https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:נזיר מב א - היסטוריית גרסאות2026-04-20T09:17:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%91_%D7%90&diff=142485&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T14:35:19Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת נזיר (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94828:rev-142485:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%91_%D7%90&diff=94828&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:39:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|נזיר מב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי ללמדך: אף שאסור אתה בלבישת שעטנז, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גדילים</b>, כן <b style='font-size:20px; color:black;'>תעשה לך מהם</b>, אפילו באיסור שעטנז. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> היות שמצות עשה של ציצית דוחה את לא תעשה של "לא תלבש שעטנז". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ומותר להטיל ציצית של צמר בטלית של פשתן, וציצית של פשתן בטלית של צמר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> במשנה בנגעים שהובאה לעיל מ א:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכולם</b> - נזיר ומצורע ולויים - <b style='font-size:20px; color:black;'>שגילחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות</b> שלא גילחו אותן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עשו ולא כלום</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אחא בריה דרב איקא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זאת אומרת</b>, מכאן למדנו את הכלל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשיית <b style='font-size:20px; color:black;'>רובו</b> של דבר - נחשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>עשיית <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו, מדאורייתא</b> (דין תורה הוא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, פעולה הנעשית ברוב הדבר, נחשבת כאילו נעשית בכולו. וכגון שחיטת רוב הסימנין של בהמה, מתירים את הבהמה באכילה אף על פי שלא שחט את כולן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי</b> (מנין משתמע דין זה) מכאן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאמרה תורה: "וכי ימות מת עליו בפתע פתאם, וטמא ראש נזרו. וגלח ראשו ביום טהרתו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ביום השביעי יגלחנו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכפלה התורה "ביום השביעי יגלחנו", אחר שכבר אמרה "וגלח ראשו ביום טהרתו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע שהיה הכתוב צריך לשנות ולומר שלא די בגילוח רובו של הראש, אלא צריך שיגלח את כולו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדגלי רחמנא</b>, היות והוצרכה התורה לגלות <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי</b> תגלחת <b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר</b>, ולומר זאת בפסוק נוסף "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום השביעי יגלחנו</b>", שחייב לגלח כולו ולא רובו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו מכאן, כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, גבי תגלחת מצוה של נזיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא ד</b>אין רובו נחשב ככולו, ואינו נחשב גילוח הראש <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דאיכא</b> תגלחת של <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בעלמא</b> - במקום שלא גילתה התורה במפורש שלא די ברוב - יש לנו לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רובו</b> של דבר נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>ככולו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתבו התוספות, דמכל מקום לענין "לא תשחית פאת זקנך" הרי הוא עובר אף שלא נטל אלא כמלא הזוג. וב"אורח מישור" העיר: למה הוצרכו להביא ממרחק לחמם, והרי בנזיר עצמו אין צריך שיטול את רוב שערו ודי בשערה אחת. ואולם החילוק הוא (וראה ב"ארזי הלבנון"), שבנזיר לא אמרה תורה שלא יגלח <b>את</b> ראשו, עד שנאמר: אינו עובר אלא על כל ראשו או רובו, אלא אמרה תורה "תער לא יעבור על ראשו". ואם כן, כל שערה שבראש הרי היא בכלל האיסור. אבל ב"פאת זקן" אמרה תורה "לא תשחית את פאת זקנך", וחידוש הוא שחייב אפילו על גילוח שלא השחית בו את כל זקנו, או על כל פנים את רובו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבי יוסי ברבי חנינא</b>, על מה שאמרנו שהמקור לכך שאינו יוצא ידי חובת המצוה בתגלחת רוב הראש בלבד, ממה שנאמר "ביום השביעי יגלחנו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> קרא - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנזיר טמא כתיב!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מנין שאף נזיר טהור צריך שיגלח כולו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי משמעות המשנה בנגעים היא, שגם נזיר טהור, אם שייר בו שתי שערות, לא עשה ולא כלום!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מחכו עלה במערבא</b> (שחקו על התקפתו של רבי יוסי ברבי חנינא בארץ ישראל), כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי</b>, הרי זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר טמא, ד</b>אינו מגלח אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בתער</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן?</b> הרי ודאי <b style='font-size:20px; color:black;'>מנזיר טהור</b> - שנאמר בו: "תער לא יעבור על ראשו", ללמד שתגלחת מצוה שלו היא בתער - <b style='font-size:20px; color:black;'>יליף</b> לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי בתגלחת נזיר טמא, אין פסוק המלמד שתגלחתו היא בתער דוקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתי נזיר טהור</b> לענין גילוח כל הראש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולילף מנזיר טמא</b> (יחזור ויבוא נזיר טהור וילמד מנזיר טמא) לענין תגלחת כל הראש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b>, כמו שנזיר <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>, כשהוא מגלח, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי שייר שתי שערות, ולא כלום עבד</b> (לא עשה ולא כלום), שהרי נאמר "ביום השביעי יגלחנו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בנזיר טהור <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי: כי שייר שתי שערות, ולא כלום עבד</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> צריך ביאור: תינח נזיר טהור, אבל מצורע ולויים, מנין שאין אומרים בהם "רובו ככולו", ואם שיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום! ? (והר"ש בנגעים יד ד כתב על כל המשנה: "בנזיר בפרק שלשה מינים מייתי לה, ודריש התם מקראי דבעי תער <b>ולעכב בשתים</b>, וצ"ע). וה"ר עזריאל "בשיטה מקובצת" כתב: "וכן במצורע דכתיב: וגלח את <b>כל ש</b>ערו. ובלויים נמי כתיב: והעבירו תער על <b>כל</b> בשרם". וה"מפרש" כתב: ואם תאמר, ליגמר מיניה (מנזיר) שאין רובו כולו בכל התורה<b>;</b> הא לא אפשר, משום דהוו נזיר ומצורע שני כתובין הבאין כאחד. ולפי מה שכתב ב"שיטה מקובצת" ניחא גם למאן דאמר שני כתובין הבאין כאחד מלמדין, כי שלשה כתובין הבאין כאחד לכולי עלמא אין מלמדין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי</b> הסתפק <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי: נזיר שגילח ו</b>לא גילח יפה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שייר שתי שערות</b>, והמתין מלגלחן עד שחזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>צמח ראשו, וחזר וגילחן</b> לאותן שתי שערות בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי מעכבי</b>, האם מעכבים שערות הראש שצמחו מחדש את גילוח שתי השערות, היות ובשעה שבא לגלח את אותן שתי שערות כבר היה ראשו מלא שיער חדש, ולא חל על גילוח שתי השערות הללו שם של גילוח שער ראשו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או לא</b> מעכבות שערות הראש החדשות את שם הגילוח של שתי השערות הקודמות? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתב ב"קרן אורה", דלפירוש התוספות משמע, שאם גילח את כל שערו ודאי יצא ידי גילוח, אלא שמכל מקום אין לו תקנה כי אינו יכול לגלח מספק את כל ראשו ולעבור על לאו ד"לא תקיפו פאת ראשכם", (לפי מה דקיימא לן "הקפת כל הראש שמה הקפה"). והרמב"ם (נזירות ח ז) כתב: "גלח והניח שתי שערות וצמח ראשו וחזר וגלחו כולן עם אותן שתי השערות, הרי זה קיים מצות גילוח". ופירש ה"כסף משנה" בדעתו, שהוא מפרש כפירוש התוספות, ולכן אם גילח את כל ראשו ודאי מהני, ומאחר שכתב שמועיל אם גילח את כולו, הרי ממילא משמע שאין מועיל גילוח של אותן שתי שערות בלבד, כיון דהוא בעיא דלא איפשיטא. וראה מה שתמה על זה ב"קרן אורה", ולדעתו - בשיטת הרמב"ם - ספק הגמרא הוא אם הוא מעוות שיכול לתקון על ידי גילוח חוזר של הראש, או שמא אין גילוח אחר גילוח, ואולם רה מה שכתב על זה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר שגילח</b> את שער ראשו <b style='font-size:20px; color:black;'>והניח שתי שערות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>גילח אחת</b> מהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נשרה אחת</b> מאליה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם נאמר: כיון שנשתיירו שתי שערות, ולא גילח את שתיהן אלא רק אחת מהן אין זה נחשב לגילוח, כי רק בגילוח שתי שערות יש שם של גילוח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כן כתבו התוספות ששתי שערות יש בהם שיעור גילוח, ויש מאחרוני זמננו שכתבו מקור לזה משום שמיעוט "שיער" שתים, (ראה רש"י תזריע יג ג, וראה בפירוש הר"ש לתורת כהנים פרק ב אות ב שהמקור הוא מנזיר). והוסיפו, דיש לומר שזה