ולכן אין צריך כתב שיכול לימחות בספר תורה כלל, ואפילו בפרשת סוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו רבי יהודה ורבי יעקב, האם צריך שתהא מגילת סוטה כתובה לשמה של האשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבי יהודה, הסובר שאפשר למחוק לה מן התורה, הרי הוא סובר שאין צריך כתיבה לשמה, שהרי הפרשה שבספר תורה לא נכתבה לשם הסוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבי יעקב, הסובר אין מוחקין לה מן התורה, הרי הוא סובר שצריך לכתוב מגילת סוטה לשמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני תנאי</b> - רבי יהודה ורבי יעקב - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הני תנאי</b> שנחלקו אף הם בדין כתיבה לשמה במגילת סוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין מגילתה</b> - של סוטה שאמרה "טמאה אני", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ולא מחקו עדיין את מגילתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה להשקות בה סוטה אחרת</b>, כיון שלא נכתבה המגילה לשמה של סוטה זו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י עירובין יג א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחי בר יאשיה אומר: מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת</b>, היות ולא בעינן כתיבה לשמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שנחלקו תנאים האם צריך שתהא מגילת הסוטה כתובה לשמה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: דילמא, לא היא!</b> שמא אין הדבר כן, ולא נחלק תנא קמא על רבי יעקב המכשיר למחוק לסוטה מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי יש לומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר תנא קמא התם</b> שמגילתה של סוטה זו אינה ראויה לסוטה אחרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כיון דאינתיק</b> (התנתקה המגילה מכל הנשים שבעולם, ונתייחדה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום רחל</b> הסוטה הראשונה. לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הדרא מינתקא</b> (שוב אינה יכולה להתנתק ממנה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום לאה</b> הסוטה השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> גבי פרשת סוטה שב<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה, דסתמא כתיבה</b>, שנכתבה בסתם, ולא נתייחדה לסוטה מסוימת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דמחקינן</b> לסוטה ממנה, אף לתנא קמא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b> לאידך גיסא: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתב רש"י שלא נחלק רב נחמן בר יצחק על רב פפא, אלא הכי קאמר: יש לפרוך כצד זה שאמרת, ויש אף לפרוך לאידך גיסא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא, לא היא!</b> שמא אין הדבר כן, ואין להכריח שנחלק רבי אחי בר יאשיה על רבי יהודה, ומכשיר למחוק לסוטה מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי יש לומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי אחי בר יאשיה התם</b>, שמגילתה של סוטה זו כשירה לסוטה אחרת ואף שלא נכתבה לשם סוטה זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במגילה</b> של סוטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>סוף סוף <b style='font-size:20px; color:black;'>איכתוב</b> המגילה הזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום</b> (לשם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אלות בעולם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> גבי פרשת סוטה הכתובה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה, דלהתלמד</b> ממנה הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה</b> (לשם לימוד בה נכתבה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דלא מחקינן</b>. אפשר שמודה רבי אחי בר יאשיה, שאין מוחקין ממנה בשביל מגילת סוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על רבי אחי בר יאשיה, דאמר, מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אחי בר יאשיה לית ליה</b>, אינו סבור את הא דתנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתב</b> (גט) <b style='font-size:20px; color:black;'>לגרש את אשתו, ונמלך</b> מלגרשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומצאו בן עירו, ואמר לו: שמי כשמך, ושם אשתי כשם אשתך</b>, ונמצא גט שלך כמו אותו גט שהייתי צריך לכתוב לאשתי, תנהו לי לגרש בו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פסול</b> גט זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לגרש בו</b> את אשתו של השני, כיון שלא נכתב לשמה של השניה, והתורה אמרה "וכתב לה" - "לשמה"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: הא גבי סוטה נמי כתיב "ועשה לה הכהן (לסוטה) את כל התורה הזאת", ומשמע נמי "לשמה". ואם כן, כשם שגט הנכתב לשום אשה זו אינו כשר לאשה אחרת, כך יש לנו לומר גם בסוטה, שמגילה הכתובה לשם סוטה זו אינה כשירה לשום אשה אחרת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בני הישיבה לישב את שיטתו של רבי אחי בר יאשיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> גבי גט, "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכתב לה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רחמנא</b>, ומשום הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ועשה לה</b>" בעינן שתהא עשייה לשמה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עשייה</b>"? - "<b style='font-size:20px; color:black;'>מחיקה</b>"! והיא זו שתהא צריכה לשמה של זו ולא של אחרת, ולא הכתיבה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה מספקת לשתות עד שפניה</b> מוריקות: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ולפי סברת רב נחמן בר יצחק, שאף רבי אחי בר יאשיה מודה שצריך כתיבה שתהא על כל פנים לשום אלות שבעולם, היינו משום שהיות ולא אמר הכתוב בהדיא "ומחה לה" אלא "ועשה לה", דרשינן פסוק זה גם לענין כתיבה שתהא על כל פנים לשום אלות בעולם, ולא שימחוק לה מן התורה, על פי תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> מתניתין? מי הוא זה ששנה את משנתנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי בהכרח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא, דאמר</b> (לעיל יט א): <b style='font-size:20px; color:black;'>מקריב את מנחתה</b> של הסוטה תחילה <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך משקה</b> אותה את המים, כי אז אכן שייך לומר שמיד בשתייתה פניה מוריקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אם כדעת חכמים החולקים על רבי שמעון (שם), וסוברים שמשקה ואחר כך מקריב את מנחתה, הרי בהכרח <b style='font-size:20px; color:black;'>דכמה דלא קרבה מנחתה, לא בדקי ליה מיא</b> (עד שלא קרבה מנחתה לאחר ההשקאה אין המים בודקין אותה) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> במנחת הסוטה: "מנחת קנאות הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת זכרון מזכרת עון</b>", ואם כן אין פניה מוריקות עם שתייתה את המים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא</b> של משנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לה זכות היתה תולה לה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסיפא זו הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אתאן לרבנן</b> דפליגי על רבי שמעון, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי רבי שמעון, האמר</b> (לקמן כב ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זכות תולה במים המרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, נמצא שהרישא היא כמו רבי שמעון, והסיפא שלא כרבי שמעון, אתמהה!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני</b>, משנתנו הסוברת שהמים בודקין אותה עם שתייתה, לא רבי שמעון היא, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היא, דאמר</b> (לעיל יט ב) נמי כרבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>מקריב את מנחתה ואחר כך משקה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב לא תיקשי מן הסיפא ששנינו "זכות תולה", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תליה משום <b style='font-size:20px; color:black;'>זכות סבר לה</b> רבי עקיבא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> החולקים על רבי שמעון וסוברים שהזכות תולה במים המרים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתבו התוספות שכן מבואר בספרי ובירושלמי, שרבי עקיבא סובר: זכות תולה במים המרים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והם אומרים הוציאוה</b> הוציאוה שלא תטמא העזרה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> נזקקים אנו להוציאה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דדילמא מתה</b> ותטמא את המקום בו היא נמצאת ועתידה לצאת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא</b>, רצונך לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמת אסור ב</b>שער ניקנור ובעזרת נשים שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מחנה לויה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה, ולא טמא מת בלבד אמרו, אלא אפילו מת עצמו</b> מותר להכניסו במחנה לויה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויקח משה את עצמות יוסף עמו</b>", ומשמע, "<b style='font-size:20px; color:black;'>עמו</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>במחיצתו</b>, ומשה במחנה לויה היה!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ואם כן תיקשי: למה להוציאה, ומה איכפת לנו שתמות שם!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> אף במדבר היו שלש מחנות: לפנים מן הקלעים של חצר המשכן, הוא "מחנה שכינה"<b>;</b> ונאמר: "והלויים יחנו סביב למשכן העדות" זה "מחנה לוייה", והדגלים (מקום חניית בני ישראל) שלש פרסאות זה "מחנה ישראל", רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא נזקקנו להוציאה משום שמא תמות, אלא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא תפרוס נדה</b> מתוך שנבעתת היא פתאום, כשהיא מתחילה להרגיש צער מן המים, והנדה אסורה במחנה לויה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא דבעיתותא מרפיא</b> (וכי אטו פחד פתאומי מרפה את סגירת המקור) ויוצא דם!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> אכן כן הוא הדבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> באסתר כששמעה מגזירת המן: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ותתחלחל המלכה מאד</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב: שפרסה נדה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן תנן: חרדה מסלקת דמים</b>, ואילו אתה אומר שהיא משחררת אותן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פחדא</b> - דאגה שאינה באה פתאום אלא שדואגת מפחד אויבים שיבואו להורגה - <b style='font-size:20px; color:black;'>צמית</b>, אכן מצמית הוא את פתח המקור ומסתלקים הדמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ביעתותא</b> - פחד פתאומי, וכמו סוטה, שעד עתה לא היתה פוחדת מן המים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> ופתאום היא מרגשת בצערה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מרפיא</b> את פתח המקור, ושופעת דם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> וכן באסתר, שבאה לה השמועה באופן פתאומ<b>י;</b> אבל אותה משנה ששנינו בה: "חרדה מסלקת את הדמים", לגבי מי שהיתה במחבא (מפחד אויבים) שאינה חוששת לשעת וסתה, ואפילו לא בדקה הרי היא טהורה, ואין אומרים "אורח בזמנו בא", משום שדאגה מתמשכת מסלקת את הדמים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לה זכות, היתה</b> תולה לה עד שלש שנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מני מתניתין?</b> לפי מי נשנתה משנתנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>אבא יוסי בן חנן</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>ר"א בן יצחק, איש כפר דרום</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אם יש לה זכות, תולה לה</b> הזכות עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה חדשים,</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>הכרת העובר</b>" (בשליש ימי ההריון ניכר הריון העובר), <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי אבא יוסי בן חנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמעות הפסוק היא, "ונקתה", שתתלה לה הזכות, למשך הזמן שמתחילת ההריון עד שניכר העובר, שהוא פרק זמן של שלשה חדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר</b>: הזכות תולה לה עד <b style='font-size:20px; color:black;'>ט' חדשים</b>. לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "ונקתה, ונזרעה זרע</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מצינו <b style='font-size:20px; color:black;'>להלן</b>, לענין "זרע", ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> (הכתוב, בתהילים כב) <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>זרע יעבדנו, יסופר</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>זרע הראוי לספר</b> שבחו של מקום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, משמלאו לעובר תשעה חדשי הריון, ויצא מבטן אמו, שמעתה הוא זרע ילוד, הראוי לחיות ולספר את שבחו של מקום, כאשר יגדל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן אנו דורשים, שהכתוב "ונקתה, ונזרעה זרע", משמעותו היא, שהזכות תולה לה ("וניקתה"), כדי משך הזמן של התהוות הזרע של קיימא, שהוא תשעה ירחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל אומר</b>: הזכות תולה לה במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים עשר חדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי שאין ראיה</b> מן המקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבר</b> זה, שהזכות תולה עד שנים עשר חודש, יש <b style='font-size:20px; color:black;'>זכר לדבר</b> מן המקרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> בפתרון החלום שפתר דניאל לנבוכדנצר, כשראה נבוכדנצר בחלומו כיצד הוא נטרד מבני האדם, ומקומו הוא עם החיות והבהמות, וכך אמר לו דניאל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"להן</b>, אמנם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מלכא</b>, המלך, <b style='font-size:20px; color:black;'>מלכי, ישפר עליך,</b> תיטב בעיניך עצתי, לעכב את רוע הגזירה שראית בחלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחטיך</b>, חטאך - <b style='font-size:20px; color:black;'>בצדקה פרוק!</b> פדה את נפשך מחטאך, על ידי צדקה שתעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועויתך</b>, ופדה את נפשך מעוונתיך - <b style='font-size:20px; color:black;'>במיחן ענין</b>", בחנינת עניים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0038_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>Micropedia bot