https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:סוטה ז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T12:37:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=142546&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:47:01Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:47, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94889:rev-142546:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%96_%D7%91&diff=94889&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:40:52Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוטה ז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקטליאות,</b> סוג תכשיט המקיף את הצוואר, או <b style='font-size:20px; color:black;'>נזמים וטבעות, מעבירים</b> ומסירים אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנה,</b> וכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לנוולה</b> - בכדי שתודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחר כך מביא הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>חבל מצרי,</b> חבל העשוי מהסיב שגדל סביב הדקל, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקושרו</b> על בגדיה <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה מדדיה,</b> כדי שלא יפלו בגדיה לארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>הרוצה לבוא ולראות, חוץ מעבדיה ושפחותיה</b> שאינם רשאים לבוא לראות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שלבה גס בהן,</b> כלומר, שהיא תתעודד מנוכחותם ולא תודה אם אכן זינתה - ואנו רוצים שתודה ושלא ימחה שם המפורש לתוך המים - <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל הנשים, מותרות לבוא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לראותה,</b> וכמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בנביא יחזקאל "<b style='font-size:20px; color:black;'>ונוסרו כל הנשים, ולא תעשינה כזמתכנה</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- כי כשיראו כל זאת, ישמרו עצמן יותר מזנות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> - מנין למדו חכמים שהשקאת סוטה הנעשית בבית המקדש, צריכה להיעשות ע"י סנהדרין הגדולה של ע"א דיינים ולא די בסנהדרין של כ"ג. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ברש"י פי' את שאלת הגמרא מנין שצריך עד אחד, אולי מספיק בי"ד של כ"ג. ומבואר ברש"י דהא פשיטא דבעינן ב"ד לכה"פ של כ"ג, ולא די שתבוא אל הכהן מיד אחר שב"ד שבעירה קבלו את העדויות. וצ"ע מנין לרש"י לפני הג"ש שוודאי צריך ב"ד של כ"ג. ואפשר לומר, כיוון שהשקאת סוטה היא כדיני נפשות, ברור שצריך ב"ד, לכה"פ של כ"ג, וכל הנדון הוא רק מנין שצריך ב"ד של שבעים ואחד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בר גמדא, שאמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר חנינא: אתיא "תורה תורה",</b> לומדים זאת בגזירה שוה מן המילה תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב הכא,</b> נאמר בפרשת סוטה - "ועשה לה הכהן את כל התורה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב התם,</b> נאמר בפרשת זקן ממרא - <b style='font-size:20px; color:black;'>"על פי התורה אשר יורוך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולומדים בגזירה שוה מן המילה "תורה" המופיעה בשניהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה להלן</b> - כמו שלגבי זקן ממרא, דנים <b style='font-size:20px; color:black;'>אותו בשבעים ואחד, אף</b> כאן, לגבי סוטה, דנים אותה בסנהדרין <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבעים ואחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאיימים עליה: ורמינהו</b>, מקשה הגמרא סתירה למשנתנו מדברי הברייתא: מדוע המשנה מציינת שמאיימין עליה שתודה שנטמאה ולא תשתה, ולא מציינת שגם מנחמים אותה ומרגיעים אותה שלא תחשוש אם היא טהורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שמצינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרך שמאיימים עליה שלא תשתה, כך מאיימים עליה שתשתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים לה: בתי, אם ברור לך הדבר שטהורה את</b> ולא נטמאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עמדי על בורייך</b> - סמכי על ידיעתך שאת נקייה מעוון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתי</b> את המים ללא חשש, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין מים המרים</b> - מי סוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>דומין אלא לסם יבש שמונח על בשר חי,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש שם מכה</b> בבשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מחלחל</b> הסם <b style='font-size:20px; color:black;'>ויורד</b> לגוף<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שם מכה, אינו מועיל</b> ואינו מזיק <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום,</b> ומדוע לא ציינה זאת המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן, קודם שנמחקה מגילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן, לאחר שנמחקה מגילה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ברמב"ם לא הוזכר הדין שמאיימין עליה שתשתה לאחר שנמחקה המגילה בסדר השקאת סוטה בפ"ג, ורק בפ"ד, בדיני אשה שאמרה איני שותה הזכיר את זה שאומרים לה בתי אם ברור לך וכו'. ומבואר דס"ל להר"מ שהדין שמאיימים עליה שתשתה, לא נאמר אלא כאשר אינה רוצה לשתות וכבר נמחקה המגילה, אבל בסתם אשה אין אומרים לה כלום לאחר שנמחקה המגילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, המשנה שהזכירה רק את האיום אם נטמאה, מתייחסת לזמן שעדיין לא מחקו את שם המפורש המופיע במגילת סוטה, שאז אין מנחמים אותה אלא מפחידים אותה כדי שלא למחוק את השם המפורש. אבל לאחר שכבר מחקו את המגילה לתוך המים, אזי אדרבא, מנחמים ומרגיעים אותה שלא תחשוש, בכדי שלא תודה שהיא טמאה אם באמת היא טהורה, ויצא לעז על משפחתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר לפניה דברים וכו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אומר לפניה</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים של הגדה, ומעשים שאירעו,</b> ומובאים <b style='font-size:20px; color:black;'>בכתובים הראשונים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון, למה שרומז הכתוב במשלי <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר חכמים יגידו, ולא כחדו מאבותם",</b> שפסוק זה רומז על יהודה וראובן, שחטאו והודו בחטאם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יהודה הודה במעשה תמר, כשאמר "צדקה ממני" ולא בוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היה סופו?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נחל חיי העולם הבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>ראובן הודה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>במעשה בלהה, ולא בוש, מה היה סופו?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נחל חיי העולם הבא</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> בפשטות לשון הפסוקים מבואר שראובן שכב עם בלהה, אבל כבר אחז"ל דח"ו שראובן חטא, אלא שהחליף יצועי אביו והעביר מטתו לאהל לאה. ועיין בר"מ שכתב כי כשאומרים לפניה את מעשה ראובן, מספרים זאת כפשוטו של מקרא. ומכאן הוכיח הרמ"א בתשו' (סי' יא') שמותר להוציא שם רע - מפני דרכי שלום. שהרי מטרת האיום בכדי שלא למחוק את השם המפורש. ועיקר מחיקת השם המפורש הוא כדי להשכין שלום בין איש לאשתו, וא"כ וודאי שמותר להוציא שם רע בכדי להשכין שלום. וע"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף האשה, כדאי לה שתודה שחטאה, ובזה תזכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה שכרן</b> של יהודה וראובן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: מה היא השאלה "<b style='font-size:20px; color:black;'>מה שכרן"?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדקא אמרינן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי נאמר כבר שכרן, שזכו לחיי העולם הבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא מבארת הגמרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שכרן</b> של יהודה וראובן <b style='font-size:20px; color:black;'>בעולם הזה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שזכו כמו שכתוב באיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"להם לבדם ניתנה הארץ, ולא עבר זר בתוכם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, ראובן זכה שנטל חלק ונחלה בארץ לפני כולם, ויהודה זכה למלכות, שניתנה רק לבני יהודה, ולא לזרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא ביהודה, אשכחן דאודי</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- מצינו בפסוק שהודה</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויכר יהודה ויאמר: צדקה ממני".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ראובן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא לן דאודי? מנין</b> שהודה בחטאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב שמואל בר נחמני, אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דכתיב "יחי ראובן ואל ימות, וזאת ליהודה"?</b> מהו הלשון "וזאת" שנאמר לפני ברכת משה ליהודה? - כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר, והיו עמם עצמות השבטים, <b style='font-size:20px; color:black;'>היו עצמותיו של יהודה מגולגלים בארון,</b> שהרי נידה את עצמו, כשאמר לאביו - וחטאתי לך כל הימים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שעמד משה, ובקש עליו רחמים, אמר לפניו: רבונו של עולם! מי גרם לראובן שהודה</b> שחטא? - <b style='font-size:20px; color:black;'>יהודה!</b> על ידי כך שהודה במעשה תמר, וגרם לראובן שאף הוא יודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזהו <b style='font-size:20px; color:black;'>"וזאת ליהודה",</b> כלומר, הודאת ראובן, המוזכרת קודם לכן, היתה אודות להודאתו של יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז ממשיך משה רבנו ואומר, כיון שכן - שמע ה' קול יהודה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על אבריה לשפא</b> - חזרו אבריו של יהודה למקומם, שהתחברו יחד, ופסקו מלהתגלגל<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הוה קא מעיילין ליה למתיבתא דרקיעא.