https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92_%D7%90 פרשני:בבלי:נזיר סג א - היסטוריית גרסאות 2026-04-07T03:11:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92_%D7%90&diff=142527&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-09T14:40:29Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94870:rev-142527:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92_%D7%90&diff=94870&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:40:18Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר סג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר שגילח&lt;/b&gt; תגלחת טהרה במלאת ימי נזירותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונודע לו שהוא טמא&lt;/b&gt;, כלומר: נודע לו לאחר התגלחת שנטמא בתוך ימי נזירותו, בטומאה הסותרת את נזירותו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם טומאה ידועה&lt;/b&gt; היא, שבשעת טומאת הנזיר היה אפילו אחד בסוף העולם שיודע בקיומו של המת, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סותר&lt;/b&gt; את ימי נזירותו, ואף שכבר גילח. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרא&quot;ש בפירושו: &quot;טומאה ידועה: &lt;b&gt;טומאה שאפשר שהיתה ידועה&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת תהום&lt;/b&gt;&quot; היא (טומאה נעלמת, כאילו היתה בתהום), שאין אפילו אדם אחד שיודע בשעת טומאת הנזיר על קיומו של מת באותו מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו סותר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקנת הגמרא, שהלכה למשה מסיני היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עד שלא גילח&lt;/b&gt; נודע לו שנטמא בתוך מנין ימי נזירותו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין כך ובין כך&lt;/b&gt; (בין שטומאת התהום היא, ובין שטומאה ידועה היא) הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סותר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בהמשך המשנה מבאר התנא שיש שני תנאים ב&quot;טומאת התהום&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. שתהיה מכוסה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. שלא נטמא בה בשעה שהיה מטהר את עצמו מטומאת מת קודמת (אבל אם היה מטהר את עצמו מטומאת שרץ ונטמא במת ב&quot;טומאת התהום&quot;, לית לן בה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;התנא משמיענו את שני התנאים באופן של אדם היורד לטבול לטהרתו משרץ או ממת, ובדרך אגב משמיענו דינים נוספים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד&lt;/b&gt; הוא דין טומאת התהום:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירד&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטבול במערה&lt;/b&gt; כדי ליטהר מטומאה שאינה טומאת מת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונמצא&lt;/b&gt; לאחר זמן כזית מן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת צף על פני המערה&lt;/b&gt;, ויתכן שהאהיל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על המת, אין זו &quot;טומאת התהום&quot; והרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי לשון התוספות שכתבו: &quot;ספק אם היה כזית מן המת בתוך המערה בשעה שטבל &lt;b&gt;והאהיל&lt;/b&gt;&quot;, ובדוקא נקטו התוספות שהספק הוא שמא האהיל ולא ספק שמא נגע, והוא על פי המבואר בגמרא סד א (לשיטת התוספות), שספק מגע בטומאת מת הצפה על פני המים, אין בה דין ספק טומאה ברשות היחיד, ואינו טמא בספק אלא כשהספק הוא שמא האהיל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשמיענו התנא שני דינים: א. היות ונמצא המת צף על פני המערה ולא היה מכוסה, אין זו &quot;טומאת התהום&quot; שהיא טהורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב בשיטה מקובצת בשם &quot;שיטה&quot; דהמערה היתה מגולה ולא מקורה. ב. בביאור הדין המבואר כאן שתהיה הטומאה מכוסה, יש לפרש בשני אופנים: האחד: דין הוא ב&quot;טומאת התהום&quot; שאינה מותרת אלא כשהיא מכוסה, וכך היא הלכה למשה מסיני. השני: כיון שאינה מכוסה תולים אנו שמן הסתם הכיר בה אדם. ולשון התוספות בסוגייתנו הוא: &quot;דכיון שאין שום דבר מכסה עליה, הוה ליה כטומאה ידועה&quot;, והלשון נוטה קצת כפירוש ראשון&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם ראה לשון רש&quot;י בסוגיא דפסחים פא ב ד&quot;ה טמון, ובמה שפירש דבריו ב&quot;אורח מישור&quot; כאן, ולפי ביאורו, טומאה מגולה אינה טומאת התהום כי מן הסתם הכיר בה אדם, ואילו טומאה מכוסה אף שאין לנו ידיעה ברורה שלא הכיר בה אדם, תולים אנו שלא הכיר בה אדם, ראה שם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכן מבואר בפירוש המשניות להרמב&quot;ם להדיא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד ברא&quot;ש שכתב: דכל &lt;b&gt;שיכול&lt;/b&gt; להכיר בה אחד מן העולם אין זו טומאת התהום, ולדבריו אין צריך לומר &lt;b&gt;שמסתמא&lt;/b&gt; הכיר בה אדם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. אף שספק הוא אם היה אותו כזית מת במערה בשעה שירד הנזיר לטבול, ואף שלשם טהרה ירד הנזיר לשם, שהיה מקום לתלות שמן הסתם בדק תחילה את סביבותיו, וודאי לא היתה טומאה זו בשעה שטבל, בכל זאת הרי הוא טמא, היות שכל ספק טומאה ברשות היחיד הרי הוא טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא&lt;/b&gt; לאחר זמן כזית מן המת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משוקע בקרקע המערה&lt;/b&gt;, כי אז &quot;טומאת התהום&quot; היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכל מקום:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רק אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירד&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להיקר&lt;/b&gt; (רחיצה לשם תענוג) ולא ליטהר מטומאת מת, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;, שאינו סותר את ימי נזירותו, ואינו מגלח תגלחת טומאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיקר כוונת התנא היא לומר שלא ירד כדי לטבול מטומאת מת, ומה שאמר התנא &quot;להיקר&quot; חידוש בא התנא להשמיענו, שהוא טהור אף על פי שהספק שמא היה שם המת בשעה שטבל במקומו עומד, כי לא ירד שם לטבול מטומאה עד שנאמר: מסתמא בדק כל סביבותיו קודם שטבל, תוספות.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במשנה בפסחים פ ב שנינו: &quot;מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח וכו&#039; נטמא טומאת התהום הציץ מרצה&quot;, ומדברי התוספות שם פא ב ד&quot;ה לפני, נראה שריצוי הציץ הוא הוא אף על הסתירה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם ראה בחזון איש (קלט יג) וב&quot;חידושי רבינו חיים הלוי&quot; (ביאת מקדש ד ו), שאין שייך ריצוי ציץ לענין סתירה אלא לענין קרבנות בלבד, ומה שהוזכר ריצוי ציץ במשנה אינו אלא לענין הקרבנות שהוא מביא בטומאה, וראה עוד שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם ירד הנזיר למערה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליטהר מטומאת מת&lt;/b&gt; קודמת, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt; ואף ש&quot;טומאת התהום&quot; היא, ואף שספק הוא אם היה שם המת בשעה שירד לטבול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה בסוף הסוגיא (סד ב) בהערות, ביאור מחודש בשם רבינו עקיבא איגר בביאור החילוק שבין ירד לטבול מטומאת שרץ, לבין ירד לטבול מטומאת מת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחזקת טמא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא, וחזקת טהור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכל לשון המשנה יש ללמוד שדין &quot;טומאת התהום&quot; אינה רק דין בדיני סתירה שאין סותרים עליה, אלא שהוא דין בגוף הטומאה לענין סתירה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויסוד זה כתבוהו בשם הגרי&quot;ז והביא ראיה ממה שימי הטומאה בטומאת התהום עולים לו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: לא נאמר החידוש בטומאת התהום אלא למי שהוא בחזקת טהור בשעה שנטמא בטומאת התהום. אבל אם הוא היה בחזקת טמא טומאת מת בשעה שנטמא בה, לא הותרה לו &quot;טומאת התהום&quot;, ואם כן טמא הוא אף בספק, שספק טומאה ברשות היחיד טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרגלים לדבר!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, טעם גדול יש בדבר, שהואיל והוא בחזקת טומאת מת לא הותרה &quot;טומאת התהום&quot; אצלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt; שהותרה טומאת התהום? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; סוגייתנו והסוגיא בפסחים (פא ב) בדין טומאת התהום, הן מהסוגיות המתחלפות, ויש שינויים בלימודים ובקושיות הגמרא עליהם בין סוגייתנו לסוגיא בפסחים, ראה שם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt;: כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר קרא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי ימות מת עליו בפתע פתאום&lt;/b&gt; וטמא ראש נזרו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכך אמרה התורה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו&lt;/b&gt;&quot;, כדי ללמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במחוורת לו&lt;/b&gt;, שתהא הטומאה ברורה בשעה שנטמא, אבל בטומאת התהום שאינה מחוורת ולא הכיר בה אחד בסוף העולם אינו סותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שנטמא בטומאת מת ידועה, אין שוחטין וזורקין עליו את הפסח, ואפילו שחטו וזרקו עליו את הפסח ונודע לו לאחר מכן שהיה טמא, הרי זה מביא פסח שני. ואם נודע לו קודם זריקה אין זורקין עליו את הדם ויביא פסח שני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם נודע לו בין שחיטה לזריקה שנטמא ב&quot;טומאת התהום&quot;, כי אז זורקים עליו את דם הפסח, ואינו מביא פסח שני. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת רבינו חיים הלוי בהלכות ביאת מקדש, אף לענין עושה פסח, יש מה שאינו צריך ריצוי ציץ, ויש מה שאינו ניתר אלא על ידי ריצוי ציץ, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש אמר&lt;/b&gt;: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; גבי &quot;עושה פסח&quot;, &quot;איש איש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה&lt;/b&gt; לכם או לדורותיכם ועשה פסח לה&#039;. בחודש השני&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכך סמך הכתוב טומאה לדרך כדי ללמד: שתהא הטומאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי דרך, מה דרך בגלוי, אף כל&lt;/b&gt;, טומאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגלוי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו לעושה פסח שהותרה לו טומאת התהום. ומעושה פסח לומדים אנו לנזיר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן לדעת רבי אלעזר לומדים אנו מנזיר לעושה פסח, לפי סוגייתנו, ובפסחים פא ב היא כתובה באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא לרבי אלעזר הסובר שמקור היתר טומאת התהום הוא מ&quot;כי ימות מת עליו&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא הדתניא: איזוהי טומאת התהום?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאינו מכירה&lt;/b&gt; (יודע במציאות הטומאה) - בשעה שנטמא הנזיר או עושה הפסח - אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בסוף העולם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכירה&lt;/b&gt; אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בסוף העולם, אין זו טומאת התהום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא תיקשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא למאן דאמר&lt;/b&gt; (ריש לקיש): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי דרך&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt;, שהיות ויודע אדם אחד בטומאה זו, כבר דומה היא במקצת לדרך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במחוורת לו&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי מכירה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד בסוף העולם מאי הוי&lt;/b&gt;, והרי סוף סוף אינה מחוורת לו!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש מי שפירש את הסלקא דעתין של הגמרא, דבאמת בדין &quot;טומאת התהום&quot; יש שני דינים: האחד: שתהיה טומאה &lt;b&gt;שאינה ידועה לשום&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אדם&lt;/b&gt;. השני: &lt;b&gt;שאין הנזיר יודע שהוא טמא&lt;/b&gt; באותה &quot;טומאת התהום&quot; שאינה ידועה לשום אדם) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; הלוא תראה, שאם נודע לו שנטמא בטומאת התהום קודם שגילח הרי הוא סותר, ואם נודע לאדם בסוף העולם על הטומאה קודם שגילח אינו סותר, אף שאם היה יודע קודם שנטמא זה לא היה זה חשוב &quot;טומאת התהום&quot;, והיינו משום שלא הותרה טומאת התהום אלא כל זמן שאין הנטמא בה יודע בטומאתו, (וראה ב&quot;שערי יושר&quot; שער ב פרק כ ד&quot;ה ועפ&quot;ז שדימה