https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%93_%D7%91 2026-04-20T15:08:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%93_%D7%91&diff=142490&oldid=prev 2020-09-09T14:35:56Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94833:rev-142490:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%93_%D7%91&diff=94833&oldid=prev 2015-07-01T07:39:14Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|נזיר מד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. נאמר בפרשת נזיר: וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו, וגלח ראשו ביום טהרתו (ביום שהוזה עליו ממי חטאת. ולאחריה) ביום השביעי, יגלחנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אוהל מועד, ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה, וכפר עליו מאשר חטא על הנפש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקדש את ראשו ביום ההוא. והזיר לה&#039; את ימי נזרו. והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשונים יפלו וגו&#039;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. נאמר בפרשת טהרת המצורע (ויקרא יד ט): והיה ביום השביעי (לימי ספרו) יגלח את כל שערו, את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, ואת כל שערו יגלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכבס את בגדיו (אחר תגלחתו), ורחץ את בשרו במים וטהר. וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תגלחת טומאה כיצד&lt;/b&gt; היא נעשית:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזה&lt;/b&gt;, מקבל הזאת מי אפר של פרה אדומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלישי ובשביעי&lt;/b&gt;, כדין טהרה מטומאת מת, וטובל בשביעי, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומגלח בשביעי, ומביא קרבנותיו בשמיני&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי המאירי שכתב &quot;וטובל ואחר כך מגלח&quot;, ומבואר מדבריו שצריך לעשות כן לכתחילה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולשון הרמב&quot;ם (נזירות ו יא) הוא: &quot;תגלחת טומאה כיצד היא וכו&#039; הרי זה מזה עליו בשלישי ובשביעי ומגלח שער ראשו בשביעי וטובל בשביעי אחר ההזייה כדרך כל טמאי מת&quot;. ולשון הרמב&quot;ם צריך עיון קצת, שמתחילה כתב: &quot;הרי זה מזה וכו&#039; ומגלח וכו&#039; וטובל וכו&quot;&#039;, ומשמע שלכתחילה הוא מגלח ואחר כך טובל, ושוב כתב: &quot;וטובל בשביעי אחר ההזייה&quot;, ומשמע שלכתחילה הוא טובל ואחר כך מגלח &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומכל מקום אם הקדים את טבילתו לתגלחתו ודאי יצא, כמבואר במשנתנו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם&lt;/b&gt; איחר תגלחתו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילח בשמיני&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא קרבנותיו&lt;/b&gt; אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בו ביום&lt;/b&gt;, ואינו צריך להמתין עד למחרת התגלחת כדרך שהוא עושה כשמגלח בשביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי עקיבא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי טרפון&lt;/b&gt; לרבי עקיבא: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בין זה&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למצורע&lt;/b&gt;, שאמרה בו תורה: &quot;והיה ביום השביעי (לימי ספרו) יגלח את כל שערו. וביום השמיני יקח שני כבשים&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם איחר את תגלחתו ליום השמיני, הרי זה מביא קרבנותיו למחרת תגלחתו, ולא בו ביום!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt; רבי עקיבא לרבי טרפון:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;טעם הדין שהמצורע מביא את קרבנותיו למחרת תגלחתו, אף כשאיחרה ליום השמיני, אינו משום התגלחת עצמה, אלא משום הטבילה, שבהכרח נתאחרה אף היא ליום השמיני, כי טבילת המצורע אינה אלא אחר התגלחת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן בנזיר, שטבילתו קודמת לתגלחתו. ומה טעם החילוק ביניהם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; הנזיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהרתו תלויה בימיו&lt;/b&gt; (בהזאת שלישי ושביעי) בלבד, ולא בתגלחתו. ולכן יכול הוא לטבול מיד, אף שלא יגלח אלא למחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע, טהרתו תלויה בתגלחתו&lt;/b&gt;, ולכן, עד שלא יגלח אינו טובל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיות שטבילת המצורע היתה ביום השמיני, הרי הוא טעון הערב שמש לאחר הטבילה, ועד שלא העריב שמשו עדיין טומאת &quot;טבול יום&quot; עליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו מביא קרבן&lt;/b&gt; לצרעתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אם כן היה&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעורב שמש&lt;/b&gt;&quot;, ששקעה החמה בערב, בסוף היום שטבל בו, ולא כשהוא עדיין &quot;טבול יום&quot;, ונמצא מביא קרבנותיו רק בתשיעי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. &lt;b&gt;לשון&lt;/b&gt; המשנה &quot;שזה טהרתו תלויה בימיו, וזה טהרתו תלויה בתגלחתו&quot;, יש לפרש בשני אופנים: האחד: &quot;טהרתו&quot; היינו טבילה, וזו היא ששנינו: הנזיר טבילתו תלויה בימיו לבד, דהיינו אחר הזאת שלישי ושביעי, ואינו צריך לאחרה אחר התגלחת, ואילו המצורע טבילתו תלויה בתגלחתו שצריך לאחרה אחר התגלחת, ומשום שנאמר: &quot;ואת כל שערו יגלח, וכבס את בגדיו - אחר תגלחתו - ורחץ את בשרו במים וטהר&quot;. השני, והיא הדרך שנתבארה בפנים: &quot;טהרתו&quot; אינו עולה על הטבילה אלא על שאר המטהרים, והמשנה נותנת טעם למה טבילת הנזיר היא קודם התגלחת, ואילו טבילת המצורע היא אחר התגלחת, משום: שהנזיר טהרתו תלויה בימיו, ולא בתגלחתו, וכיון שנשלמו כל פרטי הטהרה הרי הוא טובל בסופה, והמצורע טהרתו תלויה בתגלחתו, ועד שלא נשלמו כל פרטי טהרתו אינו טובל, שהטבילה לעולם היא אחר השלמת שאר פרטי הטהרה. &lt;b&gt;וראה לשון הרא&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש בפירושו&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ולשון&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרמב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ם בספר המצוות עשה קיא שהביא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;משנה זו&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ולשון המאירי בפירוש משנה זו&lt;/b&gt;. ב. כתב המאירי: מנה שבעה, והזה בשלישי ושביעי, וטבל, אפילו לא גילח טהור. ורחמנא קרייה טהור, כדכתיב &quot;ביום טהרתו יגלחנו&quot;, והגילוח אינו מעכב את הטהרה אף בתגלחת הטהרה. והיינו, שהמאירי נותן טעם למבואר במשנתנו, שאין תגלחת הטומאה מעכבת את הטהרה, שהוא משום שתגלחת הטומאה כתגלחת הטהרה, וכשם שתגלחת הטהרה אינה מעכבת (לדעת חכמים החולקים על רבי אליעזר, ראה לקמן מו א), כך גם תגלחת הטומאה אינה מעכבת כלל. ואילו לדעת רבי אליעזר אכן תגלחת הטומאה מעכבת, &lt;b&gt;וראה לקמן סד ב&lt;/b&gt; &quot;שאני נזיר שמחוסר תגלחת&quot; &lt;b&gt;ובמה שנתבאר בהערה שם&lt;/b&gt;. ואולם ראה לקמן נה ב הערה 3, שדין זה אם תגלחת הטומאה מעכבת, הוא מחלוקת האחרונים, ודעת התוספות נראית שתגלחת הטומאה מעכבת&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולפי שיטתם יש לבאר את המשנה, דהכי קאמר: שהנזיר &lt;b&gt;טהרתו&lt;/b&gt; תלויה בימיו, כי אף שצריך הוא תגלחת &lt;b&gt;ומעכבת את נזירותו&lt;/b&gt;, הרי אין זה מדיני הטומאה אלא מדיני הנזירות, &lt;b&gt;וכיון&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שאינה מעכבת את טהרתו&lt;/b&gt;, לכן אין זה ענין לטבילה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מה שאין כן במצורע &lt;b&gt;טהרתו&lt;/b&gt; תלויה בתגלחתו, והיינו, שתגלחת המצורע &lt;b&gt;מעכבת את&lt;/b&gt; &lt;b&gt;טהרתו&lt;/b&gt;, ולכן מעכבת היא את טבילתו שתהיה לאחריה. ג. ב&quot;באר משה&quot; הוכיח ממשנתנו, שתגלחת המצורע מעכבת את טהרתו, וראה שם שתמה על הראב&quot;ד (טומאת צרעת יא ד), התוספות יום טוב (נגעים יד ד) והמשנה למלך (נזירות ח ו), שלא הוכיחו דין זה ממשנתנו ונצרכו למקורות אחרים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ביארו התוספות את הטעם, שכשהוא טבול יום אינו יכול לשלח את קרבנות צרעתו: &quot;שהרי הקפיד הכתוב שיטהר מטומאת מצורע בהבאת קרבנותיו&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וצריך לומר, שכמו כן הקפיד הכתוב גבי נזיר, שהרי אף הנזיר כשאיחר טבילתו ליום השמיני, הרי הוא מביא קרבנותיו רק למחרת, וכמבואר בגמרא להדיא. ויש להסתפק בכוונתם, אם רצו לומר: &quot;&lt;b&gt;שיטהר&lt;/b&gt;&quot; &lt;b&gt;על ידי הבאת קרבנותיו&lt;/b&gt;, כלומר: שתיגמר טהרתו בהבאת קרבנותיו, ולכן אינו יכול להביא קרבנותיו קודם הערב שמש, שהרי לא תסתיים טהרתו בהבאת הקרבנות כי עדיין לא העריב שמשו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; או שמא כוונתם לומר &quot;&lt;b&gt;שיהיה טהור&lt;/b&gt;&quot; &lt;b&gt;בשעת הבאת קרבנותיו&lt;/b&gt; ולא &quot;טבול יום&quot; בהבאת קרבנותיו. ב. לא ביארו התוספות היכן מצינו שהקפיד הכתוב בזה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וב&quot;תוספות רי&quot;ד&quot; כתב: &quot;דמשום הכי כתב רחמנא בין בנזיר בין במצורע שיביא קרבנותיו בשמיני, ולא בשביעי, מפני שהן טבול יום, ואין טבול יום ראוי להביא קרבן&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואולם לשיטת התוספות בסוגיית הגמרא גבי זב, יש לפקפק אם מסכימים הם ללימוד זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מסתפקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיבלה מיניה&lt;/b&gt;, האם נתקבל על דעתו של רבי טרפון את דברי רבי עקיבא לחלק בין נזיר למצורע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא&lt;/b&gt; קיבל רבי טרפון את טעמו של רבי עקיבא, ועדיין חלוק הוא עליו, והוא סובר שאף נזיר שגילח בשמיני, מביא קרבנותיו רק למחרת, בתשיעי, כי לעולם הבאת הקרבנות היא למחרת התגלחת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ראיה שלא קיבלה מיניה, מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתני הלל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בברייתא: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמורא הוא, ראה רש&quot;י גיטין לז א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילח&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשמיני, מביא קרבנותיו בתשיעי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם תאמר: הרי בברייתא שנינו: &quot;גילח בשמיני, מביא קרבנותיו בתשיעי&quot;, ולא נזכר בהדיא שהברייתא עוסקת בנזיר, ואם כן שמא על מצורע נשנית, ולא על נזיר! ? תירצו התוספות והרא&quot;ש: &quot;קים ליה להש&quot;ס דגבי נזיר מיתנייא&quot;. והוסיף הרא&quot;ש: &quot;וגם קים ליה דאחר המשנה נשנית, לפי שהמשניות נשנו קודם הברייתות&quot;, כלומר: שאם לא כן, יש לומר, שברייתא זו נשנית קודם שקיבלה מרבי עקיבא, ואחר כך קיבלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי סלקא דעתך קיבלה מיניה&lt;/b&gt; רבי טרפון, הרי נמצא שאין מי שיאמר &quot;מביא קרבנותיו בתשיעי&quot;, ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לייתי קרבנותיו בשמיני!&lt;/b&gt; כלומר, אם תאמר שקיבל רבי טרפון את דעתו של רבי עקיבא, ברייתא זו היא דלא כמאן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; דחה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא&lt;/b&gt;: אפילו אם תמצי לומר שקיבלה מיניה רבי טרפון, נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא&lt;/b&gt; ברייתא דתני הלל; כי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - זה שהודה רבי טרפון לרבי עקיבא, הוא בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטבל&lt;/b&gt; הנזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביעי&lt;/b&gt;, ולא איחר אלא את תגלחתו ליום השמיני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - הברייתא דתני הלל - היא בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא טבל בשביעי&lt;/b&gt;, שאיחר אף אותה ליום השמיני, כי אז אפילו רבי עקיבא מודה שמביא קרבנותיו בתשיעי, וכמו מצורע שמביא בתשיעי משום שטבל בשמיני. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הרא&quot;ש: אם כן למה הזכירה הברייתא שגילח בשמיני, והרי אפילו אם גילח בשביעי אינו מביא קרבנותיו בשמיני, היות וטבל בשמיני! ? ותירץ: &quot;אורחא דמילתא נקט, שדרכו לגלח ביום טהרתו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. שלש מחנות הם: מחנה שכינה, מחנה לויה, ומחנה ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מחנה שכינה, הוא המקדש והעזרה מסביבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מחנה לויה, הוא הר הבית, בתוך החומה המקיפה אותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפני העזרה של המקדש היתה עזרה נוספת, הנקראת &quot;עזרת נשים&quot;, והיא שייכת למחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בין עזרת הנשים ובין העזרה של המקדש היה שער נקנור, ומקום הפתח של השער הזה לא התקדש בקדושת העזרה, והוא אינו מחנה שכינה, אלא הוא מחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(והגרי&quot;ז בפרק ג מהלכות כפרה מסביר שמקום הפתח של שער ניקנור נקרא &quot;לפני ה&#039;&quot;, בהיותו חלק מהעזרה, היות וכל מה שנמצא בתוך המחיצות של העזרה, הוא המקום ש&quot;לפני ה&#039;&quot;. והמחיצות גודרות את מקום העזרה מצדן החיצון. אלא, שמקום זה לא התקדש בקדושת העזרה, כדי שיוכלו מחוסרי כפרה, כמו מצורע לעמוד בו, לצורך כפרתם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. יש טמאים שמשתלחים מכל שלשת המחנות, יש טמאים המשתלחים רק ממחנה לויה, אך מותרים לשהות במחנה ישראל, ויש טמאים המשתלחים אך ורק ממחנה שכינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. אדם טמא (כגון שנגע בשרץ), שטבל לטהרתו, אינו נטהר לגמרי, אלא עליו להמתין עד אשר &quot;יעריב שמשו&quot; של יום טבילתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשך כל אותו היום שטבל בו, דינו הוא &quot;טבול יום&quot;, והוא כמו &quot;שני לטומאה&quot;, שפוסל את התרומה במגעו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. טמא שצריך להטהר על ידי טבילה והבאת קרבן, די לו בטבילה ובהערב שמש כדי להטהר מטומאתו לגבי מגעו בתרומה ובקדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך הוא אסור עדיין להכנס לעזרה, שהיא מחנה שכינה, עד שיביא את קרבנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. אך זב שטבל לטהרתו, ועדיין לא העריב שמשו, והרי הוא &quot;טבול יום של זב&quot;, דנה הגמרא לפנינו, האם רשאי הוא להכנס למחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: אשכחתינהו&lt;/b&gt; מצאתים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבריה&lt;/b&gt; לחבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב נתן בר הושעיא, דיתבין, וקאמרין&lt;/b&gt;, שהיו יושבים ואומרים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בפרשת טהרת הזב מטומאתו (ויקרא טו יג):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;וכי יטהר הזב מזובו (שתיפסק זיבתו) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וספר לו שבעת ימים (נקיים מזיבה), לטהרתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכבס בגדיו (יטבלם לטהרם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורחץ בשרו (עליו לטבול, ביום השביעי) במים חיים, וטהר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וביום השמיני (לאחר שספר שבעה ימים נקיים מזיבה, ולאחר שטבל ביום השביעי) יקח לו שתי תורים או שני בני יונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובא לפני ה&#039;, אל פתח אהל מועד, ונתנם&lt;/b&gt; (את שתי התורים או את שני בני היונה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל הכהן&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך דרשו, מכך שאמר הכתוב בזב שטבל, שצריך להביא את קרבנו ביום השמיני, והוסיף הכתוב שביום השמיני - &quot;ובא לפני ה&#039;, אל פתח אהל מועד&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימתי הוא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בא&lt;/b&gt; לפני ה&#039;, אל פתח אהל מועד&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, אימתי רשאי הזב שטבל לטהרתו, להכנס למחנה לויה, לעזרת נשים, ולעמוד בפתח של שער ניקנור, דוקא ביום שאמר הכתוב בתחילת הפסוק &quot;ביום השמיני&quot;, ולא ביום השביעי אפילו אם כבר טבל בו לטהרתו, כיון שעדיין &quot;טבול יום&quot; הוא, שלא נטהר עד שיעריב השמש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(חלל פתח שער ניקנור לא התקדש בקדושת העזרה, כדי שיוכלו מחוסרי כיפורים לבוא ולעמוד שם לצורך טהרתם, אלא קדושתו היא רק בגדר &quot;מחנה לויה&quot;. ולכן יכול הזב לבוא לשם, על אף שהוא &quot;מחוסר כיפורים&quot;, שהרי טרם הוקרב קרבנו, והוא אסור עדיין להכנס למקדש) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שהוא טבל&lt;/b&gt; כבר ביום אתמול, ביום השביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועשה ערב שמש&lt;/b&gt;. והיינו, שכבר טבל ביום השביעי, והגיע הערב של כניסת היום השמיני, שאז הוא נטהר מטומאת זובו לענין נגיעה בתרומה ובקדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמר הכתוב, שרק אז הוא רשאי לבוא, ביום השמיני, עד לחלל הפתח של שער ניקנור, שהוא מחנה לויה, ולהביא עמו את קרבנו לשם, וליתנו לכהן שיקריבו עבורו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ועדיין הוא אינו רשאי להכנס למקדש עצמו, עד שיקרב קרבנו, וכפי שיבואר להלן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא טבל&lt;/b&gt; ביום השביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הערב שמש&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; יכול הוא לטבול ביום השמיני, ולבוא לאחר מכן לשער ניקנור ולהקריב קרבנותיו, כי עדיין &quot;טבול יום&quot; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, אם טבל רק ביום השמיני, צריך הוא להמתין להערב שמש של היום השמיני, ולהטהר בו, ואז יוכל לבוא למחרתו, ביום התשיעי, לשער ניקנור, וליתן שם לכהן את קרבנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא&lt;/b&gt;, הוכיח אביי מדבריהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר&lt;/b&gt;, חבריו של רב נתן בר הושעיא סבורים, כי דינו של &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טבול יום של זב&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזב דמי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דהיינו, כשם שלזב אסור להכנס למחנה לויה, כך גם זב שטבל אך עדיין לא העריב שמשו, הנקרא &quot;טבול יום של זב&quot;, אסור להכנס למחנה לויה. ולכן אין הוא יכול להכנס לעזרת נשים ולבוא לשער ניקנור, אלא אם כן הוא טבל והעריב שמשו, שאז, למחרת, הוא רשאי להכנס למחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוסיף אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמינא להון אנא&lt;/b&gt;, אמרתי להם, אני, את דעתי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לשיטתכם שאתם ממעטים את טבול יום של זב מלהכנס למחנה לויה משום שאתם דורשים את הפסוק האמור בזב, שביום השמיני &quot;ובא לפני ה&#039; פתח אהל מועד&quot;, שרק ביום השמיני, הוא יכול לבוא לפני ה&#039; ולא ביום השביעי, אפילו לא אחר שטבל, כי אתם סבורים, שמשמעות הכתוב היא לאסור את טבול יום של זב להכנס למחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעתה&lt;/b&gt;, לשיטתכם שאתם דורשים כך את משמעות הכתוב -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי נזיר טמא&lt;/b&gt;, שנטמא בטומאת מת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי, דכתיב&lt;/b&gt; בו לענין הבאת קרבנותיו אחרי שנטהר מטומאתו, את אותו לשון הפסוק כמו בזב (במדבר ו י):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;וביום השמיני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יביא שתי תורים אל הכהן אל פתח אהל מועד&lt;/b&gt;&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי לדבריכם, יש לדרוש את אותה הדרשה גם בנזיר שנטהר מטומאת מת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימתי הוא&lt;/b&gt;, הנזיר שנטהר מטומאת מת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בא&lt;/b&gt; אל פתח אהל מועד כדי להביא את קרבנות טהרתו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שטבל&lt;/b&gt; קודם לכן ביום השביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועשה הערב שמש&lt;/b&gt;, שאז יכול הוא לבוא ביום השמיני אל שער ניקנור, שהוא מחנה לויה, ולא ביום השביעי, גם לאחר שטבל מטומאת המת, כיון שעדיין הוא מחוסר הערב שמש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0085_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>

Micropedia bot