https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%97_%D7%90 2026-04-27T12:37:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%97_%D7%90&diff=142547&oldid=prev 2020-09-09T14:47:09Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:47, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94890:rev-142547:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%97_%D7%90&diff=94890&oldid=prev 2015-07-01T07:40:54Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוטה ח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם קיימא&lt;/b&gt; - והרי קודם לכן האשה כבר היתה ליד שער ניקנור. שהרי הביאוה ללשכת הגזית לסנהדרין, שהם סמוכים לשער ניקנור, וא&quot;כ מהו &quot;ומעלים אותה לשער נקנור&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמסקינן לה, ומחתינן לה&lt;/b&gt; - נכון שהעלוה קודם לכן ללשכת הגזית, אך לאחר מכן מורידים אותה שוב לתחתית הר הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי ליגעה,&lt;/b&gt; לגרום לה שתודה אם באמת נטמאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו שמצינו דין זה לגבי עדי נפשות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: מסיעין את העדים&lt;/b&gt; שמעידים על אדם שחייב מיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממקום למקום,&lt;/b&gt; ומלשכה ללשכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שתיטרף דעתן עליהם, ויחזרו בהם&lt;/b&gt; אם הם שקרנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששם משקין את הסוטות וכו&#039;&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא סוטות,&lt;/b&gt; משקין אותן בשער נקנור, שהוא הכניסה לעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;והעמיד הכהן את האשה לפני ה&#039;&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&quot;לפני ה&#039;&quot;, הכונה היא למקום שהוא חלק מתחום העזרה, אלא שאינו והעזרה הוא מהגבול החיצוני של קירות העזרה, ושער ניקנור הוא בתוך כותל העזרה, ונמצא שהוא בתוך תחום העזרה, אלא שלא התקדש בקדושת העזרה, כדי שיוכלו לבוא ולעמוד שם מחוסרי כפרה, ובו נכנסים ויוצאים לעזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורעים נמי,&lt;/b&gt; גם הם עומדים שם כשמזים עליהם לטהרם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני ה&#039;&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא יולדת,&lt;/b&gt; שגם עליה אומרת המשנה שעומדת בשער העזרה, שהוא שער נקנור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; מה הטעם שצריכה אף היא לעמוד שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא, משום דאתיין וקיימין אקורבנייהו,&lt;/b&gt; אם הטעם הוא, משום שבעל הקרבן צריך לעמוד בסמוך לקרבנו בשעת הקרבתו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: אין קרבנו של אדם קרב אלא א&quot;כ עומד על גביו,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכיון שהיולדת טמאה אינה יכולה להיכנס, ולכן עומדת בסמוך, בשער העזרה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש ששורש הדין שצריך לעמוד על קרבנו נלמד מהכתוב &quot;תשמרו להקריב לי במועד&quot;. ולומדים מכאן שהמקריב צריך לשמור ולהיות נוכח בשעת הקרבה, ומשמע שזהו דין מדאורייתא. ובספר גבורת ארי (תענית כו א) הקשה, שהפסוק הזה מדבר בקרבן תמיד, ואיך נלמד ממנו לשאר קרבנות, והרי מבואר בכמה מקומות שאין ללמוד מקרבן התמיד, שהוא תדיר וכליל לה&#039;, ולכן כתב שרק בקרבן תמיד הוא מצווה מן התורה (ויש בזה דו&quot;ד אם זהו לעיכובא או לא). ובשאר הקרבנות אין זה אלא מדרבנן, מצווה מן המובחר. ובטעם שצריך לעמוד בשעת הקרבה, מבואר בספר העיטור שהוא בכדי להראות שעושה את הכהן המקריב לשלוחו. ומכאן כתב הטור (יו&quot;ד סי&#039; רס&quot;ה) בשם העיטור, שמנהג ישראל שאבי הבן עומד ליד המוהל בשעת המילה כדי להודיע שהוא שלוחו, וכמו שמצינו לגבי קרבן. ועיין בבהגר&quot;א שמילה דומה לקרבן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי,&lt;/b&gt; אם זהו הטעם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זבין וזבות נמי,&lt;/b&gt; גם זבין וזבות, שמקריבים קרבנותיהם, צריכים לעמוד שם, שהרי גם הם טמאים ואינם יכולים להיכנס לעזרה עצמה, ובמשנה לא צויין אלא יולדת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הכי נמי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא, חדא מינייהו נקט.