את זה לספק ערלה בחוץ לארץ שהיא מותרת, כי הידיעה גורמת את הדין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד לשון רש&quot;י בפסחים פ ב ד&quot;ה נטמא גופו, שכתב: &quot;נטמא גופו, בטומאת התהום &lt;b&gt;בטומאת ספק&lt;/b&gt;&quot;). ולפי זה יש לומר שלא נתכוין רבי אלעזר ללמוד מ&quot;מחוורת לו&quot; את עיקר דין טומאת התהום שהיא טומאה שאינה &lt;b&gt;ידועה ומחוורת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בעצמותה&lt;/b&gt; בשעת הטומאה, אלא כוונתו היתה ללמוד משם שיש טומאה &lt;b&gt;שאינה מטמאת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;כשאינה מחוורת וידועה לעושה הפסח&lt;/b&gt; בשעת שחיטת הפסח. והגמרא שהקשתה על זה אינה סותרת את דבריו, אלא מקשה, שבהכרח צריך לומר שהלכה למשה מסיני היא, שהרי סוף סוף מנין לידע שדין זה לא נאמר אלא בטומאת התהום שאינה ידועה לשום אדם&lt;b&gt;; אבל מדברי התוספות בד&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;במחוורת לו&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;אין נראה כן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו&lt;/b&gt; תיקשי לכל השיטות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דתניא: המוצא מת&lt;/b&gt; טמון בתבן או בצרורות, והיתה הטומאה טומאת התהום, והיה המת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מושכב לרחבה של דרך&lt;/b&gt; שעבר בה, ואי אפשר שלא נגע העובר שם או הסיט את המת או האהיל עליו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתרומה&lt;/b&gt;, כלומר: אם היה העובר באותה דרך כהן ולענין אכילת תרומה, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt;, כי ודאי נטמא בו, ולא הותרה טומאת התהום לענין תרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנזיר ובעשיית פסח&lt;/b&gt;, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;, ואף שודאי נטמא במת, כי טומאת התהום הותרה לנזיר ועושה פסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אכן טעם היתר טומאת התהום הוא כפי שנתבאר, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא&lt;/b&gt; תרומה מנזיר ועושה פסח!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרא&quot;ש, שיכולה היתה הגמרא להקשות: מה לי נודע קודם שגילח, מה לי נודע לאחר שגילח, וכן: מה טעם אנו אומרים: שחזקת טמא טמא, והרי &quot;כיון דודאי נטמא בקבר התהום, מה לי היה טמא מת מה לי היה טהור, כיון דמטומאה ידועה נטהר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; בהכרח שהיתר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת התהום גמרא גמירי לה&lt;/b&gt; (קבלה בידי חכמים) מהלכה למשה מסיני היא, ולא נאמרה אלא בנזיר ועושה פסח ולא לתרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עד שלא גילח&lt;/b&gt; בין כך ובין כך סותר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא&lt;/b&gt; שיש חילוק בין קודם גילוח לאחר גילוח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: רבי אליעזר היא, דאמר&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תגלחת מעכבת&lt;/b&gt; (אין הנזיר ניתר מאיסורי הנזירות עד שלא יגלח) - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמבואר לעיל מו א &quot;תנו רבנן: ואחר ישתה הנזיר יין, אחר המעשים כולן, דברי רבי אליעזר&quot;, ולפי המבואר בסוגיא שם שכל המעשים כולן מעכבין ואפילו התנופה, אם כן יהא הדין תלוי בעשיית כל הקרבנות כולם, ואפילו תנופה, וראה לשון הרא&quot;ש במשנה: &quot;אם עד שלא גילח, וכבר הביא קרבנותיו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום שלדעת חכמים הסוברים שמשנזרק עליו אחד מן הדמים, כבר יצא מידי נזירותו, הרי כך לי קודם גילוח כמו לאחר גילוח; ולדעתם, אין הדין תלוי בגילוח אלא בשחיטת אחד מן הקרבנות, וכן בעושה פסח לדעת כולם, הדין תלוי אם נודע לו קודם שחיטת הפסח או לאחריו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן מבואר בסוגיא דפסחים (פא ב) משמיה דמר בר רב אשי, שאפילו נודע לו קודם זריקה ולאחר שחיטה, הותרה טומאת התהום&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והקשו התוספות: למה יהא הדין תלוי בשחיטה לבד, והרי לפי רבי אליעזר מבואר בסוגייתנו שהיות ותגלחת מעכבת הדין תלוי בתגלחת, ואם כן הוא הדין לחכמים יש לנו לומר שיהא הדין תלוי בזריקת אחד מן הדמים, ולא בשחיטה! ? ובביאור תירוצם הראשון, הביא כאן ב&quot;ארזי הלבנון&quot; מחלוקת האחרונים: יש המפרשים את כוונתם, שהסוגיא שם היא אליבא דרבנן, והיות שלדעתם הדין תלוי בזריקה (בין בנזיר בין בעושה פסח&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; או אפילו לרבי אליעזר בעושה פסח שאף לדעתו הדין תלוי בזריקה), אם כן יש לנו לומר &quot;כל העומד ליזרק כזרוק דמי&quot;, אבל סוגייתנו שהיא עוסקת בנזיר ואליבא דרבי אליעזר, לכן צריך דוקא תגלחת ממש, שאין שייך בה כל העומד להתגלח כמגולח דמי. ויש המפרשים את כוונתם, שהסוגיא שם אינה עוסקת אלא ב&quot;עושה פסח&quot; ומשום &quot;כל העומד ליזרק כזרוק דמי&quot;, אבל לגבי נזיר אין אומרים &quot;כל העומד ליזרק כזרוק דמי&quot; והביא כן בשם הגר&quot;א בביאור הגמרא, ובשם ה&quot;לחם משנה&quot; בביאור כוונת התוספות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (וראה עוד תוספות בתירוצם השנ&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וראה עוד בתוספות בפסחים שם, וראה עוד בשיטת הרש&quot;י והרמב&quot;ם בזה, ב&quot;חברותא&quot; לפסחים פא ב הערה 165). ודברי התוספות דמשום &quot;כל העומד ליזרק כזרוק דמי&quot; הרי זה כמי שנודע לו לאחר זריקה, מחודשים מאד, שהרי כיון שנודע לו קודם זריקה, אם כן על זה גופא אנו דנים אם יכול לזרוק או לא, ומה שייך לומר &quot;כל העומד לזרוק כזרוק דמי&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. שנינו במשנה לעיל (טז א): &quot;מי שאמר הריני נזיר (נזירות סתם שהיא שלשים יום), נטמא יום שלשים סותר את הכל (כי יום השלשים מכלל ימי נזירותו הוא), רבי אליעזר אומר: אינו סותר אלא שבעה&quot;, וטעמו הוא (לפי דעת רב מתנא שהלכה כמותו) משום ש&quot;מקצת יום שלשים ככולו&quot;, וכבר הוא אחר מלאת ימי נזרו, ולכן אינו סותר אלא שבעה ימים, כלומר: ממתין הוא שבעה ימים עד שייטהר ואז יביא קרבנותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. בעייתו של רמי בר חמא אינה קשורה בדין טומאת התהום, אלא מסתפק הוא בדיני סתירת נזירות, ולא נזכרה כאן אלא מפני שפשטה רבה ממשנתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רמי בר חמא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטמא&lt;/b&gt; נזיר בטומאת מת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתוך מלאת&lt;/b&gt; ימי נזרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונודע לו לאחר מלאת&lt;/b&gt; כלומר ביום השלשים אחר שכבר עבר מקצת היום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; דינו לענין סתירה לפי דעת רבי אליעזר? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר כאן על פי ביאור הגמרא בעמוד ב&#039; את בעייתו של רמי בר חמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר ידיעה אזלינן, וידיעה&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר מלאת היא&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא אלימא למיסתר&lt;/b&gt;, (אין בכח טומאה זו לסתור), ודינו כאילו נטמא לאחר מלאת שאינו סותר אלא שבעה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת הגמרא כתובה בפנים על פי גירסת ה&quot;אורח מישור&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא&lt;/b&gt; אזלינן בתר ידיעה אלא אחר שעת הטומאה, וזו הרי היתה בתוך מלאת ימי נזרו? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות והרא&quot;ש&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולא נתבאר בדבריהם מי הכריחם לפרש שהנידון הוא אף בטומאה ידועה, שלא מצאנו בה שיהיה דינה תלוי בידיעה, ולא פירשו כפשוטו, שספק הגמרא הוא בטומאת התהום דוקא, והספק הוא: אם נאמר דכשם שכשנודע לו לאחר גילוח, אין הוא סותר כלל ודינו כאילו נטמא עכשיו, כך יהיה הדין שאם נודע לו לאחר מלאת יהיה דינו כאילו נטמא לאחר מלאת, או לא. ואין לומר משום דפשיטא להו שלענין טומאת התהום אזלינן בתר ידיעה אף לענין טומאה אחר מלאת, שהרי התוספות פירשו שספק הגמרא הוא בין לענין טומאה ידועה ובין לענין טומאת התהום. וראה במאירי ובמפרש שלא פירשו את ספק הגמרא כתוספות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שכתבו ה&quot;קרן אורה&quot; (בתחילת הסוגיא) וה&quot;חזון איש&quot; (הובא בליקוטים כאן) על דברי התוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0122_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div> Micropedia bot