https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:נזיר סא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T05:02:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=142524&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:40:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94867:rev-142524:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=94867&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:40:13Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נזיר סא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא גוי שאין לו טומאה</b> ממת, ומפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן דלית להו</b> לגויים <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר קרא</b> בפרשת טמאי מת וטהרתם במי פרה: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואיש אשר יטמא ולא יתחטא</b> (במי פרה, ויכנס למקדש) <b style='font-size:20px; color:black;'>ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו שאין פרשת טמאים אמורה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>במי שיש לו קהל, יצא גוי שאין לו קהל</b>, כי קהל גויים לא איקרי "קהל". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי</b>, מנין לך ללמוד מכאן שגוי אין לו טומאה!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רא"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כרת הוא דלא מיחייב</b> הגוי היות ונתמעט מ"מתוך הקהל", <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל איטמויי מיטמו</b> (יש להם טומאת מת לגויים)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא מכאן יש לנו ללמוד שגויים אין להם טומאת מת, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> באותה פרשה: "<b style='font-size:20px; color:black;'>והזה הטהור</b> (את מי החטאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>על הטמא</b>", הקיש הכתוב את הטמא לטהור כדי ללמד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שיש לו טהרה יש לו טומאה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאין לו טהרה</b> כגון גוי - ומשום שנאמר באותה פרשה: "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו טומאה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודלמא</b> - אף שאמר הכתוב "והזה הטהור על הטמא" - <b style='font-size:20px; color:black;'>טהרה הוא דלא הויא ליה</b> לגוי, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה הויא ליה</b> לגוי, שהרי "והזה הטהור על הטמא" אינו מיותר, שהוא נדרש לענינים אחרים כמבואר ביומא יד א!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> נתבאר על פי פירוש אחד בתוספות<b>;</b> וראה פירושם השני, ומה שכתב ב"ארזי הלבנון".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> באותה פרשה: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואיש אשר יטמא ולא יתחטא</b>", שלא היה לו לומר אלא "ואיש אשר לא יתחטא", ולכך הוסיף הכתוב ואמר "יטמא" כדי ללמד, מי שיש לו חיטוי במי חטאת יש לו טומאה, יצא גוי שאין לו חיטוי במי חטאת - שהרי נאמר: "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא" - שאין לו טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאן שבה הגמרא ללימוד שלמדנו לעיל מ"אביו" שגוי אין לו נזירות משום שאין לו אב לענין ירושה, ודחתה הגמרא לעיל לימוד זה משום שגוי יורש את אביו דבר תורה; ורב אחא בר יעקב בא ליישב את הלימוד מ"אביו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא בר יעקב אמר</b>: הא דקשיא לך: הרי גוי יורש את אביו, אינה קושיא, כי משמעות הכתוב היא שיש לו אב לכל עניני ירושה, ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני הכא</b> גבי גוי, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר קרא</b> לענין ירושת עבדים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם</b>", והרי גוי אינו מוריש את עבדו לבנו, שלא נאמרה ירושה אלא בעבדים שיש לאדונם בהם קנין הגוף, אבל גוי אינו קונה עבד אלא למעשה ידיו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן יש לך ללמוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שיש לו</b> אב לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>נחלה</b> של עבדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו טומאה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב ב"קרן אורה" שדברי הגמרא צריכים עיון קצת, שהרי מה שאין להם ירושה, אינו משום חסרון יחוס אב, אלא משום שאין להם עבדים הקנויים בקנין הגוף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאין לו נחלה</b> של עבדים <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו טומאה</b>, ונתמעט הגוי שאין לו נחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי עבדים נמי לא</b> יהא להם נזירות, שהרי אף הם אינם קונים עבדים אחרים קנין הגוף להוריש אותם לבניהם!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> נתבאר על פי תוספות<b>;</b> אבל הרא"ש כתב, שהעבד יש לו קנין הגוף בעבד שנתנו לו על מנת שאין לרבו רשות בו, שהרי לכל קנינים יצא מכלל גוי ודינו כישראל, (ורבינו עקיבא איגר בגליונו הקשה כן מעצמו על התוספות, והביא ראיה מגמרא ביבמות תחילת פרק אלמנה לכהן גדול, וכן הקשה ב"קרן אורה")! ? ולכן ביאר הרא"ש: "דעבדים אינם בכלל שום ירושה ולא יורש אביו ולא מוריש ממונו לבנו, דעבד אין לו יורש", וכוונתו על פי המבואר בגמרא יבמות סב א "הכל מודים בעבד שאין לו חייס (יחס משפחה) ", או כוונתו, משום שהעבד הוא בכלל "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b> לבאר את המקור שגוי אינו בכלל נזירות, שהוא באמת משום שנאמר "דבר אל בני ישראל", ודקשיא לך (בעמוד א): ממה שאמרו גבי ערכין ש"בני ישראל" בא למעט את הגוי לענין אחד, ו"איש" בא לרבות את הגוי לענין אחר, ואף אנו נאמר כן בנזירות, ש"בני ישראל" בא למעטם מקרבן נזירות, ו"איש" בא לרבותם לעיקר נזירות לאוסרם ביין ותגלחת; הא לא קשיא, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא גבי ערכין</b> כיון שנאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>בני ישראל</b>", יש לנו לומר שבא הכתוב למעט: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ישראל מעריכין ואין הגויים מעריכין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ריבוי ד"איש" יש לנו לומר שהוא בא ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יהו נערכין</b>, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>איש</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> גבי נזיר איך נפרש את הריבוי והמיעוט!? שמא תאמר: "בני ישראל" בא למעט: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ישראל נוזרין ומביאין קרבן, ואין הגויים נוזרין ומביאין קרבן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ריבוי ד"איש" בא לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול אף לא יהו</b> הגויים <b style='font-size:20px; color:black;'>נזירין כלל</b>, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>איש</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בני הישיבה שאי אפשר לומר כן, ומשום:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אי משום קרבן</b>, כלומר: אם באת לומר ש"בני ישראל" בא למעט את הגוי מקרבן נזירות, הרי דין זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו מהכא נפקא ליה, אלא מהתם</b> (אין דין זה נלמד מכאן אלא ממקום אחר), כלומר: כבר ידענו למעט את הגוי מקרבן נזירות ממקום אחר, ואין צריך "בני ישראל" כדי למעטו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהרי תניא במנחות עג ב, כתיב: "איש איש מבני ישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה", ודרשינן: מה תלמוד לומר "איש איש" לרבות את הגויים שנודרין נדרים ונדבות כישראל; "אשר יקריבו לה' לעולה": אין לי אלא עולה וכו', אם כן מה תלמוד לומר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>לעולה</b>", כדי ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט ל</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>נזירות</b> שאין הגוי מביא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי הגלילי</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הקשו התוספות: כיון שלפי האמת אין לגויים נזירות כלל, אם כן למה לי "לעולה" למעטם מקרבן נזירות! ? ותירצו: ללמד שלא יביא גוי קרבנות נזירות כדי לפטור ישראל מקרבנותיו, ואולם נשארו בצ "ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיות ולא נצרך "בני ישראל" כדי למעט את הגוי מקרבן נזירות, בהכרח שהוא בא למעטם מעיקר נזירות, וזו היא ששנינו במשנתנו: הגויים אין להם נזירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> לדרוש את הכתוב בנזירות כמו בערכין ש"בני ישראל" בא למעט, ו"איש" בא לרבות, וכך נדרוש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכך מיעטה התורה "בני ישראל" כדי ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ישראל נוזרין נזירות עולם, ואין הגויים נוזרין נזירות עולם</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יהו</b> הגויים <b style='font-size:20px; color:black;'>נזירים</b> כלל ואפילו נזירות לזמן קצוב, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>איש</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן: מי כתיב</b> שם "<b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר עולם</b>", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> עד שנאמר שהכתוב בא למעט את הגויים רק מנזירות עולם!? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> נתבאר לפי פשוטו<b>;</b> ויש לומר עוד, שבכל הפרשה לא נזכרה "נזירות עולם" שאין הפרשה מדברת בנזירות זו, שהרי הכתוב אומר: "כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר לה' קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו", ואילו נזיר עולם מיקל בתער כשהכביד שערו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> לכך מיעטה התורה "בני ישראל" כדי ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ישראל מדירין בניהם בנזיר</b> כמבואר במשנה לעיל כח ב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין הגויים מדירין בניהם בנזיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יהו</b> הגויים <b style='font-size:20px; color:black;'>נזירים</b> כלל, לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>איש</b>", ועל דרך שדרשנו בפרשת ערכין!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האמר רבי יוחנן</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה</b> למשה מסיני <b style='font-size:20px; color:black;'>היא בנזיר</b>" שהאב מדיר את בנו בנזיר, ואם כן אי אפשר למעט דין זה בגוי מן הכתוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> לכך מיעטה התורה "בני ישראל" כדי ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ישראל מגלחין על נזירות אביהן</b>, מביאין מן המעות שהפריש אביהם לקרבנות נזירותו בשביל קרבן נזירות שלהם כשהיו נזירים וכמבואר במשנה לעיל ל א, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין הגויים מגלחין על נזירות אביהן</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב ב"קרן אורה" שמדברי התוספות נראה, שלא גרסו את הקושיא והתירוץ הבאים<b>;</b> ובאשר הקושיא תמוהה: היות ואין גוי מביא קרבן נזירות, כדילפינן לעיל מ"לעולה", אם כן אין צריך למעט שלא יגלח על נזירות אביו.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0119_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>Micropedia bot