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אכן, גם זבים עומדים שם, והתנא נקט דוגמא אחת, ולא טרח לציין את כל הדוגמאות של אלו הצריכים לעמוד בפתח העזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: אין משקין שתי סוטות כאחת,&lt;/b&gt; באותו הזמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שלא יהא לבה&lt;/b&gt; של אחת מהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גס בחברתה.&lt;/b&gt; שאם אחת מהן תתרצה להודות, והשניה תעמוד בשלה, יגרום הדבר בושה לזאת שרוצה להודות, ואף היא לא תודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: לא מן השם הוא זה.&lt;/b&gt; לא זהו הטעם שאין משקין שתי סוטות כאחת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר קרא &quot;אותה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לומדים זאת מן הפסוק &quot;והשביע אותה הכהן&quot;. והלשון &quot;אותה&quot; מלמדת שמשקין את הסוטה לבדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא קמא,&lt;/b&gt; מדוע הוא מסביר את הדין מסברא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב &quot;אותה&quot;,&lt;/b&gt; והרי ניתן לדרוש זאת מן הכתוב, כמו שאמר רבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא קמא, רבי שמעון היא, דדריש טעמא דקרא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין מחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה, אלא שתנא קמא מסביר את טעם הכתוב, ותנא קמא זהו רבי שמעון, שדורש את טעם הפסוקים בכל מקום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה טעם קאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה טעם &quot;אותה&quot;, לבדה&lt;/b&gt; שאמרה תורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שלא יהא לבה גס בחברתה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי בייניהו?&lt;/b&gt; היכן יהא חילוק לדינא בין תנא קמא לרבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רותתת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאשר הסוטה רותתת מאימת המים ואין לחשוש שיהא לבה גס בחברתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי תנא קמא, שזהו רבי שמעון, אפשר להשקות במקרה כזה שתיים יחד, שהרי אין את הטעם שבגללו אמרה תורה להשקותה לבדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לרבי יהודה, אין דנים בכל מקרה אם קיים הטעם, אלא מקיימים את הכתוב כלשונו, גם כאשר לכאורה לא קיים הטעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורותתת, מי משקינן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם לרבי שמעון אכן קיים מקרה שישקו שתי סוטות יחד? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא &quot;אין עושים מצוות חבילות חבילות&quot;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין עושים כמה מצוות יחד, כיון שנראה הדבר כמי שנושא משאוי של חבילות, ופורקן ביחד, מפני כובד משאן. וכך שנינו להדיא בברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין משקין שתי סוטות כאחת,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מטהרין שני מצורעים כאחת, ואין רוצעים שני עבדים כאחת,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין עורפים שתי עגלות&lt;/b&gt; עגלה ערופה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאחת.&lt;/b&gt; והטעם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוס&#039; פירשו דהיינו שלא יעמידו את ב&#039; הנשים יחד, אף שמשקים אותן בזה אחר זה. והקשו אם כן, אין להעמיד ב&#039; בהמות בעזרה יחד, אף שיקריבו את הקרבן האחד ואח&quot;כ יקריבו את הב&#039; וזו לא שמענו. ובחידושי הגרי&quot;ז כתב לתרץ, שדווקא בסוטה, שיש בה דין &quot;עמידה&quot;, שנאמר &quot;והעמיד אותה הכהן&quot;, והיינו שיש מצווה להעמידה בפתח העזרה, בזה - אם מעמיד את שתיהן כאחת חשיב עושה מצוות &quot;חבילות חבילות&quot;, אבל בקרבן, שאין מצווה אלא בהקרבה, כל שלא מקריב את שניהם יחד, לא אכפת לנו שיעמדו יחד, ואין זה שייך כלל ל&quot;אין עושים במצוות חבילות&quot;. וע&quot;ש שהקשה, דלפי זה - בעבדים הנרצעים, ובעריפת עגלה ערופה, שאין מצווה בהעמדתם אלא רק בעריפה, וברציעה, אין חסרון בכך שיעמדו יחד וירצעו, או יערפו בזה אחר זה. ואמנם בתוס&#039; מבואר שגם בזה אין להעמידם ביחד. וצ&quot;ע.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י ד&quot;ה בכהן אחד כתב וז&quot;ל: בכהן אחד הוה חבילות, וכן לגבי עבדים בב&quot;ד אחד ובאדון אחד. ומבואר בדברי רש&quot;י, שאם ב&#039; העבדים הם של ב&#039; אדונים אין בזה את הדין של אין עושים מצוות חבילות חבילות. ובתוס&#039; הקשו על זה, שאם כן, בב&#039; מצורעים תמיד הוה כמו ב&#039; עבדים של ב&#039; אדונים, שהלוא אין קשר בין המצורעים ומדוע אסור לטהר ב&#039; מצורעים כאחד. ותירץ המהרש&quot;א ליישב את שיטת רש&quot;י, שיש לחלק בין ב&#039; מצורעים לב&#039; עבדים של ב&#039; אדונים, שהרי הדין הוא שהאדון הוא שרוצע את אזנו של העבד, ואם כן, בב&#039; עבדים של ב&#039; אדונים אין כל קשר בין ב&#039; העבדים, שהרי כל אחד נרצע ע&quot;י אדון אחר. אבל במצורעים, שאותו הכהן מטהר את שניהם, בהעמדתם יחד לטהרם זה אחר זה, יש משום אין עושים מצוות חבילות חבילות. וברש&quot;ש ביאר את קושיית תוס&#039;, שהרי גם בעבדים צריך להביאם קודם הרציעה בפני בי&quot;ד, ולכן כאשר מגיעים ב&#039; העבדים לב&quot;ד הרי זה &quot;חבילות חבילות&quot; ביחס לב&quot;ד. ונהי שביחס לרציעה עצמה, כל אדון רוצע לחוד, מכל מקום ביחס להעמדתם בפני ב&quot;ד, יש כאן חבילות חבילות, כמו בב&#039; מצורעים לפני הכהן. ועיין במל&quot;מ (פ&quot;ג מעבדים ה&quot;ט) שחילק בין העמדת מצורעים לפני הכהן שהוא מטהרם דחשיב חבילות חבילות, לבין העמדת ב&#039; עבדים בפני ב&quot;ד שאינם עושים מעשה, אלא שומעים את הדברים והאדון הוא הרוצע. ומכיוון שהם ב&#039; עבדים של ב&#039; אדונים, לא חשיב חבילות חבילות כיוון שאת מעשה הרציעה עושה לכל עבד אדון אחר. ובזה מיושבים דברי רש&quot;י בטוב טעם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וא&quot;כ מדוע לרבי שמעון שייך שישקו שתי סוטות כאחת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי, ואיתימא רב כהנא,&lt;/b&gt; יש שמביאים יישוב זה משמו של רב כהנא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן בכהן א&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן בב&#039; כהנים.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י ותוס&#039; פי&#039; כמו שכתבנו, שבב&#039; כהנים מותר להשקות ב&#039; סוטות ולטהר ב&#039; מצורעים כאחד ובכהן אחד אסור דהוה חבילות חבילות. ולפי&quot;ז כתב המג&quot;א (או&quot;ח קמ&quot;ז, ס&quot;ק י&quot;א) שמותר להביא ב&#039; תינוקות יחד ולמול אותם ע&quot;י ב&#039; מוהלים, אבל אסור להביא ב&#039; תינוקות כדי ולפי&quot;ז צ&quot;ע מנהג העולם כשקוראים בב&#039; ספרי תורה שמוציאים את שניהם יחד, ולדברי תוס&#039; אף שקוראים בהם בזה אחר זה, מכל מקום אין להביאם יחד, אלא אחר שגומרים לקרוא באחד יביאו את הס&quot;ת השני. וליישב את מנהג העולם כתב המג&quot;א, שסומכים על דעת הר&quot;מ, והוכיח שלדעת הר&quot;מ מותר להשקות ב&#039; סוטות בזה אחר זה ע&quot;י אותו כהן, אף שמביאים אותו יחד, ואסור להשקותן יחד ע&quot;י ב&#039; כהנים, כיוון שע&quot;י שמשקה את שתיהן יחד, חשיב חבילות חבילות אפילו בב&#039; כהנים. ולדעת הרמב&quot;ם יוצא שלגבי תינוקות הנימולין הדין יהא הפוך, שלהביאם יחד ומוהל אחד ימול אותם בזה אחר זה, מותר. אבל למול ע&quot;י ב&#039; מוהלים יחד, אסור. נמצא שלדעת הר&quot;מ מותר להוציא ב&#039; ספרים יחד, כיוון דקוראים בהם בזה אחר זה, וע&quot;ז נסמך מנהג העולם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הברייתא שאומרת את הטעם של אין עושים מצוות חבילות חבילות, מדברת על כך שאין משקים שתי סוטות יחד ע&quot;י כהן אחד, שבזה קיים הטעם שנראה כמשאוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאמרנו שלדברי רבי שמעון אפשרי שישקו ב&#039; סוטות כאחת, מדובר ע&quot;י ב&#039; כהנים, שאז אין זה נראה כמשאוי, ואין זה חשוב - חבילות חבילות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכהן אוחז בבגדיה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: כתוב בפרשת סוטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ופרע את ראש האשה&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי אלא &quot;ראשה&quot;,&lt;/b&gt; איני למד מכאן אלא שפורע ומגלה את שער ראשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין?&lt;/b&gt; מהיכן למדנו שאף את גופה מגלה הכהן, עד כנגד לבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;האשה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלא אמר הכתוב ופרע את ראשה, אלא אמר - את ראש האשה. והרי זה בא לרבות, שמלבד ראשה, מגלה אף את גופה, והיינו שמגלה עד לבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן,&lt;/b&gt; שאינו פורע רק את ראשה בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה תלמוד לומר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופרע את ראשה?&lt;/b&gt; לשם מה הדגישה התורה שפורע את ראשה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד, שהכהן סותר את שערה&lt;/b&gt; - בא הכתוב ללמד, שמלבד זה שמגלה את שערה וגופה, את שערה מרבה הוא לגלות ביותר, וסותר את קליעת שערה, אם היו שערותיה קלועות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: אם היח לבה נאה לא היה מגלהו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא, דרבי יהודה חייש להרהורא&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן לא חיישי&lt;/b&gt; להרהורא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם מן המשנה הזאת נלמד שרבי יהודה חושש יותר מרבנן להרהור עבירה של הנמצאים שם, ולכך מחמיר ואומר שאם היה לבה נאה לא היה מגלהו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא איפכא שמעינן להו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלא מצינו בברייתא להיפך, שרבנן חוששים להרהור יותר מרבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: האיש&lt;/b&gt; שנגזר דינו להיסקל, אזי אף שסוקלים אותו ערום, בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכסים אותו, פרק אחד מלפניו&lt;/b&gt; - מניחים עליו חתיכת בגד במקום הערוה משום צניעות&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאשה,&lt;/b&gt; מכסים אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני פרקים&lt;/b&gt; - בשני מקומות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מלפניה ואחד מלאחריה, מפני שכולה ערוה&lt;/b&gt; - כיון שמקום הערוה נראה גם מאחוריה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: האיש נסקל ערום,&lt;/b&gt; ומניחים לו בגד מלפניו, אבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין האשה נסקלת עירומה.&lt;/b&gt; ואם כן מבואר הדבר, שרבנן מחמירים יותר מרבי יהודה, וחוששין להרהור יותר ממנו, שהרי הוא מתיר לסקול את האשה עירומה ברוב גופה, וחכמים אינם מתירים. וזהו להיפך מן המשתמע במשנתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; במשנתנו, שרבי יהודה חושש להרהור, אף שלגבי נסקלת אינו חושש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא מאי,&lt;/b&gt; הטעם הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא תצא מבי&quot;ד זכאית, ויתגרו בה פרחי כהונה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם, הא מסתקלא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להקשות, הרי גם אם אין חשש שיתגרו בה כיוון שהיא יוצאת לסקילה, מכל מקום הרי קיים חשש להרהור עבירה של הרואים בשעת מעשה ויעברו על איסור של &quot;ולא תתורו&quot; ועל איסור של &quot;ונשמרתם מכל דבר רע&quot;? ואולי אפשר לתרץ, כיוון שהמצב הוא מצב של ניוול, לא קיים חשש של הרהור, ורק כאשר אח&quot;כ תצא טהורה, יתגרו בה. וכעין סברא זו מצאנו במאירי, ע&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לגבי סוטה קיים חשש שאם תצא זכאית הרי שפרחי כהונה יתגרו בה להחטיאה אחר שראו את גופה, אבל בנסקלת אין חשש לחטא, שהרי מיד נסקלת ואין מקום לחטא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא,&lt;/b&gt; ואם תקשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי לאגרויי באחרנייתא&lt;/b&gt; - הרי שיבואו אותם שרואים את הנסקלת להתגרות ולהחטיא נשים אחרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמר רבא, גמירי,&lt;/b&gt; מסורת היא בידינו, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכך אין חשש שיחטיאו נשים אחרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי הקושיא היתה רק סתירה בדעת רבי יהודה? והלוא גם בדעת רבנן יש סתירה, ועליה לא מתרץ רבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנינן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;התירוץ על הסתירה בדעת רבי יהודה הוא כפי שתירץ רבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0013_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot