https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%93_%D7%91 2026-04-27T12:38:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%93_%D7%91&diff=142540&oldid=prev 2020-09-09T14:46:17Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l98">שורה 98:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 98:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת סוטה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94883:rev-142540:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A1%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%93_%D7%91&diff=94883&oldid=prev 2015-07-01T07:40:42Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|סוטה ד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן יש להסתפק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדחיטי,&lt;/b&gt; האם זה לחם שעשוי מקמח של חיטים, שיותר קשה להוציאו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בדשערי,&lt;/b&gt; בלחם שעשוי משעורים, שיותר קל להוציאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן יש להסתפק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכיכא,&lt;/b&gt; האם זה לחם שנעשה בצורה מרוככת, והוא רך יותר, וממילא יותר קשה להוציאו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או באקושא,&lt;/b&gt; בלחם קשה, שיותר קל להוציאו כיון שהוא קשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יצחק בר רב יוסף אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אחד ואחד&lt;/b&gt; מהתנאים שאמרו מהו השיעור של הסתירה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעצמו שיער,&lt;/b&gt; את השיעור של כדי ביאה של עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאיכא בן עזאי, דלא נסיב!&lt;/b&gt; הרי בן עזאי לא נשא אשה, כיון שנפשו חשקה בתורה, ואיך ידע את השיעור של ביאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא, נסיב&lt;/b&gt; נשא אשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופירש הוה,&lt;/b&gt; ואח&quot;כ פרש ממנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא, מרביה שמיע ליה&lt;/b&gt; שכך קיבל מרבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא, &quot;סוד ה&#039; ליראיו&quot;,&lt;/b&gt; התגלה לו הענין ברוח הקודש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והקשה המהר&quot;ץ חיות הרי תורה לא בשמים היא, ואיך אפשר לפסוק על פי מה שנתגלה לו, אולם כבר כתב בשטמ&quot;ק בשם הרא&quot;ש דלא נתגלה מהו שיעור סתירה האוסרה, אלא נתגלה לו שאם היה נשוי היה זה זמן שיעור ביאתו, ומכח זה דן בן עזאי דזהו שיעור סתירה לאוסרה על בעלה, ואינו בכלל תורה מן השמים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש רב עוירא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנין,&lt;/b&gt; לפעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה,&lt;/b&gt; דרש את זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמיה דרבי אמי, וזמנין,&lt;/b&gt; ופעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה,&lt;/b&gt; דרש את זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמיה דרבי אסי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל האוכל לחם בלא נטילת ידים&lt;/b&gt; קודם הסעודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו בא על אשה זונה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כי בעד אשה זונה עד ככר לחם&quot;.&lt;/b&gt; ונדרש הפסוק מסופו לתחילתו, שבשביל ככר לחם האדם מתחייב בעונש, כאילו בא על אשה זונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופריך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: האי &quot;בעד אשה זונה עד ככר לחם&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בעד ככר לחם עד אשה זונה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, היה צריך להיות כתוב &quot;בעד ככר לחם עד אשה זונה&quot;, שאז משמע שבשביל ככר לחם בלא ברכה יהיה עונשו חמור כעונש אשה זונה, אבל הרי בפסוק כתוב על אשה זונה &quot;בעד&quot;, ועל ככר לחם כתוב &#039;עד&#039;, ומשמע להיפך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא&lt;/b&gt;: דורשים את הפסוק להיפך, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הבא על אשה זונה, לסוף מבקש ככר לחם!&lt;/b&gt; וכוונת הפסוק לומר, שכל הבא על אשה זונה, הוא נהיה עני עד כדי שיצטרך לבקש ככר לחם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל המזלזל בנטילת ידים,&lt;/b&gt; מי שאוכל תמיד בלא נטילת ידים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נעקר מן העולם!&lt;/b&gt; כיון שחיוב נטילת ידים הוא מדברי חכמים, וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, וכמו שכתוב בספר קהלת &#039;ופורץ גדר ינשכנו נחש&#039;. לכך, מי שפורץ את גדרן של חכמים ואינו נוטל ידיו, חייב מיתה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן הוא שיטת רש&quot;י. והקשו בתוס&#039;, אם כן הרי כך דינו של כל העובר דבר חכמים הוא, ומדוע כתבה הגמרא כן רק על מי שמזלזל בנטילת ידים, ועוד הקשו דבמסכת שבת מבואר, שהמזלזל בנטילת ידים סופו בא לידי עניות, ולכך פירשו התוס&#039; שכוונת הגמרא לומר כי מי שמזלזל תמיד בנטילת ידים יהא נעקר מן העולם על ידי עניות. ועל קושיית התוס&#039; מהגמרא בשבת, תירץ בספר באר שבע שלכך דקדק רש&quot;י וכתב מזלזל תמיד, והיינו, שאם הוא מזלזל תמיד ואינו נוטל ידיו, הוא חייב מיתה, אבל אם הוא רגיל בנטילת ידיו, אלא שאינו מדקדק בה כהלכה, סופו שבא לידי עניות. ואפשר לומר עוד, שהגמרא כאן מדברת על מי שאינו נוטל מחמת שאינו מחשיב את תקנות חז&quot;ל, ולכן הוא מתחייב מיתה, אבל הגמרא בשבת מדברת על מי שסתם מזלזל בנטילת ידים, ואף שודאי שאינו חייב מיתה, בכל זאת בא לידי עניות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חייא בר אשי אמר רב&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשנוטל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מים ראשונים&lt;/b&gt; לפני הסעודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שיגביה&lt;/b&gt; זרועות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידיו למעלה,&lt;/b&gt; וכשנוטל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מים אחרונים ש&lt;/b&gt;לאחר הסעודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שישפיל ידיו למטה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי,&lt;/b&gt; למדנו כן בברייתא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבואר במסכת ידים שרבנן גזרו על הידים (היינו החלק של כף היד עד החיבור עם הזרוע) שיהיה להם דין של שני לטומאה עד שיטול את ידיו. והיינו, אם נוגע אדם טהור במשקה קודם נטילת ידיו, המשקה נטמא. וכן אם נוגע קודם נטילה בתרומה, התרומה נטמאת. והוא הדין לנטילת ידים לפני הסעודה, שצריך לטהרם, לפני שאוכל פת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן הדין הוא שצריך ליטול ידיו פעמיים, שהרי המים הראשונים נטמאו מחמת נגיעתם ביד, וצריך ליטול ידיו פעם שניה, כדי שהמים השניים יטהרו את המים הראשונים, שנטמאו מחמת טומאת הידים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם לא יקפיד שהמים הראשונים יגיעו רק עד הפרק, אלא יבואו המים למעלה מהפרק, ואותם המים נטמאו כיון שהיו בתחילה על כף ידו. ואחרי כן, בבואו ליטול ידיו בפעם השניה, הרי הוא לא יקפיד ליטול ידיו שנית על אותו מקום שמחוץ לפרק כדי לטהר את המים הראשונים שיצאו חוץ לפרק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה, אם ישפיל ידיו, המים הראשונים הטמאים, הנמצאים למעלה מן הפרק, יחזרו ממקומם שמעל הפרק, ויפלו שוב על היד, ויחזרו ויטמאו אותה, ולכן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנוטל ידיו&lt;/b&gt; קודם הסעודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שיגביה&lt;/b&gt; זרועות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידיו למעלה,&lt;/b&gt; כיון שאנו חוששין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא יצאו המים&lt;/b&gt; של הנטילה הראשונה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ לפרק,&lt;/b&gt; מחוץ לכף היד, ולא יקפיד שהנטילה השניה תהא גם על אותו מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז, אם ישפיל ידיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזרו&lt;/b&gt; המים הטמאים שמעל הפרק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויטמאו את הידים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי שיטת רש&quot;י, ומבואר מדבריו שאם יקפיד שהנטילה השניה תהיה גם על המים שמעל הפרק המים טהורים. אולם שיטת הרבה ראשונים, והובאו בטור אורח חיים סי&#039; קס&quot;ב, שהמים השניים אין בכוחם לטהר את הראשונים כשהם למעלה מן הפרק, ורק עד הפרק הם יכולים לטהר אותם, ואפילו אם יקפיד לשפוך את המים לא יועילו לטהר ידיו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כשנוטל מים אחרונים שלאחר הסעודה, צריך להשפיל את ידיו, כדי שתרד הזוהמא. שהרי טעם נטילת מים אחרונים, בשביל להעביר את הזוהמא מעל ידו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל האוכל פת בלא ניגוב ידים,&lt;/b&gt; אדם שנטל ידיו, ולא ניגבם, דבר מאוס הוא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, והוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו אוכל לחם טמא.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י, ומבואר שטעם ניגוב הידים אינו מחמת הטומאה שעל הידים, אלא אפילו אם נטל כדין, מכל מקום יש כאן מאיסות, ולכך צריך לנגב ידיו. אולם בשולחן ערוך או&quot;ח סי&#039; קנ&quot;ח סעיף י&quot;ג פסק שעיקר טעם הניגוב אינו משום מיאוס אלא משום שיש כאן שיירי טומאה, ולכך אם הטביל ידיו או ששפך עליהם רביעית מים בבת אחת, כיון שאין המים נטמאים, אינו צריך ניגוב, וע&quot;ש במשנה ברורה ס&quot;ק מ&quot;ו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויאמר ה&#039;, ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא&quot; וגו&#039;&lt;/b&gt; הרי שדבר מיאוס נקרא טומאה. וכיון שהאוכל בלא ניגוב הוא דבר מיאוס, לכך נחשב כאילו אכל לחם טמא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוס&#039; בפסחים (ז ב ד&quot;ה על הטבילה), שאף על פי שבכל הברכות אינו מברך אלא עובר לעשייתן, מכל מקום אפשר לברך אחרי הנטילה קודם הניגוב, כי היות ומבואר בסוגיין שהאוכל בלא ניגוב כאילו אכל לחם טמא, חשיב הניגוב כחלק מהמצוה, ולכך כל שעדיין לא ניגב ידיו חשיב כעובר לעשייתן, ועי&#039; בית הלוי חלק ב&#039; סי&#039; י&quot;ב דהאריך בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי,&lt;/b&gt; ומה אנו דורשים מהסיפא של הפסוק &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואשת איש נפש יקרה תצוד&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אדם שיש בו גסות הרוח, לבסוף נכשל באשת איש!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;ואשת איש נפש יקרה תצוד&quot;,&lt;/b&gt; והפסוק מתפרש מסיפא לרישא: נפש יקרה תצוד - הנפש היקרה תצוד את האשת איש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;נפש יקרה&quot;? &quot;נפש גבוהה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כוונת הפסוק לאדם שיש בו גסות הרוח, היה צריך להיות כתוב &quot;נפש גבוהה&quot; ולא &quot;נפש יקרה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד&lt;/b&gt; קשה, אם כן היה צריך להיות כתוב &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא תצוד&quot;, מיבעי ליה!&lt;/b&gt; שנפש הגבוהה היא תצוד את האשת איש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הפסוק בא ללמדנו, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הבא על אשת איש, אפילו למד תורה&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב בה&lt;/b&gt; על התורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יקרה היא&lt;/b&gt; התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפנינים&quot;,&lt;/b&gt; ודרשו חז&quot;ל שכוונת הפסוק שהלומד מורה הוא יותר גדול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכהן גדול&lt;/b&gt; שנקרא &quot;פנינים&quot; כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנכנס לפני ולפנים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כיון שבא על אשת איש, העבירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא תצודנו לדינה של גיהנם&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת כוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנלן -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב הכא&lt;/b&gt; בגסות הרוח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תועבת ה&#039; כל גבה לב&quot;,&lt;/b&gt; הרי שגסות הרוח נקראת תועבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב התם,&lt;/b&gt; בעבודה זרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולא תביא תועבה אל ביתך&quot;,&lt;/b&gt; הרי שגם עבודה זרה נקראת תועבה. ולכן כל שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודת כוכבים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן דידיה,&lt;/b&gt; הוא עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; דרש -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שיש בו גסות הרוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו כפר בעיקר,&lt;/b&gt; כאילו כופר בהקדוש ברוך הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ורם לבבך, ושכחת את ה&#039; אלהיך&quot; וגו&#039;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שאם רם לבבך, מעלה אני עליך כאילו שכחת את ה&#039; אלוקיך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חמא בר חנינא אמר&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שיש בו גסות הרוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו בא על כל הערי ות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב הכא,&lt;/b&gt; בגסות הרוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תועבת ה&#039; כל גבה לב&quot;, וכתיב התם,&lt;/b&gt; בפרשת עריות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כי את כל התועבות האל&quot; וגו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שעריות נקראו תועבות, לומדים שגסות הרוח שנקרא תועבה מביאה לידי עריות הנקראות תועבות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולא אמר&lt;/b&gt; - מי שיש בו גסות הרוח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו בנה במה,&lt;/b&gt; כאילו עובד עבודה זרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף שכתוב בפסוק &quot;במה נחשב הוא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל תיקרי &quot;במה&quot;&lt;/b&gt; בסגול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא במה&lt;/b&gt; בקמץ. הרי שאדם, שנשמה באפו, והיינו שנפשו חשובה בעיניו, נחשב לבמה של עבודת כוכבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; מה דורשים מהסיפא של הפסוק &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יד ליד לא ינקה&quot;?.&lt;/b&gt; מתרצת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב, כל שיש בו גסות הרוח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אפילו הקנהו, השליטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להקדוש ברוך הוא שמים וארץ כאברהם אבינו,&lt;/b&gt; כביכול על כל הבריאה כמו אברהם אבינו, ומעלותיו כאברהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב ביה&lt;/b&gt; באברהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הרימותי ידי אל ה&#039; אל עליון קונה שמים וארץ&quot;&lt;/b&gt; שהקנה להקב&quot;ה כביכול שמים וארץ. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי גרסת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף על פי כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ינקה מדינה של גיהנם,&lt;/b&gt; אפילו אם יש לו את המעלות של אברהם אבינו, לא ינקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא להו לדבי רבי שילא,&lt;/b&gt; לבני הישיבה של רב שילא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;יד ליד לא ינקה&quot;!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ידי&quot; מיבעי ליה!&lt;/b&gt; היה צריך להיות כתוב &quot;ידי לא ינקה&quot;, וכמו שכתוב אצל אברהם, ומדוע כתוב יד ליד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמרי דבי רבי שילא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כוונת הפסוק לומר, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו קיבל תורה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמשה רבינו, דכתיב ביה &quot;מימינו אש דת למו&quot;,&lt;/b&gt; וקיבל את התורה מידו של הקב&quot;ה לידו, אפילו הכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ינקה מדינה של גיהנם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא ליה לרבי יוחנן: האי &quot;יד ליד&quot;, &quot;יד מיד&quot; מיבעיא ליה&lt;/b&gt; הרי היה צריך להיות כתוב &quot;יד מיד&quot;, שהרי משה קיבל את התורה מידו של הקב&quot;ה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0006_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי סוטה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot