https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92_%D7%91 2026-04-07T05:02:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=142528&oldid=prev 2020-09-09T14:40:37Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94871:rev-142528:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=94871&oldid=prev 2015-07-01T07:40:20Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר סג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; פשט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה&lt;/b&gt; את ספיקו של רמי בר חמא ממשנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עד שלא גילח&lt;/b&gt; נודע לו שהוא טמא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין כך ובין כך&lt;/b&gt; - בין טומאה ידועה ובין טומאת התהום - הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סותר&lt;/b&gt; את כל ימי נזירותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי&lt;/b&gt;, מתי נודעה לו הטומאה שבגינה סותר הוא את כל ימי נזירותו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דאיתידע ליה בתוך מלאת&lt;/b&gt; (אם המשנה עוסקת כשנודע לו על הטומאה בתוך ימי נזרו) - וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא למימר&lt;/b&gt; שהוא סותר? והרי כבר שמענו כן מן הרישא ששנינו: נזיר שגילח וכו&#039; ואם טומאת תהום אינו סותר, הרי משמע שאם נודע לו קודם שגילח הרי זה סותר!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות שפירשו כן משום שאי אפשר לפרש את הגמרא כפשוטה, דמשמע שאין שום חידוש אם נודע לו בתוך מלאת, כי זה ודאי אינו, שהרי טומאת התהום היא, ואם לא שחידשה משנתנו שלא הותרה טומאת התהום אלא כשנודע לו לאחר גילוח, מנין נדע דבר זה &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם צריך ביאור: אם כן מה הועלנו במה שפירשנו את המשנה כשנודע לו לאחר מלאת, והרי סוף סוף כבר שמענו כן מן הרישא שתלתה את הדין בגילוח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו לאחר מלאת&lt;/b&gt; נודע לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; שלאחר מלאת נודע לו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הגמרא לבאר את פשיטותו של רבה בדרך של קושיא ותירוץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועדיין תיבעי לך: כולו סותר או שבעה סותר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אכן ודאי שהמשנה עוסקת במי שנודע לו לאחר מלאת, אבל איך נדע לפשוט ממשנתנו את ספיקו של רמי בר חמא, אם סותר הוא את כל הנזירות, או שאינו סותר אלא שבעה ימים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא תחילה את בעייתו של רמי בר חמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאן&lt;/b&gt; - לדעת מי נסתפק רמי בר חמא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא לרבנן&lt;/b&gt; הסוברים שאפילו אם נטמא אחר מלאת (קודם שנזרק עליו אחד מן הדמים) הרי הוא סותר את כל הימים, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא דכולו סותר!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי לרבי אליעזר&lt;/b&gt;, הרי סובר הוא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אחר מלאת שבעה סותר&lt;/b&gt;, ואף זה יסתור שבעה בלבד!? ומבארת הגמרא את בעייתו של רמי בר חמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך&lt;/b&gt; רמי בר חמא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי&lt;/b&gt; שאינו סותר לרבי אליעזר אלא שבעה ימים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי נטמא אחר מלאת, והאי&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני מלאת הוא&lt;/b&gt; שנטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דילמא, שאני הכא דידיעה אחר מלאת היא&lt;/b&gt;, כלומר: היות ונודע לו לאחר מלאת, הרי זה כמי שנטמא אחר מלאת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר שנתבארה בעייתו של רמי בר חמא, שבה הגמרא לפרש את פשיטותו של רבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומינה&lt;/b&gt; מן המשנה שהביא רבה יש לך לפשוט את הספק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; במשנתנו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין כך ובין כך סותר&lt;/b&gt;&quot;, וכבר נתבאר שהמשנה בהכרח עוסקת באופן שנודע לו לאחר מלאת -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קמיפלגי&lt;/b&gt; (אין המשנה מחלקת) בין אם היתה אף הטומאה לאחר מלאת, לבין אם היתה הטומאה בתוך מלאת, ומשמע שבשני האופנים דין סתירה אחד להם, וכשם שאם נטמא לאחר מלאת אינו סותר אלא שבעה, כך אם נטמא בתוך מלאת, כיון שנודע לו לאחר מלאת אינו סותר אלא שבעה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ביאור