הוא המקור לדין "שתי שערות" שהם מעכבות, ומשום שעדיין ה"שיער" לא נתגלח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שמא נאמר, היות ובשעה שגילח את השערה האחת היו בראשו שתי שערות, יש לגילוח השערה האחת שם של גילוח, וכיון שאין השערה האחרונה שנשתיירה מעכבת את שם גילוח כל ראשו, נחשב הדבר שגילח כל שערות ראשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב אחא מדיפתי לרבינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם נזיר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גילח שערה שערה</b> (כל שערה בנפרד), <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מיבעי ליה לרבא</b> אם תגלחתו כשירה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי ודאי הדבר, שגם גילוח של כל שערה שערה לחוד נקרא גילוח, כל עוד יש בראש שתי שערות. ולכן פשוט הוא, שכאשר הוא מגלח את אחת השערות מבין שתי השערות האחרונות, נחשב הדבר לגילוח כל הראש! ומה הסתפק רבא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אימא</b>, אמור שכך מיבעיא ליה לרבא: מי שהשאיר שתי שערות בראשו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נשרה אחת</b> תחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>גילח</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> שנשתיירה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמרינן</b>: מצד אחד, הרי הוא מגלח את השערה האחרונה משתי השערות שהשאיר מלגלחן בשעת הגילוח הראשון, ונחשב הדבר שגילח כל שער ראשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא מיהא</b>, כאשר הוא בא לגלח את השערה האחרונה, שיעור גילוח של <b style='font-size:20px; color:black;'>שיער אין כאן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: גילוח אין כאן</b>, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שיער אין כאן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על דבריו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי שער אין כאן</b>, היתכן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יש כאן גילוח!?</b> ואם כן, מדוע היה צריך לומר שאין כאן גילוח!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי ש</b>בסופו של דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שיער אין כאן</b>, כיון שהוא גילח את השערה האחרונה שהשתיירה, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות גילוח אין כאן</b>, היות ושיעור גילוח הוא רק בשתי שערות לפחות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר חופף</b> את ראשו בנתר ובאדמה לנקות את ראשו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפספס</b> את שערותיו (מפרידם בידו), ואף שלפעמים נושרות בכך שערות, כי היות ואינו מתכוין להשיר את השערות מותר לעשות זאת לפי הכלל ש"דבר שאין מתכוין, מותר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> יש מי שהקשה: הניחא שלא עבר על לאו ד"תער לא יעבור על ראשו" כיון שאינו מתכוין, אולם סוף סוף הרי לא נתקיימה מצות עשה ד"קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו"! ?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא סורק</b> את שערותיו במסרק, וכדמפרש טעמא בגמרא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על המשנה שחילקה בין חפיפת שערותיו לבין סריקתן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי מה ששנינו: "נזיר <b style='font-size:20px; color:black;'>חופף ומפספס</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> (כשיטת מי היא)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי ודאי בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא, ד</b>נחלק על רבי יהודה בכל איסורים שבתורה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: דבר שאין מתכוין, מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו מה ששנינו: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא סורק</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתאן לרבנן</b>, כלומר: לרבי יהודה, שנחלק עליו בכל התורה, וסובר "דבר שאין מתכוין אסור" - וכי אפשר לומר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> של משנתנו בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה</b> משנתנו בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל הסורק</b> את שער ראשו - <b style='font-size:20px; color:black;'>להסיר נימין המדולדלות</b> (שערות שאינן מחוברות יפה ונוחין לינתק), הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתכוין</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> מדברי התוספות משמע שהם מפרשים כפשוטו, שהוא מתכוין להסירם<b>;</b> ואולם הרא"ש בפירושו וכן רש"י בשבת פא ב, פירשו (וכן הוא ברמב"ם נזירות ה יד, וכתב שם שאינו לוקה, וראה שם ברדב"ז), שאסור הוא אף שאינו מתכוין, משום שבודאי ישרו שערות ו"פסיק רישיה ולא ימות" הוא, שמודה בו רבי שמעון, וראה מה שכתב בזה ה"מגן אברהם" (סימן שג כב), וה"מנחת חינוך" (שעג ח בנדמ"ח). ובכתבים בשם הגרי"ז כתבו, שאמר בשם הגר"ח לפרש את לשון הגמרא "להסיר נימין המדולדלות הוא מתכוין", שאין זו כוונה ממש, אלא דניחא ליה בהשרת אותן שערות, והוי פסיק רישא דניחא ליה, (ראה כתובות ו א תוספות ד"ה האי, ובשאר מקומות). <b>וראה מה שכתב ב</b>"<b>קרן אורה</b>".</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל אומר: לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>, כיצד שנינו במשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא משרת את השיער</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>, דהיינו כפשוטו, היות והיא משרת את השיער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא</b>: לא יחוף הנזיר בשום אדמה "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני</b> האדמה <b style='font-size:20px; color:black;'>המשרת</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>, כלומר: אף באדמה שאינה משרת גזרו חכמים שלא יחוף הנזיר, גזירה משום אדמה המשרת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> נתבאר על פי הרא"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דאיכא אדמה דלא מתרא</b> (אם מותר לחוף באדמה שידוע לנו שאינה משרת שיער); כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא משרת</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דידעינן דלא מתרא</b> (באדמה שידוע לנו שאינה משרת שיער), <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני המשרת</b> תנן", אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל כלל לא</b> יחוף הנזיר באדמה, וכפי שנתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו!</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר שהיה שותה יין כל היום</b>, ולא התרו בו אלא פעם אחת, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב אלא</b> מלקות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תשתה</b>", "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תשתה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא שותה</b>, כלומר: התרו בו בין שתיה לשתיה, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב על כל אחת ואחת</b>, על כל שתיה ושתיה, שההתראות מחלקות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כי כל השתיה נחשבת כמעשה עבירה אחד, כל עוד לא היה מה ש"יחלק" ביניהם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> נתבאר על פי לשון הרא"ש, וראה אריכות ב"קרן אורה" בענין התראה בתחילת השתייה אם שייך שיתחייב שתים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היה</b> הנזיר <b style='font-size:20px; color:black;'>מגלח</b> את ראשו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היום</b> (כלומר: מגלח שערה אחר שערה במשך כל היום), הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב אלא</b> מלקות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תגלח</b>", "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תגלח</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא מגלח</b>, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב על כל אחת ואחת</b>, היות שההתראות מחלקות את חיובי המלקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היה מטמא למתים כל היום, אינו חייב אלא אחת</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כתבו התוספות בעמוד ב ד"ה כאן בשדה, שאפילו אם נגע בשני מתים כאחד אין הוא חייב על כל מת ומת, ראה שם ובהערות את טעם הדין<b>;</b> ולשון המשנה: היה מטמא <b>למתים</b> מדוקדק לפי זה, <b>וראה בהערה הבאה</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תטמא</b>" "<b style='font-size:20px; color:black;'>אל תטמא</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא מטמא, חייב על כל אחת ואחת</b>, ובגמרא בעמוד ב יתבאר באיזה אופן הוא חייב כשההתראות מחלקות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> דעת אביי אליבא דרב הונא, שאין הוא חייב אלא אם כן פירש תחילה מן המת וחזר ונטמא לו או למת אחר, שאם לא כן, היות ולא הוסיף טומאה על טומאתו שוב אינו חייב על הטומאה, ורק כשפירש וחזר ונגע שהוסיף טומאה על טומאתו (כמבואר בגמרא), הרי הוא חייב. ולפי זה מדוקדק לשון המשנה שאמרה "מטמא <b>למתים</b>" ולא מטמא "<b>למת</b>", כי משנתנו באה להשמיענו שצריך "התראות מחלקות", ואם היתה שונה המשנה: "נטמא למת", היה משמע שהוא מוסיף לגעת באותו מת, ובזה הרי אינו חייב אלא אחת, משום שלא הוסיף טומאה על טומאתו, ולא משום שלא היתה התראה מחלקת<b>;</b> ולכן נקטה המשנה שהיה מטמא "למתים" דמשמע לשני מתים, להשמיענו שאפילו אם פירש מן המת וחזר ונטמא למת אחר (שכך הוא הדרך כשנטמא אדם לשני מתים), אינו חייב אם לא התרו בו בין זה לזה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0080_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי נזיר (פרשני)]]</div>Micropedia bot