</b> אבל עדיין לא עלתה נשמתו לישיבה של מעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשיך משה רבנו להתפלל <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואל עמו תביאנ ו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>העלו את נשמתו לבי"ד של מעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היה קא ידע משקל ולמיטרא בשמעתתא בהדי רבנן</b> - ועדיין לא היה יהודה יודע לבוא במשא ומתן עם תלמידי הישיבה של מעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף משה והתפלל - "<b style='font-size:20px; color:black;'>ידיו רב לו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוה קא סלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא זכה שדבריו יתקבלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיף משה והתפלל <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועזר מצריו</b> תהיה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום, בברייתא זו מבואר, שבפסוק "וזאת ליהודה", נרמז שראובן הודה במעשה בלהה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא יהודה דאודי, כי היכי דלא תשרף תמר</b> - יהודה הודה שפיר, בכדי למנוע מתמר להישרף, שלולי הודאתו היו סבורים שזינתה<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ראובן, למה ליה דאודי</b> - מדוע הודה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר רב ששת: חציף עלי דמפרט חטאיה</b> - חצוף בעיני מי שמפרסם חטאיו, ואינו בוש בדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דלא ליחשדו אחוהי בהדיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> בספר מנחת חנוך מצוה שע"ד הקשה, אם משום טעם זה. לא היה צריך ראובן אלא להודות בצנעא בפני אביו, שהוא זה שחשד, ומדוע הודה בכך ברבים. וצ"ע. ואולי אפשר לתרץ, שגם שאר האחים ידעו שאביהם חושד בהם, וא"כ כל אחד מהם חשד באחיו האחרים, שהרי כל אחד ידע שהוא לא זה שחטא, ואם לא היה ראובן מודה בגלוי, היו אחיו ממשיכים לחשוד זה בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ראובן הודה בכדי שידעו על כל שאר אחיו שהם לא אלו שחטאו, ולא יחשדו בכל אחד מאחיו מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמרה טמאה אני</b> וכו':</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמעת מינה</b> - מדברי המשנה שאמרה שכותבת שובר על כתובתה, נלמד <b style='font-size:20px; color:black;'>שכותבין שובר,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> בכל פעם שהלוה משלם את חובו, ואין דורשין מהמלווה לקרוע את השטר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> בתוס' הקשו שאין מכאן שום הוכחה, שהרי בעלמא בלוה ומלווה, שייך לומר שאין כותבין שובר אלא הלווה אינו משלם עד שיקרעו את השטר, אבל בנד"ד הרי אין האשה מקבלת את הכתובה, ואם לא נכתוב שובר יכולה היא לומר שאבדה לה הכתובה, ואחר שיגרשנה תביא את הכתובה ותתבע. ולכן מוכרחים לכתוב שובר. ותי' שאם בעלמא אין כותבין שובר אלא קורעים את השטר, אף כאן לא היו עושים כן. והיה הבעל מעכב את נתינת הגט לאשתו עד שתביא את כתובתה ותקרע אותו, וא"כ מזה שאמרה המשנה שכותבים שובר, ראיה שתמיד כותבים שובר. ובתשו' רע"א (סוף דו"ח) כ' עפ"ז להוכיח שאשת איש שזינתה, יכולה לדרוש מבעלה שיגרשנה. ומה שמבואר בתוס' בזבחים שאין הבעל חייב ליתן לה גט, ודי בכך שיפרוש ממנה, היינו דווקא אם אינה דורשת גט, אבל אם דורשת גט חייב ליתן לה, שהרי אם בכל אופן אינו חייב ליתן לה גט, מה אמרו התוס' שיעכב הגט עד שתביא את הכתובה, הרי בכ"א יכול לעשות זאת גם אם תביא את הכתובה. ועיין שם ברע"א שדחה את הראיה הנ"ל באופן פשוט. ע"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה שלא כדעת רבי יהודה, שסובר (ב"ב קע ב) שאין כותבין שובר, אלא המלווה צריך לקרוע את השטר. שאם לא כן, יצטרך הלוה לשמור את השובר כל ימיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: תני, מקרעת.</b> - אין להוכיח מכאן כלום, אלא אפשר לגרוס במשנה במקום שוברת כתובתה - מקרעת כתובתה, והיינו כדעת רבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא: והא שוברת קתני!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלוא הגירסא הנכונה במשנה היא - שוברת כתובתה, ואין לשנות את הגירסא, וחוזרת הראיה שדעת המשנה שכותבים שובר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b> - גם אם הגירסא היא "שוברת כתובתה", אפשר לדחות את הראיה, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שאין כותבים כתובה עסקינן,</b> ולהעמיד את המשנה במקום שאין מנהג לכתוב כתובה, אלא סומכים על תקנת בי"ד המחייבת כתובה, ולכך חייבת לכתוב שובר, שהרי אין כתובה שאפשר לקרוע אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אמרה טהורה אני, מעלים אותה לשער מזרח</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלים אותה?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0012_L2"></nowiki><nowiki name="דףBחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>Micropedia bot