https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%97_%D7%90 2026-04-20T15:06:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%97_%D7%90&diff=142497&oldid=prev 2020-09-09T14:36:48Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:36, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94840:rev-142497:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%97_%D7%90&diff=94840&oldid=prev 2015-07-01T07:39:26Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר מח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכך אמר הכתוב: &quot;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאמו&lt;/b&gt; לא יטמא&quot; - שאף הוא מיותר, כי הרי ידענו כבר שאסור כהן גדול בקרובים - מופנה הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגזירה שוה&lt;/b&gt;, וללמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכדרבי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר&lt;/b&gt;: נאמר גבי נזיר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &quot;לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו, לא יטמא להם במותם&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלשון בברייתא &quot;&lt;b&gt;גבי נזיר&lt;/b&gt;&quot; כפי שהיא כתובה לפנינו, ודאי אינו מלשון הברייתא, וראה לעיל מג א שהובאה ברייתא זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הוסיף הכתוב תיבת &quot;במותם&quot;, על מה שנאמר &quot;על נפש מת לא יבוא&quot;, כדי ללמד: רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במותם&lt;/b&gt; של כל אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מיטמא&lt;/b&gt; להם הנזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מיטמא&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנגעם ולזיבתם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; של כל אדם. כלומר, מותר הנזיר ליטמא למצורע וזב המטמאים אדם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות שלא הוצרך הכתוב אלא למצורע משום שהמצורע חשוב כמת, אבל לזב פשיטא שמותר הוא ליטמא, ואגב מצורע נקט זב. וכתב על זה ב&quot;קרן אורה&quot;: אין זה מספיק, דנהי דחשוב כמת, מכל מקום ודאי ליתא במשמעותא ד&quot;על נפש מת לא יבוא&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ועוד, דאם כן מנא לן ברחוקים שמותר ליטמא להם כשהם מצורעים, והרי יש לומר שלא התירה התורה ליטמא אלא לקרובים מצורעים, וראה מה שכתב הוא בזה, וראה בתוספות לקמן ד&quot;ה הכי, שכתבו: &quot;כיון דמצורע איתקש למת, הוה ליה כעוקר קרא ממשמעותיה&quot; אם נאמר שאינו עובר עליו, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין לי אלא בנזיר&lt;/b&gt; שהוא מיטמא למצורע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכהן גדול, מנין&lt;/b&gt; שהוא מיטמא למצורע? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת: לא יאמר&lt;/b&gt; הכתוב &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכהן גדול&lt;/b&gt; שאינו מיטמא לה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לאו דוקא נקטה הברייתא &quot;כהן גדול&quot;, כי הוא הדין שיש לומר אף בכהן הדיוט שלא ייטמא למצורע, אלא משום שהתיבה המופנית לגזירה שוה כתובה בכהן גדול, וממנו אנו לומדים לכהן הדיוט, לכן נקטה הברייתא &quot;כהן גדול&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין תלמוד לומר&lt;/b&gt; (אינו צריך הכתוב לאומרו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי קל וחומר הוא&lt;/b&gt; שאין הכהן הגדול מיטמא לאמו; וכך נלמדנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כהן הדיוט שהתירה לו התורה להיטמא לאחיו, לא התירה לו להיטמא אלא לאחיו מאביו. אבל לאחיו מאמו, שאינו אחיו מאביו לא התירה לו תורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונלמד דין זה בגזירה שוה מבני יעקב, נאמר כאן: &quot;לאחיו&quot; ונאמר בבני יעקב (בראשית מב יג) &quot;שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד&quot;. וכשם שבני יעקב היו אחים מאב אחד, כך &quot;אחיו&quot; האמור כאן היינו אח מאב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתבו התוספות, וראה מה שכתב על זה ב&quot;קרן אורה&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והביא שם מדברי הרמב&quot;ם בהלכות אבל (ב יב) שכתב טעם אחר, דמדכתב רחמנא לאחיו ולאחותו גבי בנו, ילפינן מה בנו ראוי ליורשו, אף אחיו ואחותו דווקא הראויין ליורשו, דהיינו אחים מן האב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומתורת כהנים פרשת אמור (פרשתא א ח) הביא, שהוא נלמד ממה שאמרה התורה &quot;לבנו