פשיטות הגמרא הוא משום שמשנתנו כרבי אליעזר לענין תגלחת, והוא הדין לענין טומאה אחר מלאת, אבל אילו היתה משנתנו שלא כרבי אליעזר אם כן לכאורה אין מקום לפשיטות. ויש לעיין מנין שמשנתנו כרבי אליעזר, והרי במחלוקת זו של חכמים ורבי אליעזר נחלקו במשנה לעיל מה ב תנא קמא ורבי שמעון, ודעת תנא קמא היא שאינו שותה יין עד אחר כל המעשים כולן, ואם כן דילמא משנתנו כתנא קמא ולא כרבי אליעזר, ושוב לא תפשוט כלום! ? וצריך לומר, דתנא קמא דמתניתין היינו רבי אליעזר. ואולם לפי המובא שם בהערות בשם הגרי&quot;ז שכתב בדעת הרמב&quot;ם, שמחלוקת תנא קמא ורבי שמעון היא אליבא דחכמים (ודלא כהתוספות שם), אם כן ניחא יותר בפשיטות. ב. הקשה הרא&quot;ש: למה לא נפשוט מגוף דין משנתנו שאין הדין תלוי בידיעה, שהרי אם נודע לו אחר גילוח שנטמא בטומאה ידועה, הרי הוא סותר, אף שאם היה נטמא עכשיו לא היה סותר! ? &lt;b&gt;וראה מה שתירץ הרא&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש&lt;/b&gt;, ו&lt;b&gt;האריך&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בזה ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;קרן אורה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b&gt;בתחילת הסוגיא&lt;/b&gt;, וראה גם ב&quot;חזון איש&quot; מה שכתב בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt; בדין &quot;טומאת התהום&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוצא מת&lt;/b&gt; מכוסה בתבן או בצרורות, והיתה הטומאה &quot;טומאת התהום&quot; (כדמפרש בסוף הברייתא) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיה המת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוטל לרחבה של דרך&lt;/b&gt; שעבר בה, ואי אפשר שלא נגע העובר שם או הסיט את המת או האהיל עליו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם העובר באותה דרך כהן הוא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;ענין אכילת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומה&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt;, שהרי ודאי נטמא בו, ולא הותרה טומאת התהום לענין תרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנזיר&lt;/b&gt; שעבר בה, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה פסח&lt;/b&gt;&quot;, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;, ומשום שהותרה להם טומאת התהום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי פשוטו (וכן נראה מסתימת דברי התוספות כאן, וכן נראה מרש&quot;י בפסחים פא ב), הברייתא מלמדת אותנו שדין &quot;טומאת התהום&quot;, נאמרה רק לנזיר ועושה פסח, ולא לתרומה &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל לדעת הרמב&quot;ם (בפרק ו מקרבן פסח), לא באה ברייתא זו להשמיענו שהותרה טומאת התהום לנזיר ועושה פסח ולא לתרומה, אלא להשמיענו מה מיקרי &quot;נודע&quot; לענין טומאת התהום. והיינו: שברייתא זו עוסקת באופן שאם היה נודע לו בודאי שנטמא ב&quot;טומאת התהום&quot;, היה טמא, ומשום שנודע לו קודם שגילח או קודם הבאת הקרבנות וקודם שחיטת הפסח, ומשמיעתנו הברייתא שאם לא נודע לו בודאי שנטמא, רק שנודע לו שעבר בדרך שהיה מת מושכב לרחבה, אין זו חשובה &quot;ידיעה&quot; לענין טומאת התהום, כי אפשר &quot;שנטה מעט מהדרך בענין שלא נגע ולא הסיט ולא האהיל&quot; (לשון ה&quot;כסף משנה&quot;), ולא נאסרה להם טומאת התהום &quot;עד שידע בודאי שנטמא בו&quot;, (לשון הרמב&quot;ם שם). ועיקר חילוק הברייתא בין תרומה לנזיר ועושה פסח הוא בדין הידיעה, כלומר: דלענין תרומה די בידיעה כעין זו שלא להחשיבה כ&quot;ספק טומאה ברשות הרבים&quot;, אבל לענין &quot;נודע&quot; בטומאת התהום, אין זו ידיעה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם היה המת מושכב לאורכו של הדרך, הרי זה טהור אף לתרומה, כי ספק טומאה ברשות הרבים היא שספיקה טהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסייגת הברייתא את הדין המבואר במת שהיה מוטל לרחבה של דרך, שהכהן העובר בה טמא לענין תרומה, בשני סייגים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שלענין תרומה הרי הוא טמא: כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין לו מקום לעבור&lt;/b&gt; באותה דרך מבלי שייטמא, כי המת ממלא את כל רוחב הדרך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל יש לו מקום לעבור&lt;/b&gt; באותה דרך מבלי שייטמא שאין כאן אלא ספק טומאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף לתרומה&lt;/b&gt; הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;, דקיימא לן: ספק טומאה ברשות הרבים הרי זה טהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שלתרומה הרי הוא טמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשמצאו&lt;/b&gt; למת כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם היה המת שמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משובר&lt;/b&gt; לחתיכות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או מפורק&lt;/b&gt; לאיברים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו אין מקום לעבור&lt;/b&gt;, מכל מקום טהור הוא מספק, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא בין פירקין עבר&lt;/b&gt;, בין האברים המפורקים של המת עבר ולא נגע ולא הסיט ולא האהיל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. &quot;חיישינן&quot; זה אינו לחומרא כרוב מקומות שבש&quot;ס, אלא &quot;חיישינן&quot; לקולא, ויש עוד כהנה בש&quot;ס, וראה מאירי ורש&quot;ש. ב. כתב הרא&quot;ש: אבל מצאו משובר לחתיכות או מפורק לאברים, אפילו אין לו מקום לעבור, כגון שחצי המת מוטל בצד ימין עד חצי הדרך, וחצי האחר מופלג הימנו (לאורך הדרך, ומונח) מצד שמאלו עד חצי הדרך או (אפילו) רובו, וההולך דרך ישרה לפניו אי אפשר שלא יאהיל על חצי &lt;small&gt;(האחר)&lt;/small&gt; (האחד), אפילו הכי טהור, שאנו תולים שעיקם דרכו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם היה המת שמצא מונח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקבר&lt;/b&gt; סתום, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; שהיה המת בתוכו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משובר או מפורק&lt;/b&gt;, הרי הכהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt; לתרומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שקבר מצרפו&lt;/b&gt; למת, כלומר: כל הקבר מטמא באוהל אפילו מקום הריקן שבו, כדכתיב: &quot;וכל אשר יגע על פני השדה וגו&#039; או בקבר יטמא שבעת ימים&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות בפסחים פא ב ד&quot;ה ובקבר &quot;היכי שייכא טומאת התהום בקבר, והלא נודע כשקברוהו שם, ואיכא למימר כגון שנפל בקבר ומת&quot;, וראה במהרש&quot;א וברש&quot;ש שם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד מה שכתב ב&quot;שפת אמת&quot; בפסחים ליישב קושייתם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וראה לעיל נג ב פרטי דינים בזה, בתוספות שם ד&quot;ה חרב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שכשיש לו מקום לעבור או שהוא משובר ומפורק הרי הוא טהור לתרומה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במהלך ברגליו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם זה שעבר שם היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון&lt;/b&gt; משא על כתיפו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רכוב&lt;/b&gt; על גבי בהמה, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt; אף לתרומה, ואף שהיה לו מקום לעבור או שהיה המת משובר ומפורק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי ש&lt;/b&gt;רק ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יסיט ושלא יאהיל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון&lt;/b&gt; משא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או רכוב, אי אפשר שלא יגע ושלא יסיט&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושלא יאהיל&lt;/b&gt; מפני שהוא הולך נע ונד לכאן ולכאן, ומאהיל אף על צידיו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלשון צריך ביאור: שהרי עיקר הטעם הוא משום שמסתמא האהיל, ולא משום שנגע או ה סיט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שלנזיר ועושה פסח הרי הוא טהור: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאת התהום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאה ידועה&lt;/b&gt; שידעו שאדם מושכב שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשתן טמאים&lt;/b&gt;, כלומר: באותו אופן שהוא טמא לתרומה, הרי הוא טמא גם לנזיר ועושה פסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזו היא טומאת התהום: כל שאינו מכירה אחד בסוף העולם&lt;/b&gt; בשעה שנטמא בה זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכירה&lt;/b&gt; אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בסוף העולם, אין זו טומאת התהום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה טמון בתבן או בצרורות, הרי זה טומאת התהום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם מצאו טמון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימים, ובאפילה&lt;/b&gt; (מקום אפל תמיד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובנקיקי הסלעים&lt;/b&gt; ולא היה מכוסה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין זו טומאת התהום&lt;/b&gt;, שהרי בכל אלו המציץ שם יכול לראותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא אמרו&lt;/b&gt; שהותרה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת התהום&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למת בלבד&lt;/b&gt;, אבל שאר טומאות ואפילו שאינה טומאה ידועה, לא הותרה בהן טומאת התהום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי סתימת לשון התוספות, ומשמע שמפרשים כפשוטו, שדין טומאת התהום לא נאמרה אלא לענין טומאת מת ולא שאר טומאות, וכן נראה מדברי הגמרא בפסחים פ ב, ראה שם. ואולם הרמב&quot;ם (נזירות ו יח) כתב: &quot;ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד, אבל הרוג לא, שהרי ידע בו זה שהרגו&quot;, (וכעין זה בנדה כז ב: &quot;ולא אמרו רקב אלא למת בלבד&quot;, ומפרשת שם הגמרא: &quot;למעוטי הרוג דלא&quot;) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והשיג עליו הראב&quot;ד: &quot;בחיי ראשי, אומר אני שלא עלה על דעת למעוטי הרוג, שכבר אמרו: &quot;איזו היא טומאת התהום, כל שאין מכירה אחד בסוף העולם&quot;, (כלומר: ואין צריך להוסיף דין הרוג, שכבר בכלל האמור הוא) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא אעושה פסח קאי, ולמעוטי טומאת התהום ד (טומאת) זיבה&quot;, (ראה פסחים פ ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד: ירד&lt;/b&gt; לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קיימא לן: ספק טומאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צפה&lt;/b&gt; על פני המים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מטמאה לענין שרץ&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר: אף שספק טומאה ברשות היחיד הרי הוא טמא, מכל מקום אם היה השרץ צף על פני המים, וספק נגע בו ספק לא נגע בו, אינו טמא - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. לאו דוקא שרץ, והוא הדין שאר טומאות לענין מגע ולא לענין אוהל, וכפי שיתבאר בהמשך, כן היא שיטת התוספות, (וראה מה שכתב בזה רבינו עקיבא איגר, והביא את שיטת הרע&quot;ב והרמב&quot;ם הסוברים שלא כהתוספות, וראה במאירי שהביא שתי שיטות בזה) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והטעם שנקטה הגמרא &quot;שרץ&quot;, הוא משום שמקור דין זה הוא מן המקראות בשרץ, וכפי שיתבאר. ולכאורה מסתייעים דברי התוספות מכל סוגיית הגמרא שהעמידה דין &quot;טומאה צפה&quot; על משנתנו, ואם דין מסויים הוא בשרץ מה ענינו למשנתנו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אך לפי התוספות שהדין הוא אף במת, ומשנתנו הרי עוסקת במת שהיה צף על פני המים ובספק טומאה (וכמו שכתבו התוספות במשנה), ועל זה הביאה הגמרא כאן את דין טומאה צפה, וכדי ללמדנו שאין משנתנו עוסקת אלא כשהספק היה אם האהיל על המת (כלשון התוספות במשנתנו), ולא כאשר הספק הוא אם נגע ולא האהיל, כי אז אינו טמא היות וטומאה צפה היא. ב. עיקר ההגדרה של &quot;צפה&quot; היינו שאינה קבועה אלא נעה על פני המים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כן נראה מלשונות התוספות בהמשך הסוגיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספק טומאה צפה&lt;/b&gt;, כלומר: ספק נגע בטומאה צפה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה צפה במים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכלים&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה צפה במים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקרקע&lt;/b&gt;, הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון המשנה בטהרות ד ז: &quot;אלו ספיקות שטיהרו חכמים וכו&#039; ספק טומאה צפה על פני המים&quot;, ובמשנה ח: &quot;ספק טומאה צפה על פני המים - שטיהרו חכמים, היינו - בין בכלים בין בקרקע, רבי שמעון אומר: בכלים טמא ובקרקע טהור&quot;, וצריך תלמוד למה הובאה כאן ברייתא ולא משנה זו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נסתפקו התוספות בטומאה צפה באויר אם היא טהורה כל שאין הטומאה על הארץ, או דוקא על פני המים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וב&quot;קרן אורה&quot; תמה על דבריהם, כי מהברייתא שמובאת בגמרא מבואר, שאף אם היא זרוקה באויר אינה מטמאה, וציין לדברי ה&quot;תוספות יום טוב&quot; (טהרות ד ח, ראה שם). ולפי זה נמצא, שחכמים ורבי שמעון נחלקו בשנים, שהרי לרבי שמעון ודאי משמע שדוקא על פני המים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר&lt;/b&gt;: אם היתה צפה במים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכלים&lt;/b&gt; הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאה&lt;/b&gt; שספק טומאה ברשות היחיד טמא, ורק כשהיתה צפה במים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקרקע&lt;/b&gt; הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0123_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot