https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:סוטה ה א - היסטוריית גרסאות2026-04-06T20:45:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=142541&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:46:25Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l125">שורה 125:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 125:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98592:rev-142541:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=98592&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:27:15Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:27, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבי יוחנן</b> כוונת הפסוק היא לומר, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו עושה צדקה בסתר,</b> שצדקה בסתר זה מידו של העשיר לידו של העני, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב בה,</b> בענין צדקה בסתר, ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>מתן בסתר יכפה אף", וגומר,</b> שצדקה בסתר מסירה חרון אף, מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ינקה מדינה של גיהנם.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבי יוחנן</b> כוונת הפסוק היא לומר, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו עושה צדקה בסתר,</b> שצדקה בסתר זה מידו של העשיר לידו של העני, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב בה,</b> בענין צדקה בסתר, ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>מתן בסתר יכפה אף", וגומר,</b> שצדקה בסתר מסירה חרון אף, מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ינקה מדינה של גיהנם.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> על פי לשון רש"י, וצריך עיון, כיון שנתן לו מידו לידו אינו מתן בסתר, וכמבואר ברמב"ם פרק י' מהל' מתנות עניים ה"ח וה"ט, דמתן בסתר, זה שלא ידע העני ממי לקח.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ועי' בבא בתרא (ט ב) גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו, דאילו במשה כתיב "יגורתי מפני האף והחימה", ואילו בצדקה כתיב "מתן בסתר יכפה אף", ואם כן יוצא, שרבי יוחנן אף הוסיף על דבי רבי שילא, שאפילו מי שנותן מתן בסתר ומשכך את הכעס אף יותר ממשה רבינו, לא ינקה מדינה של גיהנם.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> על פי לשון רש"י, וצריך עיון, כיון שנתן לו מידו לידו אינו מתן בסתר, וכמבואר ברמב"ם פרק י' מהל' מתנות עניים ה"ח וה"ט, דמתן בסתר, זה שלא ידע העני ממי לקח.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ועי' בבא בתרא (ט ב) גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו, דאילו במשה כתיב "יגורתי מפני האף והחימה", ואילו בצדקה כתיב "מתן בסתר יכפה אף", ואם כן יוצא, שרבי יוחנן אף הוסיף על דבי רבי שילא, שאפילו מי שנותן מתן בסתר ומשכך את הכעס אף יותר ממשה רבינו, לא ינקה מדינה של גיהנם.</span> </span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=94884&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:40:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|סוטה ה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבי יוחנן</b> כוונת הפסוק היא לומר, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו עושה צדקה בסתר,</b> שצדקה בסתר זה מידו של העשיר לידו של העני, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב בה,</b> בענין צדקה בסתר, ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>מתן בסתר יכפה אף", וגומר,</b> שצדקה בסתר מסירה חרון אף, מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ינקה מדינה של גיהנם.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> על פי לשון רש"י, וצריך עיון, כיון שנתן לו מידו לידו אינו מתן בסתר, וכמבואר ברמב"ם פרק י' מהל' מתנות עניים ה"ח וה"ט, דמתן בסתר, זה שלא ידע העני ממי לקח.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ועי' בבא בתרא (ט ב) גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו, דאילו במשה כתיב "יגורתי מפני האף והחימה", ואילו בצדקה כתיב "מתן בסתר יכפה אף", ואם כן יוצא, שרבי יוחנן אף הוסיף על דבי רבי שילא, שאפילו מי שנותן מתן בסתר ומשכך את הכעס אף יותר ממשה רבינו, לא ינקה מדינה של גיהנם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזהרה לגסי הרוח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ועי' במהרש"א שתמה על קושיית הגמרא, דהרי לענין איסורא, הרי כבר מבואר בכמה מקומות שיש איסור בגסות הרוח, ואם לענין מלקות, הרי אין למידין מדברי קבלה? ותירץ המהרש"א, שכונת הגמרא להקשות, כיון שלמדנו לעיל שיש עונש על גסות הרוח, לכך קשה, עונש שמענו, אזהרה מנין. והנה במה שנקט המהרש"א שיש מלקות על גסות הרוח, יעויין בבית הלוי על התורה בהוספות מכת"י עמ' ח' שכתב שעיקר האיסור של גאוה הוא בלב, ולפי"ז יש לדון, דהוי לאו שאין בו מעשה, ואין לוקין עליו. ובמה דנקט המהרש"א שאף בעונשי שמים אין עונשין אלא אם כן מזהירין, כבר הקשו עליו דבמכות (יג ב) מבואר דבכרת לא בעי אזהרה, שהרי פסח ומילה ענש אף שלא הזהיר, ועי' ברש"י יבמות (נה א ד"ה לכרת) שכתב דבכרת בעי אזהרה, ותמה בגליון הש"ס שם, דהא מבואר במכות דכרת לא בעי אזהרה, וצ"ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא, אמר זעירי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתוב בספר ירמיהו "<b style='font-size:20px; color:black;'>שמעו והאזינו, אל תגבהו".</b> הפסוק מזהיר את בני האדם שלא תהא להם גסות הלב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ורם לבבך, ושכחת".</b> ומבואר שעל ידי גסות הלב, האדם בא לידי שכחת ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב "השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך".</b> ומבואר שיש אזהרה על שכחת ה', הנגרמת על ידי גסות הרוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדרבי אבין אמר רבי אילעא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום שנאמר</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>"השמר", "פן", ו"אל"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אלא</b> ללמדנו, שמי שעובר על הציווי שנאמר שם, עובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא תעשה,</b> ואף כאן, שכתוב "השמר פן", זו אזהרה של לא תעשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רב עוירא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זמנין</b> לפעמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה,</b> דרש את זה <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דרב אסי, וזמנין,</b> לפעמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה,</b> דרש את זה <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דרב אמי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, לסוף מתמעט</b> מחשיבותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>רומו",</b> ויש לו גסות הרוח, הוא "<b style='font-size:20px; color:black;'>מעט",</b> מתמעט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכתוב בהמשך הפסוק 'רומו מעט, ואיננו, והומכו ככל יקפצון, וכראש שיבולת ימלו'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא ממשיכה לבאר את כל הפסוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמא תאמר, ישנו בעולם,</b> שהאדם המתגאה עדיין יש לו קיום בעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואיננו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן מהמילה "ואיננו", שאין לו קיום בעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם חוזר בו</b> מגסות הרוח ונעשה עניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נאסף בזמנו כאברהם אבינו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"והומכו".</b> שאם חזר והנמיך עצמו, "<b style='font-size:20px; color:black;'>ככל",</b> יהא סופו כאותן שנאמר בהן הברכה שמותם יהא בבחינת "<b style='font-size:20px; color:black;'>יקפצון",</b> שמשמעותו שמתים מן העולם מות ישרים, וזה <b style='font-size:20px; color:black;'>כאברהם יצחק ויעקב, דכתיב בהו,</b> באברהם כתוב "וה' ברך את אברהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל",</b> וביצחק כתוב "ואוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל",</b> וביעקב כתיב "וכי יש לי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> אם שוב חזר בו לגסות הרוח - <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכראש שבולת ימלו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "וכראש שבולת"?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נחלקו בזה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא ורב חסדא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר, כי סאסא דשיבלתא.</b> עונשו כמו ראש השיבולת, שנשבר ונופל מאליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר, כשיבולת עצמה.</b> עונשו כמו השיבולת עצמה, שנשברת ונופלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא למאן דאמר כי סאסא דשיבלתא,</b> כראש השיבולת, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דכתיב "וכראש שבו לת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, למאן דאמר כי שובלתא עצמה,</b> כמו השיבולת עצמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי,</b> מה היא כוונת הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכראש שבולת"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אסי, וכן תנא דבי רבי ישמעאל</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משל לאדם שנכנס לתוך שדהו</b> כדי ללקט את השיבולים שגדלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוהה גבוהה הוא מלקט!</b> הוא מתחיל קודם ללקט את השיבולים הגבוהות. וזהו גם עונשו של הגאה, שנפשו גבוהה, שהקב"ה מענישו כדרך שמלקטים את השיבלים הגבוהות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתוב בפסוק בישעיה "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואת דכא ושפל רוח".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו גם בזה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא ורב חסדא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר, אתי דכא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקב"ה אומר, שהוא, כביכול, מגביה את השפל רוח עד ששוכן אצלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר, אני את דכא!</b> שהקב"ה כביכול מרכין שכינתו אצל שפל רוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומסתברא, כמאן דאמר "אני את דכא",</b> שהקב"ה כביכול משכין את עצמו אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנלן? - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי הקדוש ברוך הוא</b> במתן תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני</b> שהוא היה ההר הנמוך מכולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> מצינו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גבה הר סיני למעלה.</b> ובהכרח שהקב"ה ירד אל ההר. וזה ראיה שהקב"ה מרכין שכינתו אצל השפל רוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו,</b> שינמיך את עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות, והשרה שכינתו על הר סיני</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, ראוי לגדעו כאשירה.</b> לקצץ אותו ולעוקרו כאשירה של עבודה זרה, שיש מצוה לגדעה ולהשחית אותה לגמרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנלן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב הכא,</b> לגבי גסי הרוח, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ורמי הקומה",</b> דהיינו גסי הרוח, "<b style='font-size:20px; color:black;'>גדועים".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב התם, "ואשיריהם תגדעון".</b> הרי שענין גידוע שייך בגסי הרוח ובאשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אלעזר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, אין עפרו ננער,</b> אין העפר שלו ננער בתחיית המתים, שאינו קם בתחיית המתים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"הקיצו ורננו שכני עפר"</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ובתוס' ד"ה כל אדם הקשו מדוע לא מנו במשנה בפרק חלק את גס הרוח מאלו שאין להם חלק לעולם הבא, ותירץ בקובץ הערות בדוגמאות לביאורי אגדות (סימן ד' סק"ד) שאפשר לומר שהמשנה דיברה על עבירות שאפילו אם לא עשאם אלא פעם אחת בחייו אין לו חלק לעולם הבא, כגון האומר אין תחיית המתים מן התורה, שהדין הוא שאין לו חלק לעולם הבא, שאפילו אם האמין כל ימי חייו בתחיית המתים וברגע האחרון של ימי חייו כפר בתחיית המתים, גם כן אין לו חלק לעולם הבא. אבל מה שמבואר בסוגיין, שמי שיש בו גסות הרוח אין לו חלק בתחיית המתים, נראה שהוא דוקא מי שיש בו תמיד גסות הרוח, אבל מי שלא שנתגאה בימי חייו, ופעם אחת בחייו נתגאה, ודאי שלא יפסיד בשביל זה את תחיית המתים, ולכך לא שייך למיחשביה במתניתין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"שכבי בעפר" לא נאמר,</b> שיהא משמע שכל השוכבים בעפר יקומו לתחיית המתים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רק אלו שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>"שכני עפר",</b> יקומו לתחיית המתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומי הם שוכני עפר? - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שנעשה שכן לעפר בחייו,</b> שמשפיל עצמו בחייו כעפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אלעזר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, שכינה מיללת עליו,</b> השכינה בוכה עליו, כביכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"וגבוה</b> אדם", שיש בו גסות הרוח, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ממרחק",</b> זמן רב קודם שתבא עליו הפורענות, "<b style='font-size:20px; color:black;'>יידע",</b> מלשון בכיה, שהשכינה בוכה עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רב עוירא, ואיתימא רבי אלעזר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מדת בשר ודם, גבוה רואה את הגבוה, ואין גבוה רואה את השפל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגדול חולק כבוד לגדול, ואינו חולק כבוד לקטן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מדת הקדוש ברוך הוא, אינו כן, הוא גבוה, ורואה,</b> מקרב אליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>את השפל,</b> ומתייחס עמו בכל ענייניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי רם ה'",</b> הקב"ה גבוה, "<b style='font-size:20px; color:black;'>ושפל יראה",</b> מקרב את השפל<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא, ואיתימא מר עוקבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"מלשני בסתר רעהו",</b> המלשין על רעהו בסתר, <b style='font-size:20px; color:black;'>"אותו אצמית",</b> אותו אכרית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"גבה עינים ורחב לבב",</b> את הגאה וגס הרוח - <b style='font-size:20px; color:black;'>"אותו לא אוכל".</b> לא אוכל לסובלו בעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שעל הגאה וגס הרוח, כתוב "אותו לא אוכל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך יש לדרוש את הפסוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל תקרי</b> אל תקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"אותו", אלא "אתו לא אוכל",</b> שאין אני והוא יכולין לדור ביחד בעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דמתני לה,</b> שונים את המימרא הזאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמספרי לשון הרע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"מלשני בסתר רעהו, אותו אצמית".</b> שזה מדבר על מספר לשון הרע ורכילות, ועל זה בא סוף הפסוק "אותו לא אוכל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלכסנדרי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, אפילו רוח קימעא,</b> פורענות קלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עוכרתו,</b> טורפתו ומאבדתו מן העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"והרשעים",</b> אלו גסי הרוח, <b style='font-size:20px; color:black;'>"כים נגרש",</b> כמו שהים מגרש ומשליך רפש לשפת הים, כך גסי הרוח, שנדמו לים, רוח עוכרתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה ים, שיש בו</b> הרבה יותר מ<b style='font-size:20px; color:black;'>כמה רביעיות</b> מים, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>רוח קימעא עוכרתו,</b> פורענות קלה יכולה לטרפו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אדם, שאין בו אלא רביעית אחת</b> דם, שבה הוא יכול להתקיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת כמה וכמה</b> שפורענות קלה טורפתו מן העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אשי אמר רב</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד חכם, צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית,</b> צריך שיהא בו קצת גאוה, כדי שלא יוכלו קלי הראש לצחוק עליו, שאם לא תהא בו גאוה זו, אין בני עירו שומעין לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי הונא בריה דרב יהושע</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומעטרא ליה,</b> הגאוה הזאת נאה לתלמיד חכם, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי סאסא לשבולתא,</b> כמו הראש של השיבולת, שלולא גאוה זו אין בני עירו שומעין לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> - יהא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשמתא,</b> בנידוי ובחרם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ביה,</b> אדם שיש בו גסות הרוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובשמתא,</b> וכן יהא בשמתא, תלמיד חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>דלית ביה</b> שמונה שבשמינית של גאוה, כי אחרת אין בני עירו יראים ממנו, ולא יהא בו הכח להוכיחם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אל יחפוץ האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מינה,</b> לא בכל הגאוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מקצתה,</b> במקצת הגאוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי זוטר,</b> וכי דבר קטן הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב ביה,</b> מה שכתוב על הגאוה <b style='font-size:20px; color:black;'>"תועבת ה' כל גבה לב"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> וכתב בהגהות מיימוניות בפרק ב' מהל' דעות אות א' שרב נחמן בר יצחק בא לחלוק שאסור שיהא בת"ח שמונה שבשמינית, ולכן פסק הרמב"ם (בפ"ב מהל' דעות ה"ג) שיתרחק מגבהות הלב מן הקצה האחד עד הקצה האחר. והנה הרמב"ם שם, הביא, שלפיכך נאמר בפרשת בהעלותך 'והאיש משה עניו מאד', ולא נאמר 'והאיש משה עניו', ללמדנו שיתרחק מן הגאוה לגמרי, וצ"ב מדוע לא הביא הרמב"ם את הפסוק שנאמר בפרשת בשלח כשמשה רבינו ביקש מבני ישראל שלא ילינו על משה ואהרון 'ונחנו מה', ודרשו חז"ל בחולין (פט א) גדול הנאמר במשה יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב 'ואנכי עפר ואפר', ובמשה ואהרון כתיב ונחנו מה. ויש לומר, דודאי שאף למ"ד שת"ח צריך שיהא בו שמונה שבשמינית, הוא רק לגבי ההנהגה בפועל עם הציבור, אבל במחשבתו בינו לבין קונו, לכו"ע אסור שיהא בו אפילו שמונה שבשמינית (וכעי"ז כתב ברוח חיים על אבות פרק ד' משנה י') ומשו"ה לא הביא הרמב"ם את הפסוק של 'ונחנו מה', כיון שהפסוק מדבר על מה שמשה לא היה מחשיב עצמו לכלום, ובזה הרי לכולי עלמא אסור שיהא בו שמונה שבשמינית, אבל בפסוק של 'והאיש משה עניו', ודרשו חז"ל שלא הקפיד על מה שדברו בו אהרון ומרים, חזינן שגם בהנהגה עם הציבור אסור שיהא בו שמונה שבשמינית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר חזקיה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין תפלתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים לבו</b> רך <b style='font-size:20px; color:black;'>כבשר,</b> ולא קשה כאבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"והיה מדי חדש בחדשו</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>וגו'</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>, יבא כל בשר להשתחוות" וגו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבואר, שרק מי שלבם רך כבשר יבואו לפני ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בפרשת נגעים, כשהתורה מדברת על נגע ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בשר,</b> כשהנגע עובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב ביה "ונרפא"</b>, אבל כשהתורה מדברת על נגע ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אדם, לא כתיב ביה</b> כשעובר הנגע <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונרפא".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומזה אנו לומדים, כי מי שהוא רך כבשר, שייך בו "ונרפא", אבל מי שהוא "אדם", והיינו, שהוא קשה כאדמה, אין לו רפואה מן היסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אד"ם,</b> מדוע נקרא שמו אדם? - משום שזה ראשי תיבות של <b style='font-size:20px; color:black;'>א"פר, ד"ם, מ"רה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהאדם צריך לזכור שכולו הבל, שהרי דומה הוא לאפר, דבר שסופו שנשרף ואין לו ערך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם שהוא מלא דם, שמביא הרבה חליים לאדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן יש בו מרה, שהיא לחלוחית היוצאת מהכבד, ומתגברת על האדם לפי שינוי העונות, או לפי המאכלים שאוכל, ועל ידה בא החולי לאדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומרמז שמו של האדם, שלא יתגאה, שהרי כולו הבל<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן מה שלמדנו לעיל שהאדם נקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>בש"ר,</b> זה ראשי תיבות של <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"ושה ס"רוחה ר?מ"ה.</b> וזה בא לרמז שהאדם צריך לנהוג בבושה ולא בעזות, וצריך לזכור שבא מטיפה סרוחה, ושסופו להיות רימה ותולעה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> על פי המהרש"א בחדושי אגדות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי, "שאול" דכתיב בשין,</b> את השי"ן של בשר לא דורשין בשי"ן שמאלית מלשון סרוחה, אלא בשי"ן ימנית, מלשון שאול, והיינו ששאול - קברו, זהו ביתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שאדם יזכור שסופו לרדת לשאול לעולמים, ואין לו במה להתגאות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אשי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם שיש בו גסות הרוח, ל</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סוף נפחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סופו שמתנהג שלא כפי חשיבותו, ונהיה מהפחותים שבעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> -</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0007_L2"></nowiki><nowiki name="דףBהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>Micropedia bot