ולבתו&quot; שהוא מיותר, דמ&quot;אחיו ואחותו&quot; שמעינן להו, אלא לאשמועינן מה בנו ובתו ראוייין ליורשו הכי נמי אחיו ואחותו דווקא מן האב, וראה גם ברש&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה אם במקום שכהן הדיוט מיטמא לאחיו מאביו, אין כהן גדול מיטמא לאביו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום שאין כהן הדיוט מיטמא לאחיו מאמו, אינו דין שאין כהן גדול מיטמא לאמו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: הרי קרובי משפחה מצד האב (&quot;משפחת אב&quot;) עדיפי ממשפחת אם, שהרי כהן הדיוט אף שמיטמא הוא לקורבת אח, בכל זאת אינו מיטמא לאותה קורבה אלא כשהיא ממשפחת אב ולא ממשפחת אם. אם כן יש לנו ללמוד בקל וחומר, שאם הכהן הגדול אינו מיטמא לקורבת אב שהיא ממשפחת אב, כל שכן שלא ייטמא לקורבת אם (שהיא קורבה שוה לקורבת אב) כשהיא ממשפחת אם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם זכיתה מהדין&lt;/b&gt; (ואם יש לך ללמוד מקל וחומר), שאין הכהן הגדול מיטמא לאמו, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכהן גדול?&lt;/b&gt; אלא ודאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מופנה&lt;/b&gt; הוא, מיותר ופנוי הוא כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להקיש ולדון הימנו גזירה שוה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנזיר, ונאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכהן גדול&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt; כמו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמור בנזיר&lt;/b&gt;, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במותם&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מיטמא&lt;/b&gt; להם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמור בכהן גדול&lt;/b&gt;, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במותם&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מיטמא&lt;/b&gt; להם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מיטמא הוא לנגעם ולזיבתם&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: לשם מה צריכים אנו לקל וחומר, והרי נתבאר לעיל שהפסוק &quot;לאביו ולאמו לא יטמא&quot; כולו מיותר הוא, משום שכבר נאמר &quot;על כל נפשות מת לא יבוא&quot;, (דהיינו אפילו על קרובים, כמבואר בגמרא לעיל), וכבר הסבירה הגמרא לעיל ש&quot;לאביו&quot; בא ללמד על מת מצוה, ו&quot;ולאמו&quot; לגזירה שוה הוא בא, ואם כן למה לנו להוסיף את הקל וחומר המבואר כאן כדי לבאר ש&quot;אמו&quot; מופנה לגזירה שוה! ? ותירצו: אם לא שהיה קל וחומר ללמוד על כהן גדול שאינו מיטמא לאמו, הייתי אומר ש&quot;לאביו&quot; אינו בא למעט מת מצוה שהוא מיטמא לו, אלא לומר שדוקא לאביו אינו מיטמא משום שאינו בהכרח אביו אלא משום &quot;רוב בעילות אחר הבעל&quot;, אבל לאמו הייתי אומר שהוא מיטמא אף שאמרה תורה &quot;על כל נפשות מת לא יבא&quot;, ונמצא ש&quot;ולאמו&quot; אינו מיותר, שהוא בא ללמד שאינו מיטמא לאמו, ולכן הוצרכנו ללמוד מקל וחומר שאינו מיטמא לאמו, ותיבת &quot;ולאמו&quot; אכן מופנה היא ללמוד גזירה שוה. ואולם פרכו התוספות תירוץ זה, ראה בדבריהם, ולבסוף כתבו שברייתא זו אינה סוברת לחלק בין אב לאם, והקל וחומר אינו אלא לרווחא דמילתא (וכמו הקל וחומר דלעיל מז ב וכמו שכתבו התוספות שם ד&quot;ה אי, והובא בהערה שם). ב. לכאורה דבריהם צריכים ביאור, שהרי אם אינו אביו נמצא שאין הבן כהן ומותר ליטמא, וממה נפשך ייטמא לאביו, ומה סברא היא לומר שלא ייטמא לו משום שאינו ודאי אביו! ? קושיא זו מפורסמת היא, והתוספות הוכיחו דבריהם מדלקמן מט א, ויבואו מקצת מן הישובים בסייעתא דשמיא בהערות שם. ג. יש מי שיישב קושיית התוספות, שהרי לכאורה צריך ביאור (ונזכרה קושיא זו בהערה לעיל), איך אמרה הגמרא שמ&quot;על כל נפשות מת לא יבא&quot; יש ללמוד אפילו קרובים, והרי הוצרכה התורה להזהירו על הטומאה ולהזהירו על הביאה, כשם שאמרה הגמרא לעיל גבי נזיר מב ב, ואם כן אפשר שלא הזהירה התורה אלא על הרחוקים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם אם &quot;אמו&quot; מופנה לגזירה שוה, הרי יש ללמוד איסור ביאה בכהן גדול מגזירה שוה ד&quot;אמו אמו&quot; מנזיר. ואם כן הרי ניחא קושיית התוספות, שאם לא הקל וחומר הרי אין הפסוק &quot;לאביו ולאמו&quot; מיותר כלל, שהרי מ&quot;על כל נפשות מת לא יבוא&quot; עדיין לא למדנו לקרובים, ואם לא היתה אומרת התורה אלא &quot;אביו&quot; עדיין לא הייתי יודע שהוא מיטמא למת מצוה כי הוא אינו מיותר, ולכן הוצרכה התורה לכתוב &quot;אמו&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולכן הוצרכנו לקל וחומר שעל ידי זה &quot;אמו&quot; מיותר לגזירה שוה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הגמרא לבאר את המקור להיתר טומאת מת מצוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשכחנא&lt;/b&gt; הרי מצאנו מקור ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהן גדול דמיטמא למת מצוה&lt;/b&gt;, ממה שנאמר בו &quot;לאביו&quot;, שהוא מיותר כדי ללמד לשהוא נטמא למת מצוה וכפי שנתבאר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בהמשך הסוגיא (מח ב) יתבאר, שהברייתא האמורה היא שיטת רבי ישמעאל, אבל רבי עקיבא לומד מקור למת מצוה בכהן גדול ממקור אחר, ומפרש את הפסוק בכהן גדול באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר, מנלן&lt;/b&gt; שגם הוא מיטמא למת מצוה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: למה לא נלמד שהנזיר מיטמא למת מצוה מגזירה שוה ד&quot;אמו אמו&quot; האמור בכהן גדול, שהרי &quot;אין גזירה שוה למחצה&quot;! ? ותירצו: אם לא שהיה פסוק אחר ללמד על היתר מת מצוה לנזיר אלא מגזירה שוה, כי אז היינו אומרים שאין הגזירה שוה מלמדת אלא על מת מצוה, אבל אינה באה למעט טומאת מצורע לכהן גדול, הואיל ואיתקש למת (ראה לעיל ד&quot;ה לגזירה, שכתבו דהוא חשוב כמת) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואף שאין גזירה שוה למחצה, מכל מקום לא הייתי ממעט את המצורע בכהן גדול, כי זה חשוב כאילו הגזירה שוה עוקרת את הפסוק ממשמעותו הפשוטה, ובהכרח שיש מקור אחר למת מצוה בנזיר, ואם כן הגזירה שוה באה בהכרח ללמד שכהן גדול מיטמא למצורע. ונראה מדבריהם שאין אנו לומדים מ&quot;אמו אמו&quot; אלא דין זה של טומאת מצורע לכהן גדול, ואולם התוספות לעיל מב ב למדו מגזירה שוה זו שאין הנזיר מוזהר על הטומאה כשהוא כבר מחולל ועומד, וכמו בכהן שנאמר בו &quot;להחלו&quot; למעט את המחולל ועומד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא, שהיתר טומאת מת מצוה לנזיר, נחלקו בו רבי ישמעאל ורבי עקיבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: כתיב: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל ימי הזירו לה&#039;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על נפש מת לא יבא&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אילו היה אומר הכתוב &quot;על נפש לא יבוא&quot;, ולא היה אומר &quot;על נפש מת לא יבוא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שומע אני&lt;/b&gt; (הייתי לומד מכאן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו נפש בהמה&lt;/b&gt; (נבילה), שאף היא מטמאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשמע&lt;/b&gt; שהנזיר אסור ליטמא לה, היות ואף היא קרויה נפש, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כענין שנאמר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכה נפש בהמה&lt;/b&gt;&quot; - לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על נפש מת לא יבוא&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הוסיף הכתוב ואמר &quot;מת&quot;, כדי ללמד ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנפש אדם&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכתוב מדבר&lt;/b&gt;. לפי שאין הבהמה נקראת &quot;נפש מת&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן ביארו התוספות, משום שהוקשה להם: הרי מצינו בהמה שנקראת &quot;מת&quot; ולא &quot;נבילה&quot;, שנאמר (שמות כא לג): &quot;וכי יפתח איש בור וגו&#039; ונפל שמה שור או חמור. בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו &lt;b&gt;והמת&lt;/b&gt; יהיה לו&quot;, ולכן פירשו, שאין היא נקראת &quot;נפש מת&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ישמעאל אומר: אינו צריך&lt;/b&gt; ללמוד שהנזיר מותר ליטמא לנבילה ממה שאמר הכתוב &quot;מת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;: &quot;על נפש מת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יבוא&lt;/b&gt;&quot; לאוהל שהמת שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנפשות המטמאות בביאה&lt;/b&gt; אל האוהל בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכתוב מדבר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו נבילה אינה מטמאה באוהל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך רבי ישמעאל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומפרש את הכתוב: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן מבואר בעמוד ב שדברי רבי ישמעאל הם, ואילו רבי עקיבא נחלק עליו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכך אמר הכתוב: &quot;לאביו ולאמו לא יטמא&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - שהוא מיותר, כי יש ללמוד שאינו מיטמא להם מ&quot;על נפש מת לא יבא&quot;&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אין הלימוד אלא ממה שאמר הכתוב &quot;לאביו&quot;, אבל &quot;ולאמו&quot; מופנה הוא לגזירה שוה דרבי, כדי שיהיה מופנה משני צדדין, כמבואר בעמוד ב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואף הלימוד מ&quot;לאביו&quot; אינו עומד במסקנא, והלימוד הוא מ&quot;ולאחיו&quot;, ורבי ישמעאל מפרש והולך הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- כדי ללמד: רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאביו ולאמו אינו מיטמא&lt;/b&gt; הנזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מיטמא הוא למת מצוה!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומוסיף רבי ישמעאל ומבאר: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בהמשך הענין מתבאר: מנין ש&quot;על נפש מת לא יבא&quot; עוסק בקרובים, והרי יש לומר שהוא עוסק רק ברחוקים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי ביאור אחד בתוספות, שהכל מדברי רבי ישמעאל הוא, שמפרש והולך את הלימוד מן הפסוק להיתר טומאת מת מצוה לנזיר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שלא יאמר&lt;/b&gt; הכתוב &quot;לאביו ולאמו לא יטמא&quot; כדי ללמד שהנזיר מיטמא למת מצוה, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לי בדין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: למה לי קרא למת מצוה, והרי יש ללומדו בקל וחומר!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה כהן גדול, שקדושתו קדושת עולם&lt;/b&gt;, בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיטמא&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למת מצוה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר, שאין קדושתו קדושת עולם, אינו דין שמיטמא&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למת מצוה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיישב רבי ישמעאל את הצורך בכתוב, כי יש לפרוך את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אמרת בכהן גדול&lt;/b&gt; שהוא מיטמא למת מצוה, היות וקל הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן אינו מביא קרבן על טומאתו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר בנזיר&lt;/b&gt; החמור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמביא קרבן על טומאתו&lt;/b&gt;, ואם כן הייתי אומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ומביא קרבן על טומאתו, לא יטמא למת מצוה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; בנזיר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאביו ולאמו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יטמא&lt;/b&gt;&quot;, כדי ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מיטמא&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למת מצוה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך רבי ישמעאל לפרש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt;, כלומר: מנין אני אומר שהפסוק &quot;לאביו ולאמו לא יטמא&quot;, בא ללמד שמיטמא הנזיר למת מצוה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי שמא בא הכתוב לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מיטמא&lt;/b&gt; הנזיר רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאביו ולאמו, אבל יטמא&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשאר מתים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. בתוספות לקמן מט א בתוך הדברים יש תוספת דברים בשאלה ובתירוץ האמורים כאן, ראה שם. ב. ביארו התוספות כאן את סברת החילוק בין קרובים שאינו מיטמא להם, לרחוקים שהוא מיטמא להם, דהוא משום שיש לומר דוקא על קרובים הזהירתו התורה מפני שמיצר עליהם, וזילותא היא לנזיר שנקרא &quot;קדוש&quot;, אבל רחוקים שאינו נעצב עליהם שמא לא הזהירה אותו התורה מליטמא להם, וב&quot;באר משה&quot; הוסיף ביאור: כיון דמצטער עליהם ביותר, מסתמא מזלזל בעצמו שיהיה בוכה בקול רם, וכן תולש זקנו ומכה על ראשו כדרך המצטערים, ואין זה דרך כבוד וקדושה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; הובא ב&quot;ארזי הלבנון&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר רבי ישמעאל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קל וחומר&lt;/b&gt; הוא שאין הנזיר מיטמא לשאר מתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה כהן הדיוט, שמיטמא לקרובין, אינו מיטמא לשאר מתים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזיר, שאינו מיטמא לקרובין, אינו דין שלא יטמא לשאר מתים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0092_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot