https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:סוטה כא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T11:12:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=142573&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:50:23Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:50, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94916:rev-142573:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=94916&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:41:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוטה כא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את</b> בתו תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמדה תיפלות!</b> ותמהה הגמרא: וכי לימוד תורה לבתו, לימוד של "<b style='font-size:20px; color:black;'>תיפלות</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך</b>, יעלה בדעתך לקרוא לה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אימא</b>, אמור כך: הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו למדה תיפלות</b>. והיינו, כיון שיש הרבה ענינים בתורה העוסקים בערמת הרשעים, בתכסיסיהם וברמאויותיהם, והכל כדי שידע הדיין כיצד מסוגלים הבריות לרמות, וכיצד יש להגיע לחקר האמת, יש לחוש שאם אשה תלמד תורה, היא תבוא לנהוג בערמה, ולעשות מעשים מקולקלים בצנעא, כיון שנשים, דעתן קלה, ומתפתות בקלות למעשה עבירה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י, לפי המהרש"א. וכתב המאירי, תיפלות, הם דברים בטלים. "שמתוך הבנתה ביתר מגדרה (דהיינו, שעל ידי הלימוד היא מבינה יותר מהבנתה הרגילה), היא קונה ערמימות מעט, ואין שכלה מספיק להבנה הראויה. (ואולם) היא סבורה שהשיגה (את הבנה הראויה). ומקשקשת כפעמון להראות את חכמתה לכל. ובתלמוד המערב אמרו דרך גוזמא: ישרפו דברי תורה, ואל ימסרו לנשים!"</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי אליעזר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (משלי ח) "<b style='font-size:20px; color:black;'>אני חכמה, שכנתי ערמה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שנכנסה חכמה</b> של תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>באדם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנסה עמו ערמומית!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> (בן עזאי, המחייב את האדם ללמד בתו תורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אני חכמה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עבדי ליה?</b> מה הם עושים עם פסוק זה? דהיינו, מדוע הם אינם חוששים לדברי הפסוק שלימוד תורה מביא להכרת הערמימות, ולכן הם לא חשו שמא תיכנס ערמה באשה, ותבוא לחטוא בצנעא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b>, צריכים הם את הפסוק הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>דרשו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי יוסי ברבי חנינא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר יוסי ברבי חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום</b> מכל עסק, <b style='font-size:20px; color:black;'>עליהן</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ומשמעות "ערום" כאן, היא חסר כל, שהיות וניתק עצמו מעסק, אין לו רכוש. רש"י. עוד ביאר רש"י, שיש הגורסים "שמשים עצמו ערום עליה". ולפי גירסא זו ביאור הדברים הוא, שהתורה מתקיימת במי ש"מערים", שזומם כל הזמן כיצד ילמד יותר טוב, שאינו שקט על מקומו ולומד רק ממקור אחד, אלא הוא שוקד לקבוץ לעצמו דברי תורה מכל אדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אני חכמה</b> (תורה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכנתי</b> (במי שהוא) <b style='font-size:20px; color:black;'>ערמה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו</b> קיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>והחכמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b> (המשים עצמו כ) <b style='font-size:20px; color:black;'>אין, תמצא</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר, רוצה אשה</b> בקב ותיפלות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמר</b> רבי יהושע? ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> רבי יהושע: לא טוב שתלמד האשה תורה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רוצה</b> מעדיפה <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה בקב</b> מזון, שהוא דבר מועט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בלבד שתהא <b style='font-size:20px; color:black;'>תיפלות עמו</b>, שיהא בעלה אצלה תמיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעת קבין</b>, של מזונות מרובים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>חיי <b style='font-size:20px; color:black;'>פרישות</b> מבעלה, כדרכם של לומדי תורה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכך הוא דרכה של אשה, לא טוב הוא שתלמד תורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב המאירי: רוצה (אשה) שיהא בעלה עם הארץ, ואינו יודע אלא מעט בכדי הצורך ההכרחיים, ושיהא מיטפל עמה, משיהו לו תשעה קבין, רצה לומר, חכמה יתירה, ושיהא פורש ממנה מתוך חכמתו. וכמו שאמרה ציפורה אשת משה: אשריהם, ואוי לנשותיהם! ומעתה איך תעמיס עליה עול תורה? והרי אף (עול תורה) של בעלה קשה לה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא היה אומר, חסיד שוטה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כו</b>לי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי</b>, מי הוא "<b style='font-size:20px; color:black;'>חסיד שוטה</b>"? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דקא טבעה איתתא בנהרא,</b> שרואה כיצד טובעת אשה בנהר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> החסיד השוטה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אורח ארעא</b>, אין זו מידת דרך ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>לאיסתכולי</b> (להסתכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>בה, ואצולה</b>, ולהצילה (דהיינו, כיון שבשעת הצלתה הוא צריך להסתכל בה, הוא נמנע מלהצילה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד מבארת הגמרא את דברי רבי יהושע במשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>רשע ערום</b>"? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא כמה דעות של אמוראים, מהו "רשע ערום".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: זה המטעים דבריו לדיין, קודם שיבא בעל דין חברו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאם שומע הדיין את דבריו של צד אחד שלא בנוכחות הצד שכנגד, נקבעים דברי הראשון בלבו, ואין הוא מקבל כראוי את דברי השני. ולכן העושה זאת נקרא "ערום", לפי שנוהג בערמה, ונקרא רשע משום שעבר על "לא תשא שמע שוא". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> המטעים לדיין והדיין השומע אותו לפני שבא בעל דינו, שניהם עוברים בלאו של "לא תשא שמע שוא", שאנו קורים אותו גם "לא תשיא שמע שוא". רש"י</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבהו אומר</b>: "רשע ערום" <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: מי שיש לו מאתים זוז</b>, הרי הוא אינו עני, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא יטול לקט, שכחה ופאה, ומעשר עני</b>, שהם מתנות עניים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה לו מאתים חסר דינר</b> הרי הוא בגדר עני, ויכול להתפרנס מן הצדקה. ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלף</b> דינר <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין לו</b> כצדקה <b style='font-size:20px; color:black;'>כאחת, הרי זה יטול!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אדם הנותן דינר אחד לעני הבא ללקט לקט עניים בשדהו, וכוונתו היא להשלים בכך את ממונו של העני למאתיים זוז, ובכך למנוע ממנו את האפשרות לקחת את הלקט משדהו, ועושה זאת משום שהוא רוצה שיטלו את הלקט קרוביו העניים, הרי הוא רשע, כי אין כוונתו ליתן צדקה לחבירו, אלא רק לשלול ממנו את האפשרות להתפרנס מן הצדקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אסי אמר רבי יוחנן</b>: "רשע ערום" <b style='font-size:20px; color:black;'>זה המשיא עצה</b> ליתומים <b style='font-size:20px; color:black;'>למכור ב</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>נכסים מועטין</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר זאת לשיטתו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין, מה שמכרו, מכרו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, מי שמת והניח בנים ובנות, יורשים הבנים את הנכסים, והבנות מתפרנסות מהנכסים שירשו הבנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם השאיר אחרין נכסים מועטים, שאינם מספיקים אפילו למזונות הבנים והבנות, תיקנו חכמים שיש זכות לבנות לאכול מהנכסים, ואילו הבנים יחזרו על הפתחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם קודם שבאו הבנות לבית דין לתבוע את הבנים שיעמידו את הנכסים המועטים בחזקתן כדי שיוכלו להתפרנס בהם מתקנת חכמים, קדמו הבנים ומכרו את הנכסים, אין הבנות יכולות לתבוע את היתומים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, מי שמייעץ ליתומים להערים על תקנת חכמים, ולמכור את הנכסים מיד, כדי למנוע מהבנות להתפרנס מהם, והרי הוא "רשע" המלמד אחרים להערים על דברי חכמים, ולפיכך הוא נקרא גם "ערום".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר: זה המשיא עצה למכור בנכסים, כרבן שמעון בן גמליאל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: האומר לחברו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסי</b> נתונים <b style='font-size:20px; color:black;'>לך</b> במתנה, אך אין זו מתנה גמורה, כי נותן אני לך בלבד אותה לא ליורשיך. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריך</b>, כשתמות יהיו הנכסים הללו נתונים <b style='font-size:20px; color:black;'>לפלוני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ירד הראשון, ומכר</b> את הנכסים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכל</b>, וכילה את הנכסים - אם מת הראשון, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>השני</b>, זה שניתנו לו הנכסים לאחר מיתת הראשון, הולך ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מוציא</b> את הנכסים שנמכרו <b style='font-size:20px; color:black;'>מיד הלקוחות, דברי רבי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון</b> אצלו, ולא ממה שמכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדבריו, הרי הוא רשע, שמונע את קיום דבריו של הנותן, הנוהג בערמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף בר חמא אמר רב ששת: זה</b> אדם רשע ומושחת, המערים ומתחזה לצדיק, <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>מכריע</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים באורחותיו</b>, שמראה להם לנהוג בדרכו כאילו הוא צדיק, בשעה שכל מגמתו היא לחפות על שחיתותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זריקא אמר רב הונא: זה המיקל לעצמו, ומחמיר לאחרים</b>. שהוא רשע במה שמקל לעצמו, וערום במה שמחמיר לאחרים ומתחזה כצדיק.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0040_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>Micropedia bot